העמוד היומי מסכת שבת דף קכז עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קכז עמוד א

[מוזיקה] שבס דף ק חז עמוד א שורה חמישית מלמעלה תונו רבון אנחנו חוזרים על דברי המשנה בעמוד הקודם ראינו שישנם דברים שאסור לעשות אותם בשבת משום תרכה המשנה הביאה מפנין אפילו ארבע וחמש קופות של תבן ושל תבואה מפני האורחן ומפני ביטול בס מדרש אדם רוצה להרח אנשים או למסור שיעור ואין לו איפה מותר לו בשביל זה לטרוח ולפנות את האוצר של התבואה שלו אומרת המשנה אבל לא את האוצר והגמרא הביאה שניים שהסבירו את ביאור המשנה רב חסדה ביאור אחד שהסביר לכאורה מה זה ארבע וחמש תכתוב חמש וכל שכן ארבע הסביר רב חסדה לפי לשנה ראשונה ארבע מחמש הכוונה אל תסיים את האוצר לגמרי שמה תבוא להשוות את הגומות ולכן כדי שלא תבוא ליישר את הקרקע שזה איסור בפני עצמו לכן את השורה התחתונה תשיר תוציא רק ארבע מתוך חמש בייעור נוסף ברב חסדה ארבע מאוצר קטן וחמש מאוצר גדול אבל יותר מזה אסור גם באוצר גדול מאוד אסור לטרוח ביותר מחמש ביאור של שמואל הוא שארבע וחמש זה כלשון בני אדם והכוונה אפילו הרבה יותר מזה ומה זה אבל לא את האוצר הסברנו שהכוונה ו שלא יסיים את האוצר כולו אלא ישאיר כדי שלא יגיע לקרקע ויבוא להשוות גומות כעת נראה ברייסה שמה שלא יהיה הביאור במשנה אבל להתחיל את האוצר מהתחלה גם אם נאמר שאבל לא את האוצר זה חוזר על סיום האוצר ולא כמו הביאור לפי הפירוש השני של רב חסדה שאנחנו אומרים ארבע מאוצר קטן וחמש מאוצר גדול ואז הגמרא אומרת מה זה אבל לא את האוצר הכוונה לא יתחיל את האוצר מה שלא יהיה ביור המשנה זה וודאי שאסור להתחיל אוצר שהוא שם וקצה מדעתו ויש פה בעיה נוספת חוץ מתכה יש בעיה גם של מוקצה תונו רבו הם מתחילים באוצר תחילה אבל עושה בו שביל כדי שיכנס ויצא לבוא ולטלטל דברים שהוא יקצה מדעתו אסור בשבת מה כן מותר לו שביל לעשות מעבר בתוך האוצר זה הוא כן יכול על ידי שהוא נכנס ויוצא נכנס ויוצא שואלת הגמרא עושה בו שביל ווא מסן מתחילים אתה אומר שלא לפנות ואתה אומר עושה שביל איך הוא יעשה שביל בלי לפנות אוחי קומה עושה בו שביל ברגליו בכניסות וציס עידי שהוא נכנס ויוצא הוא מפנה ברגליו את המעבר החזון איש מוצאים מפה הלוחה שגם כשהטיול ברגליו מוקצה זה רק בדרך הילוך אוי אבל סתם ככה אסור לטלטל עם רגליו מוקצה שנבור חולק עליו ויש על זה אריכות בביאור הגמרא כאן תונו רבונו תבואה צבורה בזמן שהתחיל ב מערב שבס מותר להסתפק ממנה בשבס יש לו אוצר גדול של תבואה אם הוא התחיל לקחת ממנו מערב שבס עוד לפני שבס אז הוא לא מקצה את דעתו משם הנה הוא מסתפק משם ולוקח מדי פעם אז לכן גם בשבת אם חסר לו יכול לקחת ואם לאו אם לפני שבת לא יצא שהוא לקח מהאוצר הזה אסור להסתפק ממנה בשבס דברי רבי שימן אסור כיוון שזה מוקצה מדעתו זה מיועד לאחסון הוא לא יכול בשבת להחליט כעת אני רוצה לבוא ולהתחיל לקחת מהאוצר פעם ראשונה רב אחה מתיר שואלת הגמרא כלפי ליה כלפי היכן כלומר היכן הדברים אמורים אתה אומר שרב שימן הוא זה שאוסר ורב הוא מתיר הרי בדרך כלל רב שימן הוא זה שמקל במוקצה אלא אם את דברי רב אחה ורב שימן מתיר נהפוך את השיטות כדי שרב שימן שמקל תמיד במוקצה גם כאן הוא יהיה הנה שהתיר תנה כתוב בברייס כמה שיעור תבואה צבורה מה זה שיעור שאתה אומר שאדם מקצ את מדעתו ורוצה לשמור אותה לתך זאת אומרת שלאדם יש כמות גדולה אז הוא באמת עושה את זה אוצר שהוא שומר את זה לימים לא קרובים אבל כשזה שיעור קטן אז זה לא לא באמת לאחסון אלא זה על דעת שהוא יקח משמה ולכן אנחנו אומרים שרק בלתך זה שיעור שאדם מקצה מדעתו לטר זה שיעור של חצי קור דהיינו 15 שיעה זה השיעור המינימלי בוא אם הנה רב נחומי בר זכי מה הביה שיעור תבואה צבורה בכמה הוא שאל אותו את אותה שאלה אמר לה הרי אמרו שיעור תבואה צבורה לתך והוא ענה לו כמו שראיינו את הברס הבוא אלהו אני 4 ו5 קופות דקו שואלת הגמרא ומסתפקת כעת מה הגדר של ארבע וחמש קופות שאמרנו שאפשר להוציא ולפנות מהאוצר לצורך אורכים לצורך ביס מדרש בב וחמש קופות אין תפילו עלמה למוט בהילוך עדיף האם הכוונה 4 ו5 זה בא לומר לי שזה המקסימום של ההוצאות שהוא יכול להוציא לא יותר מ4 וח פעמים לצאת ולהיכנס כדי שלא יבוא להרבות בהילוך אם הוא יקח את אותו כמות בח פעמים כמו כגון אם הוא יחלק את זה ל שקים קטנים יותר או שהוא יקח אותם שיש לו חלקים יש לו קופות קטנים בשיעור של קופה גדולה יש לו קדים או דברים קטנים יותר האם בכזה מקרה אני אומר אסור לו לקחת יותר מארבע וחמש עלמה למיו בהילוך העודף כדי שלא רבה בהילוך וממילא יהי לו תריכה סרה ודים למות מסו דיפו ש אמר לא אדרבה עדיף שיטרח פחות ואם יכול לחלק את זה לשיעורים קטנים אין לי בעיה עם זה זאת אומרת שרבע וחמ זה בא לומר אפילו 4 ו5 מותר לו קופות שלמות אם הוא רוצה לחלק את זה לשתיים ולקחת בסקים כמויות קטנות מתוך הארבע וחמש קופות הוא יכול גם כן כיוון שאז הוא ממד במסע והוא טורח פחות למרות שהוא הולך יותר אבל המסע הוא כבד פחות טו שמע דתן אחד בריזה אחת כתוב מפנין אפילו ארבע וחמש קופות של כדי שמן ושל כדי יין זה בעצם בריסה שחופשה שלגבי כדי שמן וכדי יין שם לא מבואר לגבי קופות אל הקופות של כדי שמן יכול ארבע וחמש קופות ני אידו ב10 וב-15 מהלה בוקו מפלגה דמר ס מיו בהילוך ודיו מרסו במס דיף הגמרא מבינה לבאר את דברי הברייה השנייה 10 ו15 שיכול לקחת את השיעור הזה של הרבע וחמש קופות של כדי יין ושמן ולחלק אותם ולהוציא אות דים עצמם ולא את כל הקופה יחד ואז ממילא יצא שהוא לוקח 10 או 15 אם הוא לוקח בחלקים חצי מהקופה אז את זה שהוא מגיע ל1 אם הוא לוקח שליש מהקופה אז הוא לוקח ב-15 פעמים אז לכאורה נאמר שהביסה הראשונה שאמרה רק ארבע וחמש דיברה שיקח ארבע ו5 קופות של כדי יין בבת אחת שלא הרבה יותר מארבע וחמש פעמים לצאת ולהיכנס כדי שלא יהיה להרבות שלא ירבה בהילוך הביסה השנייה סוברת שיכול כן להרבות כיוון שעל ידי זה הוא ממד במסע אומרת הגמרא לא אי אפשר לומר שזה מחלקת תנו עים בין היסס כולל מות בהילוך עדיף אפשר לומר שלכול הל מעדיף למד בהילוך ומי סברס ב15 הופוס קוי הקד קוי זה לא חוזר על הקופות אלא זה חוזר על ה על הקדים שיש בתוך הקופות וזה כוונת הברס לומר 10 15 קדים שיש בתוך אותם חמש קופות אבל באמת כשההוא מוציא את זה הוא מוציא את כל הקופה יחד ולא יותר מארבע וחמש ולא יקש עוד משתק לחד חד בקופה ועודם משתק לטרי טרי ועודם משק משתק ל טלוס טלוס וביקור דר פני זאת אומרת תלוי כמה הוא לוקח בכל פעם מה שכתוב ארבע וחמש ולא נכנסו למניין של הקד מדובר בכדים גדולים שבכל קופה יש לו קד אחד אז ממילא יוצא ש לוקח ארבע וחמש קדים בבע וחמש קופות שהוא הוציא מה שכתוב 10 ו-15 מדובר בכדים בינונים ממילא קדים בינוניים יש לו שתיים בקופה אז יצא שאם חמש קופות אז לוקח 10 קדים וכדים קטנים שיש לו שמה שלוש קדים בקופה אז יצא שהוא לוקח שלוש בכל פעם אז הוא מגיע ל-15 קדים וזה כוונת הברייה אבל ודאי שנאמר שגם הברייה שמנתה את ה את המספר של הקדים היא לא מתכווננת שהוא יצא ויכנס על כל קד אלא הוא יצא ויכנס רק ארבע וחמש פעמים כדי למהט בהילוך אז אין מכאן רעיה ודיקור דרפה מדובר בקים של ארפה זה זה דוגמה לקד קטנים ועל זה נאמר שיש שם שלוש קדים ואז מגיע סך הכל החמש קופות ל15 קד אבו אני א5 דומר אף עלג דס אורטוס פק את הגמרא שני ספקות נוספות בעניין של המשנה האם שכתוב ארבע וחמש אף לגב דיס לאורך טובה הודין מהכל לפי האורכים הרי המשנה אמרה שאפשר לפנות ארבע וחמש מפני האורכים בפשטות אומר טויס זה גם מפני אורח אחד מה קורה כשיש לו כמה אורחים האם נתיר לו בגלל זה כמה וכמה פעמים להוציא ארבע וחמש קופות עבור כל אורח או לא זה ספק ראשון הודין מהכול לפי האורחן ואנחנו אומרים שאם יש הרבה אורחין אז הוא יכול כנגד כל אורח ארבע וחמש קופות ואם תמצ ל מהכל לפי האורחן אם נאמר שבאמת הוא יכול להוציא הרבה חד גברה מפנה לכולו או הדיל מגברי גברה מפנה לנפשי האם אחד יכול לטרוח בשביל כולם יש לו עכשיו שלושה אורחים הוא יכול להוציא כמות פי שלוש אדם אחד יכול להוציא את הכל או שכל אורח מפנה לעצמו תושמע דומר באומ רבי חיה פעם אחת הלך רבי למקום אחד וראה מקום דחוק לתלמידים ויצא לשדה מצא שדה מלאה ומרים ואמר רבי כל השדה כולה אז אנחנו רואים מזה שהוא אסף את כל השדה אז רואים שאפשר שלפי האורחן להוציא כמות גדולה יותר ולכן שם הוא הוציא את כל השדה בבת אחת רשי אומר תושמע ומה רבי פינות המרים איך הוא יכל להוציא הרי זהה כרמליס מדובר בפחות פחות מארבע עמות עלמה חד גברה פנינו אז רואים שאדם אחד אז אנחנו אומרים שאדם שהוציא בפחות פחות מארבע עמות הוא יכול לאמר את כל השדה זאת אומרת שאפשר להוציא גם כמות מאוד גדולה לפי כמות האורכים שמע מינו הכל לפי האורכים ורב יוסף אומר רב ישי מעשה נוסף פעם אחת הלך רב חיה למקום אחד וראה מקום דחוק לתלמידים ויצא לשדה ומצא שדה מלאה ומרים ואם רבחי את כל השדה כולה אז גם כן שמ מינו הכל לפי האורחן ואפשר להוציא כמות גדו אם יש כמה וכמה אורחים כמו שכאן בשביל התלמידים שהם היו כמה וכמה הצי הוא אימר את כל השדה ואסף את הכל למקום אחד ועדיין תיבו אלו עדיין מה קורה לגבי הספק השני האם חד גברה מפנ לכולה אודים כל גברה וגבר מפנה לנפשי האם כל אורח יפנה לעצמו או שאחד יכול לטרוח ולפנות עבור כולם תושמע ומ רבי כתוב במעשה שהבאנו עם רבי שמר רבי ממה שמע שאחד טרח בשביל כולם ולטעמי שואלת הגמרא רבי וד נפשה אמר מה זה ומר רבי האם אתה חושב שרבי בעצמו הלך וימר את כל השדה אלא ציווה וימר הכוונה היא מרבי זה נחשב על שמו כיוון שהוא זה שציווה לאמר והורה שאפשר עכשיו לאסוף את כל האומרים בשדה אבל ודאי שהוא עצמו לא הלך וטרח את זה הוא לא הלום כל אחד ואחד מפנ לנפשי מי כן טרח ואמר את זה התלמידים כמה תלמידים יכול להיות שבאמת כל תלמיד פינה לעצמו מקום וממילא אין מכאן רעיה האם אדם אחד יכול לטרוח בשל כולם או שכל אורח ואורח מפנה לעצמו אז הספק הראשון נפשט שאפשר לפנות לפי כמות האורחים והספק השני מי יכול לפנות האם אחד יכול לפנות עבור כולם או שכל אחד ואחד יש לו עבור יש לו לפנות עבור עצמו זה נשאר בספק ממשיכה הגמרא מפני האורחן אמרנו שמותר לפנות מפני האורכים אומר רבי יחנון גדו לו אכנס הס אורכן כאש כומס במדרש דקטו מפני האורכי מפני ביטול במדרש הגמרא המשנה מביאה שני דוגמאות דוגמה אחת זה אורכיים ודוגמה שנייה זה ביטול בסמ מדרש אומר רבי יוחנן רואים מפה את ההשוואה שהתנו של המשנה נוקד רואים כמה גדולה הכנסת אורכים שיש פה עתר לפנות בשביל הכנסת אורכים כמו העטר בשביל שיעור תורה ורב ד מדו אמר יר משקו בסדש כתו מפני האורכי ועוד מפני בידול במדרש דהיינו כתוב מפני האורכי ואז לומר ולא רק מבני האורכים אלא גם מבני בדוס המדרש אם זה היה דרגה גבוהה יותר או לכל הפחות באותו דרגה לא היה צריך להביא דוגמה נוספת למה מביאים גם בידו סמ זאת אומרת שבידו ס הוא פחות מאורין ולכן אומרים ולא רק לאורכן אלא אפילו בשביל ביטול ביס מדרש אומר רב יהודה אומר רב גדולו אנוס סכין כגבול ני שכינו אגב שדיברנו על הכנסת וכים נביא ממר של רב בעלתה של הכנסת אורכים גדולה הכנסת אורכים בולס פני הכינו יותר מאשר לקבל פני שכינו דכתיב ויאמר אדונו אמנו מצו סיכן בעיניך אלנו תעבור מעל עבדך ושם מבארים שהוא אומר לקדוש ברוך הוא אל תלך ממני כיוון שאני רוצה ללכת רגע לקבל את פני האורכים אז רואים שההוא עזב את הבולס פני הכינו והלך לאורחים אומר ארלוזור בוא ורה שלא ק מדס הקדוש ברוך הוא מדס בדום מדס בדום אין קטן יכול ומר ל למתן עד שיבוא אצלך לו בקדוש ברוך הוא סימר השם אם נו מצא סיכן בעיניך זאת אומרת אומר רבי יוחן דבר נוסף אומר הבלוז דבר נוסף אני לומד פה מהפסוק שהמידה של הקדוש ברוך הוא הוא לא מקפיד כמו אצל בן אדם אצל בן אדם אתה באמצע לדבר איתו אתה לא יכול לומר לו רגע תחכה אני רוצה רגע ללכת למישהו לדבר איתו כשאדם קטן מדבר עם אדם גדול הוא לא יאמר לו תחכה רגע אני רוצה ללכת למישהו לקבל את פניו אבל אצל הקדוש ברוך הוא כן למרות שמדברים עם הקדוש ברוך הוא שהוא גדול יותר ודאי בכל אופן אפשר לומר לו אמתן עד שאני אקבל את ני הרכים ואז אני אחזור אומר ודברי אמר אמר שישה דברים אדם אוכל פ ב הזה והקן קבו ואלו אסכן וביקורים ו תפיל הכוונה בתפילה ושומ במדרש והמגדל בלמו ודן את חברו לף זוס ה שואלת הגמרא שישה דברים שאדם אוכל פס בלו מזה והקרן של המצווה היא קיימת לו לעולם הבא הרי תנן כתוב במשנה או דבו ואלון ושם מבואר דברים אחרים לא השישה דברים שרבי יחן הביא כיבו וגמל חסדים והב בן אדם לחבר למ כנגד כולם אנין מחין אל אז קשר רבי יוחן מהמשנה אומרת הגמרא אנמי ני שיכ מסביר רשי השישה דברים שרבי חן הביא הם נכללים פה בתוך הדברים שהמשנה הביאה ואיך רבי יוחנן אמר אנוסים חולים זה ודאי בתוך הכלל בתוך מה שכתוב במשנה גמיל סודים רבי יוחנן אמר גם איון תפילו אומר רשי כתוב בפסוק גומל נפשו לאיש חסד גומל נפשו איש חסד אדם שגומל לעצמו טובה אז הוא יכול עושה חסד בזה שהוא דואג לעצמו כך גם פה אדם שמתפלל על עצמו אז הוא גומל חסד ולכן זה נכלל בתוך מה שכתוב במשנה גמילות חסוד רבי חן אמר גם אשקו במו שגדל בונו תלמו שני הדברים האלו לכללים בתלמוד תורה שמוזכר שם במשנה ודן את חברו לקו זה כלול בבו שולו ולא דום לחבר כיוון שאם אדם יאמר על כל דבר שחברו יעשה שלו קדין יאמר הוא לא חטה כנגד אלא הוא היה אנוס הוא טעה הוא התכוון לטובה אז יהיה שלום ממילא ולכן זה בכלל בב שלם בין אודם לחבר אז אם כן היה לנו כאן ראינו את הברייה שלה אתחיל באוצר זה מוקצה ואסור מותר רק לעשות שביל בדרך של כניסה ויציאה ברגליו אמרנו בריסה שכתוב מחלוקת בעניין ואמרנו שרב שי מנועה מתיר להסתפק מיוצר שהוא לא הסתפק ממנה בערב שבת ובכה הוא זה שאוסר ו גמור הביע מה זה כמות של אוצר שאני כבר מחשיב את זה שאדם מקצה את זה מדעתו כמות של לתך אמרנו שאלנו האם ארבע וחמש קופות זה דווקא כדי למט בהילוך או זה לאו דווקא אם הוא רוצה למהט במסע ולקחת את זה ביותר פעמים הוא יכול רצינו לומר שזה מחלוקת בין הבייס הגמורה דחתה ייתכן שהביס שהביא 105 קופות דיברה על מקרה שהוא הוציא את זה בחמש 10 ו5 כדי שמן קדי יין יתכן שמדובר ב עדיין בארבע וחמש קופות רק פשוט בתוך הקופות היו קדים יותר קטנים שנכנס בהם בסך הכל 10 קדים 10 קדים בינוניים או 15 קדים קטנים הגמרא הסתפקה האם כשאנחנו אומאים ארבע וחמש קופות זה לפי האורחים זה באורח אחד דווקא אבל שיש כמות של אורכים לפי האורחן אפשר להכפיל את הכמות שמפנים או שזה גם בהרבה אורחים ספק שני האם אדם אחד יכול לטרוח עבור זה אם אנחנו אומרים שזה לפי האורחן ואפשר יותר או שכל אורח ואורח צריך לפנות לעצמו הבנו מיסה שרבי ורב חיה פינו מקום אמרו שאפשר לפנות להמר את השדה בשביל שיעורי התלמידים אז רואים שאפשר למר ש שדה שלמה כי היו הרבה תלמידים אז רואים שלפי האורחן אפשר להרבות בכמות של הפינוי רשי מדגיש שכל הספק הוא דווקא עלי בדי רב חסדה לפי שמואל ודיי אין ספק כי הוא אומר ש וחמש לכדי המרן שוודאי שזה יותר גם כן בכל אופן לגבי הספק השני לא נפשט לנו האם אדם אחד מהמר לכולם או שכל אחד ואחד מאמר או מפנה לעצמו אמרנו שגדולה הכנסת אורחים לפי רבי חנון כ השכמת בסם מדרש לפי רבדי נרדו ה יותר מהש כומס בסם מדרש וולפי רב יותר קבול פני השכין אמרנו שישה דברים שאדם כול לפרסם בו זה כן קמצ לבוא והראשון שבהם רבי יוחנן אומר זה אחנו סוכים שאלנו מהמשנה שם רואים דברים אחרים ואמרנו ששישה דברים האלו נכללים בתוך שלושה דברים מתוך הרשימה של המשנה ואמנם המשנה מביאה עוד דברים הקב כן אמר השישה דברים האלו נכללים בתוך מה שכתוב במשנה הוא לא בא לסתור שאין דברים נוספים מעבר לשישה האלו אלא הוא אומר ששישה האלו הם בתוך הרשימה וכפי שהזכרנו רשי איך כל אחד ואחד ם נכלל ברשימה של המשנה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: