העמוד היומי מסכת שבת דף קכז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קכז עמוד ב

[מוזיקה] דף קכז עמוד ב אנחנו הולכים היום לדבר על החשיבות של הדון קף סרות וכל אחד יודע כמה זה חשוב רבי אלימלך בידרמן אומר למה מה זה הלשון לדון לכף זכות למה דווקא כף הוא אומר זה כמו כף נעליים נכון הנעה לא נכנסת ככה דוחף מתאמץ ועד שהרגל נכנסת גם לכף זכות אנחנו נראה פה בגמרא סיפורים עלג הזויים באמת אדם לא נותן לשני את המשכורת אחרי שלוש שנות עבודה כל מיני דברים שבאמת במבט ראשוני וגם מבט שני ושלישית אתה אומר יש פה ול יש פה חטא ובכל אופן לדון לכף זכות יותר מכך אנחנו נראה בסיפורים שנסו זאת אומרת אותו בן אדם שדנו אותו לכף זכות שמוזכר במקורות שזה לא אנשים פשוטים בכלל גם האלה שמובאים פה בעילום שם מדובר בתנאים והמורים הוא אומר לו כשם שדנה לקו זכות כמו שאתה דנת אותי לקו זכות כך גם המקום ידו לכף זכות ולכאורה מה הקשר מה זה המידה כנגד מידה הזאת תקשיבו מה אומרים צדיקים נראה לי רב נחמן אומר את זה ותקשיבו דבר עוצמתי הוא אומר כך יהודי נשמה של יהודי הא דבר כל כך גדול שאיין באפשרות בית דין של מעלה לדון אותה הבנתם מה הוא אומר נשמה של יהודי בית דין של מעלה מלאכים שרפים אופנים עם כל הקדושה שלהם הם לא יכולים בכלל להיכנס לדיון במעמדו של יהודי לדון מה איתו מה קורה איתו ולכן מה עושים מזמנים ליהודי עצמו סיפור סיטואציה אומרים לו בוא אתה תדון את עצמך איך שהוא מפרשן איך שהוא מפרש את מה שהוא רואה מול העיניים את הסיפור הוא דן לחובה אוטומטי אומרים לו תקשיב אדוני היקר אנחנו לא נגענו פשוט מה אתה אמרת אתה דן לחובה דנת לחובה קיבלת לא עלינו ואם הוא דן לגף זכות לכן הוא אומר לו המקום דונה לזכות פשוט מאוד מה שאתה דן ככה דנים אותך אין להם אפשרות אחרת אין להם את היכולת אין להם את האפשרות לדון אותך רק בהבל פיך רק במה שאתה חורץ את גורל השני ככה אתה חורץ את גורלך אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים כ כז עמוד ב למעלה תן הור רבנן אדן חברו לכף זכות דנין אותו לזכות ומעשה באדם אחד מספרת הגמרא שירד מגליל העליון ונזכר אצל בעל הבית אחד בדרום שלוש שנים עבד אצלו עבודה סיזיפית רציפה יומ יומית ערב יום הכיפורים זהו הסתיים החוזה רוצה השכיר לחזור לביתו הוא מגיע לבעל הבית ואומר אמר לו תן לי סחרי ואלך וזון את אשתי ובניי שלוש שנים הייתי רחוק מה לא נפגשתי לא ראיתי הלכתי לעשות כסף תן לי בבקשה את מה שמגיע לי אמר לו אין לי מאות אמר לו תן לי פירות אין לך מאות לפחות תן לי משהו אחר שווה כסף אמר לו אין לי תן לי קרקע אין לי תן לי בהמה גם אין לי תן לי קרים וכסתות אין לי הוא מבין שממנו לא יוצא ישועה הפשיל כליו לאחוריו והלך לביתו בפחי נפש לאחר הרגל אחרי חג סוכות נטל בעל הבית חרו בידו אותו בעל הבית שבעצם השיב את פני השכיר הקם לקח את כרו ועמו מסוי שלושה חמורים אחד של מאכל אחד של משתה ואחד של מיני מגדים והלך לו לביתו נסע עד הגליל העליון אחר שאכלו ושתו נתן לו שחרו אמר לו שאל בעל הבית תגיד לי בשעה שאמרת לי תן לי סחרי ואמרתי לך אין לי מאות במ דני זאת אומרת מה חשבת עליי בלב אמרתי נה לו אותו כיר חשבתי שם הפרגמטי בזו הזדמנה לך ולקחת בען היה לך איזה הצעה באמת של השקעה בלתי חוזרת ולכן השקעת את כל המזומנים שלך לא נשארת עם כלום שאל אותו ובשעה שאמרת לי תן לי ב ואמרתי אין לי בהמה במח שנתה לי אנלו אמרתי שמה מוזכרת ביד אחרים החכרת את זה לבן אדם הזכרת את זה לבן אדם אחר בשעה המשיך לשאול אותו בשעה שאמרת לי תן לי קרקע ואמרתי לך אין לי קרקע במח שתני אמרתי אנה לו אותו סחיר אמרתי שמה מוחכרת ביד אחרים ובשעה הוא ממשיך לשאול אותו שאמרתי לך אין לי פירות במה חשדתני אנה לו אמרתי שמה עינין מוסרות ואתה לא יכול לתת לי פירות לא מוסרים המשיך לשאול אותו ובשעה שאמרתי לך אין ליק מוקסות במה חשדני הרי אתה יודע שיש ליקרים מוסטות היית בבית שלי ראית אמר לו אמרתי שמה הקדיש כל נכסיו לשמיים חשבתי אולי פשוט הקדשת עכל השמיים ולכן אתהה לא יכול לתת לי כלום וכאן מתורץ כבר על הכל על הבהמה על הפירות על השד כלום אין לו אמר אמר לו אותו בעל הבית העבודה אני נשבע כך היה הדרתי כל נכסיי בשביל אוק סמני שלא עסק בתורה ולא רציתי שהוא יהנה מהנכסים הקדשתי הכול לשמיים וכשבאתי אצל חבריי בדרום התירו לי כל נדרה ולכן אני מגיע עכשיו לתת לך את כל מה שמגיע לך פלוס ואתה כשם שדנה לזכות המקום ידין אותך לזכות אני חושב שיש בנותן טעם לומר שבשאי טות מובא שהבעל הבית היה התנא הקדוש רבי אליעזר והשכיר היה רבי עקיבא תנו רבנן סיפור נוסף מעשה בחסיד אחד שפדה ריבה אחת בת ישראל היא הייתה בשביה והוא פדה אותה ולמלון כשהם הגיעו בלילה למלון השכיבה תחת מרגלותיו לידו למחר ירד וטבל ורק לאחר מכן שנה לתלמידיו אמר להן עכשיו בסיפור הזה בסיטואציה הזו יש את כלל החשדות שיכולים להתעורר לכל אדם בריא בנפשו שאל אותם הרב שאל אותם אותו חסיד את תלמידיו בשעה ששכבתי תחת מרגלות במח שלטוני מה חשבתם אנו לא אמרנו שמה יש בנו תלמיד שאינו בדוק לרבי והוא לא רוצה להשאיר אותה ליד התלמידים ולכן הוא שם אותה דווקא לידו בשעה המשיך לשאול אותם בשעה שירדתי וטבלתי בבוקר במה חשדתני האם חשדם אותי בשכבת זרע שאסור ללמוד לאחריה אמר להם מה פתאום אמרו לו אמרנו שמ מפני טורח הדרך ר קרי לרבי ולכן הוא ירד וטבל אמר להם העבודה בשבועה כך היה ואתם כשם שדלתו לי לקב זכות המקום הקדוש ברוך הוא ידין אתכם לקו זכות תנו רבנן פעם אחת הוצרך דבר אחד לתלמידי חכמים אצל מטרונית אחת היו צריכים שתדלנות אצל איזה אצל איזה שרה איזו אישה מכובדת שהיו כל גדולי רומי מצוין אצלה לזנות אמרו מי ילך אמר להם רבי יהושע אני אלך הלך רבי יהושע ותלמידיו כיוון שהגיע לפתח ביתה חלץ תפילה בריחוק ארבע אמות ונכנס ונעל הדלת בפניהם סגר את הדלת על פני תלמידיו אחר שיצא ירד וטבל ורק לאחר מכן שנה לתלמידיו ושוב הסיפור מלא תמות הסיפור מעלה חשדות אמר להם בשעה שחלתי תפילין במח שנתוני אנו לא אמרנו כסבור רבי לא יכנסו דברי קדושה במקום טומה הוא החשיב את ביתה כמקום הטינופת שאל אותם בשעה שנעלתי במח שתולי שסגרתי את הדלת ענו לו אמרנו שם דבר מלכות יש בינו לבינה כל מיני עניינים שבאמת לא צריך ש שישמעו בחוץ צריכים הרי דבר מסכנות שתדלנות ולכן סגרת את הדלת שאל אותם בשעה שירדתי וטבלתי במח שנתוני הנו לא אמרנו שמה נצצ נורא מפי ה בגדיו של רבי והרי גזרו על הגויים שיתמו אם ורוקם ומי רגליהם ולכן ירדת וטבלת אמר להם העבודה בשבועה כך היה ואתם כשם שדנה לזכות המקום ידין אתכם לזכות שלושה סיפורים נפלאים שבאמת על פניו הכי הגיוני נראה לדון לכף חובה והנה שדן לכף זכות הכל מסתדר וכשם שהם דנו לכף זכות ככה מקום ככה אומרים להם ידון אותם לכו זכות באמת שלושה סיפורים מדהימים שעל פניהם ההיגיון הבריא גורר אותך מיד לומר חשוד טמוע לא בסדר והנה שלושתם דנו לקו זכות ובאמת שהמקום י דיננו לקו זכות ראינו במשנה כל מיני דברים שהם מוקצים וכל מיני דברים שאינם וכבר במשנה אמרנו שהגמרא תסביר בכל דבר מה החידוש מפנים תרומה טהורה אומרת הגמרא פשיטה תרומה טהורה היא ראוייה לאכילה בשבת אומנם לכהן אבל היא ראוייה לאכילה אונה הגמרא לא צריך דמך ביד ישראל אין כאן כהן כולם ישראלים לישראל אסור לאכול תרומה מהו דמה כיוון דלא חז אסור זה נקרא מוקצה כמה שמלן כיון חזה לכהן שפיר דמי גם אם כרגע אין כאן כהן זה נחשב כראוי לאכילה בשבת זה שאתה אלרגי זה שאתה לא יכול לאכול זה לא עושה את זה מוקצה ודמי ראינו דמ זה תבואה שאתה לא יודע אם ה מוסרת או לא שואלת הגמרא הרי היא אסורה באכילה דמ אלא חזי איך יתכן שאתה מתיר אונה הגמרא כיוון ד ב מק לס ואני וזלי אשנ מחז אדם יכול להפקיר את כל נכסיו במהלך השבת ובאותו רגע הוא הופך לאני וחסר כל ואני כפי שנראה עוד רגע מותר לו לאכול דמי לכן יש איזושהי סיטואציה שהפירות הללו יהיו מותרים באכילה בשבת ולכן אני מתיר ולכן אני אומר זה בסדר גמור זה לא נחשב מוקצה מותר לטלטל בשבת דתנן מאכילין את העניים דמאי ואת האכסניה גם כן מאכילים דמאי חיילים שמגיעים לעיר חיילים יהודים וצריך להאכילם מותר להאכיל אותם דמי ואמר רבו נתנה ב שמי אומרים אם אתה מוצא ברייתא שכתוב שם שלא דלך זה בית שמאי שהם סוברים שאין מאכילים את העניים דמאי ואת האכסניה דמאי ואילו בית הילל אומרים מאכילים את העניים דמי ואת האכסנייה דמיי ולכן זה יכול להיות ראוי לבן אדם ומותר לטלטלם בשבת ראינו במשנה שגם מעשה ראשון שנטל תרומתו מותר לטלטל שואלת הגמרא פשיטה זה הרי ברגע שניטלה תרומתו מותר לאכילה ומותר לטלטלו בשבת ובואו שנייה לפני שאנחנו נכנסים לגמרא נסדר לעצמנו אדם שגודל לו בחצר כל גידול שהוא יש דבר ראשון פירות משבעת המילים קורים זה מאמר המוסגר אני אפילו לא נכנס לזה בכל הגידולים הותר לל הבן אדם אחרי שהוא עשה קרי מרח אותו גמר מלאכה מותר עליו לתת א' תרומה תרומה הוא נותן לכהן אחד מ10 הלאה נקסט סיים עם זה נותן ללוי ללוי זה נקרא מעשר מעה מעשה ראשון נתן ללוי הלוי עצמו מותר עליו לתת ממה שהוא קיבל תרומת מעשר לכהן זה לא קשור לבעל הבית זה קשור ללוי הלוי אחרי שהוא יתן את תרומת המעשר המעשה ראשון שבידו יהיה חולין לחלוטין והכל בסדר על בעל הבית מותר עוד לתת בשנים א' בד ה בשנות השמיטה זאת אומרת שנה ראשונה שנייה רביעית וחמישית מותר עליו לתת מעשר שני שזה פירות שהוא יכול לאכול אבל דווקא בירושלים הוא גם יכול לפדות אותם כמו שדיברנו על זה במשנה ונדבר על זה בהמשך ובשנה בשנה בשנים גו השלישית והשישית זה מעשר עני הוא מעשר ונותן לעניים מצויין בעצם שואלת הגמרא מעשה ראשון שניטלה תרומתו זה חולין לחלוטין מותר באכילה אין ש ש סיבה שלא יהיה מותר לטלטל אותם אין בזה חידוש לכן אומרת הגברה שים לב לא צריכה שיקדימו בשיבולים הלוי הגיע מוקדם מדי הוא הגיע שעדיין זה היה שיבולים שעוד לא היה קרי בעצם לקח עוד לפני הכהן נחסר עכשיו קרי מה שהוא לקח לאחר מכן הישראלי נותן תרומה לכהן אבל לא מחושב לא מגולם באותו קרי מה שלקח הלוי האם הלוי צריך לתת גם כן חלק לכהן חוץ תרומת מעשה הוא צריך לתת גם הוא צריך לתת גם את התרומה הגדולה שבעצם לא ניתנה אומרת הגמרא זה הוא לא צריך לתת זה החידוש לא צריך שיקדימו בשיבולים ונטלה אמנו תאומת מעשה הוא נתן את תרומת מעשה מה שמוטל עליו תמיד אבל ולא נטלה ממנו תרומה גדולה את זה הוא לא נתן הייתי חושב שאסור לטלטל את זה בשבת כמה שמלן שזה מותר זה חולין זה מותר באכילה וכיד אמר בא אמר אש לקיש מעשה ראשון כשהלב מגיע ולוקח שהקדימו בשיבולים פטור מתרומה גדולה שנאמר והרמות הם ממנו ממה מהמאסר הזה של הלוי והרמות ממנו תרומת השם מעשר מן המעשר מעשר מן המעשר אמרתי לך אתה צריך לתת תרומת מעשר לכהן אבל ולא תרומה גדולה הוא תרומת מעשר מן המעשר זה אתה לא צריך לתת אתה הלוי ניצלת את הפרצה לקחת עוד קודם אתה אומנם צריך להפריש את תרומת מעשר הרגילה הקבועה אבל את התרומה הגדולה שבעצם פוספסה כאן כי לקחת את זה לפני שזה היה קרי את זה אתה לא צריך לתת וזה החידוש של משנתנו שואלת הגמרא אמר לרב פפא להבאה אי אחי אם אתה לומד את זה מהפסוק שבאופן גורף תמיד ממה ש אצל הלוי הוא נותן רק תרומת מעשה ולא מעשה ראשון אם כך אפילו הקדימו בקרי נאמי ליפטר זאת אומרת גם אם כבר יהיה קרי מוכן ופה יגיע הלוי יעקוף את הכהן ויקח לעצמו גם נאמר שהלויים לעצמו ולתת רק תרומת מעשר ולא לתת את התרומה המקורית הרי אנחנו יודעים שלא אמרלי עליך אמר קרא כאן במקרה שאתה הבאת מכל נותם תרימו מכל מגיע לרבות ולומר אם הלוי הגיע לאחר המרוח לאח אחר שהיה כאן גבר מלאכה הוא כן חייב לתת לכהן גם את הרומת חוץ תרומת מעשה גם את התרומה גדולה שואלת הגמרא ו מה ראית אם יש לי פסוק לריבוי פסוק למיו מה החלטת שאם הוא לקח את זה קודם המרוח אז הוא לא צריך לתת ואם הוא לקח את זה אחר המרוח הוא כן צריך לתת עונה הגמרא פשוט מאוד אי תגן וי לא תגן פשוט מאוד חיוב המעסות חל רק לאחר שהוא תגן שהוא תמרח גמר המלאכה רק אז חל החיוב ולכן כשיש לי פסוק לחייב אני מטיל אותו אם לאחר שהיה חיוב אתה לוי עשית מעקף לקחת לפני הכהן זה לא נפטר על ידי כך מה שמגיע לכהן ולכן תיתן אבל אי לא תגן אם אתה ניצלת בעצם פרצה בחוק הגעת שזה עדיין בכלל לא אמור להתחייב לקחת אז אז יש לי את הפסוק שאומר תרומת מעשר דווקא תיתן את מעשה ראשון ואל תיתן את התרומה הגדולה אז אני משתמש בפסוק של המיו ראינו במשנה גם מעשר שני והקדש שנפדו הם עכשיו חוליים מותר לטלטל שואלת הגמרא פשיטה לא צריכה אומרת הגמרא הפידיון לא היה בצורה טובה נתן את הקרן ולא נתן את החומש ופדיון מעשה צריך לתת גם את החומש בעלים שפודה חוץ עלות העלות הבסיסית הוא נותן גם חומש מעל והוא עדיין לא שילם את זה וקמה שמל ד אין חומש מעקב ולכן מותר לטלטל וקנלוני את החומש שגם בקדש צריך לתת חומש זה לא מעקב זה לא מעוקצה בשבת מותר לאכול ולכן גם מותר לטלטל אומר ראינו במשנה והטור מוס היבש גם כן כיוון שזה מאכל לעיזים מותר לטלטלו אומרת את הגמרה דווקא היבש אבל ך ללא מתמה כיוון דמרי לא אחלה כיוון שזה מר הבהמה לא אוכלת ולכן זה לא ראוי לכלום ועשו בטלטול בהצלחה רבה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: