העמוד היומי מסכת שבת דף קלא עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קלא עמוד ב

[מוזיקה] שבץ דף קל עמוד ביס שורה ה שלישית מלמעלה או מרמר וכעת אנחנו חוזרים על מה שראיינו בריסס בעמוד א' שרב ליזר סובר שמכשירי מצווה דוחן שבת גם בלולב סוכה שופר ומצה נראה כל אחד בכל מקום מה המקור שלו ומנין הוא לומד זאת בכל מקום כשלעצמו אומר מה לולב וכל מכשירו דוכי סשב דברי רב לזר מנולה לרב לזרו מה המקור של רב לזר שבלולב אנחנו אומרים שמכשירי מצווה דוחין שבת אם אין לו לולב הוא יכול לחתוך אותו מהמחבר כדי לקיים מצווה אר במינים אם מו מרושת הלחם שקן צורר גבוה אם נאמר שהוא לומד במה מצינו כמו שמצינו שמכשירים מיצ דוחים במצוות העומר ומצוות שתי הלחם של ביקורים שהמכשיר מצ דוחים שבת כך גם במצוות לולב אפשר לדחות שכן צר גבוה א ברגע שיש אז הקש ברגע שיש אנחנו דוחים את זה שאי אפשר ללמוד כי יתכן שדווקא לצורך גבה לצורך קורבנות יתירו אבל לא לצורך דבר מצווה שהיא לא בבית ה מקדוש כמו מצוות ארבעה מינים אלא או מקרו ביים ביים אפילו בשבו כתוב בפסוק הו לקחתם לכם ביים הראשו דורש רב לזר ביים יש תאריך גם אם זה יוצא בשבת ממילא כיוון שהבי הזה מיוצב בא לרבות אפילו בשבס הו למה אלחס מה באים לומר לנו אפילו בשבס אי למ לטלטול לומר שזה לא מוקצה ארבעת המינים ומותר לטלטל את זה בשבת יצטרך ק למירי טלטול הרי זה איסור דרבון לא יתכן שהפסוק בא להתיר לנו את האיסור דרבון אלא למכשיר זה בהכרח בא להתיר איסורים דוריסה דהיינו לעשות דברים סביב מכשירי המצווה כגון לקצוץ את זה מן המחובר שזה דברים דא וא זה הפסוק בא להתיר אפילו בשבס ורבו מה רבון שחולקים על רב אליזר מה יענו מה הם דורשים מביים הו מיבוא אלי ביים ולא בלילו נכון שהמילה ביים מיותר יכלנו לכתוב ולקחתם לכם ברשים אבל הביים בא לרבות בא למעט את הלילה שמצוות ארבעת מינים היא רק ביום ורב לזר מנין הוא ילמד את זה ביים ולא בלילה מנולי נקלי מוסמך מלפני השם אלוקי שבע סיומים הפסוק בא ואומר שבגבול בכל המדינה עושים מצוות ארבעת המינים ביום הראשון אבל לפני השם אלוקיכם במקדש שמה יש מצווה של ארבעת המינים בכל השבעה ימים אז כתוב שם שבעה ימים דורשים ימים ולא לילות ורבנן שדרשו את זה מביים מה הם ילמדו משבע סיומים איצטריך צל קדך מין ניל שבעת ימים מסוקה ללן ימים אפילו לילות אף כאן ימים ואפילו לילות קומש מלון ממילא אנחנו צריכים לומר לנו ללמד אותנו שמצוות ה ארבעת המינים שנוהג במקדש זה גם כן רק ימים ולא לילות גם מה שבגבול וגם מה שבמקדש שניהם זה רק ימים ולא לילות כדי שפו שלא נלמד מסוכה שסוכה יש דין שזה נוהג גם בימים וגם בלילות כפי שדורשים בסוק תשו ולומדים את זה מפסח אול מו תשו י ולילו דורשים שסוכה היא גם ביום וגם בלילה כמו מצווה שמונה שמ המילואים ככה גם כאן הייתי אומר שלול נדרוש ונקי למצוות סוכה קומש מלון של שואלת הגמרא ולכתוב רחמוני בלולו למה לא ללמוד לולב וניסו אנוך לפו מני כעת שיש לנו לימוד על לולב לרב לזר שמכשיר לולב דוחן שבת אז נלמד משמה למנח סומר ולשתי הלחם למה לא צריך למה אנחנו צריכים לימוד מיוחד שמה שמפ מול שכן טעון ארב אמינים אפשר לפרוך את במ מצינו על ידי כך שיש שמה חומרה של ארבעה מינים יחד עם לולב אז ייתכן שלכן זה גם דוכה שבת אבל בשתי הלחם נגיד שזה לא יתחה שבת ולכן צריך לימוד מיוחד של גזיר שובו שהוא גם מופנה כדי ללמוד שמכשיר הי שתי הלחם דוחים שבת ממשיכה הגמרא סוכה וכל מכשיריה דוחין את השבת דברי רב ליזר רב ליזר סובר שמכשירי סוקה גם כן דוכן שבת מנולי לרב ליזר או מאיפה רב ליזר לומד שמכשיר סוכה אדם אין לו שכך הוא יכול לקצוץ אותו מן המחובר מה המקור אם המרושת הלחם במצי הו מ מהמנוח שראינו שדוחים שבת שכ צורר גבוי הוא אפשר ללמוד משם רק לדברים שהם קור בונס למזבח לקדוש ברוך הוא אבל לא לסתם מצוות אם מלולב שכן טעון ארבע מינים גם אפשר לפרוך את הלימוד מלולב כיוון שטעון ארבע מינים יתכן שלכן מכשירו דוכן שבת אבל בסוכה אין ארבעה מינים מנן שזה דוכה אלא גו שיומי מלוו לומדים את זה בגזר שו מה לאלן מכשירו דוחין את השבת אף כאן נ מי מכשירה דוחין את השבת ברגע שש זירו שובו מלולב שבע סיומים שבע סיומים אז אנחנו דורשים שהמכשיר סוקה דוכין שבת כמו מכשירי כמו מכשירי לולב שואלת הגמרא וחמו בסוק וניסינו גמו מני עכשיו שיש לנו לימוד לסוכה מלולב אז למה צריך את הלימוד בשתי הלחם ולחם ומנח סומר נלמד אותם מהגזר שוב או מסוכה אמנם מ את לולב צריך כיוון שלוב זה המקור של סוכה אבל את שתי הלחם ומנח סווימר לכאורה אפשר ללמוד במ מצינו שולמי פחמה לסוכה שכ נוהגת בליל כ ביומים יש חומרה בסוכה שהיא נוהגת גם בלילות שאיין בקורונ ששמה צריך דווקא ביצו יסוי דווקא ביום הקריבים ולא בלילה ממילא אפשר לפרוח ולכן אי אפשר ללמוד ב מצינו את שתי הלחם במסמר מסוכה ממשיכה הגמור מצה וכל מכשירה דוכים את השבת דברי רב לזר מנולי לרב לזרו מה המקור שמכשירי מצו גם דוחים שבת אם אמר שת הלחם במצי משם שכן זורר גבוה אפשר לפרוך אם מלולב שכן תעון במינים אם מסוכה שכן גד בלי ביומים סוכה יש חומרה שהיא נוהגת גם בלילות מה שאין כן מצא ששמה אנחנו או מצא שבע סיומים ואם כן מנן לנו ללמוד את ה ואם כן מה המקור לנו ללמוד שמצה וכל מכשיריה דוחין שבת אלא גומר 15 15 מחג הסוויס אומרת הגמרא דורשים חמיש מחג הסוויס רשי כאן מציין שמצא לילה הראשון חובה ותווי אז אם כן אין לנו חיוב גם ללילות וגם לימים יש לנו חיוב דווקא ללילה הראשון אז זה לא דומה לסוכה שהוא נוהג גם בלילות וגם בימים ולכן צריך גזר שובו מסוקס חמיש חמישון מכשיר דוכין את השבת ף כן מכשיריה דוכין את השבת ו במצ גמו מיני למה שלא נלמד כעת ממצה לשתי הלחם לחם ומנח סומר למצ שגת בנושים כבשים כיוון שמצה יש של לא יסוך ולוב חומץ שבעת ימים תאכל מצה דורשים מזה כל שיש בל יסוך ל חומץ שזה כולל נשים שהם נמצאות בתוך כל הסורי לב כל מה שהם פטורות זה רק ממצ א שהזמן גומה אבל בלבן הם נוהגות כאנשים אז כמו שהם נוהגות באיסור של סך על חומץ הם מחוייבות גם לאיסור למצווה של מצו אז מה למצה שכ נהגת בנשים כאנשים מה שאין כן בשתי הלחם לחם הפונים ולכן אי אפשר ללמוד משמה כי שאר מצוות עשה זה רק שייך באנשים ולא בנשים שופו וכל מכשירו דוחין את השבת דברי רב ליזר מנולה לרב לזר ו ממשיכה הגמור מה המקו של רב לזר לומר שמכשירי שופר דוחים שבת אם או מרושת הלחם שכן צורר גבוה אם מלולב שכן תונר במינים אם היא סוכה שכן נהגת בליס כ ביומים אם היא מצה שכן גת בנושים כ בנושים אלא או מקרו יים תרו יהיה לוחם ביים אפילו בשבות א דורשים יים תרו ללמד אותנו שגם בשבס זה גם דוכה שבת ולמי מה הפסוק בא לרבות שאפשר בשבת לעשות תרועה א מתקי אד שמואל כל מלס ק שפה ש חכמה ו מלוכ דהיינו שמואל לומד תד שמואל שמואל מביא בריס ש ושים מהפסוק כל מלכס אבוי דול תעסו שמה נאסר בשבת לעשות דווקא מלאכה שיש בה תרכה אבל תקיעת שופר לא נחשבת למלאכה ולכן היא לא אסורה מאיסור דוריסה וכן רדיית הפת היה מקום לאסור אותה מצד אויפה או מצד מה כ בפתי שהוא רודה אותה מהתנור אז נאסור אותה לכן אנחנו דורשים מלכת סבידו דווקא מלאכה עם טרחה אבל הדברים האלו לא נאסרו מצד מלוכה אז אם כך שזה עשור רק מד רבון לא יתכן שהפס גירים טרו בא לומר שאין פה איסור של תקיעת שופר מעצם התקיעה אלא למכשירים כר שזה בא למר שמותר לעשות את מכשירי השיפור מכשירי התקיה שזה בעצם ליצור את החלל של הקרן של השיפור שזה בעיה של מקה בפטיש וזה הפסוק בא להתיר שזה דוכה שבס ורבנן מה הם יענו שהם סוברים שמכשירי מצווה גם בשופר לא דוכה שבס הו בולה ביום ולא בלילה הם דורשים יים טרורו לומר שהתקיימו לזר ביום ולב לילה מנולי נפ קלים ביום הכיפורים תעבירו שפר בכל ארצכם יש מצווה לתקוע בשופר ביום הכיפורים שזה בעצם מצווה של תקיעה נוספת זה אנחנו דורשים ביום הכיפורים למה התורה אומרת יום הכיפורים היום מיותר ולכן אנחנו דורשים כי הרי הפסוק כבר הביא שם תאריך של באסירי לחודש הראשון אלא בהכרח זה בא ללומד יום ולא לילה וגמרה מהדודה אנחנו מקישים את כל תקיעות של חודש תשרי אחד לשני וכמו ש התקיעה של יום הכיפורים היא דווקא ביום ולא בלילה ככה גם רוש השונה ולתמונה בשופ ו וגמור מני וכעת על מצוות שופר למה אי אפשר ללמוד משופר לשאר מקומות מתקית שופות רשון אלי כל מגמר שכן מכנסת זכר של ישראל הבין ש בשמיים אז יש צד להחמיר דווקא שמה ולהתיר שמכשירי תקיעת השופר יחו שבס כיוון ש היא כל כך חשובה שהיא מכניסה את זכר של ישראל להבין שבשמיים מתק שיום הכיפורים דמר מר וקו בידין שופו נפטרו עבודים לבתיהם וסוד לבעליהן כתוב שעבדים שמשתחררים והסודות שחוזרות לבעליהן בשנת היובל בעצם זה אמור להיות מתחילת השנה אבל מתי זה חל כאשר יש תקיעת שופר של יום כיפור רק אז חל כתוב באמת שעבדים בתאריך הזה בין ראש רשון יום הכיפורים הם עדיין נשארים אצל בעליהן הם לא עובדים מצד אחד כיוון שתקף בתקיעת השופר של יום הכיפורים אז הם משתחררים והם משתחררים כבר מתחילת השנה מצד שני הם עדיין לא יכולים ללכת הביתה ולשוב לבעליהן ולשוב לבתיהן כיוון שעדיין לא היה את תקיעה בפועל אבל כיוון שרואים שהשופטת יחזרו לבעליהן אז ממילא יתכן שדווקא שמה זהזה דוכה שבס ולא בשאר המקומות אז אם כן היה לנו כאן בעמוד ראינו לגבי לולב שרב ליזר דורש שזה דוכה שבס מביים בהים אפילו בשבס ואת הלמט לילה הוא דורש ושמחתם הסמכתם שבע סיומים ואילו רבון ביים הם דורשים ביים ולא בלילו ושמחתם לפני השם אלוקיכם ש הסיומים הם דורשים לומר ש כן יומים ו הייתי חושב ללמוד את זה מסוקה והם דורשים למעט שאני לא לומד משיב יומים שכתוב בסוק ללמוד מלולב לשאר מקומות אי אפשר כי יש פריחה שכן טעון ארבעה מינים בסוכה המקור של רב לזר הו מכך שכתוב שבע סיומים ואני אומר שהפסוק בא לומר גזרו שובו מלולב כמו שכתוב שם ושמחתם לפני השם אלקם שבע סיומים אז דורשים את סוכה שבע סיומים שבע סיומים שגם סוכה מכשירי סוכה גם דוחים שבת ו כמו שאמרנו שרבונו נדרשו יומים ולא לילו שלא נלמד מסוקה שלא נלמד את סוקה שזה דוה שזה נוהג גם בלילה וגם ביום מצא אמרנו שרבי לזר דורש חמיש חמיש מחג סוקוס וממצא אי אפשר ללמוד לכל מקום כיוון שזה נוהג בנשים כ באנשים שופר רבי לזר דורש יום תרוע יהיה לוחם כ בא להתיר מלוכה אז ברכ זה בא להתיר מכשירי תקיעה כי התקיעה עצמה היא לא מלוכה ואילו רבונו למדו יים שזה בא לומר יום ולא לילו רב לזר מספיק לו הלימוד ביום הכיפורים וללמוד בגזר שובו ת כל התקיעות של חודש תשרי אז כמו שיום כיפור זה יום ולא לילו ככה גם התקיעה של ראש השונה זה יום ולא לילו ואי אפשר ללמוד משיפור לשער המצוות כיוון שיש אם זה תקיעות של ראש השונה כן מכניסים זכרונו להבין שבשמיים ו ות של יום הכיפורים שכן הם מחזירים את העבדים לבתיהן ואת השדות לבעליהן [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: