העמוד היומי מסכת שבת דף קלא עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קלא עמוד א

[מוזיקה] דף קל עמוד א אנחנו עם מיוחד יש לנו ערבות הדדית יש לנו אחריות קולקטיבית האחד אל השני וזה מפתיע וזה מדהים זה מדהים כי זה נפלא וזה מפתיע כי בינינו לכל אחד מאיתנו יש את הסטיגמות יש את הדעות קדומות שהוא קובע שהוא מדביק שהוא מקבע על ההוא שמולו מי שלא מתנהג בדיוק כמוני שלא חושב בדיוק כמוני שלא מתלבש בדיוק כמוני אני לא כל כך מסכים במהירות להשתתף יחד איתו בכל מיני דברים ולהיות מחובר אליו אבל זה הרבה יותר חזק מאיתנו אם נסתכל במבט רוחני בעין של אמת אנחנו מחוברים אנחנו ערבים אחד לשני היום בעמוד שלנו שלנו אנחנו נראה דבר מדהים רבי אליעזר ההוא שמתיר מילה ומכשירה בשבת כמו שראיינו בדפים הקודמים הוא זה שמגיע היום ואומר דעלך זה לא רק מילה יש עוד הרבה מצוות כמו שנראה שופר ומכשירי דוחה את השבת לולב ומכשיר דוכה את השבת ואם נבדוק היום במצב שלנו העכשוי רגע לולב דוכה שבת שופר דוכה שבת ממש לא אם ראש השנה יוצא בשבת לא תוקעים בשופר סוכות כן כשחל אחד מהימים שבת כמובן בכל סוכות ייש שבת לא נוטלים לולב למה באמת כתוב בגמרא זה נקרא גזרה דרבא רבא הגיע וגזר ואמר כך יש מגילה פורים יוצא בשבת אותו דבר שופר אותו דבר לולב לא קוראים לא מנענעים לא עזוב לא עושים את זה בשבת למה שימו לב דבר מפתיע גזירה שמה ילך אצל בקי ללמוד אדם לא יודע לנענע לולב אדם לא יודע לתקוע בשופר אדם לא יודע א לקרוא מגילה הוא ילך אצל בקי לללמוד ואז הוא יעבור בעצם על טלטול ברשות הרבים יעבור ארבע עמות בגלל אותו בן אדם בגלל אותו איש פשוט הם הארץ תקרא לו שיי גץ תקרא איך שאתה רוצה בגלל אותו אחד שלא יודע לקרוא ויבוא להיכשל כל עם ישראל מפספסים את המצווה היקרה הזאת והתשובה היא כן זה כוחה של ערבות זה הכוח של העין של האמת כולנו ערבים אחד לראו אם איש אחד יכשל ביסור שבת כבר לא שווה כל האירוע הזה ולכן רבא מגיע ומבטל ואומר אל תיקח בשבת אל תתקע בשבת אל תקרא בשבת דבר מדהים ומעורר אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קל עמוד ב למטה אמר לירב חנין חוז אתמול בעצם ראינו את שיטתו של רב היה לנו כאן מחלוקת היה לנו פה את רב זרע ששאל את רב אסי מה הדין במבוי שלא ישתתפו בו שימו לב אמרנו שלב א' זה עירוב חצרות עשו בו שלב ב' זה שיתוף מבואות לא עשו בו השאלה ה כלים שבטו בתוכו מותר מותר לטלטלם או לא ראינו את כל הסיפור אבסי בתחילה לא ענה לו לאחר מכן בשטף הלשון במרוצת הלימוד הוא ענה לו שמותר לאחר מכן רב זרא עצמו הביא את שיטת רב שהוא מחלק בעצם לפי איך שהסברנו הוא מחלק ואומר תלוי מרבו זאת אומרת תלוי אם המבוי הזה עשו שם עירובי חצרות או לא שיתופי מבואות כמו שאמרנו ברור לא עשו השאלה אם שלב א' עשו או לא אם עשו עירובי חצרות אסור לטלטל ואם לא עשו עירובי חצרות מותר לטלטל באותו מבוי בקהלים ששבתו בתוכו נכנסת הגמרא ו מבארת מפרקת מפרטת את העניין אמר לרב חנינה חוז לרבא מה ישנה כן קל עמוד ב למטה כמו שאמרנו מה ישנה כ ערבו חצרות עם בתים למה כשהחרדים שבתוכה עשו עירוב אז אתה אומר לי שאסור לטלטל למה בוא אני אסביר לך את הסברה כיוון נתקו חצרות ונעשו בתים ברגע שהחצר ירבו עם הבתים החצר הפכה להיות בית היא בעצם מתבטלת אל הבית ור לטעמי ד אמר רב אין מבואי ניתר בלחי וקורה בעצם ההיתר הגורף של מבואי זה בלחי וקורה אומר רב אתה יודע מתי יש את ההיתר הזה דווקא עד שיהו בתים וחצרות פתוחים לתוכו זאת אומרת אם יש מבוי שיש בו רק בתים ממש לא זה לא נקרא מבוי מבוי בשביל שייקראו לו מבואי צריך שיהיה בו כמה פרמטרים כמה תנאים צריך שיהיו בו גם בתים וגם חצרות זאת אומרת לפחות שתי חצרות שבכל אחד מהם לפחות שתי בתים אז אני קורא לו מבואי ומסכים להתיר אותו בכזאת צורה בעצם הרציונל שעומד מאחורה זה ברגע שיש לי מבוי שהוא מקום שהרבה מתעסקים שם אז אני מתיר לך בלחי וקוה בדבר קטנטן כבר להתיר אותו בטלטול אבל אם אין בו גם בתים וגם חצרות אלא הוא משהו אינטימי בוא נקרא לזה בוטיק יותר הוא מבואי אבל לא רחוב גדול אלא רחוב קטנטן שאין בו גם בתים וגם חצרות אומר רב זה כבר נקרא רשות יותר מהותית יותר רשות יחיד כביכול ולכן לא יספיק לו לחי וקורה יצטרכו מחיצות אמיתיות יותר לכן סברתו של רב שכדי להתיר מבוי בכזה ר של לחי וקורה צריך מינימום בתים וחצרות כאן ברגע שבמבט בחצרות עירוב זה הפך להיות חצר אחת זאת אומרת רק בתים בלי חצרות כי בחצרות עשו עירוב ולכן הוא לא יתיר לטלטל אומרת הגמרא רגע אז אם זה הסברה יש לי שאלה בוא נמשיך את הספה בתוכו בעיקרון הוא צריך שיהיה גם בתים וגם חצרות פתוחים לתוכו ואכה ברגע שהם עשו עירובי חצרות בתים איק חצרות לקע כי החצרות מתבטלים לבתים אומרת הגמרא אם ככה ממשיך אב חנינה חוזר ואומר אם זה הסברה אז כי לא ערבו נאמי בוא נאמר ולא ערבו עירובי חצרות לכ זינו לאני בתים כמנ דסטי מדמי אם כן הבתים מתבטלים כי אי אפשר להשתמש מהבית לחצר אז תחשב את הבתים כאילו הם לא קיימים ואם כן חצרות יקו בתים לקע ואתה דורש הפרמטרים שלך הם גם בתים וגם חצרות אז ממה נפשך ברור שלא זה עניין הסברה כאן אומרת הגמרא ממש לא כאן מה אתה אומר בתים לקע אפשר ד מבט לרשות ד כולו לגבי אחד יש פתרון מה קורה אם כולם יש לי כאן חצר יש ב שש בת רק חמש מתוכם עשו עירוב חציות ואחד לא האחד הזה עוסר על כולם כי בעצם הוא מגלה ואומר חבר'ה אין כאן שום שותפות ממש לא יש כאן חלק זה אני בכבודי ובעצמי יש לי גם חלק בחצר והיא פרטית בכל אופן אי אפשר אין כזה דבר אין כאן שלווה בחווה אין כאן את כולם ביחד באותו מקום ולכן הוא עוסר על כולם הפתרון שהוא יכול לעשות ואפילו בשבת כן יש בזה מחלוקת אבל ברעיון זה לבטל רשותו בשבת אם הוא שכח לא עשה את זה ביום שישי הוא עומד בשבת אומר אני מבטל את רשותי הם זוכים בזה אוטומטית כלל בני החצר כן הוא מבטל לא את הבית שלו דווקא אלא הוא מבטל את רשותו בחצר ואז זה מתבטל לכולם אומרת הגמרא גם כאן בוא נאמר שהם לא ערבו אתה יודע למה הרב מתיר לטלטל כי הם יכולים לבטל את הרשות במהלך השבת שאומרת הגמרא יפה יבטלו סוף סוף ביית יקה בתים לקה בוא נאמר אם אף אחד לא ערב מה הם צריכים כולם חוץ מאחד צריכים לבטל את הרשות שלהם את הבית שלהם מה יקרה שוב יווצר מצב שיש כאן רק בית אחד זאת אומרת אם כולם מבטלים את רשותם לבן אדם אחד יווצר מצב שיש כאן רק בית אחד ורב אמר שחייבים לפחות שני חצרות ולפחות שני בתים אומרת הגמרא זה לא בעיה אפשר דמי צפרה ועד פלגה דומה לגבי אחד ומפלגה דיומא ולפניה לגבי אחד מה הבעיה אתה רב צריך שיהיה שני בתים בכיף מהבוקר ועד חצות היום נאמר לכולם לבטל את רשותם לבן אדם אחד לשכן אחד שגר בבית אחד ומ חצות יום נאמר בואו תחזיקו חזרה זאת אומרת כביכול תחזירו את הבעלות שלכם ותבטל את רשותם לגבי שכן אחר וכך יהיה כאן בעצם שני בתים ובאמת כמו שרב אומר הפרמטרים יקוימו יש כאן מבוי כזה שנטה בלחי וקורה ולפי זה שיטת רב מובנת מצוין במקרה שרבו החצרות מתבטלים לגבי הבתים אין כאן כזה מבוי שניטרל אי וקורה כי אין לו חצרות ולכן עסור בטלטול ואילו במקרה שרבו אל תגיד לי בוא נחשיב את הבתים כמנ דסטי כי כמו שאתם רואים כאן יש פתרון לבטל את רשותו חצי יום לזה וחצי יום לזה בעצם ליתר חידוד כמו שאמרנו אין בעיה לבטל רשות בשבת ולכן גם אין בעיה להחזיר רשות בשבת אונה הגמרא ממש לא זה לא עוזר סוף סוף בדנה דת לאי לט לאי בסופו של דבר יש כאן רק בית אחד בכל רגע נתון אין כאן שני בתים יחד אם יהיה שני בתים יחד יווצר בעיה שכל אחד עוסר על השני ולא יאכלו אף אחד לטלטל אם כן בכל רגע נתון יש רק בית אחד ושוב חוזרת השאלה ששואל רב חנין גם אם הם לא ערבו עדיין איין את הפתרון הזה של לבטל תמיד ישאר כאן רק בית אחד רב מצריך גם בתים וגם חצרות אז על מה רב מדבר ולמה הוא חלק אלא מגיע רבשי ואומר פשוט מאוד רב סובר כמו רבי שמעון שראינו אתמול שמותר לטלטל בגגות חצרות וקרפ ושימו לב גם מבואות בכלים ששטו בתוכן ולא היו בבית מותר לטלטל אתה יודע למה רב מחלק רב אומר דבר מדהים ברגע שירבו בין הבתים והחצרות אני חושש מאוד שכלים מהבית יצאו לחצר כי מותר להוציא אותם ברגע שהם יצאו לחצר כבר לא יהיה לי שליטה כיוון שבחצר כפיפות ומבואות מותר לטלטל קחו את אותו כלי שיצא לחצר בהתר ויעבירו אותו גם למבוי וזה כבר אסור ולכן אומר רבם מרבו אסור כי אני חושש מאוד שיגיעו כלים מהבית למבוי אבל במקרה שלא ערבו אין שום מצב שיגיע כלי מהבית לחצר כי הם לא ערבו עירובי חצרות ואסור להם להוציא כלי מהבית לחצר בכזה נקרא אומר רב הכל נפלא אין שום בעיה שטלטל במבוי כי אני לא חושב שיגיע למבוי כלי מהבית אלא אמר רבשי מי גרם לחצרות שייעשו בתים ולקה ברגע שאיין עירוב הבתים לא קשורים בכלל לא שוב אני אני חוזר לא יוציאו כילים מהבית לחצר זה לא אין לי שום חשש שזה יזלוג לם אבוי ולכן אני מתיר לטלטל בעצם סיימנו את האירוע ליתר דיוק בואו נחדד את העניינים כי זה עניינים לא כל כך ברורים ובעזרת השם עוד מעט אנחנו עוברים למסכת עירובים ואם אנחנו ניצור לנו בראש ש כל ההגדרות האלה מעורבבות לנו בראש זה יהיה ממש הפסד אבל דבר העבד לחלוטין בואו נחדד רב מגיע ואומר בעצם היה לנו כאן דיוון שנפתח כבר אתמול מה קורה ל ל כלים שנמצאים במבוי מערב שבת היה לנו את שיטת רב אסי שאומר מותר זה נפלא היה לנו את שיטת רב שיטת רב חילקנו בנ הרבו ללא ערבו ואני חוזר על מה שאמרתי אתמול שיש כמה שלבים השלב הראשון זה הבית שלי שם מותר לטלטל כי זה רשות היחיד סליחה שאני מעריך אבל זה קריטי זה השלב הראשון השלב השני הבית שלי פתוח לכמה חצרות סליחה הבית שלי ובתים של עוד אנשים פתוחים לאותה חצר אוקיי אני חוזר שוב כי טעיתי הבית שלי ושל שכנים נוספים פתוח לאותה חצר אסור לנו לטלטל ב שבת אלא אם כן עשינו עירובי חצרות כולנו נהיים שותפים בחצר אגב במאמר המוסגר היום ראינו יותר נוסף אם אחד מאיתנו שכח הוא מבטל את רשותו בשבת או שכולנו מבטלים לאחד ואז בעצם הפכנו את אותו אחד שביטל את רשותו אליו לבעלים בלעדי על החצר והבתים ומותר לטלטל הכל בכל מכל כל עכשיו יש בעיה נוספת אני בעצם עם כל שכניי נמצאים בחצר אחת שפתוחה למבוי לאותם מבוי פתוחים חצרות נוספות עם בתים נוספים אם נרצה לטלטל באותו מבוי נצטרך לעשות א' שיתוף מבואות שזה מה שבדיון שלנו לא קרה אבל זה מה שבעיקרון צריך לעשות שיתופי מבואות שכל בני החצרות של אותו מבוי השתתפו יחד ודבר נוסף כדי להתיר את המבוי שבעצם הוא דומה לרשות הרבים אנחנו נצטרך לעשות לחי קורה וכדומה נראה בדיוק מסכת עירובין ראינו את זה גם במסכתות הקודמות מה בדיוק צריך לעשות עוד חידוד נפלא שראיינו כאן נקודה חשובה רב אומר כדי להתיר מבוי יש תנאים מסויימים וכבר דיברנו על זה ועוד נדבר על זה בעזרת השם מספיק בהמשך אומרת הגמרא הקדושה אנחנו חוזרים לעניין מכשירי מצווה מעכשיו עד סוף העמוד תורידו פרופיל תרו תתרווחו על הכיסאות הרבה יותר קל אמר הבחי הבבא אמר רביו אמר רבי יוחנן לא לכל אמר רבי אליעזר מכשירי מצווה דוחין את השבת דע לך רבי אליעזר נראה במשנה ככה מתיר גורף כזה הרב המתיר כמו שאומרים הכל מותר תמיד מכשירי מצווה מותרים ממש לא איפה שהוא כותב נפלא איפה שלא לא איפה לא נראה בהמשך העמוד והוא מוכיח לך מאיפה אני יודע שערי שתי הלחם שתי הלחם זה קורבן שמביאים בחג השבועות חובת היומן מצווה להקריב אותם וחובה להקריב אותם בחג השבועות ולא למדן רבי אליעזר אל ה מגזרה שווה הם עצמם באו שמקריבים כדין כל קורבן שקבוע לו זמן בבית המקדש מקריבים אותו בשבת ויום טוב אבל את מכשירו לאפות אותו לקצו כל מיני דברים כאלה רבי אליעזר לומד מגזירה שווה שמותר כבר נראת הגזירה שווה אם הוא לומד את זה מגזירה שווה זה אות וסימן שהוא לא תמיד מתיר באופן גורף אם הוא היה מתיר באופן גורף הוא לא היה מחפש גזירה שווה ברור כמו כמו כל מכשירי מצווה זה מותר מזה שהוא מחפש גזרה שווה אני מבין שלא תמיד הוא מתיר שהרי שתי לכם בוא נראה את זה בגמרא חובת היומן ובכל אופן לא למדן רבי אליעזר אלא מגזרה שווה ד תניה מביאה הגמרא את הלימוד רבי אליעזר אומר מנין למכשירי שתי הלחם שדוחים את השבת נאמרה הבואה בעומר המילה הבואה נאמרה בעומר שזה בעצם מקריבים למחורת יום טוב ראשון של פסח מקריבים עומר סיורים בבית המקדש נאמרה בו את המילה הבואה ונאמר ונאמר הבואה בשתי הלחם מה הבואה אמורה בעומר מכשיר דוחים את השבת כפי שבעומק המצווה ני צריך להביא עומר עורים אבל קצירתם שהם המכשירים דוחים את השבת רשי אומר לומדים את זה מהפסוק בחריש ו בקצרין תשבות וכפי שהותרה חרישה זאת אומרת כפי שהותרה חרישה של מצווה ורק חרישה שלא צורך נאסרה מהסיבה הפשוטה שאין חרישה של מצווה אז מה שנאסר בשבת זה רק חרישה של חול אותו דבר לגבי קצירה מה שנעשה זה היה קצירה של חול וקציר של קודש מותרת מכאן אני רואה שמכשירי העומר בשבת מהמילה הבואה שנמצאת בעומר ומהממת בשתי הלחם זה נקרא גזירה שבה המילים תואמות זה לא סמכות שלנו ללמוד את זה זה כל אחד מה שקיבל מרבו ורבו מרבו עד למשה מסיני וזה מה שהוא לומד המילה הבואה והמילה הבה מגיעה לומר לי שגם שתי הלחם מכשירי מותרים בשבת בעצם מזה שהוא צריך ללמוד את זה בגזרי השוה הוכחה פשוטה שהוא לא סובר באופן גורף שמכשירי מצווה מותרים בוא נראה את זה בגמרא מה הבואה אמורה בעומר מכשירים דוחין את השבת אף הבואה מורה בשתי עליכם מכשירין דוחין את השבת עכשיו בוא ניכנס לעניין נוסף ברשותכם כל גזירה שבה הריא בעצם במבט שלנו דעת בעלי בתים גזירה שווה נשמע משהו לא הגיוני כיוון שיש מילה כאן ומילה כאן אתה לומד אותם אבל כמו שאמרנו ברוך השם לא ניתן לנו הסמכות לדרוש את זה זה מגיע עד משה מסיני בכל אופן יש מחלוקת מה קורה האם המילה הזאת צריכה להיות מיותרת לדרשה זאת אומרת לדוגמה המילה הבואה צריך שכבר יהיה כתוב פעם אחת הבואה באותה פרשה ואז אני אומר רגע למה כתוב עוד פעם הבואה חייב להיות זה לדרשה השאלה אם צריך שזה יהיה מופנה או לא אומרת הגמרא זה חייב להיות מופנה אתה יודע למה דאי לא מופנה אם זה לא מיותר אקרא למפרך מה לעומר שכן מצא קצור קוצר רגע אחד ברגע שזה לא מופנה זאת אומרת שזה לא מיותר לדרשה אתה יכול ללמוד את הגזירה שווה אבל אם יש לי איזשהי שאלה הגיונית ברתית אפילו אם זה לא פסוק או משנה או כל דבר אחר ברגע שיש לי סברה להפריך את הקל וחומר להגיד זה לא תואם הקל וחומר אף מתאייד נעלם לכן אומרת הגמרא חייב להיות שזה מופנה וכבר אני אראה לך איפה באמת רואים שזה מופנה ולמה זה מיותר אבל אתה יודע למה חייב להיות שזה מיותר כי אם זה לא היה מיותר היה לי נהדרת איק ל מפרח מה לעומר שכן מצא קצור קוצר מצוות העומר מה אתה משווה מצוות העומר זה לקצור עורים ולהביא לבית המקדש עם מצאת סורים קצורות ממש ממש לא אל תביא אותם תקצור אז זה לא נקרא מכשירי מצווה שדוחים את השבת זה גוף המצווה המצווה עצמה היא לקצור תאמר בשתי הלחם שאם מצא קצור אינו קוצר שתי הלחם אין לי עניין לקצור ואז לייצר לאפו את שתי הלחם יש לי עניין להביא שתי הלחם מצאת קצור נפלא לא מצאת תקצור אבל זה רק מכשירי מצווה בשונה מהאומן שגוף המצווה זה לקצור אונה הגמרא אתה צודק הפרחה שלך נהדרת אבל כיוון שזה מופנה כיוון שזה מיותר ברגע שזה מיותר כמו שאמרנו זה הלכה למשה מסיני ולא שואלים שום שאלה על אותה גזירה שווה ליה אתה צודק אפנו י מופנה מך דכתיב אומרת הגמרא בוא תראה שזה מיותר הי כתוב בהתחלה והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן כתוב כבר את ה והבאתם מיום אביכם למה למה צריך לכתוב שוב אביכם לומר לשמע מנ לאפנו תלמד את הלשון הבואה המיותרת שכתוב כאן בעומר ללשון הבואה שכתובה סליחה שכתובה בשתי הלחם ללשון הבואה שכתובה ב בעומר ותלמד יחד גזירה שווה שמכשירי דוחין את השבת עליו שבאמת אתה צודק בעומר זה מצווה כאן זה רק מכשירי מצווה בכל אופן תלמד גזירה שווה כמו ששם קצירה דוכה את השבת גם כאן בשתי הלחם קצירה דוחה את השבת וקטי אומרת הגמרא מופנה מצד אחד הוא מופנה מצד אחד זאת אומרת הסברת לי למה זה מיותר המילה הבואה מיותרת בשתי הלחם השאלה מה קוראים המילה הבואה שנמצאת בעומר ושמי לרבי אליעזר דאמר מופנה מצד אחד למדין ו משיבין זאת אומרת רבי אליעזר סובר שברגע שזה פנוי רק מצד אחד זאת אומרת רק המילה הבואה בשתי הלחם מיותרת אבל המילה הבאה בעומר היא לא מיותרת היא חייבים אותה לגופה להגיד שמביאים את קורבן העומר אומר רבי אליעזר אפשר ללמוד גזירה שווה זה לא שלא לומדים לומדים אבל אם יש לי שאלה זה אף במ מתיד כפי שאמרנו מאיפה בדיוק שמנ לרבי אליעזר איפה אנחנו רואים את זה אז רשי מביא את זה בהרחבה מי שרוצה שיעיין שם בתמצית ובקיצור אנחנו רואים שמ מצורה חלק דברים הוא לומד חלק לא והסיבה היא כיוון שזה מופנה רק מצד אחד זאת אומרת לא גם אלמד וגם הנלמד מיותרים לכן הוא אומר אם יש לי שאלה זה מתאייד אם אין לי שאלה זה קיים בכל אופן כאן יש לנו ואמרת לי שמיותר רק בשתי הלחם מה עם יתור בעומר אומרת הגמרא גם בעומר יש מילה הבה מיותרת עונה הגמרא תביאו ריבוי הי תו מ מושבותיכם תביאו לכם תנופה להשם המילה תביאו מיותר כי כבר כתוב והקרבתם מנחה חדשה להשם שמביאים זאת אומרת שמקריבים עלשון הבהה הזו מיותר ולכן אני לומד וגם כשיש לי שאלה אני לא מתרגש ודבק עדיין בלימוד בכל אופן בוא לא נשכח מהלימוד הזה אנחנו רואים שרבי אליעזר סובר שיש מקומות שמכשירים לא דוחים את השבת שואלת הגמרא איפה זה המקומות האלה למהות המי בוא תן לי מצווה שואלה אומר רבי אליעזר מכשירי עינם דוכים את השבת אלאמה שואלת הגמרא למית לולב להגיד לולב ת נפלא אבל לקצוץ אותו וכדומה זה אסור בשבת מה פתאום ואתני לול כל מכשירו דוחין את השבת דברי רבי אליעזר זה כן דוחה ואלה אולי תומר למהות הסוכה לבנות אותה בשבת וכדומה זה לא דוכה את השבת אומרת הגמרא מה פתאום גם זה דוכה והתניה סוכה וכל מכשיריה דוכן את השבת דברי רבי אליעזר אז שימו לב גם לולב גם סוכה דוחים את השבת על מה אמר רבי אליעזר שלא דוחה לא מובן ואלה מנסה הגמרא לומר לי אולי למהות המצה שצריך לאכול מצה אבל אפית כולי לא דוחים את השבת ממש לא והתניה גם כאן בריתה מפורשת מצב וכל מכשיריה דוחים את השבת דברי רבי אליעזר ואל מנסה הגמרא לומר אולי למות שופר תקה בשופר אבל אל תוריד את זה מראש האיל אל תוציא את החלל תעשה חור וכדומה זה אסור בשבת אומרת הגמרא ממש לא ואתן ישוב בפירוש שופר וכל מחשירי דוחין את השבת דברי רבי אליעזר אלא באמת אמר אדבר אב למהותה ציצית לטלית ומזוזה לפתחו זה לא דוכה את השבת חובה ללכת עם ציצית עם טלית מזוזה הכל אבל אל תכתוב לי מזוזה בשבת בשביל לשים אותה בפתח ותאמר לי תשמע זה מכשירי מצווה כנל אל תקשור לי ציצית בשבת ותאמר לי זה מכשירי מצווה תנינ מי אחי מביאה הגמרא ראיה ושון זאת אומרת גם רבי עקיבא וגם רבי אליעזר שבמשנה שלנו לגבי מילה נחלקו לגבי מכשירים שוים שאם ציצת לאיתו ועשה מזוזה לפתחו הוא כתב מזוזה בשבת או קשר ציצית בשבת שהוא חייב חייבים על כך קורבן חטאת אומרת הגמרא נפלא אז מצאנו באמת עמה רבי אליעזר מתכוון אבל למה באמת מה מה למה המצוות הללו מה האפליה הזו למה אתה אומר שעל טלית ועל מזוזה הם מכשירם לא דוחים את השבת סוכה כן תכתוב עצים בשבת כדי לבנות סוכה קצוץ לולבים תעקור קרניים לשופר הכל טוב למה דווקא ציצית למה דווקא מזוזה לא קיבלו את הפריבילגיה הזו אמר אבי יוסף לפי שאין קבוע להם זמן כל הדברים האלה סוכה בפסח שופר ראש השנה מצא סליחה סוכה בסוכות מצא בפסח לולב בסוכות וכדומה אבל הציצית ו מזוזה לא קבוע עליהם זמן ולכן אל תמצא לי זמן בדיוק לעשות את זה בשבת אמר לי הביה מה פתאום אדרבה מד אין קבוע עליהם זמן זה רק מגיע לומר לי כל שטה ושט זמנ הו אם התורה לא קבעה זמן זה אומר שכל רגע ורגע זה המצווה וזה הזמן שלו ואם כן אדרבה בתוך השבת תמאר ותכתוב מזוזה כי אחרת כל שנייה שאין לך אתה עובר אתה מפספס מצווה כנה לגבי ציצית אלא ארב נחמן אמר רב יצחק תמה אונד רב יהושע הו אילו בידו להפקיר אתה יודע למה לא כי בידו להפקיר ברגע שהוא מפקיר את הבגד הוא מפקיר את הבית הוא כבר לא חייב במזוזה הוא כבר לא חייב בציצית ולכן יש לי את האופציה לא להיות חייב בשבת לכן אני אומר בבקשה עדיף את זה מאשר לכתוב בשבת מאשר לקשור בשבת מה שאין כן בסוכה בלולב כל הדברים האלה אין לי אופציות אחרות אני חייב לקיים את המצווה ולכן המצווה ומכשירה דוחין את השבת בהצלחה רבה ולהתראות [מוזיקה] מחר ש
לצפיה בתכנים נוספים: