העמוד היומי מסכת שבת דף קלב עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קלב עמוד א

[מוזיקה] דף קלב עמוד א התורה מזככת את הבן אדם נותנת לו מבט אמיתי על החיים לפעמים במבט בשרי במבט גשמי שלנו אנחנו נסתכל על כל מיני דברים אנחנו לא נראה מה תמן בהם אבל זה הייחודיות של התורה היא נותנת לנו משקפיים אמיתיות כדי לדעת כדי להבין מה הערך האמיתי של כל דבר לדוגמה אם אנחנו נסתכל על מצווה בעיניים בשריות וגשמיות לא נראה כאן שום דבר גדול בן אדם שעשה מצווה לא רואים עליו אור מיוחד כן למעט בעלי דרגה לא רואים עליהם אור מיוחד או בן אדם שחלילה עשה עבירה אנחנו לא רואים את החושך שחופש עליו אבל אנחנו יודעים שהאמת לאמיתה היא כן אדם שעושה מצווה יש לו חיות יש לו אור אדם שמוותר על מצווה הוא מפספס חיות ואור לא רואים את זה אבל כך זה לדוגמה היום אנחנו נראה בגמרא הגמרא אומרת קל וחומר מן עין שפיקוח נפש דוחה את השבת יש לי כל וחומר מילה דוחה שבת כמו שכבר נראה והיא מילה שהיא סך הכל באיבר אחד של בן אדם דוחה שבת פיקוח נפש שזה כל איבריו של אדם בסכנה אם לא יעשו משהו אם לא ירוצו להציל אותו הוא ימות וכל איבריו בעצם כבר לא יעבדו לא יפעלו ברור שדוחה שבת זה הקל וחומר אומר האדמור מיר הג'ין שים לב כנס פה לעניינים על פי פשט כבר נראה איך דורשים את הקל וחומר הזה אבל על פי מבט גבוה יותר אומרת לך הגמרא מילה זה סכנה של איבר אחד אם הוא לא י עשה מילה אותו איבר ימות כביכול עלף שאנחנו כלפי חוץ לא נראה כלום בכל אופן האמת לאמיתה והמבט הנכון של התורה האיבר הזה ימות ואם כן אני מתיר כיוון שיש כאן סכנה אמיתית סכנה קיומית של אותו איבר אני מתיר לעשות זאת בשבת בטח בפיקוח נפש שזה כל איבריו של אדם אני אני מתיר בשבת לחלל שבת בשביל פיקוח נפש זה המבט הנכון זה המבט האמיתי אומרת הגמרא הקדושה דף קלב עמוד א מספר שורות מלמעלה אתמול נו את העניין אבל אחזנו עדיין באמצעו בעצם דיברנו על כל העניין שמכשירי מילה דוחין את השבת על כך נחלקו רבי אליעזר וחכמים אבל על כך שמילה עצמה דוכה את השבת על כך אין מחלוקת ברור שעושים מילה בשבת ופותחת הגמרא ושואלת באמת מנלן מנן שמותר לעשות את מצוות המילה בשבת עד כאן אומרת הגמרא פליג רבנ הם לא חולקים על רבי אליעזר אלא במכשירי מילה לגבי הדברים שעוזרים לי למול לדוגמה כמו שראינו לעשות פחמים כדי לעשות ברזל כדי למול וכדומה אבל מילה גופה דבריה כל דוחת השבת מנלן מנין שבאמת המילה דוחה את השבת אמר הולה הלכה זה הלכה למשה מסיני כך קיבל משה מסיני בלי הרבה לימודים בלי הרבה בלאגן כך הוא קיבל מפי הקדוש ברוך הוא בהר סיני וכן אמר רבי יצחק הלכה זה הלכה למשה מסיני שואלת הגמרא לא ייתכן שזה הלכה מטי מנין לפיקוח נפש שדוחה את השבת כפי שפתחנו מהיכן אנו יודעים שפיקוח נפש אדם שנפשו עלולה להת פח הוא עלול למות מנין שזה דוחה את השבת מחללים את השבת בשביל להציל אותו רבי אלעזר בן עזריה אומר יש לי קל וחומר מה מילה אחד מאיבריו של אדם דוחה את השבת כל וחומר לפיקוח נפש שדוחה את השבת ובעצם על פי פשט אנחנו רואים שיש כאן תיקון באחד מאיבריו של אדם שאני מתיר לעשות ובעצם המצווה הזו שהיא רק באיבר אחד כבר דוחה את השבת בטח פיקוח נפש שזה מצווה להציל נפש מישראל וזה בכל עבריו של אדם ברור שתדחה את השבת ועכשיו אומרת הגמ הקל וחומר הזה נפלא אבל יש בעיה אחת צדדית אם תאמר לי שהמקור של מילה שדוחה את השבת זה הלכה למשה מסיני לא לומדים כל וחומר מההלכה אין מושג כזה כל קל וחומר זה דווקא אם יש לי דין שכתוב במפורש או שאני לומד אותו מדרשה בכל אופן אז אני יכול לבוא וללמוד ממנו כל וחומר אבל אם בעצם אין לי סיבה אמיתית זה משהו סתום זה הלכה למשה מסיני אז אפילו על פי היגיון תחשבו על זה אי אפשר לדרוש כל וחומר כל וחומר אני לא רוצה להכניס חלילה הגיון בגמרא אבל בסופו של דבר קל וחומר זה לימוד הגיוני ולכן אפשר ללמוד אותו ואפשר גם לפרוך אותו אם יש לך שאלה הגיונית על הקל וחומר הקל וחומר יעלם זה אפשר ללמוד רק מדבר שכתוב בתורה או שנדרש אבל אם המקור של הקל וחומר בעצם הדבר שממנו אתה למד זה דבר שנאמר הלכה למשה מסיני אי אפשר ללמוד את הקל וחומר הזה זה מובן ואם כך ויסל כדת הך הלכה קל וחומר מהלכה מאתי ומביאה הגמרא מקור לכך שבאמת אי אפשר ללמוד שאיה אפשר ללמוד קל וחומר מהלכה למשה מסיני והתניה לגבי בי נזיר נאמר כך אמר לו רבי אלעזר בן עזריה הוא עונה לרבי עקיבא ואומר לו כך עקיבא עצם כשעורה מטמא זה הלכה וא רביעית דם אתה רוצה ללמוד את זה קל וחומר ואין דנין כל וחומר מהלכה שוב בוא נסביר את העניינים נזיר זה בן אדם שמקבל על עצמו נזירות אדם מקבל על עצמו נזירות הוא רוצה להתקדש להטהר לפרוש מגפן ויין לא להתאמה למתים לגדל את שערו מצויין כתוב שהוא קדוש הוא נהייה קדוש בכך שהוא פורש מכל העניינים הללו סתם נזירות 30 יום או שהוא מקבל א קצוב כמה ימים שהוא רוצה מקבל על עצמו נזירות כמו שאמרנו אסור להתמ למת מה קורה אם באמצע הוא כן תמ למת מת מצווה לא היייתה לו ברירה או שבטעות כל מה שהוא ספר עד עכשיו נופל הוא נטמע הכל מתבטל הכל נעצר הוא צריך לספור ימים לטהרת לאחר מכן להביא קורבנות והימים הראשונים יפלו הוא מתחיל את הספירה שוב פעם 30 יום נוספים שהוא נזיר מצויין גם בן אדם גם כזה נזיר שנטמע על ידי עצם כשעורה שעצם כשעורה זה מאוד מאוד קל לגבי ני טומאת מת אני לא רוצה להיכנס לכל זה כבר דיברנו על כך בעבר אבל עצם בגודל של שהוריי לדוגמה לא מתמת באוהל יש לה כל מיני דינים שהיא קלה בכל אופן שם כתוב הלכה למשה מסיני גם אם הוא נטמע בעצם כשהורה זה סותר את כל ימי הנזירות הראשונים שלו צריך לספור צריך להביא קורבנות ולהתחיל את הספירה מחדש זה מה שכתוב שמה מגיע רבי עקיבא ואומר רגע רביעית דם רביעית דם יותר חמורה בפרמטרים של טומאת מת היא יותר חמורה מאשר עצם כשעורה והוא רוצה לומר כל וחומר אם עצם כשהורה שהיא קלה בכל אופן אני אומר שהוא נטמע וצריך להתחיל לספור מתחילה אם כך גם רביעיית דם שבעצם היא יותר חמורה לגבי כל הדילים של מת היא חמורה ברור שאם הוא תאמה בה אותו נזיר התאמה ברביעית דם ממת ברור שהוא ייאלץ להתחיל לספור מחדש את כל ימי נזירותו ועל כך עונה לו רבי אלעזר ואומר לו ממש לא הוא התאמן נכון אבל הוא לא יאלץ להתחיל לספור מתחילה ואתה יודע למה אומנם יש לך קל וחומר נפלא אבל אי אפשר ללמוד קל וחומר ההלכה למשה מסיני וכך הוא אומר לו עקיבא בוא נראה את זה עוד פעם עצם כשעורה מטמא הלכה זה הלכה למשה מסיני ורביעית דם אתה רוצה ללמוד איזה כל וחומר מעצם כשעורה מה פתאום איין דנים כל וחומר מההלכה ואם כן שואלת הגמרא איך יתכן שאמרנו קודם שברית מילה שדוחה את השבת זה הלכה למשה מסיני אם כן איך אנחנו למדים מברית שפיקוח נפש דוכה את השבת הרי אין למדים קל וחומר מהלכה אלא אמר רבי אלעזר באמת יש לי מקור מהתורה שברית מי נדח ששבת נדחת מפני ברית מילה את הי האות אות כתוב אח את שבתותי תשמורו כי אות היא ביני וביניכם כתוב לגבי ברית גם כן וה ות ברית ביני וביניכם ואם כן בשניהם כתוב אות זה מגיע ללמד אותי ולומר בשבת קודש שנאמר באות מותר לעשות את הברית שנאמר באות שואלת הגמרא אם כך אמצא לך מצווה נוספת שגם בה כתוב אות האם גם את המצווה הזו יכלו לקיים בשבת אלא מעטה תפילין דכתיב בהן אות לדחי שבת האם התפילין ידחו את השבת לא ייתכן ממש לא אנחנו יודעים שתפילין לא דוחים את השבת אלא אומרת הגמרא נכון עזוב את המילה אות אלא את י ברית ברית כתוב לעשות את השבת לדורותם ברית עולם ברית כתוב כל הזמן ולות ברית ביני וביניכם ואם כן כאן כתוב ברית במילה וכתוב בשבת לומר לי שבאותו יום ביום השבת אפשר לעשות את מצוות ברית המילה שואלת הגמרא גם על הלימוד הזה רגע אם אתה אומר לי שבגלל שכתוב ברית דוכה את השבת במילתו של גדול גם כתוב ברית שואלת הגמרא גדול דכתיב בברי לדחי שבת גדול אדם שהגיע לגיל 13 ויום אחד אבא שלו לא מל אותו בית דין באותה עיר לא מלו אותו הוא מחוייב למול את עצמו גם כן תאמר לי שמילת דוכה את השבת והרי ידוע לנו שדווקא ברית מילה בזמנה דוחה שבת שאינה בזמנה כגון גדול לא דוחה את השבת אלא מביאה הגמרא מציאה מקור נוסף מילה נוספת אלא ע י דורות דורות כתוב אצל שבת כתוב בשבת לעשות את השבת לדורותם כתוב לגבי מילה לדורותיכם ואם כן שוב כאן כתוב דורות כאן כתוב דורות לומר לי שמצוות המילה נערכת בשבת שואלת הגמרא רגע אחפש ואמצא לך מצווה נוספת שגם בא כתוב את המילה דורות ואם כן גם איא תדחה שבת שואלת הגמרא ציצית דכתיב בי דורות ועשו להם ציצית אומרים את זה מדי יום על כנפי וידיהם לדורותם גם כן תאמר לי שהיא דוכה שבת עשיתה דוחה את השבת לדחי שבת ממש לא אלא אמ נחבר יצחק כח את שלושת המילים הללו דנין אות ברית ודורות המילה אות המילה ברית המילה דורות כל אחת לבדה אי אפשר ללמוד כי פה יש את תפילין פה ישת ציצית פה ישת מילת גדול אבל שלושתם יחד תלמד ותאמר לי דווקא איפה שכתוב אות ברית ודורות שזה רק מילה ושבת לאפוקי אנח דחד חד ו דכתיב בהן בתפילין כתוב רק אות בציצית כתוב רק דורות ו במילת גדול כתוב רק ברית למעט מילה מצוות ברית מילה של קטן כתוב בהם את כל שלושת המילים הללו לומר שהיא דוכה שבת יפה אז בוא נעשה סיכומון קצרצר מקור אחד יש לנו מהלכה למשה מסיני אבל היה לנו על זה שאלה שאנו לומדים את פיקוח נפש משמה בקל וחומר מברית מילה בקל וחומר ואי אפשר ללמוד קל וחומר מהלכה ולכן יש לנו מקור נוסף מאות ברית ודורות שלושת המילים הללו שנאמרו במילה ונאמרו בשבת ללמדנו שדוחה את השבת ואילו רבי יוחנן אמר מקור נוסף אמר קרא ביום ביום השמיני מול בשר אלתו ביום ואפילו בשבת שואלת הגמרא אם ביום מגיע למדני ואפילו בשבת יש לי שאלה נוספת אמר לירש לקיש לרבי יוחנן אלא מעתה מחוסרי כפרה אנשים שטעים מה זה מו ר כפרה אדם טמא שיסתיים ימי התאומה שלו זאת אומרת לדוגמה זהב יולדת מצורע אבל כבר שנרפאו מזית יולדת שעברו ימיה מצורה שיסתיים צרתו וכרגע הם תאורים רק הם צריכים עדיין להביא את קורבנותם מחוסרי כפרה גם שם כתוב דכתיב בהו ביום אך הנמ ד דחו שבת גם עליהם תאמר לי שהקורבן שלהם דוחה את שבת ברור שלא אומרת הגמרא מה פתאום שמה אני צריך את המילה ביום האו מי בא אלי ביום ולא בלילה לומר שלא מקריבים את הקורבן בלילה ואם כן המילה ביום לא פנויה לדרוש ביום ביום ואפילו בשבת שואלת הגמרא רגע הנמי גם לגבי מילה אתה רבי יוחנן דורש ביום השמיני ביום אפילו בשבת גם לגבי מילה ביום ולא בלילה אתה צריך לדעת שלא מלאים בלילה ורק ביום אומרת הגמרא ממש לא ההו מבן שמונת ימים נפקא כתוב כ בפסוק הזה בן שמונת ימים אמו לכם כל זכר אני יודע שדווקא ביום ולא בלילה ואם כן המילה הוא ויום מיותרת לי לדרוש ביום ואפילו בשבת שואלת הגמרא רגע בהתאמה בהשוואה בוא נלך למחוסרי כפרה גם שם שואלת הגמרא אי נמי ביום צוותו נפקא ביום צוותו אני יודע שאת כל הקורבנות מקריבים דווקא ביום ואם כן אני לא צריך את המילה ביום שיש במחוסרי כפרה כדי לומר לי ביום ולא בלילה זה ברור אם כן זה מגיע לומר לפי דרשת רבי יוחנן ביום ואפילו בשבת עונה רבי יוחנן ממש לא אף על גב דנפקא מי ביום צוותו בכל אופן צריך אתה צודק שאת כל הקורבנות באמת אני לומד ביום צוותו מקריבים ביום אבל במחוסרי הכפרה האלו כיוון שאני מקל עליהם אני בא לקראתם הייתי חושב שאבוא לקראתם ואתר להם להקריב גם בלילה ולכן אני צריך את החידוש לכן אני צריך שוב להדגיש בפסוק ביום ולא בלילה מה אני מקל עליהם אומרת הגמרא צריחה סלק דת חמינה הויל וחס ר רחמנא עלי תוי בדלות בלילה נ מילי ליתי כמש מלן התורה מקלה עליהם התורה אומרת בעיקרון לדוגמה מצורע צריך להביא חטאת ו עולה וחטאת הוא צריך להביא בהמות אבל אם הוא דל אין לו מספיק כסף אומרת התורה בסדר גמור שיביא תור במקום בין יונה בעצם שיביא במקום החטאת ובמקום העולה כנה לגבי יולדת היא מביאה תורים בני יונה כנה לגבי זו תמיד הוא מביא תורים ואם כן הקלנוע הם לא אמרנו להם תביאו בהמות שעולות הרבה כסף אלא באנו לקראתם אומרת הגמרא הייתי חושב שאם אני בא לקראתם אני אומר אתם יכולים להביא גם דברים זולים יותר הייתי אומר גם בלילה אם תביאו כשר לכן אני צריך לחדש ולכתוב שוב פעם ביום ולא בלילה ואם כן לא מיותר לי ביום ואפילו בשבת שואלת הגמרא מה פתאום מה זה הכולה הזאת מה תקיף לרב ינה אלא מעתה יהיה זר כשר בהם עונם כשר בהם אם אתה אומר לי שאני בא לקראתם אז מה אז נאמר רגע נכון ביום כתוב החזרת בעצם לומר לי שביום ולא בלילה אבל קולות נוספות אני יכול להקל בהם ולומר זר מי שלא כהן יכול להקריב איך יתכן ונן בוא נאמר אדם שהוא אוננן כן כהן אבל הוא ונן פטר לו מת היום בוא נמר היום הראשון שזה באו דאורייתא יהיה כשר בהקרבה הרי אנחנו יודעים רשי גם מביא את המקור ואומר רק כהן גדול כתוב שלא יצא מבית המקדש ועליו שנפטר לו מת כן אחד משבעה קרובים ולא יחלל זאת אומרת ממה שמע שבן אדם אחר כהן אחר שעובד אם הוא לא כהן גדול הוא מחלל העבודה שלו פסולה ואם כן האם תאמר לי שבהם כיוון שאני בא לקראתם ומקל עליהם אז גם זר ועונן יהיה כשר להקריב עונה הגמרא פשוט מאוד העדרי יקרא ברגע שהכתוב הפסוק מחזיק ואומר ביום ולא בלילה אני כבר רואה שכל הקולה שלהם מסתכמת דווקא בזה שהם לא צריכים להביא את הבהמות היקרות והם יכולים להביא תורים בני יונה זולים יותר אבל בכל שאר הדברים הם חיייבים להיות מומים כקורבן רגיל דווקא ביום ולא יהיה קשר בהם לא זר ולא עונן אז בעצם המקור של רבי יוחנן זה מקור שלישי כרגע שיש לנו לכך שמילה דוחה שבת והוא לומד מהמילה ביום ביום ואפילו בשבת היה לנו שאלה מה קורה עם מחוסרי כפרה והסתדר שצריך את המילה ביום כדי לומר לי ביום ולא בלילה כי הייתי חושב שנבוא לקראתם רבח בר יעקב אמר יש לי לימוד נוסף מנין אני יודע שברית מילה דוכה את השבת אמר כר כתוב בפסוק שמיני ביום השמיני ול בשר אלתו הפסוק קובע דווקא בשמיני גם אם זה חל בשבת אז תמול את בנך שמיני ואפילו בשבת שואלת הגמרא מה פתאום שמיני אתה יודע למה כתוב פשוט מאוד כדי לומר לי לא בראשון לא בשני גם לא בשביעי דווקא בשמיני שואלת הגמרא הי שמיני מבא אלי למעות שביעי עונה הגמרא שביעי מבן שמונת ימים נפקא אני כבר יודע שעד גיל שמונה אסור למול את בנחה זה לא הזמן שואלת הגמרא וקת מבא אלי אחד למעות שביעי ואחד למעות תשיעי הייתי חושב שעד השמיני לא אבל מה השמיני ואלך כל יום זה בסדר גמור אני צריך להדגיש ולומר לא בשביעי ולא בתשיעי דווקא בשמיני זה זמן של מצוות ברית מילה בוא נראה את זה בגמרא וקת מבא אלי חד למאות ה שביעי ואחד למות התשיעי דאם אחד א ואמינה שביעי הו דלא מתה זמני אבל מי שמיני ואלך זמני ואפשר לכתחילה אתה מסתדר לך בשמיני נפלא לא מסתדר לך תעשה בתשיעי בעשירי משמי ואלך זה זמנו אלא באמת מחברת כדי רבי יוחנן שאם אתה כבר לומד את זה ממילה מיותרת זה מו ביום ואפילו בשבת מהשמינייה ללמוד פשוט מאוד כי השמיני אני צריך ללימוד כדי לומר לי לא בשביעי וגם לא בתשיעי דווקא ביום השמיני אז מצוות ברית מילה מביאה הגמרא ראיה לרבי יוחנן תניה כבתי דרבי יוחנן הו דלאו כרבי יחא בר יעקוב ששמי לא לומדים ממש לא ובוא נראה את הבריתה כתוב כך שמיני אמול כתוב ביום השמיני הייתי אומר ואפילו בשבת ואם כך מה אני מקיים מחללי מות יומת בשאר מלאכות חוץ ממילה נכון שאסור לעשות את מלאכת המילה בשבת אבל מילה כן דוכה שבת וכל מה שנאמר מחללי המות יומת זה דווקא בשעה מלאכות חוץ מעשיית המצווה של ברית מילה או אינו אומר ממשיכה הבריתה ואומרת או אינו אלא אפילו מילה ומה אני מקיים שמיני אמול חוץ משבת תלמוד לומר הו ביום אפילו בשבת ושימו לב לא מהמילה בשמיני כמו שרצה רבי אח בר יעקב לומר ונדחה אלא באמת כמו רבי יוחנן ביום מגיע לומר לי שאפילו בשבת אם שמתם לב הבריתה הזו ממש סתומה ממש לא מובנת אתה מתחיל ואומר לי אולי נאמר כך לאחר מכן אחרי שנייה אומר אולי נאמר אחרת אולי מ מילה תדחה שבת ואולי לא אין כאן איזה סברה בוא תסביר לי מה חשבת בהתחלה מה חשבת בהמשך אמר רבה תנה מעיקר מיק חלי ולבסוף מייקה קשלי בהתחלה התחלת כאילו הכל נינוח הכל רגיל מילה דוחת השבת מה שכתוב מחללי המות יומת בשר בשאר עבירות בשאר מלאכות ושנייה אחרת אומר לא או אינו מה פתאום אפילו מילה וכל ה ביום השמיני אמול זה דווקא שזה לא בשבת בוא תסביר לי את ההגיון מה הסברה למה התחלת כך ולמה המשכת אחרת אונה הגמרא אחיק אמר היה כאן סברה ובואו תקשיבו את הסברה אחיק אמר שמיני מול ואפילו בשבת כן זה הצד הראשון ומה אני מקיים ךלל מות יומת בשאר מלאכות חוץ ממילה אבל מילה דחיה ה תעם קל וחומר היא פשוט מאוד היה ל תנא הזה קל וחומר שלכן הוא חשב שבאמת מילה תדחי את השבת זה היה ההיגיון זה היה הסברה שלו מה הקל וחומר ומת צרעת יש אזהרה התורה אומרת פשוט מאוד יש דיני צרעת בן אדם קם בבוקר יש לו לא עלינו ולא הלה אף אחד מאיתנו צרת בגופו צריך ללכת לכהן להראות לו יש סימני טומא סימני טהרה מסגירים אותו וכדומה סיפור מורכב לא נחמד בכלל אומר הבן אדם מה הבעיה חצי דקה של כב שתי צווחות אי ואני פשוט מקלף את אותה צרעת בכל מקום בגופו יש הזהרה לא לעשות את זה ישמר בנגע הצרעת אסור לקוס את בירתו ושימו לב יותר מזה אם כל בני ישראל מצורעים או הכהן מצורע בן אדם וכדומה הוא טמא ולא מביא קורבן ואני לא אומר מה הבעיה תוריד את הצרעת וולך תביא קורבן אם ככה אנו רואים שצר דוחה את העבודה צרעת היא דבר מאוד חמור היא דוחה את העבודה העבודה זזה מפניה כן עבודת בית המקדש ועבודת דוכה שבת שימו לב עבודה זה דבר מאוד מאוד יציב שאפילו היא דוכה את השבת אסור לשחוט בשבת אסור להקריב בשבת בכל אופן קורבנות מותר כי עבודה זה דבר יציב שדוחה את השבת בכל אופן מגיעה צרעת היא עוד יותר רצינית ודוחה גם אותה אז שימו לב הצרת היא רצינית היא חמורה יותר מעבודה וגם יותר משבת ובכל אופן מילה דוחה אותה אם יש לתינוק אם יש לבן אדם צרט באותו מקום של המילה עושים את המילה ועל אף שעל ידי כך קוצצים את תו כפי שעוד רגע נראה ואם כן אנחנו רואים שמילה הרבה יותר חמורה מצרת ובטח שהיא חמורה משבת כי צרת היא יותר חמורה משבת כפי שאמרנו צרת דוכה עבודה עבודה דוכה את השבת אז אם המילה שהיא כל כך חמורה שדוחה צרת ברור שהיא תדחה שבת זו היייתה סברתו של התנה לפתוח ולומר שהמילה תדחה את השבת בוא נראה את זה שוב פעם בתוכו אז כמו שאמרנו בעצם מה צרה שדוחה את העבודה ועבודה דוכה את השבת בכל אופן מילה דוחה אותה שבת שהיא קלה שדחת מפני עבודה אינו דין שתהיה מילה דוחה אותה ומה אז זה צד אחד ומה הצד השני ומה או אינו דקאמר מה הצד השני שבעצם הוא אומר לאחר מכן מה פתאום אולי נאמר אחרת שמחלל המות ומת נאמר גם על המילה הדר אמר וממי ד צרעת חמורה דיל מה שבת חמורה שכן יש בה עונשים והזרות הרבה שבת הרבה יותר חמורה מצרעת א אם כך תאמר לי איך צרעת לא דוחה את העבודה זה לא עניין של דחיה וממי משום חמירה צרתי דילמה משום גבר ודלא חז פשוט מאוד אתה יודע למה אני לא אומר תקוץ את בעייתך ותעבוד את אותה צרעת כי גם לאחר שתקו הבן אדם עדיין לא יהיה ראוי הוא צריך לטבול ורק לערב הוא יהיה ראוי בערב כבר אין עבודה בבית המקדש אז כל מה שתעשה בעצם תקוץ היום את הבהרת בשביל שמחר תהיה ראוי לעבודה בבית המקדש זה ברור לא אומרים ממש ממש לא אין מושג כזה שהיום תעשה עבירה כי מחר יגיע לך מצווה זה ברור שלו כל מה שאני אומר זה דווקא אם באמת אתה עושה את זה אתה קוצץ את הבערת בשביל לעבוד אבל כאן זה רק בשביל לעבוד מחר זה ברור הוא לא תופס ואם כן ייתכן שכל מה שאני אומר ש צרד זה חמור כי היא דוכה עבודה לא זה העניין היא לא דוכה עבודה פשוט מאוד אסור לך לעשות את זה כי גם אחרי שתעשה את זה אתה עדיין לא ראוי אתה עדיין טמא ורק למחר אתה תהיה ראוי זה כבר אני לא מתיר אבל זה לא ש צרעת כל כך חמורה ואם כן שבת חמורה הרבה יותר מצרעת ולכן אני אומר לך יתכן עדיין לומר ששבת שהיא כל כך חמורה מילה דוחה צרעת כי צרעת לא כל כך חמורה אבל את שבת היא לא תדחה ולכן אני חייב להגיע לפסוק בוא נראה את זה בתוך הודין מה משום גבר הו דלא חזי ואז אני אומר לך ומה אני מקיים שמיני חוץ משבת תלמוד לומר ביום אפילו בשבת בעצם הוא סוגר את הברייתא ואומר תלמוד לומר ביום אפילו בשבת ואני רוצה לסכם לאחרונה הגיע לי מכמה כיוונים הרצון הזה של הסיכום בסופו של עניין בוא נסכם התחלנו את הדף עם מצוות מילה מנין יודעים אותה שהיא דוחה את השבת כי דיברנו כל הזמן על מכשירי מילה זה מחלוקת אבל מילה עצמה דוחה את השבת אחד הלכה למשה מסיני קצת דחינו אבל עדיין צריך לזכור שיש את המקור הזה שבעצם זה הלכה דחינו כיוון שלומדים כל וחומר ואין כל וחומר מהלכה כמו שראיינו מנזיר ולכן היה לנו את המקור הראשון מאות ברית ודורות ביחד שנאמר גם במילה וגם בשבת לומר שדוחה לאחר מכן היה לנו מקור נוסף שרבי יוחנן מ הו ביום ואפילו בשבת והיה לנו את כל הדיון שם לגבי מחוסרי כפרה ששם כן צריך לומר פעמיים הו ביום כי הייתי חושב שכיוון שאני בא לקראתם אני אבוא לקראתם גם בעניין זה ולאחר מכן הדר העדרי יקרא ולכן גם לגבי זר ועונן לם כקורבנות רגילים ניסינו להביא מקור נוסף מב שמיני אמרנו ממש לא השמיני צריך לומר לי לא תשיעי ולא שביעי זאת אומרת להגיד בדיוק מתי היום ולכן זה נדחה ותניה כבתי ד רבי יוחנן ולאחר תניה כבתי ד רבי יוחנן עכשיו ראינו את הבריתה הזו גם כן שהיא כבתי ד רבי יוחנן אבל עוד הבנו על הדרך את הלימוד הזה שניסינו לומר של קל וחומר מזה שהיא דוחה צרת לא ראינו עדיין שהיא דוחה צרת אבל זה נאמר במפורש ואף על פי שיש שם בארץ הי הקוץ ברית מילה גם אם יש בארץ באותו מקום יקוץ ואם היא דוכה צרת וצרת דוכה עבודה ועבודה דוכה שבת בטח שהא תדחה שבת לאחר מכן אמרנו ממש לא שבת היא חמורה יש עליה המון אזהרות קריט וכדומה ומה שכאן אנחנו רואים שבעצם הצרת לא דוכה עבודה זה כיוון שהגבר לא חזי הוא עדיין לא ראוי ובאמת בסוף ראינו ביום ואפילו בשבת כשיטת רבי יוחנן בהצלחה רבה ולהתראות [מוזיקה] מחר ‏h
לצפיה בתכנים נוספים: