העמוד היומי מסכת שבת דף קלא עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קלא עמוד ב

[מוזיקה] ל עמוד ב היום בעזרת השם ובחסדו הגדולים עלינו נזכה לראות את כל העניין של מכשירי מצווה שדוחים את השבת כבר ראינו אתמול רשימה מכובדת לפי שיטת רבי אליעזר של מצוות שלא רק הם לא רק עשייתם דוחה את השבת אלא גם מכשיריהם זאת אומרת עצם זה שאני רוצה לקצוץ לולב כדי שיהיה לי לנענע אני רוצה מצה כדי שיהיה לי לאכול וכדומה דוחה את השבת אבל רגע לפני שנתחיל מוסר הסכל עצום ששאבתי מהדף שלנו אנחנו כשמדברים על לולב זאת אומרת על ארבעה מינים תמיד נדבר על לולב שימו לב כשאנו נוטלים את הלולב ומברכים עליו את הלולב ומיניו אננו נאמר על נטילת לולב כאן כל הזמן הגמרא מדגישה דווקא את הלולב למה הרי אני מכיר אנשים שמשקיעים הרבה יותר בבחירת האתרוג מוציאים את העיניים על שילוש ההדסים הרבה יותר מהזמן שלוקח להם להסתכל האם הלולב נקטם או לא למה כל פעם שאנחנו מזכירים את ארבעת המינים אנחנו נוקטים בשם הכוללני לולב יש כאן ארבעה מינים שכל אחד מהם חשוב בפני עצמו ישנם אפילו כאלה שמשקיעים במינים האחרים הרבה יותר תשומת לב הרבה יותר השקעה למה דווקא לולב אז כבר בהלכה מי שישים לב מו השאלה הזו קיימת למה דווקא אומרים על נטילת לולב ואנו אומרים כיוון שלוב הוא הכי גבוה הלולב הוא הכי גבוה ולכן אנו קוראים לכל המינים על שמו והשאלה מתבקשת איפה ראינו בתנך בגמרא בחסידות איפה שתרצו איפה ראינו שהמושג גבוה משחק בכלל משקל ולכן אנחנו קוראים למשהו על שמו אז מה אם הוא גבוה מה קרה הר סיני היה נמוך מכל הערים ועל כן דווקא התורה ניתנה עליו אף פעם לא ראינו שהגבול משחק משהו להפך גאווה רחוק מהשם תובת השם כל גבל לב מה יש לנו עם גבוה בכלל אבל שמעתי פירוש מדהים שמעתי את זה בשם הראשון לציון הרב דוד יוסף תקשיבו איזה באור מדהים הוא אומר כך לא הרעיון הוא גובה מה פתאום אבל אם תחשבו על זה אתרוג צריך תנאי גידול נאותים צריך לגדול דווקא בפרדס להשקות אותו במים לשמור עליו מכל משמר ההדס הערבה גם כן יש להם תנאי גידול מסוימים אופטימליים דווקא לגידול שלהם הלולב הוא שונה הלולב לכו סו לדרום תראו במקומות הכי חמים בתנאי אוויר במזג אוויר הכי קיצוני דווקא שם פורח עץ התמר עץ הדקל ושמה בכזה מקום שם מזג אוויר לא נוח חם שמה התנאי גידול לא הכי נטים דווקא שם התמר מסגסג ופורח ולגובה זה מה שמתכוונים להדגיש לנו לא מעניין אותי הגובה אבל עצם זה שהוא מתמודד הוא מאותגר הוא נמצא במקומות לא נוחים ובכל אופן הוא פורח לגובה זו הגדולה ולכן על שמו נקראת המצווה החביבה הזו על שמו קראים כל ארבעת המינים אני לא מחשיב את האתרוג לא את ההדס לא את הערבה הם דואגים להם שמים להם מים שומרים עליהם מכל משמר דווקא הלולב שהוא גדל פרא במקום שאיש ללא שם עליו עין הוא מתמודד יש לו קשיים יש לו אתגרים והוא פורח לגובה דווקא לכן אני מחשיב אותו מוסר השכל עצום אומרת הגמרא הקדושה ואנ אנחנו מתחילים בדף קלא עמוד ב מספר שורות מלמעלה בנקודתיים אמר מר אנחנו פותחים בעצם את כל הרשימה שראינו אתמול כל הדברים שרבי אליעזר אמר שהם ומכשירים דוחין את השבת תברר הגמרא מנין מאיפה הוא יודע שהם באמת דוחין את השבת אמר הבריתה נפתחה ואמרה כך לול וכל מכשירו דוחין את השבת דברי רבי אליעזר שואלת הגמרא מנלי לרבי אליעזר אה מנין לרבי אליעזר שלול ומח שיריו דוחין את השבת אם תאמר לי שהוא לומד את זה במ מצינו מה מצנו זה מאוד מעניין שהוא די רוח בשס כפי שראיינו בעומר ושתי הלחם שהם מצוות שהקדוש ברוך הוא ציווה לעשות אותם ומכשירים דוחים את השבת כפי שראיינו אתמול לימוד מפסוקים אותו דבר גם כאן בלולב מצווה שהקדוש ברוך הוא ציווה לעשות אותה גם אם מכשירה תדחית השבת זה נקרא לימוד בניין אב במ מצינו אומרת הגמרא אי אפשר ללמוד כך מה פתאום דוחה הגמרא אם מעומר ושתה הלחם שכן צורך גבוה מה אתה משווה שתי הלחם עומר מדובר על דברים בבית המקדש במקום הכי מקודש והכי חשוב לם היהודי שמה ייתכן שאנו אומרים ברגע שיש ציווי תעשה את מכשירו אפילו על חשבון השבת אבל כשיש ציווי סתם לבן אדם פשוט תול וליו תתארגן לפני שבת לא התארגנת וואי וואי חבל מאוד אבל המצווה מכשירי המצווה לא ידחו את השבת ולכן אי אפשר ללמוד מעומר ושי הלחם אלא אומרת הגמרא יש פסוק לגבי מצוות לולב אלא אמר קרא ביום ולקחתם לכם ביום הראשון מה זה ביום מגיע לומר לי ביום ואפילו בשבת ולמה הלכתה למה אני צריך כן ממשיכה הגמרא את הלימוד ואומרת יפה מהמילה ביום אני לומד אפילו בשבת למה אני צריך להתיר את העשייה אתה אומר לי המצווה הזו מותרת בעשייה גם בשבת אם תאמר לי אי לאמה לטלטול עצם אני נוע שבעצם אני מטלטל את הלולב זה בכלל לא עסור מדאורייתא אין הסתברות שתבוא הגמרא ותאמר שכל מה שהגמרא ה שכל מה שהתורה התירה לי זה טלטול של הלולב היא צריכה למישר טלטול מה פתאום זה הרי אסור רק מדרבנן מהתורה אין שום איסור של טלטול חייב להיות ש חייב להיות שכשהיה מדגישה ואומרת דע לך מצוות לקיחת לולו היא גם בשבת היא מגיעה להתיר משהו שעשו מדאורייתא אלא למכשירי חייב להיות אומרת הגמרא שמכשירי לדוגמה לקצוץ אותו מן המחובר בשבת זה לא עצם המצווה זה מכשירי המצוה וזה אסור מדאורייתא בשבת וזה מה שמגיעה התורה לומר ביום ואפילו בשבת אפילו לקצוץ אותו מן המחובר כדי שתוכל לקיים את המצווה גם זה מותר זה שיטת רבי אליעזר ולכן באמת לולב ומכשירי דוחין את השבת שואלת הגמרא ורבנן אם כך חכמים מדוע הם לא לומדים כך למה הם אומרים שמכשירי לולב לא דוכים את השבת אומרת הגמרא פשוט מאוד המילה ביום תפוסה להם האומיי באה אליי ביום ולא בלילה כדי לומר לנו שמצוות ארבעת המינים נטילת לולב נוהגת רק ביום ולא בלילה כל יום מימי הסוכות תול את הלולב נענע אותו ולא בלילה שואלת הגמרא את השאלה המתבקשת ורבי אליעזר ביום ולא בלילה מנלי מאיפה הוא באמת ידע שארבעת המינים נוהגים רק ביום ולא בלילה אונה הגמרא פשוט מאוד תמשיך את הפסוק הלאה מופיע שם שוב את הסגור של יום נפקו שמחתם לפני השם אלוקיכם שבעת ימים ימים ולא לילות ברגע שכתוב שם ימים אני כבר יודע שלא לילות מיותר לי ביום הראשון כדי ללמוד ממנו ביום ואפילו בשבת אה ואם כך ורבנן שוב השאלה הכדור מתגלגל לפתחם של רבנן ובעצם מה אתם אומרים הרי יש פעמיים את המילה יש ימים שמשם אפשר ללמוד ימים ולא לילות כפי שרבי אליעזר עושה ואם כן מה אתם לומדים מביום הראשון שמשם רבי אליעזר למד שביום ואפילו בשבת אומרת הגמרא אי צריך כן צריך עוד ביום מיותר ולא בשביל ללמוד ביום ואפילו בשבת מדוע סלק דעתך מינה היה עולה על דעתך לומר נילף נלמד שבעת ימים מסוכה מה ללן ימים ואפילו לילות כפי שבסו שגם שם כתוב בסוכות תשבו שבעת ימים ושם הכוונה ימים ואפילו לילות כי סוכה זה כמו דירה כפי שנראה בהמשך אם אם כך הייתי חושב שגם כאן ימים ואפילו לילות כמהש מלן נכון שיש פעמיים את המילה כתוב גם ביום וגם ימים אבל אם היה כתוב רק ימים הייתי אומר שזה כמו סוכה שכתוב שם ימים וזה גם לילות לכן אני מדגיש לך ולקחת לכם ביום הראשון פעם נוספת ביום ולא בלילה רבי אליעזר כבר הסתדר אעם זה נראה בדיוק מסכת סוכות איך רבי אליעזר אומר שסוכה זה לא דומה לארבעת המינים ואיין סיבה ללמוד אבל בכל אופן כאן מסתיים הדיון ואילו רבי אליעזר הוא זה שלומד מביום ואפילו בשבת וחכמים אומרים לא ביום זה ולא לילות אי אפשר ללמוד את זה מהימים שמופיעים בהמשך הפסוק אומרת הגמרא נפלא אם יש לך מקור מלולב למה אתה צריך מקור לשתי הלחם ועומר שאתמול חיפשנו מקור ומצאנו אם כך תלמד את זה מלולב ולכתוב רחמנא בלולב וניטו אנ מנחת העומר ושתי הלחם וולפו מני שילמדו במ מצינו כמו שאמרנו כפי שרואים לגבי לולב כך באמת אנו רואים גם בעומר ושני הלחם מכשירם ידחו את השבת עונה הגמרא ממש לא כמו שקודם לא יכלנו ללמוד לולב עומר ושתי הלחם אמרנו שיש שם חומרה שכן צורך גבוה גם בלולב יש חומרה משום דיקה למפרך מה ללולב שכן טעון ארבעה מינים מסביר רשי מסבירים המפרשים לולב טעון ארבעה מינים ולכן חומרתו גבוהה פשוט מאוד כי אם לא יהיה לי לולב לא יהיה לי גם את המצווה של שאר המינים אם יש לי אדס ערבה ואתרוג אין לי מה לטלטל אותם אני אננה אותם עד מחר אני לא יעשה כלום לא יעלה ולא יוריד העניין הוא דווקא שיש לי את כל ארבעת המינים ולכן אם אני אשור לתלוש את אחד מהמינים ממקום חיבורו אני אבטל את כל המצווה את כל בעצם ארבעת המצוות הללו של ארבעת המינים כך מסבירים המפרשים ולכן יש כאן צד מאוד חמור שאומר רק לולב אני אתיר רק במצוות ארבעה מינים ולא ביום ושתי הלחם ולכן צריך מקור נפרד לכל אחד כדי לומר לי שמכשיר הם דוחן את השבת מתקדמת הגמרא שלב נוסף סוכה וכל מכשיריה גם ראינו שדוחים את השבת דברי רבי אליעזר ושואלת הגמרא מנלי לרבי אליעזר רע באמת מנעין של סוכה וכל מכשיריה דוחין את השבת וכמו מקודם הגמרא מנסה להביא לך אפשרויות מקומות מאיפה ללמוד ודוחה אותם מיד אם הומר ושתה עליכם שראינו למעלה שבאמת הם ומכשירים דוחים את השבת אי אפשר ללמוד למה כפי שראינו שכן צורך גבוה זה דבר מיוחד הם כקורבן הם בבית המקדש אי אפשר ללמוד מהם לכל מצווה ואם תאמר לי מהדבר החדש שהרגע למדנו שגם הוא ומכשיר דוחין את השבת שזה לולב אם היא לולב מה פתאום ראינו גם את חומרתו שכן טעון ארבעה מינים מהמה שאין כן בסוכה ואם כן אולי סוכה לא תדחה את השבת אלא אומרת הגמרא לרבי אליעזר יש לימוד חזק הרבה יותר הוא לא מנסה ללמוד את זה במאמצינו אלא בלימוד של גזירה שווה גזירה שווה זה לימוד שהוא קיבל מרבותיו עד למשה מסיני כתוב את המילה ימים בלולב כתוב את המילה ימים בסוכה הוא משווה אותם ואומר כמו לולב כך סוכה מה לאלן בלולב מכשירו דוחין את השבת ו כפי שראינו ביום ואפילו בשבת אף נמי בסוכה מכשירו דוחין את השבת שואלת הגמרא נפלא אם יש לך בסוכה ולכתוב רחמנא בסוכה ונתי אנח ונגמור מני תכתוב בסוכה אני לא שואל שלול נלמד מסוכה כי בעצם המקור של סוכה זה מלולב אבל עומר ושתי הלחם אפשר ללמוד מסוכה קודם אמרנו ש מלולב אי אפשר ללמוד כי יש לו חומרה שכן טעון ארבעה מינים אבל לסוכה אין את החומרה הזו למה שלא נלמד את העומר ושתי לכם מסוכה אונה הגמרא גם לסוכה יש חומרה אחרת משום דיקה למפרך מה לסוכה שנוהגת בלילות כבימים סוכה יש לה חומרה מיוחדת היא נוהגת גם בלילה וגם ביום ולכן אי אפשר ללמוד את עומר ושתי הלחם עלף שהם חמורים מאוד צורך גבוה עדיין אין להם את החומרה של סוכה ולכן ייתכן שרק סוכה היא ומכשירה ידחו את השבת ועומר ושתה הלחם לא לכן אנחנו צריכים להביא מקום מיוחד שגם עומר ושתה הלחם דוחין את השבת עוברת הגמרא לדבר הבא בתור מצא וכל מכשיריה ראינו שגם כן דוחין את השבת דברי רבי אליעזר שואלת הגמרא מנהלל רבי אליעזר אה מאיפה הוא יודע שגם מצא הומחשה דוחין את השבת ושוב אומרת הגמרא אם מעומר ושתי הלחם שכן צורך גבוה אי אפשר ללמוד מהמהם במ מצינו מהסיבה הפשוטה זה קורבן זה לגבוה לא לומדים מהמהם מצווה פשוטה יותר כביכול של אכילת מצע אם מלולב גם כן ראינו את חומרתו שכן טעון ארבעה מינים ואם תאמר לי מהדבר החדש שלמדנו הרגע אם היא סוכה שג נוהגת בלות כבימים גם בא יש צד חומרה אלא אומרת הגמרא גמר יש גזירה שברה רבי אליעזר אומר את המילה 15 15 מחג המצות בפסח כתוב וב 155 לחודש אז זה חג המצות להשם בחג הסוכות כתוב אך ב 155 יום לחודש השביעי הוא לומד את המילים 15 15 ומשווה אותם ואומר פשוט מאוד כמו שבסו מה לאלן מכשירה דוחן את השבת אם זה נטילת לולב אם זה סוכה המצוות של חג הסוכות דוחים הם ומכשירים את השבת אף כאן המצווה של פסח שזו אכילת מצה מכשיריה גם כן דוחים את השבת שואלת הגמרא נפלא אם כך ולכתוב רחמנה במצה נית ינח ולגמור מני תלמד עומר שתי הלחם לולב סוכה הכל תלמד ממצה תכתוב בפירוש ותלמד הכל ממצה אונה הגמרא ממש לא גם במצה יש חומרה מיוחדת משום דיקה למפרך מה למצה שכ נוהגת בנשים כ באנשים בשונה עומר שתי הלחם לולב וסוכה שאם זה רק הזמן גרמה מצל אף ש הזמן גרמה מדגיש רשי היא נוהגת גם בנשים כי לעניין מצה אנחנו מקישים ואומרים כל מי שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בק בקום אכול מצה אישה אסור לה לאכול חמץ כי זה מצוות לא תעשה כל מי שאסור לו לאכול חמץ חייב לאכול מצה זאת אומרת בעיקרון כבר דיברנו על כך נשים פטורות במצוות שתלויות בזמן כל דבר שהוא רק ביום רק בתאריך כזה וכדומה כמובן מצווה לעשות מצוות עשה הם פטורות מצוות לא תעשה הם חייבות בין אם זה תלוי בזמן ובין אם לא זה לא משנה ברור שאסור להם לעשות מצוות עשה כל מה שתלוי בזמן נשים פטורות אבל מצא זה הדבר היחיד שהם חייבות כפי שאמרנו כי כל מי שאסור לו לאכול חמץ חייב לאכול מצה ולכן אומרת הגמרא פשוט מאוד מצה יש ב חומרה אדירה גם נשים חייבות בשונה משער כל המצוות שהזכרנו ולכן ייתכן שדווקא היא תדחה היא ומכשירה את השבת מה שאיין כן בכל המצוות ולכן כל אחד צריך את המקור והלימוד המיוחד לו מתקדמת הגמרא דבר נוסף שופר וכל מכשירו דוחין את השבת דברי רבי אליעזר מנלי לרבי אליעזר אה מנין הוא יודע שגם שופר ומכשירי דוחין את השבת אם אומר ואשתה לכם הוא לא יכול ללמוד שכן צורך גבוה אם מלולב שכן טעון ארבעה מינים כמו שראי שופר לא הלולב משליך על כל המינים מה שאין כן בשופר אם היא סוכה שכן נוהגת באלות כבימים אם היא מצא חדשה שעכשיו למדנו גם כן אי אפשר שכ נוהגת בנשים כב אנשים אלא אומרת הגמרא יש לימוד מיוחד אמר קרא יום תרועה יהיה לכם בחודש השביעי באחד לחודש לא כתוב תרועה יהיה לכם יום תרועה מה זה המילה יום ביום ואפילו בשבת ולמ מה צריך ללמד אותי שמותר לעשות בשבת אילם לתקיעה עצם התקיעה שמותר לתקוע בשבת לא יתכן זה כלל לא עשו מד אורייתא את נדו שמואל כל מלאכת עבודה לא תעשו מה זה מלאכת עבודה יצתה תקיעת שופע ור רדיית הפת שהיא חוכמה ואינה מלאכה יש כאן איזה חוכמה אבל אין כאן מלאכה וזה מותר בשבת חכמים גזרו על כך אבל לא ייתכן שהתורה מגיעה להתיר איסור חכמים אלא למכשירים חייב להיות שזה מגיע לדברים שמסביב למצווה למכשירי שבהם יש איסור דאורייתא כגון לתקן את החלל של השופר שבכך אתה בעצם מכה בפטיש זה מה שמגיעה התורה להתיר ולהגיד זה מותר אפילו בשבת שואלת הגמרא אם כך ורבנן עד עכשיו לא היה לנו שאלה שימו לב רק בהתחלה בלולב שהוא למד מהמילה ביום היה לנו שאלה מה עם חכמים לאחר מכן גם סוכה וגם מצה וג הכל הגיע מגזירות שוות שרבי אליעזר למד על סמך לולב אחרי זה הוא למד על סמך סוכה ולכן לא היה לנו שאלה כי חכמים לא קיבלו את הגזירה שווה הזו מ רבותיהם ולכן אין כל שאלה וגם המקורי בעצם לולב הם כבר הסתדרו ואמרו לנו למה הם לא לומדים משמה שגם בשבת אבל כאן שוב הוא לומד ממילה שכתובה בתורה ולכן שואלת הגמרא מה עם חכמים מה הם יאמרו אומרת הגמרא ביום לא ותר להם האו מי בא אליי ביום ולא בלילה להגיד שהמצווה של תקיעת שופר היא דווקא ביום ליל ראש השנה לא תוקעים בשופר שואלת הגמרא ורבי אליעזר ביום ולא בלילה מנלי עונה הגמרא נפ קלי מיום הכיפורים תעבירו שופר בכל ארצכם לגבי יובל יובל זה פעם ב50 שנה יש יובל אז כל הקרקעות חוזרים לבעלים כל העבדים משתחררים יש מיטה מלאה בעצם של הכל בכל מכל כל אז תוקעים בשופר תקיעת השופר הזו היא זו שקובעת היא בעצם מסמלת את חלות היובל ועל ידי תקיעת השופר הזו משתחררים העבדים נשמטים הקרקעות הכל חוזר לבעליהם המקוריים תקיעת שופר הזו כתוב עליה וביום הכיפורים תעבירו שופר בכל ארצכם וגמר מהדדי לומדים יום כיפור ביובל ראש השנה הם לומדים אחד מהשני אומר רבי אליעזר אם כך כתוב כבר ביום הכיפורים זה מגיע להגיד לי שביום גם בראש השנה זה דווקא ביום ולא בלילה ומה שכתוב יום תרועה מגיע להגיד לי ביום ואפילו בשבת בעצם הגמרא כאן חותמת את הדיון ולא שואלת מה ם חכמים סוגיה שם מופיע שחכמים כן דורשים את ההיקש מיום כיפור אבל עדיין לא באופן אבסולוטי לא באופן מוחלט הם אומרים תשמע נכון שאני לומד את ההיקש אבל כמו שאתה מבין שהזמנים חלוקים כאן מדובר בי' בחודש ביום הכיפורים וכאן מדובר בא' בחודש בראש השנה יתכן גם לומר שביום הכיפורים תוקעים ביום ואילו בראש השנה תוקעים בלילה לכן אני חייב את הריבוי המיוחד של יום תרועה להגיד לי יום ולא בלילה וזה לא מגיע למר לי ביום ואפילו בשבת שואלת הגמרא רגע אתה רבי אליעזר אתה באמת לומד אתה יודע ש ש וכל מכשיר דוחין את השבת אם כן לכתוב רחמנה בשופר תונח וגמרו מיני הרי לא ראינו חומרה מיוחדת בשופר ואם כן אם בשופר בטח כל השער עונה הגמרא ממש לא מתקית שופר דראש שנה לקל מגמר שכן מכנסת זכרונות של ישראל להבין שבשמיים אתה יודע מה זה תקיעת שופר של ראש השנה בשופר גדול התקע וחילו רעד וחזון מלאכים יחפזון זה לא דבר פשוט וגם מתקיעות שופר דיום הכיפורים לק לגמר גם משם אפשר ללמוד דמר מר תקעו בעדן שופר אז נפטרו עבדים לבתיהם ושדות חוזרות לבעליהן כפי שאמרנו בעצם זה מה שקובע זה מה שמכיל את כל האירוע של היובל ולכן יש בזה חומרה מאוד גדולה חשיבות מאוד גדולה ולכן יתכן שרק השופרות הללו של ראש השנה ויום הכיפורים הם ומכשירים ידחו את השבת בשונה מכל שאר המצוות ולכן צריך כל אחד לימוד נפרד מגיעה הגמרא עכשיו לנסו סיפורינו בעצם למה שפתחנו את הפרק למה שהגיע כל הדיון שלנו שרבי אליעזר אומר שמילה וכל מכשיריה דוחין את השבת מילה וכל מכשירה דוחין את השבת דברי רבי אליעזר שואלת הגמרא מינלי לרבי אליעזר אם מאיפה הוא יודע שגם מילה דוחה את השבת אם מיכול הוא גמר כדי אמרינן שוב אי אפשר ללמוד ונעשה כבר סיכומון קטנטן לא מומר ושתה ליחם צורך גבוה לא מלולב כי הוא טעון ארבעה מינים לא מסוכה אמרנו לילות וימים לא ממצה אמרנו נוהגת בנשים כ באנשים לא שופר אמרנו שפשוט מאוד ביום כיפור זה גורם לכל העניין של היובל בראש ה שנה זה מכניס את זכרונות להבין שבשמיים ואם תאמר לי שהוא ילמד מהכל יש לי גם פרכה ועוד מה לאן אך שכן אם עבר זמנה בטלה כל המצוות הללו לא קיימת אותם בזמן הם בטלו אי אפשר להשלים אותם גם סוכה אתה יכול לקיים מחר אבל זו מצווה נפרדת את של אתמול אך מצת בטלת ולכן יתכן שהיא ומכשירה תדחה את השבת אבל מילה מה פתאום מילה אם לא עשית יש עליך את אותה מצווה לעשות אותה למחורת לא אמנם פספסת מצוות מילה בזמנה אבל את המצווה עצמה של מילה לא הפסדת ולכן תכן שמר שמכשירה לא ידחו את השבת אלא אומרת הגמרא אינו תמה דרבי אליעזר דמרקר וביום השמיני אמול בשר אלתו המילה ביום מגיע לומר לי ביום ואפילו בשבת שואלת הגמרא יפה הלימוד נפלא ולכתוב רחמנה במילה ולתוך כל מה שהזכרנו ולגמור מיני עונה הגמרא משום דיק ל מפרח מה למילה שכ נחרטו עליה 13 בריתות בפרשה שאברהם אבינו נצטווה במילה כתוב 13 פעמים את המילה ברית יש כאן חשיבות מיוחדת ולכן יתכן שרק היא ומכשירה ידחו את השבת בשונה מכל שאר המצוות ולכן אנחנו צריכים לימוד מיוחד בעומר בשתי הלחם בלולב בסוכה במצה בשופר בכל אחד מהם צריך לימוד מיוחד שהוא ומכשירי לשיטת רבי אליעזר דוחין את השבת בהצלחה רבא ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: