העמוד היומי מסכת שבת דף קלב עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קלב עמוד א

[מוזיקה] שבץ דף קל ב עמוד א נתחיל בקל עמוד ב שורה שנייה מלמטה ראינו בעמוד כמה וכמה מצוות שרב לז סובר שמכשיר המצווה דוחן שבת וכל מקום ראינו את המקור של הלימוד ומה השיטה שחולקת עליו סוברת למה אי אפשר ללמוד משמה ראינו לגבי מחס ביקורים לגבי לולב סוכה מצה ותקיעות שופר של רשונה ביום כיפור כעת נחזור למקור בעצם למצווה מילה שאיתה התחלנו את הפרק שרבי לזר סובר שמכשיר מילה דוחים ומה המקור הרי אנחנו רואים שכל מצווה ומצווה צריך לזה לימוד בפני עצמו מה הלימוד שבמצוות מילה גם מכשירי מילה דוכים אותה מילה וכל מכשיר דוכים את השבו דברי הבז מנו לרב לזרו מה המקור של רב לזר אם מקולו גומר אם לומר במה מצינו כמו שמצינו ש מצווה הזאת אחת מאלו שהבאנו דוכה שבת ככה גם נלמד למילה עדיין כמו שאמרנו בעמוד הקודם ברגע שיש שיש צד להחמיר דווקא במצווה הזאת שההיא תדחה שבת ולא בזה אז דוחים את זה אז כדי אמרינן מכל מצווה ומצווה הבנו למה אי אפשר ללמוד ממנה לשאר מקומות כי יש סיבה למה לומר שדווקא שם התורה אמרה שהמכשיר ע מצווה הזאת תחו שבת ועוד גם אם תרצה לומר שאולי נלמד מכמה מצוות יחד מה ח שכן אם עבר זמנה בוט לו הרי מצווה סמילה יש לה דבר ייחודי שאין בכל המצוות שבאנו קודם כל המצוות שבאנו קודם יש להם תאריך מסוים עבר התאריך הפסדת את המצווה יתכן שלכן התורה אומרת מכשירי המצווה דוחן שבת אין לך סכך תקצו מהר את הסכך כדי שיהיה לך מצווה סוכה כי אומנם זה שבעה ימים אבל כל יום הוא מצווה בפני עצמו אם אתה תפסיד יום אחד הפצת את המצווה של אותו היום לולב זה ביום הראשון מצה זה בלילה הראשון תקיעות שופר יש תאריך מ לכן ייתכן שמכשירי המצווה דוחים אותה אבל מילה לא מלת ביום השמיני נכון זה לא לכתחילה כי המהודר הוא לעשות ביום השמיני אבל עדיין לא הפסדת את המצווה אפשר למול גם בימים אחרי זה אז יתכן שבזה התורה תאמר שלא יתחה מכשיר המילה את השבת אלה הנו תמד רב ליזר אומרת הגמרא רב ליזר יש לו דרשה מיוחדת לדרוש שמ למכשירי הדוחים שבת דומר קו וי השמיני כתוב בויקו לגבי מילה ויום הש וס דורשת הגמורה מה זה ביים מיותר ואפילו בשבס כיוון שאנחנו יכלנו לכתוב בלי וביים האיתור הזה בא ללמד כל יום שזה יוצא גם אם זה יוצא בשבס וכמו במי גמו מני אז אומרת הגמרא אז עכשיו שיש לרב לזר לימוד למילה למה לא ללמוד ממילה לשאר מקומות משק למפר מה למילה שכן חטו עליה 13 בריסוס גם כאן יש צד חמור יותר לומר שדווקא מי מכשירי הדוחים שבת כיוון שאצל אברום בחומש ברשי שנאמר מצוה מילה נאמרו 13 פעמים המילה בריס שבא לומר כמה המצווה הזאת חשובה ויתכן שלכן מכשירי דוחים שבת אבל שאר המצוות יתכן שלא לכן אי אפשר ללמוד ממילא לשאר מצוות אומרת הגמורה עד כאן לא הפליג רבון עלה אלא במכשיר מילא כל המחלוקת של רב לזר וח חומים כפי שראיינו רב הקיו במשנה בתחילת הפרק שסובר שמכשירי מילה לא דוכים שבת זה הכל לגבי מכשירי מילה אבל מילה גוף ל דו שבוס מילה ודאי שאם י השמיני יוצא בשבס היא דוכה שבת מנולו מה המקור לכך אומרו לה הלוכ הלוכ למש מסיני אין בזה דרשה מהתורה כן אמר רב יצחק הלוכ מס שואלת הגמרא כעת ובורחת שהי אפשר לומר שזה הלוכ מני לפיקוח נפש שדוחה את השבת הברייה לומדת שכל המצוות אם יש פיקוח נפש דוחה אותם וחי בהם זה דוכה מה המקור כל וחומר רבי לזר בן עזריה אומר מהי שהיא אחד מאיבריו של אדם דוכה את השבת כל וחומר לפיקוח נפש דוכה את השבת מילה באים לתקן איבר אחד של האדם וזה דוכה שבס אז ודאי שפיקוח נפש באים לתקן את כל הבן אדם ודאי שזה יתחה שבס ממילא אם יש לנו מקור ששבת נתחת בגלל פיקוח נפש ודאי שכל המצוות האחרות שהם קלות יותר משבש ודאי נדחות מבני ויכוח נפש חוץ מג הוירוס חמור שלזה אנחנו יודעים שזה גילו הראש פיחוס דומי זור שזה לא נדחה ני פיקוח נפש עכשיו שראינו את הברייה הזאת שלומדים עם כל וחומר ממילה וסל כדי תך לוכ אם המקור של מילה שדוחה שבת זה רק מהלוח למשה מסיני כל וחומר מהלוח מיוסי הרי יש לנו כלל שאי אפשר ללמוד כל וחומר מהלכה למוש בסיני ואי אפשר מהלכה שיש לנו שהיא מבוססת על שמך תורה שבעל פה לבוא ולהוציא מזה הלכות נוספות בכל וחומר נכון שהתורה נדרשת ב13 פנים ואחד זה זה קל וחומר אבל דווקא התורה שבכתב לא דברים שב ותניה איפה מצינו שאי אפשר לדרוש כל חומה מהלוח יש ברייסה לעניין טהרת הנזיר אמר לו רב לוזו בן עזיה הקיבה יש שם מחלוקת לגבי נזיר שסותר את נזירותו אם הוא נטמע ממת אז הוא צריך להתר שבעה ימים עם מזהות ואז הוא מתחיל לספור שוב את כל ימי נזירותו אבל לגבי זה הכל בתאומות מסוימות הוא נוגע במת הוא נוגע בעצם כס אוירו אבל אם הוא נוגע או אם הוא נוגע בחצי בחצי לוג של דם אבל אם הוא נגע ברביעית דם מחלוקת האם זה מטמא או לא אומר רבי עקיבא יש לי קקל וחומר שרבי דם תטמא מה הכל וחומר עצם כשעורה סותר את הנזירות של נזיר למרות שהטומאה מטמה רק או במגע או שאדם נוסא את העצם ואז הוא נטמע אבל באוהל אם זה נטמע בתוך אוהל זה לא מטמא ואילו רביעי דם מטמ אפילו באוהל אז אם עצם כסו הרו סותר נזירות של סותר את ימי נזירותו ודאי שה רביעי דם הסתור עונה לו רב לזר בן עזריה קיבה עצם כסו מטמה הלוכ הדין הזה שעצם כסו מטמה את הנזיר זה הלו חלו משו מסיני ורביעי דם כל וחומר אתה רוצה לבוא וללמוד מהלו חלו מש מסיני הזאת מזה שאנחנו יודעים שעצם כסו הרו סותר נזירות ללמוד מזה קל וחומר ולומר שגם רביעי דם סתור נזירות אין דנין כל וחומר מלוכה אתה לא יכול לדרוש כל וחומר מלוכ למשה מסיני אז אם כן גם אצלנו אם למר שמ כל המקור שדוח שבת זה מל אוכ בסיני יהיה אפשר לדרוש כל וחומר לוכ אלו אמר רבי לזור אומרת הגמור אם כבר יש לנו לימוד אחר אם אי אפשר לומד ח מסיני אומר אבזור יש זירו שובו איוס אוס כתוב לגבי שבס כיוס ביני וביניכם כתוב במי לוה ללא עוד ברית בא לומר לי והיה לעות ברית מתי גם בימים שנאמר עליהם אויס דיינו גם בשבס זה דוכה שבס אלא מעתה אם ככה שיש לנו כלל שאדם לא יכול לדון גזר שובו מעצמו אבל איך כן דנים גזר שובו הידי שמקבלים את זה הלוך מש מסינה שנאמר לנו שאוס שהמילים האלו נדרשות בגזרות שובו אז אם המילה אויס נדרשת בגזר שובו היא לא מוגבלת דווקא לגזר שובה הזאת אלא כל מקום שנאמר וס אפשר לדרוש ואם ככה אלא מעטה תפילין דכתיב בהן אות תח שבס גם בתפילין כתוב אות למר שזה דוכה שבת אלא אסי בריס בריס לכן אומרת הגמרא ניסיון נוסף דורשים בריס שכתוב בתורה לגבי שבס וברית שכתוב לגבי מילה ולגבי שבס כתוב לדס ברי וילו וברי כתוב לגבי בריס מילה ואם כן יש לנו גזר שובו וזה כבר לא נאמר בתפילין שואלת הגמרא ממקום אחר ברגע שהמילים ברית הם אלו שנאמרו לגזר שובו אז יש לי מקום נוסף שנשאל משמה גודול דכתיב בברייס לתח שבס אדם שהגיע לגיל 13 יש פסוק והראל זכר שלו ימול את בריתי פר יש שמה חיוב קורס אדם גדול חייב למול בעצמו אם לא מלו אותו קודם וזה נקרא מילה שלא בזמנו זה לא דוכה שבת למה נאמר שם בריס אם אתה דורה זה ירשוב או בריס שידחה שבת אז גם במילה ככזאת יתחה שבת הלו ניסיון נוסף אס דרוס דרוס כתוב לגבי שבס לדרוס כתוב לגבי מילה דרוס אז אנחנו דורשים גזר שובו מדירוס וזה כבר לא נאמר במילה של גודול ולא נאמר בתפילין שואלת הגמרא ממקום אחר ציצית כתיב בדוס חי שבס אדם יש לו בגד של ארבע כנפות בלי ציצית נתיר לא לקשור את זה בשבת כיוון שזה ושובו אז לכן אלא אומר רב נחמ יצחו דנין ו ברית ודו מאוד ברית ודוי צריך לומר שהגזר שוב נאמרה פה בצורה מעניינת שלושה מילים יחד הם אלו שיוצרים את הגזר שובו שכתוב גם אות גם ברית גם דורות גם בשבס וגם במילה ושר שובו לאפוק אנוך דכד חדו דכתיב בון אבל שלושת הדברים שמהם פרח אם זה תפילין ציצית או מילה שלא בזמנה אצל גדול שם נאמר רק אחד מהמילים ולכן שמה אין את הגזר שובו והגזר שובו רק מברית לשבס זה לימוד אחד רבי יוחן אומר לימוד נוסף או מקור ביים ביים אפילו בשבס את אותו פסוק שהבאנו בתחילת העמוד שרב לזר דרש מזה למכשיר אמילה ו ביום השמיני אמ הו סע או לאסו נקמ שסוברים שמכשירים אלה לא דוכים שבת הם ידרשו את זה לעניין מילה עצמה ביים אפילו בשבס אומר רשי ומר רב לזר שכן דורש את זה למכשיר מי עשה הוא ילמד שזה הלוך למשה מסיני והוא יחלוק וישבור שאפשר ללמוד כל וחומר מהל אוכ למוש מסיני לכן אפשר ללמוד פיקוח נפש שדוחה שבת ממילה אבל אין כנה הוא יסבור שמילה זה רק על אוח למוש מסיני אומרת הגמרא אומר לשלוק לרבי וחנון אלא מתה אם ככה שאתה דורש את המילה ביום שהוא מיותר כלומר שמילה דכה שבת מחוס רי קפור דכתיב ביים אכנ דדו שבס הריז זוה וכל ה מחוס רי קפור כתוב ביום השמיני יביאו קורבן המילה ביום גם מיותרת שם אולי נאמר שגם אם זה חל בשבס זה דוכה שבת כמו שאנחנו דורשים לעניין מילה ההו מי בולה ביום ולא בלילו אומרת הגמרא לא אומר רבי יחנון לרש לוקיש שם ביים של מחוסר קפורי אני צריך למהט את ליל השמיני נכון שמחוסר קפור יכול להביא את זה ביום השמיני אבל דווקא ביום ולא בלילה הי נמי מבולי ביום ולא בלילה אז אם ככה גם במילה נאמר שביום השמיני נדרוש ולא בלילה הוא לא יכול למול בליל שמיני רק בשמיני ממש ההו מבן שמנ סיומים נפקה וכבר אני יודע מבן שמונת ימים צריך שמונה ימים שמונה ימים יש לו רק כשמתחיל היום השמיני אז מקצת היום ככולו אז אפשר לומר שהוא יכול למול אבל בליל שמיני ודאי שהוא לא יכול למול ולכן ביום השמיני למילה מיותר לומר שזה דוכה שבת אבל במחוז קבו צריך את זה למעט את הלילה שואלת הגמרא למה הי נמי מביו צבו נפקה גם בקרבון יש לנו דין כללי פסוק שממנו אנחנו דורשים שכל הקורבנות אי אפשר להקריב בלילה ככיוון שכתוב ביים צבו סוי ביים ולא בלילה אונה גמורה נכון זה דין כללי יום ולא בלילה בכל הקורבנות אבל כאן צריך לימוד נוסף ומחוץ פורה יתור נוסף ללמד אותי ולא בליל שמיני אנק בם צוס צטרי סלק אויל וס רחמו בדלות בלנה מליסי הייתי חושב אתה רואה שהתורה מתחשבת בו במחר קפור ואם אין לו כסף לקורבן שיביא בדלו שיביא עופות לא בהמה שיביא עופות אז אולי גם חסו עליו והכשירו אותו יכול להביא את זה כבר בלילה ושונה משאר קור בונס שאי אפשר להקריב אותם בלילה אז בלילה נאמי ליסי קומה שבלון לכן התורה מדגישה במחסה כפור ביוב ואפילו ולא בלילה מתקיף לו רב הנה אם ככה שהיה לנו צד לומר שהתורה חסה עליו ולכן צריך לבוא ולדרוש שוב אז אם ככה שאר הדברים שאר ההגבלות שמצינו בשער קורבוס ואיין לנו פסוק מיוחד במחוז כפור לחזור ולהגביל את זה נומר שזה לא מוגבל אלא מתיי זר כשר בהן לא צריך דווקא כהן אין כהן פנוי זר יוכל להקריב כיוון שהתורה חסה עליו להביא בדלות אולי היא חסה גם שפה לא צריך כהן ויהיה אונן כשר בהן אונן אדם שמתו אחד משבעה קרובו אסור בהקרבה אולי כאן לגבי מחוס קפור הוא יהיה כשר אומרת הגמורה אועד ריקו נכון אתה צודק שאיין פסוק שבא ומחזיר את זה ב מחוס קפור אבל אין צורך בכל הלוחה והלכה להביא לעניין מחוס קפורי שקבלנו גם כן כיוון שברגע שה הגבלה אחת אז כבר לימדת אותי שחשנו לגבי דלות אבל זה לא מחייב אותנו לגבי דברים אחרים ומספיק פסוק שהבאנו לגבי יום ולא לילה להבין שגם כל שער ההגבלות כמו זר ואונן גם כן המצב שמה כמו כל הקור בונס ולכן לא צריך פסוקים נוספים אז א חן אמי ביים השמיני אני דורש ביים אפילו בשבס ומה שכתוב ב לגבי מחוץ לכפור ביום השמיני אני לא יכול לדרוש את זה לשבס כיוון שצריך את זה לומר שזה שביום ולא בלילה שלא חסים עליו לגבי שאר ההגבלות של קורבנות לא חסים עליו שהוא יוכל להקריב את זה כבר בליל השמיני ולכן זה לא מיותר לשבס רבח בקב אמר הוא מנסה לימוד שלישי או מקרו שמיני שמיני אפילו בשבש מהמילה עצמה שמיני אפשר לדרוש כל זמן שיוצא שמיני גם אם זה יוצא בשבת שת הגמרה זה לא מיותר שמיני ה שיני מבולה למיו ה שביעי אתה צריך לדעת באיזה יום למול לא בשביעי אלא שיני אומרת הגמרא שביעי מבן שמונ סיומים נפק את השביעי אני כבר יודע מפסוק אחר של מילה בן שמנ סיומים זה אומר לי שמונה ימים קת בוא אלי אחד למו שבי ואחד למוי עדיין אומרת הגמרא צריך את שני הפסוקים לומר לי לא להקדים וגם לא לאחר שמיני זה דווקא לא שביעי ולא תשיעי דם אחד אמי שביו דמ זמנ אבל שמיני ואלך זמנ הייתי אומר שביעי אתה לא יכול למול כי כתוב שמו סיומי ולא שביעי אבל לא הסתדר בשמיני תמול בתשיעי מי אמר דווקא שמיני לכן צריך ביום השמיני אז אם כן השמיני לא מיותר אלא מחבתי כדי רבי יחנון אז רב רבק הו נדחה וחוזרים לתירוץ שהבנו בשם רבי יוחנן מביאה הגמר ברייסה תניק סדר רבי יחנון הודל קח ביק שדורשים את זה מהבים ולא מהשמיכה בברייס כך שמיני מויל אפילו בשבס ומ אני מקא מחללי אומו סומוס אסור לחלל שבת מי לזה הרי חובל איך מותר ושר מלוח ז חוץ ממילה כח שהתורה לא התכוונה להכליל בזה גם את מצוות מילה שחל בו שמיני בשבס או יינו לה אפילו מילה ממשיכה הבריה מי אמר אולי אסור לחלל שבת גם לעניין מצווה שמילה ומה אני מקים שמיני אמול חוץ משבש ואז נאמר שמה שכתוב שמיני אמול זה רק אי זה בימות החול ולא בשבש תמוד לא עם הביו מסיימת הברייה על זה כתוב ביום דווקא כל זמן שזה יוצא גם אם זה יוצא בשבס אפילו בשבס אז רואים פה בברייס כרבי יוחנן שהרשה היא מביים ולא משמין כעת נעבור לגוף דברי הברייה וננסה להבין מה כתוב פה בברייס בעצם הברייה הניח ההנחה ושאלה מי אמר אולי נאמר להפך הניחה ש שמילה דוכה שבת ולכן סדרת הפסוקים על סמך בצורה הזאת אחרי זה או יינו יהלה אולי נאמר שמילה לא דוכה שבת ומביאה דרושה של ביים שזה כן דוכה מה היה אב המינה להניח בצורה כזאת הי זה לא שהביס הביאה ספק ניחה שדוחה שבת מה היה אב מינה לומר שידכה שבת ומה היה אונו עם מה השתנה בהמשך הבריה שהיא אומרת אולי נומר להפך חייב להיות שהיה פה איזה סבור אלב מנה סבור אל המכונה אומר ו הת מקור מקוני ובסוף מקוש מה בהתחלה היה טוב לך להניח שמילה דוחה שבת על סמך מהמה לסדר את הפסוקים בצורה ש מילה דוחה שבת ולבסוף מקו קש שתה רוצה לסדר את הפסוקים להפך אם היית מביא שזה ספק איך לסדר את הפסוקים ניכה אבל אתה מעמיד ככה ואחרי זה דוכה אויקו אמר אומרת הגמורה שמיני מול אפילו בשבס ומה אני מקים אך בשר מל חוץ ממילה אבל מילה דחיה אבא מינ היה שברי מילה דוחה כשהיא יוצאת בשבת מה התימה למה הנחנו ככה יש לי סברה כל חומרו ומצר שדוח את העבד יש דין שכהן שיש לו נגע צרת אסור לו לעבוד בביס ה מקדוש ואבדו דוכה את השבת ואבדו מצינו שהיא דוכה שבת אם יש קורבוס כמו תמידים וסופים קורבוס ציבו שקבוע עליהם זמן מותר לעשות את זה בשבת זה דוכה שבת ובכל אופן מילה דוכה אותה יש דין שאסור להוריד נגע צרת אבל השומר בנגע צרת אבל אם זה במקום המילה המילה דוכה אותה אפילו מילה שלא בזמנו אז אתה אומר ככה צרעת קורבנות הוא לא יכול לעבוד וקורבנות דוכה שבת זאת אומרת שהצהרת היא יותר מהשבת ובכל אופן מילה באה ודוחה את הצרת אז המילה היא יותר חשובה צרת אז אם ככה שבת שנדחה מפני הבוי דו אן ידת שתי מילה דוחה אותה אז אם המילה דוכה צרעת החשובה יותר משבת ודאי שהיא תדחה שבת ולכן היה אבה מן לברייס לומר שמילה דוכה שבת ולסדר את הפסוקים על פי זה שמחו סיומות זה לא כולל בריס מילה ושמיני מול זה גם אם זה בשבת ומה י דקו אז אם ככה למה ברייסה חזרה בה והיא צריכה לבסוף לימוד מיוחד וד הרומה חזרה ברייס ואומרת וממה הד צרעת חמורה אתה מניח הנחה ששבת שצר יותר חמורה משבת כיוון שצר דוחה קורונס קורבוס דוחים שבת מי אמר דיל מ שבס חמור שכן יש בה עונשים והזרות הרבה יתכן ששבת היא באמת יותר חמורה יש בה הרבה עונשים הזרות וממה לשום ד חמיר צרעת הי וייתכן גם שהצרות היא לא בגלל שהיא חמורה יותר לכן היא דוחה את האווי דו אלא דיל משום גברי הו דלא חוזי יתכן שמה שכתוב שכהן שיש לו צרעת אסור לו לעבוד כיוון שהוא לא ראוי כי אי אפשר להכשיר אותו כעת על ידי זה שהוא יוריד את הנגע גם אם תאמר שצר שהודו דוחה את הצרעת אם הוא יוריד את הצרת הוא צריך להיטהר כעת להטהר זה רק עד מחר עד שיעבור תבול יום וערב שמש אז לכן זה לא דוחה הוא לא ראוי כעת אבל לא כי זה יותר חמור ווידו ומה אני מקן שמיני עמו חוץ משבש ואז אם כן שאנחנו נאמר ששבת יותר חמורה מצרעת כי יש בה הרבה עונשין ומה שרת מצינו דוחה קורבו זה רק כי הבן אדם הכהן לא ראוי לכך אבל צרת פחות משבת אז אין לנו מקור ללמוד שמילה אומנם היא דוחה צרת אבל אין לנו קל וחומר ללמוד שהיא תדחה גם שבת אז לפיזה נאמר שהיא לא דוחה שבת ושמיני מול חוץ משב ולכן הסיקה ב אפילו בשבס לכן צריך יטור של הפסוק אזם כן הה לנו מקור של רבז שמכשירי דוחים שבת זה שכתוב ביום השמיני בי אפילו בשבס אי אפשר ללמוד ממי לשאר המצוות כי נחתו עליה 13 בריצ המקור שמילה דוכה לכולה על משב או מלוש מסיני וזה נשאר עלי בדרב לזה או מ אוס בריס ודוס שלושת המילים יחד כי אפשר ללמוד מכל אחדו שפרח אז אוס ביס ודרס יחד לומדים את זה בגזר שובו מ שבס למילה שזוכה שבת או רבי יוחנן אמר מי המילה ביום השמיני שאפשר ללמוד ביים לפי חחמ שסוברים שמכשירים אלה לא דוכים אז המילה ביום מיותר אפשר ללמוד מזה למילה עצמו רב אחרב יעקב רצה למוד מהמילה שמיני אבל אמרנו שצריך את זה לגוף היום הזה שאיי אפשר למול בשביעי ולא בתי דווקא שמיני והבאנו ברייסה כדברי רבי יחנון שדורשים את זה מביים אפילו בשבט לר את דברי הבריה אמרנו שבאב המינה רצינו לומר שמי לכן דוכה שבת כיוון שרת יותר חמורה משבש כמו שראינו שרת דוכה עבודו והי לא עבודו דוכה את השבס אז ודאי שרת היא יותר משבש ובכל אופן מי לדוחה את הצרת ודאי שהיא תדחה את השבס אבל מכונ סברסה שייתכן ששבש באמת יותר חמורה ומה שצר לא דוכה כיוון שהגבר לא ראוי ואז לכן צריך פסוק שביים אפילו בשבס ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: