העמוד היומי מסכת שבת דף קכ עמוד ב
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת שבת דף קכ עמוד ב
[מוזיקה] דף קכ עמוד ב היום אנחנו נראה פעמיים שהמורים קיללו בני אדם שלא שמעו להוראותיה או שנהגו כהוראה אחרת של ברייתא של דעה אחרת לית עלה רב לית עלה הבי וכמובן הגמרא שואלת היא שואלת על רב והמפרשים מסבירים אותו דבר גם על הב למה באמת זה מגיע לקללה למה הם מגיעים לכזה מקום הגמרא אומרת אם יש מחלוק בסדר מותר למישהו לשמור אחרת למה זה צריך להגיע לקללה ולכן הגמרא אומרת לא לא מחלוקת פשוט יש כאן איזה סברה והם חולקים בסברה או בהיגיון או בגזירה האם גוזרים או לא וכאן מגיע דבר מפתיע כך כותב אחד המפרשים אומר שימו לב הקללה מגיעה לא לא במקום שחולקים באמת בעומק הדין אלא דווקא במקום שחולקים האם יש לגזור או אין לגזור שזה עניין של תקנת חכמים כאן מגיע המקום של הקללה כדי לחזק ולהדגיש תקנת חכמים זה לא רק הגיון זה לא רק סברה ואתה יכול לומר שע הוא סבר ככ אני סובר אחרת זה באמת דעת אמיתית דעת שניתנה למשה מסיני ובאמת ניתנה לכל אחד לכל דור ודור לצדיקים שנמצאים לחכמים שנמצאים אנחנו לא יכולים להחליט בהיגיון הבריא שלנו של דעת בעלי בתים להחליט האם הוא צודק או לא ולכן דווקא כשהם קבעו דברים מההיגיון שלהם מהסבר כגזירה ולא כדבר באמת מובן לכולם שמה הם קיללו שמה הם שמו את מלאו המשקל שנבין מה זה דעת חכמים שנבין כמה אנחנו נפרדים ורחוקים מדעתם של חכמים וגם כשנראה לנו שהם פחות צודקים או שהם לא כל כך הבינו את הסיטואציה תירגע הכל בסדר בכוונה הקדוש ברוך הוא שטה לנו את החכמים והצדיקים שבכל דור ודור כדי שנדע לסמוך עליהם במעט האחוזים אומרת הגמרא ואנחנו מתחילים בדף קכ עמוד ב למעלה תנו רבנן נר שעל גבי טבלה דיברנו על ענייני כיבוי אתמול נמשיך לעסוק בכך היום נר שעל גבי טבלה יש לי בעצם שולחן לוח עץ שעליו דולק נר מנער את הטבלה והיא נופלת ואם קוותה קוותה בעצם אני גורם לכיבוי אני לא לא בהכרח מכבה ולכן מותר לי לעשות זאת אמרי דובי יני לא שנו אלא משוכך אם הוא שכח בערב שבת את הנר על אותה טבלה אז מותר לו לעשות זאת אבל ומניח נעשה בסיס לדבר האסור ברגע שהנחת את זה מדעת הטבלה הזו נעשית בין השמשות כבר של ערב שבת בסיס לדבר האסור ובמשך כל השבת אסור לטלטלה אז עוד לפני לכבות את הנר אסור לך פשוט לטלטל את הטבלה כדי להפיל את הנר שמעליה תנא מביאה הגמרא הברייתא נר שאחורי הדלת נר מונח מאחורי הדלת בעצם בכל פעם שאתה פותח את הדלת מגיע משב רוח שעלול לכבות את הנר פותח ונועל כדרכו ואם קוותה קוותה כיוון שלא התכוונת אומרת הגמרא לית עלה רב הוא קילל הוא ממש קילל את מי שהיה נוהג כך אמר לי רבינ לרב חמרי דרבה ואמרי רב חמרי דרבה ל רבשי מהת מלית עלה רב הלא משום דרב סבר עלי כרבי יהודה שהוא אומר שגם דבר שלא מתכוון עשור בסדר גמור יש גם את שיטת רבי שמעון כבודם במקומם מונח כל אחד ישמור כשיטת ותנ קתן אלה כרבי שמעון משום דרב סברה כרבי יהודה כול דתני כרבי שמעון מאיל ליטלה לא הגיוני שמי שישמור אחרת ממנו רב יקללו אמר לה ממש לא מה הספרה שלך כי רבי שמעון שדבר שאינו מתכוון מותר בזה אפילו הוא עוסר אמר לי ב אפילו רבי שמעון מודה דביי ורב הדוט רבו מודה רבי שמעון בפסיק רשע ולא ימות הוא מודה בפסיק רשע אם ברור שהדלת נפתחת מגיע משב אומר רב ברור ש ברור שהנר יקווה מהרוח ולכן אין כל ספק ברור שעשו מסבירים המפרשים הבריתה סוברת שזה לא כל כך ברור זה לא עניין של פסיק רשע ולכן יש כאן מקום של הגיון וכפי שאמרנו לכן רב קילל אמר רב יהודה דין נוסף פותח אדם דלת כנגד מדורה בשבת פה שימו לב זה לא חשש כיבוי להפך זה חשש ליבוי האש תלבה את המדורה ותגדיל אותה ותעבור על מלאכת מבעיר כן הרוח בעצם לאש קטנה היא מכבה אותה לאש גדולה היא מלבה ומבהירה אומר רבי יהודה מותר ליתלי הב אמר שעשו ומה יסקין שואלת הגמרא א לאמא ברוח מצוייה מהתה מדמן דסר רוח מצויה רוח רגילה לא מבעירה את האש ואם תגיד לי שמדובר ברוח שאינה מצוייה תדמ דשרי רב יהודה איך אתה מתיר הרי ברור הרוח תלב את האש ויעבור על מלאכת מביר אומרת הגמרא שוב לעולם ברוח מצוייה מה סבר גזרינן ומה סבר לא גזרינן הבי שסובר שגוזרים אומר גוזרים גם ברוח מצוייה לא כל כך מובן לך ועל כן כפי שאמרנו להטלה הביה כמו שחכמים קבו אנחנו קובים לגזור אפילו אם זה נראה לך לא הגיוני פחות מובן כך קבו חכמים וכך תנהג ראינו במש שנה שחכמים תנ קמה שזה בעצם רבי שמעון בן נס מתירים כדי למנוע את התפשטות השריפה אפילו לגרום כיבוי זאת אומרת לשים כלים מלאים מים שתגיע האש אליהם הם יבקעו והמים שבתוכם יכבו את האש רבי יוסי וסר אומר דווקא כלים אפילו מלאים מים אבל דווקא כאלו איכותיים וחזקים שלא תבכו רק אם מותר בעצם תנ קמה גרם כיבוי מותר ולרבי יוסי גרם כיבוי אסור אומרת הגמרא בוא נראה עושים מחיצה לממר אומרת הגמרא היסוד של המחלוקת דרבנן סברה גרם כיבוי מותר ורבי יוסי סבר גרם כיבוי אסור נפלא אבל בעיה אחת קטנה ואיב ח שמין להו יש בריתה שאומרת אחרת בדיוק שרבי יוסי הוא זה שמקל לעניין כיבוי נתניה עושים מחיצה בכלים ריקנים ובמלאת דווקא כאלה שימו לב אומרת הנקמה שאין דרכן להשת והוא נותן לך דוגמה ואלו מלאן שהין דקן להשבר כלי מתחות שהם האש לא עושה להם כלום היא מחממת אותם אולי אולי היא גם נעצרת ולא עוברת הלאה אבל זה לא יגרום להם להשת ושמים שבתוכם יכבו את האש ורבי יוסי הוא מכל רבי יוסי אומר אף כלי כפר שיכין וכלי כפר חנניה אין כאן להשבר הם אייכותיים הם חזקים ומותר אז אתה רואה שרבי יוסי מקל יותר לגבי גרם כיבוי וכי תמה אומרת הגמרא אם תנסה לומר לי אי פוך מתנית בוא תהפוך את המשנה ותאמר שרבי יוסי הוא זה שמתיר ותנ קמה הוא זה שמחמיר ורבי יוסי דברייתא אתה תאמר לי לדברי אם כמר זאת אומרת רבי יוסי אומר להם אני לדבריי מותר בכל הכלים גם אלו שמתמקד לי לפחות שבכלי חרץ של כפר שיחים וכפר חנניה שהם איכותיים ואיין דרכם להתבקע יהיה גם מותר אולי כחנו מה אומרת הגמרא לא יתכן ומם תפרת לה אתה לא יכול לגעת במשנה ואמר הר תחליף ה משמי דרב מנתן הגרם כיבוי אסור רבי יוסי רבי יוסי סובר שגרם כיבוי אסור ואם כן אנו רואים במפורש כך ואם כן איך תסביר את הברייתא אלא אומרת הגמרא לעולם לא פוך וברייתא כולה רבי יוסי ורבי יוסי באמת מחמיר בגרם כיבוי וכח תשנה בברייתא וחסור מחס ואחי קטני השנה הבריתה משובשת חסרים במילים תוסיף מילים וכח תשנה עושין מחיצה בכלים ריקנים ומלאים שאין דרכן להש ואלו הן כלים שאין דרכן להשבר כלי מתכות וכלי כפר שכים וכלי כפר חנניה דמי אין דרכן להשבר ורק בהם מותר להקיף מותר למנוע את התפשטות השריפה שרבי יוסי אומר אף כלי כבר שכין ו כלי קבר חנניה הן דרכן להשתמר ובאמת רק בכלים כאלו מותר למנוע את התפשטות השריפה כ גרם כיבוי אסור אומרת הגמרא בוא אתה בעצם נשאר ודבק מהעמדה שלפי חכמים גרם כיבוי מותר לפי רבי יוסי גרם כיבוי עסו בוא נראה מה קורה באיסור אחר לגבי גרם ורמי דרבנן דרבנן ור רבי יוסי עד רבי יוסי בוא נקשה מה קורה לגבי גרמה ד תניה הרי שהיה שם כתוב לו על בשרו בן אדם כתב את שם השם על בשרו הרי זה הולך להימחק אולי בהמשך אבל כרגע זה כתוב מה קורה הוא צריך לרחוץ אסור לו כמובן כי על ידי כך הוא ימחוק את השם הרי זה לא ירחץ ולא יסוך וגם לא יעמוד במקום הטינופת כי אסור ששם השם יעמוד במקום לא ראוי אז כפי שאמרנו לרחוץ אסור לו אבל מה קורה אם נזדמנה לו טבילה של מצווה הוא צריך לטבול לאחד מהטומאה בתורה הוא צריך לטבול טהרתו זה נקרא תילת מצווה האם מותר א לא אסור לא אומרים חכמים קורח עליה גמי ויורד וטובל כדי שהשם לא ימחק תקרח גמי שמיים לא יחדרו כך מבינה הגמרא ואז תרד ותטבול אנו רואים שאסור לגרום למחיקה ואנו רבי יוסי אומר לעולם יורד וטובל כדרכו ובלבד שלא ישפשף אתה רואה שרבי יוסי הוא זה שפחות מחמיר הוא אומר במפורש מותר לגרום למחיקה בעצם הדעות שלהם כאן של חכמים ורבי יוסי במהופך 180 מעלות ממה שהם אומרים לגבי גרם כיבוי לשריפה אומרת הגמרא פשוט מאוד אתה יודע למה כאן רבי יוסי מתיר שני תם כאן לגבי מחיקת שם דאמר קרא ואבדתם את שמ מן המקום ההוא כן זה כתוב לגבי עבודה זרה לא תעשו כן להשם אלוקיכם אסור לאבד את שמו של הקדוש ברוך הוא אסור למוחקו אבל שימו לב לניסוח של הפסוק לא תעשון אומר רבי יוסי אשיה הו דסור אבל גרם השרי ולכן כאן אני מתיר בשונה מכיבוי במלאכות שבת שאת זה הוא עוסר אפילו לגרום כיבוי שואלת הגמרא י אחי בוא נבדוק מה כתוב לגבי שבת החנם מכתיב לא תעשה כל מלאכה וגם כן אומר השיה הודה אסור אבל גרם השרי ונ הגמרא צודק אבל שם יש בעיה אחרת אתה צודק ש רבי יוסי אומר הגרם כיבוי עצמו אין בו בעיה כי זה לא נחשב לעשייה אבל מתוך שאדם באול על ממונו ישרת אטי כבויה הוא יבוא לכבות בידיים ולעשות ממש מלאכה וזה אסור כפי שראיינו אנחנו בעצם מסייגים את האדם מתקנים גודרים לו עוד קודם אומרים לו גם דברים המותרים אל תעשה כדי שלא תגיע לידי חשש חילול שבת בפועל אז את רבי יוסי בעצם סידרנו ואמרנו נפלא לגבי שבת הבעיה היא שאסור זה כיוון שאני אני חושש שהוא יהיה בעול על ממונו ויבוא לחמות בידיים ולגבי מחיקת השם כתוב לא תעשו דווקא בידיים אבל גרמה מותר לעשות ולכן מותר לגרום למחיקת ולא צריך לקרו עליו גמי שואלת הגמרא אם ככה הקושיה מתעצמת על חכמים הי אחי קש דרבנן דרבנן ומה את מד אדם באול על ממונו לגבי שבת בכל אופן שרי הוא יכול עד כדי כך כפי שאומר רבי יוסי סברתו להגיע לידי כיבוי בידיים בכל אופן אתם חכמים מתירים אחה פה אדם לא כל כך בהול מחיקת השם לא כל שכן שאנחנו נוכל להתיר לגרום לכך ואנחנו לא נחשוב שהוא יבוא לעשות את זה בידיים ולמה הם אומרים שיקרו ח גמי עונה הגמרא בכלל לא הבנת את דברי חכמים באמת אתה חושב שעניינו של כריכת הגמיש זה כדי למנוע את מחיקתו מה פתאום וסברה אי גמי אחידי איך מדובר באיזה צורה הוא מונח איד מידק אם הוא קשור בצורה מהודקת ובאמת מונע ממים להיכנס שלא יבואו למחוק את אותו שם אם כח כאה חציצה זה חוצץ בין מסרו למים ואנחנו יודעים שטבי לא עולה בכזה מקרה ואם כן איפה תבית מצווה המדוברת בכלל לא יצא ידי חובת טבילה לא ייתכן והיא לא מידק אם תאמר לי שזה לא מהודק אלא רפוי הלמ אז פספסנו את האירוע של של לא לגרום לשם להמחק אם נכנס מים השם נמחק אז איך מדובר שמונח הגמ חייב להיות שלא זה התם בנסה הגמרה לומר לא אולי באמת זה כן מונח בצורה מהודקת ועדיין זה לא חציצה חציצה תי פוקלי משום דיו ואם אתה מבין שהדיו לא חוצץ למה כי אולי זה במותו אולי הוא לא מקפיד אם כן גם אותו גמי מודק לא חוצץ אומרת הגמרא ממש לא דיו עצמו אין לו חציצה דיו מדובר שהי לכה תניה דם ודיו דבש וחלב יבשן חוצצן לכים אין חוצצן אז הדיו לא חוצץ לא בגלל שזה מיוטו ולא בגלל שהוא לא מקפיד גגם בכזה מקרה יש חציצה הסיבה שלא חוצץ בגלל שהוא לך אבל גמי מהודק כן יחצו אז אין סיבה לומר שהוא ידק את הגמ כי אם כן הטבילה לא תעלה לו אין סיבה לומר שזה יהיה לא מהודק כי אם כן מה אני מרוויח הרי זה לא גורם ל זה הרי עדיין המים יכנסו וייגרם מחיקת השם מכל מקום קשיה אלא רב רב שילה היינו טעמו דרבנן תעם אחר לחלוטין לכריכת הגבי הוא באמת קורח אותו בצורה לא מהודקת וזה בכלל לא בעניין כזה שלא יכנס מים ממש לא כסוי אסור לעמוד בפני השם ערום יש להם בעיה אחרת שאדם עומד ערום בפני שם השם חקו כל בשרו ולכן תקרח גבי כדי ששם השם יהיה מכוסה אז שוב אין כלל בעיה להגיע לידי גרמה במחיקת השם וכפי שראיינו אצל רבי יוסי כל הבעייה זה רק לעשות את זה בידיים גרמה מותר מה שכתוב פה שחכמים ח עם רבי יוסי זה רק הם פשוט אומרים שהשם לא יעמוד במקום שבן אדם ערום תכסה את השם עם גמי מסכימה הגמרא עם ההסבר ועוברת לשיטתו של רבי יוסי שואלת הגמרא אם כן מכלל דרבי יוסי סבר מותר לעמוד בפני השם רום ברור שלא עד עכשיו הבנו שיש כאן מחלוקת לכתית לגבי גרה מחיקה אבל אם אתה אומר לי שזה עניין של לעמוד בפני השם ערום גם רבי יוסי אינו מתיר כזה דבר ואם כן מדוע אומר יורד וטובל כדרכו למה הוא לא אומר לי קרוח גמי אומרת הגמרא יש לו פטנט פשוט יותר אומרת הגמרא דמח י דלו רבי יוסי אמר תשים את היד על אותו מקום וזה הכל לא צריך להשתגע ולשים גמי אומרת הגמרא אם זה פתרון קסם כל כך פשוט להניח את היד אז למה חכמים כן משגעים את הבן אדם ואומרים לו סים גמי לרבנן נמי דמח יד לב אומרת הגמרא לא חכמים אומרים זמני דמש וקילי היד היד תזוז הוא לא יזכור הוא יזיז את היד ואם כן יצא מצב שאדם יעמוד ערום בפני השם לכן אמרו לו תעשה באמת בצורה הכי טובה שיש ושים גמי אומרת הגמרא אם כך סברה נפלאה לרבי יוסי נמי זמיש ושקי למה הוא מצריך לשים גמי אלא אומרת הגמרא אתה צודק גמי פה זה עניין משני יש כאן מחלוקת מהותית יותר אי דיק גמי החינמי ברור לפי כולם תעשה את זה בצורה טובה תקשור גמי כמובן בצורה לא מהודקת כדי שלא יהיה חציצה אבל תעשה גמי כדי שלא יווצר מצב שתעמוד רום מפני השם אבל אח ממס קינן להדור גמי בן אדם הגיע זמן טבילתו הוא ספר כבר את ימי הנקיות ימי הטהרה והגיע זמן והגיע זמן תפילתו ואיין לו גמי כרגע רבנן אומרים כן רבנן סו בו בבקשה תחפש אחרי גמי ואם לא מצאת תדחה את הטבילה למחר ובינתיים תחפש טבילה בזמן עליו מצווה אין שום בעיה ומהדרין תחפש אחרי גמי מקסימום תטבול מחר אבל ורבי יוסי סבר טבילה בזמנה מצווה ולא דרנל אומר רשי כתוב והיה לפנות ערב ירחץ במים ולכן ה סובר רבי יוסי דווקא ברגע שאתה יכול לטבול ברגע שאתה נקי שאתה כבר לא תמנה לך את הטומאה תטבול במים ולכן אל תחפש גמי גם בכזה צורה פיראטית כביכול שלה שתייר את השם תעשה כך ותטבול ואילו חכמים אומרים ממש לא הפסוק לא מתכוון לחייב לטבול מתי שאפשר אלא צה טובה הוא אומר תעשה את זה לפנות ערב פשוט מאוד מהסיבה הפשוטה שכל הטומאות מחכים לערב שמש לשקיעת החמה ורק אז הבן אדם נתר באופן מושלם זאת אומרת אחרי הטבילה הוא עדיין לא טהור באופן מלא רק אחרי שקיעת החמה אומרת לך התורה תעשה את זה ממש סמוך לשקיעת החמה ואז פשוט מאוד תרוויח שכבר ם שקיעת החמה תהיה טהור ולא אל תחכה ללילה ואל תאלץ לחכות עד יום למחרת בשקיעת השמש אבל אין חיוב ולכן הםם אומרים אני לא רוצה לעשות את זה באופן ביזרי באופן פיראטי שאולי באמת אתה תשכח ותסיר את ידך ימצא השם תבזה לכן תחכה למחר תחפש בינתיים גמי תשים את זה לצורה טובה ורק אז תטבול מחר נמשיך לדון ולהרחיב בעניין זה בהצלחה רבה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה