העמוד היומי מסכת שבת דף קכ עמוד א
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת שבת דף קכ עמוד א
[מוזיקה] על כל זה ועוד הרבה יותר בדף שלפנינו בעמוד שלפנינו בעזרת השם ואנחנו מתחילים בדף קכ עמוד א' במשנה אתמול כבר ראינו נתח מכובד שמתקשר לדברי האגדה שראיינו אתמול ואנחנו פותרים במשנה שמדברת על בית בוער בשבת מה ואיך מותר לי להציל ממנו אומרת המשנה מצילים סל מלא כיכרות אף על פי שיש בו 100 סעודות סל עם 100 סעודות כך תציל תוציא מהבית ועיגול של דבלה גם כן יש בו כמות הרבה יותר מגמ סעודות וחבית של יין שיש בה כמות גדולה כמובן הדברים הללו מנוגדים למה שראיינו במשנה הקודמת שמצילים רק מזון ג סעודות על דאגה הגמרא כבר תטפל בזה היא תאמת את המשניות ותרץ אותם ולאחר מכן בעצם מה סליחה אחרי שהוא כבר הציל מה שהוא יכול להציל ואומר לאחרים בואו וצילו לכם בואו אתם ותציל בפשטות הכוונה שכל אחד מהם יוכל להציל גם כן מזון ג סעודות אבל ישנם ראשונים שאומרים שלאחרים שאינם מבני הבית מותר להציל עוד הרבה יותר כיוון שהם לא בעולים בבעל הבית אני רוצה לשים סיאג וגדר כדי כיוון שהוא בעול על ממונו אם הוא יוציא הרבה הוא יבוא גם לחבות אבל הם הם לא כל כך בעולים ואולי אפילו יש מביניהם שקצת שמחים על כך שעכשיו יש כאן שריפה והם יכולים לנצל ולהוציא דברים בשבילם אבל בכל אופן גם אם לא הם לא בעולים על הממון ולא יבואו לכבות ולכן מותר להם גם יותר ואם היו פקחין עושים מהו חשבון אחר שבת הגמרא תסביר על מה חשבון ואיך לאכן צילין אותן לאיפה מותר להציל את הדברים שמותר לחצר המעורבת כבר הסברנו היה חצרות שהרבה היה חצר שהרבה בתים פתוחים לתוכה וברגע שהרבו כולם נחשבים בני אותה חצר ומותר לטלטל דווקא לשם מוציאים בן בתרה אומר אף ושאינה מעורבת הוא מקל ואומר גם לחצר שלא עשו עירובי חצרות גם כן מותר להוציא ואת המוצרים את הדברים שהוא מציל מהבית הבוער ולשם לאותה חצר לאותה חצר שמותר או המעורבת או שאינה מעורבת כל אחד לפי שיטתו מוציא כל כלית ה שמישו זאת אומרת לא רק את האוכל מותר אלא גם כל מה שהוא צריך להשתמש באותו יום הסכום הכפות הכוסות הקערות וכדומה מותר לו גם כן להציל ולובש כל מה שיכול ללבוש בבגדים טירו לו כל מה שהוא יכול לאו דווקא מה שהוא משתמש באותו יו כי בגדים אין להם כבר כל אחד יכול להחליט מה הוא משתמש אבל דווקא מה שהוא יכול ללבוש בפעם אחת ואז הוא יכול לאחר מכן הוא יוצא מהבית פושט ונכנס שוב פעם ולובש ויוצא ופושט וכן שוב ושוב כל פעם כל נגלה כל מה שהוא יכול ללבו ועוטף כל מה שיכול לעטוף גם כן על עצמו רבי יוסי אומר 18 קלים רק 18 קלים אותם בגדים שהדרך ללכת איתם בחול שבגמרא נפרת מים רק אותם מותר להציל מהבית וחוזר ולובש ומוציא ואומר לאחרים בואו והצילו אמי זה גם כן נאמר רק לשיטת הנקמה לפי רבי יוסי 18 בגדים ותו לא רק את זה מותר לו להוציא בשבת שואלת הגמרא וכמובן הא מיד פותחת עם השאלה המתבקשת והתנ לר ראינו במשנה הקודמת שלוש סעודות וולו וכאן אתה אומר סתל מלא לי כיכרות עיגול דולה חבית יין איך יתכן אמר אבונה לא קשיה כאן בבא להציל כאן בבא לקפל פשוט מאוד אם יש לו סל מוכן כבר עם כיכרות חבית יין תפוס תוציא בנגלה אחת לא הרבה את הטרחה זה בסדר מותר אבל בבא לקפל אתה מגיע עכשיו לארוז לקפל לקחת מכאן סל מפה עוד לחם מפה עוד זה מותר רק מזון ג סעודות ומפרטת הגמרא בא להציל מציל את כולן בא לקפל אינו מקפל אל המזון שלוש סעודות כי אני לא רוצה שהוא ירבה בטרחה רב אבא בר זבדה אמר רב אידי ואידי בבל לקפל אבל ו קשייה כאן לאותה חצר כאן לחצר אחרת כשהוא מוציא לחצר סמוכה ממש סמוכה לבית מותר לו באמת להוציא אפילו 100 חבית עיגול דבלה כמה שיותר אבל כשהוא מוציא לחצר אחרת כאן יש טרחה גדולה יותר וגם בעצם חכמים התירו את זה רק מפני הדליקה ולכן אני אומר מה שהתירו זה דווקא למזון ג סעודות ותו לא לחצר סמוחה שפה אין היתר מיוחד בשביל הדליקה שם מותר להוציא אפילו יותר ואפילו כפי שאמרנו סל מלא כיכרות ועיגול דבלה וחבית יין בא רב עונה ברד רב יהוושע בעצם אנחנו ראינו שרב אונה מחלק בין בא להציא לבא לקפל אם אתה יכול בבת אחת לתפוס סל ולהוציא מותר לך בכמה פעמים כמה נגלות זה אסור שואל ככה רבון הברי ד אב יהושע מה קורה אם בתוך הבית אני באמת מקפל זאת אומרת אני שם לעצמי איזשהו שק בבית ובתוך הבית אני מקפל לוקח ולוקח מכאן לוקח מכאן ואורז לעצמי זאת אומרת בתוך הבית הרי אין בעיה כל האיסור של חכמים זה רק להוציא מהבית הבוער אבל אם בתוך הבית אני עושה את כל העבודה ובסופו של דבר אני לוקח רק סל אחד שבו יש המון אוכל ומוציא אותו בפעם אחת מחוץ לבית האם בכזה מקרה מותר או אסור בוא נראה את זה בתוך הגמרא פירס ת ליתו וקיפל והניח וקיפל והניח הוא בעצם פורס את הטלית את הבגד אורז מכל הכיוונים מלקט מכל רחבי הבית מניח בתוכו ואז אורז את הבגד לשק אחד ומוציא ביחד האם כבא להציל דמי ומותר או כבא לקפל דמי ואסור זאת אומרת תכלס אני טרחתי וקיפל י וליקט אתי אבל בהוצאה הוצאתי רק שק אחד אומרת הגמרא אפשר להוכיח את זה במקום אחר מי ד אמר רב אתי רב שיזו לרב חסדה ודרש רב שיזי אמר דין מסוים בטעות והוא הטא את רב חיסדא וכך הוא אמר מה הוא אמר ודרש הוא בלבד שלא יביא כלי שהוא מחזיק יותר משלוש סעודות אם אתם זוכרים ואתם זוכרים ראינו לגבי חבית שמתפוצצת מעל הגג והיין מתחיל זוב לחצר מותר לבן אדם לבוא להניח כלי אחד בלבד ולא יותר אמר רב שיזי דווקא כלי המקסימום הגודל המקסימלי כלי שיש בו להניח שלוש עודות ולא יותר אבל זה היה בטעות זאת אומרת אם אם אנחנו אומרים שזה היה בטעות ממה שמע שבאמת מותר להביא גם כלי הרבה יותר גדול ואם כן אתה רואה שאין לי בעיה כל עוד ואתה לא טורח והכל נכנס לכלי אחד זה בסדר גמור ואם כך גם כאן שמ מנה כבא להציל דמי ושפיר דמי אומרת הגמרא מנן יפה אז בעצם יש לנו רעיה אבל ממשיכה הגמרא ושואלת מי אמר שבאמת רב שיזי טעה אמר לרב נחמן ור יצחק לרבה מה הי טעותה מי אמר לך באמת שהיה לו טעות אמר ליד קתני כתוב שם בבריתה ובלבד שלא יביא כלי אחר ויקלו או כלי אחר ויצרף בעצם המשנה הבריתה מדגישה לך מה אסור לעשות מה שמע דווקא כלי אחר הו דלא אבל באהו מנה באותו כלי יחיד שמותר לו להביא כמה זה בא עם מציל הוא יכול להציל בכל גודל שהוא רוצה ואם כן רב שיזי שהורה דווקא עד שלוש סעודות טעה ואם כן אנו יודעים שהוא ט ויודעים שההלכה שמותר כלי גדול ככל האפשר כמה שהוא רוצה וגם כאן גם לגבי הנידון שלנו בתוך הבית הוא יכול להתעסק כמה שהוא רוצה העיקר שהוצאת הסל הוצאת הסק הזה תהיה בפעם אחת ומותר ממשיכה הגמרא ראינו במשנה ועיגול של דבלה ולאחר מכן ראינו שוא אומר לאנשים בואו וצילו לכם כל אחד מציל לעצמו וראינו ואם היו פקחים עושים עמו חשבון לאחר השבת בעצם על העבודה שהם הצילו שואלת הגמרא חשבון מה ידת הם בכלל לא מחזירים לו את מה שהם הצילו הם לוקחים את זה לעצמם מהבקר הקזח הו הרי יש שם הבקר הוא גם אמר להם במפורש בואו והצילו ועוד יותר מכך יש כאן אש בוערת והוא אסור לו להציל אם אני לא אציל זה ילך לעבדון ואם כן למה בכלל שאני אחזיר לו את זה ויעשה איתו חשבון כמה זה שווה ו כמה מגיע לי על העבודה אני כלל לא מחזיר לו את זה אמר רב חיסדא מידת חסידות שנו כאן מדובר כאן על חסידים שעושים מעבר ולא רוצים ליהנות ולא רוצים לקחת את מה שאותו בן אדם התייאש בחוסר בריירה באים להחזיר לו אם יעשו עמו חשבון לפחות על השעות שהם עבדו שאת זה מותר להם לקחת שואלת הגמרא אמר רבה חסידה אגה דשבת שקלה חסיד אתה אומר שהוא לא רוצה להנות מזה אבל שכר על עבודה בשבת הוא לוקח לא יתכן אם הוא חסיד אז בבקשה עד הסוף חסיד לא לוקח שכר על העבודה שהוא עשה בשבת והלך שזה לא באמת עבודה לא התנו איתו ולא קצצו לו וזה לא נקרא באמת שכר שבת שאסור לקחת אבל הוא חסיד הוא מעבר הוא מעל ומעבר הוא עושה יותר ואם כן הוא גם לא לוקח שכר שבת אז על מי נאמר שעושה עמו חשבון לאחר השבת אלא אמהר רב הרי דרגה לא מדובר כאן על חסיד אלא אחה בירא שמיים סינן ולא ניח דליתני מאחרים הוא לא רוצה להנות מאחרים ולכן מה שהוא הציל עלף שזה באמת מגיע לו זה אבקר והוא זכה בזה באמת הוא ותמים הוא לא רוצה להענות מאחרים ולכן הוא מחזיר לו את זה אבל מצד שני הוא בחינם נמי לו ניח טרח הוא לא רוצה לטרוח בחינם הוא לא חסיד שבא לוותר גם על מה שבאמת מגיע לו בצדק וביושר ולכן ואחי קאמר ואם היו פקחים דד גבנ לו שכר שבתו זה לא נחשב שכר שבת הוא לא שכר אותו לעבודה לא עבדתי בשביל לקבל שכר ושימו חשבון לאחר השבת הוא יחזיר לו באמת את המוצרים שהוא לקח מביתו כי הוא לא רוצה להנות מאחרים אבל עדיין טרחתי מגיע לי שכר זהלא שכר שבת ואת זה הוא יקבל ראינו במשנה ולהיכן מצילין מחלוקת בין חכמים לבין בית ירע והמשיכה משנה ואמרה לגבי ביגוד הוא קורא לאחרים ואומר בואו וצילו אמי עומדת המשנה עומדת הגמרא על הדקדוק בנוסח שימו לב לגבי אוכל הוא אומר בואו וצילו לכם וכאן לגבי ביגוד הוא אומר לאחרים בואו וצילו עמי מדוע למה יש הבדל שואלת הגמרא מה יש נח קטני לכם ומה ישנה אח קטני אמי לגבי ביגוד כתוב אמי אמרונה הגמרא תשובה פשוטה לגבי מזונות קטני לכם משום דלא חזו אן למזון שלוש סעודות הבן אדם אומר תקשיבו אני כבר זהו יותר לא ראוי לי להציל בבקשה בואו ותציל לכם ובשבילכם אבל גם לבושים קטן עמים משום דחזי לכול ה יומה יש לו הרי כפי שראיינו במשנה את האפשרות להציל את כל בגדיו הוא יכול ללבוש כל מה שיכול ללבוש לעטוף כלל מה שיכול לעטוף לצאת עם זה מהבית להיכנס חזרה ושוב פעם לעשות את אותו דבר ולכן גם שהוא רואה שהאש דוחקת והוא לא מספיק הוא אומר בואו וצילו עמי בשבילי כיוון שהוא יכול ללבוש את כל הבגדים הללו במהלך השבת בשונה מאוכל שברגע שיש לו מזון גמ סעודות הוא כבר לא יכול להציל יותר לכן כאן הוא אומר לכם וכאן הוא אומר עמי תן רבנן מרחיבה הגמרא לובש ומוציא ופושט וחוזר ולובש ומוציא ופושט ואפילו כל היום כולו דברי רבי מאיר כן כפי שראיינו במשנה אדם יש לו שפה בביתו יכול להיכנס ללבוש כל מה שיכול ללבוש לעטוף כל מה שיכול לעטוף לצאת החוצה לפשוט הכל ושוב להיכנס וכן הלאה ואפילו כל היום כולו רבי יוסי אומר מה פתאום 18 כלים ויותר לא ואלו 18 כלים מפרטת הגמרא זה 18 כלים שלובשים אותם בבת אחת וגם בכל כך לובשים וזה מה שמותר לו להציל מקטורן זה גלימה אונקלי רשי אומר זה בגד רחב הוא פונדה זה חגורה חיצונית שנמצאת מעל הבגדים כאין גרטל וכדומה קלבוס של פשתן זה מין כתונת מסוימת מפשתן וחלוק והפיות זה סדין שהוא מתעטף בו בכל גופו הוא מאפור את זה צעיף על הראש ושני פרקן זה רצועות לרגליים יש אומרים שזה כאן מכנסיים יש אומרים שזה סוג מסוים של כפפות וכדומה זה השני ספרקי ושני מנהלים זה נעליים ושני אנפילאות זה גרביים או כמין נעליים סנדלים נעלי בית וכדומה ושני פגות זה שני בתי ברכיים וחגור ש במותניו זה כבר חגורה פנימית כמובן לא שני חגורות אלא פשוט זה שני סוגי בגדים אחת פנימית ואחת חיצונית וזה החגור וכובע שבראשו וסודר שבצו אלו הם 18 הבגדים שמותר להציל לשיטת רבי יוסי ממשיכה הגמרא לדבר על בית בוער בשבת מה עושים עד עכשיו דיברנו על להציל מהבית עכשיו מד המשנה תגיע ותדבר מה קורה אם אדם רוצה להציל בעצם לבנו את התפשטות השריפה רב שמעון בן אנס אומר פורסין אור של גדי על גבי שידת תיבה ומגדל שאחז בען את האור מפני שהוא מכרך הוא לא מכבה את האש אלא הוא מונע את ההתפשטות הוא מתכווץ ועל ידי כך האש נכבת ועוד סוג מסוים של מניעה ועושים מחיצה בכל הכילים בין מלאים בין ריקנים בשביל שלא תעבור הדליקה גם כלים ריקים שבעצם הם לא דליקים וגם כלים מלאים מים שהאש לא תוכל לעבור אותם ולא תוכל להתפשט מותר לעשות זאת רבי יוסי עושה בכלי חרס חדשים מלאים מים שהם לא רק מונים אלא מכבים לפי שהן יכולים לקבל את ההוא והן תבק ומכבים את הדלקה זאת אומרת כל מה שנקמה מתיר בעצם כך אומר רבי יוסי כל מה שמותר זה דווקא לשים את הכלים מלה מים כדי שהאש לא תוכל להתפשט אבל לא כדי שהם תבקע ועל ידי כך הם באמת יכבו את האש זה אומר רבי יוסי אסור אמר רבי יהודה ר אומרת הגמרא טלית שאחז בוא מצד אחד נותנין עליה מים מצד אחר ואם קוותה קוותה זה כבר פתרון נוסף ממש לשפוך מים לא על האש של בצידה השני ואז שהאש תגיע לשם היא תכבה מאליה שואלת הגמרא מיטיו טלית שאחז בהוא מצד אחד יש פטנט אחר פושה הוא מתכסה בה הוא בעצם פורס אותה ועל ידי כך חונק את האש לא נותן לאש להתפשט הוא מתכסה בה ואם קוותה קוותה וכן ספר תורה שאחז בו ההוא פשטו וקורא בו ואם קבע קבע אבל מכאן מש שרק הדברים האלה שהם לכאורה פחות מכבים מאשר לשפוך מים בצידו האחד זה מותר ואם כן איך אתה מתיר עד כדי כך אפילו לשפוך מים אונה גמר הוד אמר כי רבי שמעון בן נס רבי יהודה שמדבר אומר כמו תנ קמה של משנתנו והוא באמת מתיר עד כדי כך אומרת הגמרא מי אמר אי הו דמה רבי שמעון בן הנס הוא מתיר באמת לפרוס אור לא מים אור מפני שהוא מכרך אבל ממש מים גרם כיבוי מי אמר מנ אין לך להגיד שגם את זה הוא מצי אומרת הגמרא אן מהספה של המשנה אנחנו רואים שרב שמעון בן אנס מתיר גם ממש גרם כיבוי ולגרום שפיכת מים שיכבו את האש מנה כתן ספר רבי יוסי עוסר בכלי חס חדשים מלאים מים שאינם יכולים לקבל את האובן מדבקים ומכבים את הדלקה קלד את הנקמה שזה רבי שמעון בן הנס שרי הוא כן מתיר אפילו בכלי חרס כאלה שחדשים ומתק וכבו את השריפה ומה שהוא אומר כאן שבאמת מותר לשפוך על הצד האחד מים כדי שהאש תחמה הוא אמר כשיטת הנקמה ולא כרבי יוסי שהוא באמת עושה בהצלחה רבה ולהתראות מחר דף קכ עמוד א' בזמנינו התארים יטשטשו לחלוטין כל אחד מגדיר את מי שהוא רוצה איך שהוא רוצה היום אתה יודע אתה פותח עיתון אתה פותח אלון אתה רואה הגדרות הרב הגאון רשכ בעג מרן אתה כבר לא יודע מי ומה אמרו שאחד מגדולי ישראל אמר שהיום הרב הגאון ראש הישיבה זה רק עניין של להבדיל בין זכר לנקבה אבל על כל אחד אתה יכול להדביק כל תואר שתרצה היום בעמוד שלנו הגמרא תעשה קצת סדר היא תגיד חסיד זה אדם שמקדיש יר יותר ממה שצריך הוא נותן לקדוש ברוך הוא בעצם מוותר משלו ומקדיש בשביל התורה בשביל הקדוש ברוך הוא הרבה יותר ירא שמיים אומרת הגמרא זה אחד שלא רוצה להנות מאחרים כפי שנראה בגמרא דבר ראשון עצם ההגדרה על חסיד היא נפלאה בזמנינו הכל מקוטלג הכל ידוע מראש הכל צפוי אתה חסיד אתה לא חסיד איזה חסיד אתה פה שם הגמרא קצת מערערת לנו את הקביעה היסודית הזאת ואומרת רגע אין כל קשר בין המצולם לכתבה חסיד זה אדם שמשקיע משלו יכול אדם להתר בחסידות מקד ועד אנטרקטיקה ועדיין הוא לא ידרוך על מפתנה של החסידות ויכול להיות אדם שמבחינה חיצונית ייראה רחוק כמטחווי קשת מחסידות והוא הוא החסיד האמיתי גם לגבי ירא שמיים אנחנו נראה היום שהגמרא אומרת שמדובר באדם שלא רוצה להנות מהאחרים אבל ביתר עומק מדובר כאן בבן אדם שמציל משריפה כפי שנראה בגמרא פורצת דליקה בביתו של חברו אומר ההוא החבר צועק ואומר לאחרים בואו וצילו הוא יודע שהוא כבר אין לו את האפשרות הוא כבר הציל מזון ג' סעודות הוא קורא לאחרים שיצילו בשבילם אבל אומרת הגמרא איך הוא עושה את זה באיזה לב אמנם זה שלך אתה יכול לקחת אבל האדם לא הבכיר את זה באמת רק בלת ברירה בחוסר ברירה הוא שהדליקה פרצה בביתו היה כל כך שמח אם זה היה נשאר לו לכן אומרת הגמרא יראה שמיים זה אחד באמת על פניו מותר לך לקחת את זה לעצמך הבן אדם התייאש והפקיר אבל יראה שמיים זה אחד שיודע שמתחת לפני השטח ישנם דברים נוספים גם כשאתה לא רואה גם כשאתה לא מבין כפי שהראת השמיים שלו בעצם מסמלת בעיני ואומרת גם שאתה לא רואה וגם שאתה לא יודע הכל אתה מאמין שיש מישהו מלמעלה שעוקב ומפקח גם כאן זה אותו רעיון אתה יודע שעל פניו הוא מתייאש הוא נותן לך אתזה מתנה גמורה הוא מפקיר אבל באמת מתחת לפני השטח יש דברים נוספים ולכן הוא לא רוצה להנות ומחזיר לאותו בן אדם את החפצים ואולי הוא לוקח את העלות בלבד אולי גם זה [מוזיקה] לאלא א
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה