העמוד היומי מסכת שבת דף קכה עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קכה עמוד א

[מוזיקה] שבס דף ק חפ עמוד א' בשורה השנייה מלמעלה אנחנו ממשיכים הנושא הקודם ראינו לגבי שברי כלים בשבת מתי ה מוקצה מתי לא שברי חבית כעת נראה דוגמאות נוספות אומר ברמ דורי אומר שמואל קרומיות של מחצלת מותר לתתם בשבת אדם יש לו מחצלת ישנה והתפרקו ממנה כמה חלקים מותר לטלטל את החלקים בשבת מתי או מרו או מרוה ברמדור אס ברו לי הוא הסביר לי את טעם של שמואל מחצלת גוף מהז לחסו בפר אנינ מחזון לחסו ביפס הרי מה היעוד של מחצלת אומר רשי או כדי לכסות את הערימה של העפר שמיועדת לכסות בהם צועה רוק וממילא כדי שלא תתפזר בבית שמים עליה מחצלת או שכס את כל העפר בבית שלא יעלה בבית אז שמו מחצלת על גבי העפר אותו דבר אפשר להשתמש גם בחתיכות של המחצלת ולכן זה ראוי למלכ תון הראשון אנו כמובן שאין עניין מעין מלאכתן אמנם פה הוא אומר שמין מלוכה אבל זה לא בדף כמו שראיינו לאל שת נקמה שחולק על רבי יהודה סובר שכל מלוכה אחרת שתהייה בשברי כלים זה גם טוב גם אם זה לא מעין מלוכה אחרת אמר גם אם זה לא מעין מלוכה הרישנו אומר רב זרי אומר רב הלכה נוספת שרב מביא שירי פרוזמא לטלטלם בלשבת דיינו יש לו בגד ישן ונחלקו מזה נחתכו מזה חתיכות של בגדים עשו לתלן בשבת אומר הבאה במטלות שאין בהן ג' על ג' זה לא ח לא עניים ולא לעשירים המינימום של עניים שהם משתמשים בבגד זה בגודל של ג אצ בוס עלג בוס כיוון שיש החתיכות שכאן אנחנו מדברים ם בגודל קטן יותר אין להם שום שימוש ולכן הם מוקצה בשבת תנו רבונו שברי תנור ישן דרך התנורים של פעם היה היו שמים את זה על גבי בור בקרקע מחברים את התנור שזה היה כמין אה מערכת עשוייה מחרס שזה היה כמו כיפה גדולה עומדת על גבי הקרקע היו שמים את האש בבור וככה כל מה שהיה בתוך התנור היה מתחמם מה קורה כשהתנור הזה נשבר שברי תנור ישן הרן ככל הכילים התולים בחוצה כמו כילים שנתו ים בחוצה כמו שברי כלים מותר דברי רבי מאיר רבי ד אמר אין תולים העיד רבי ישישו לז בן קוב על שברי תנור ישן שטולן בשבס דינו כדברי רב מאיר ועל כיסויו שאינו צריך ביס יד נראה בהמשך אומרת הגמרא במקו מפלגי מה המחלוקת של רב מאיר ורב יהודה לגבי שברי תנור ישן אומר רבי בושין מן מלו ואין אושין מן מלון מפג המחלוקת של רב מיר ורב יודה זה בעצם המחלוקת של נקמה ורב יהודה במשנה שלנו הב פלו של רב רב מאיר שהוא אומר שלא צריך מעין מלוח ישנו אלא אם השברי כלים מים מיוחדים אפשר עכשיו להשתמש בהם לכל שימוש שהוא אז גם טוב ורבי יהודה נחלק ליו ואומר שצריך מין מלוך ראשנו המחלוקת ההיא זה גם המחלוקת כאן בברייס ואז זה רב טיימי ורב מאיר תימי דיינו הבריזה שם דיברה על שברי כלים כאלו שהם כבר לא יכולים להשתמש בתור עסק של תנור אלא אפשה להשתמש ם זה ככיסוי לחבית ולכן רבי מאיר אומר אפשר לטלטל אותם כיוון שהם ראויים לכיסוי חבית אפילו שזה לא מנה מלוח ראשנו שהיא הייתה אפייה בתנור אבל רבי ד סובר צריך מן מלוך ראשנו ולכן יהיה אסור מתקף לו רובה שואל רובה על השבר של הביי יוד מפלג בשברי תנור פלגו בשברי כילים בעלמה אם זה המחלוקת ביניהם המחלוקת שראיינו אצלנו במשנה על שברי כלים אז למה לדבר על תנור בוא נדבר על כל שברי כלים האם צרח מן מלוח ראשו או לא אלא אומר רובה בהכרח שהביס הביאה את המחלוקת זה בהקשר למשהו אחר בשברי דתנו מפלגה מדובר פה על התנור שכעת נראה שעליו יש משנה דתנן כתוב במשנה מסכת קל פרק ה מש נבוב נתנו על פי הבור או על פי הדוס בור זה בור שנמצא בקרקע חפירה בקרקע ודוס זה כמין אה בור אבל שנמצא על גבי קרקע יש לו מחיצה סביבו ועל ידי זה נוצר הבור הוא שם את התנור על גבי הבור ונתן שם אבן כעת ברגע שהאבן התנור הוא די חופף לגודל של הבור הבור קצת יותר רחב מהשוליים של התנור מספיק שהוא ישים אבן קטנה שתתפוס את התנור על גבי הבור ואז הוא יכול להשיג בתוך בתוך הבור וממילא התנור הוא יכול לאפות שם דברים רבי יוד אומר אם הסיק מלמטה והוא סוק מלמעלה טמא ואם לב תאור אם התנור על ידי שהוא ישים עסק בבור אז התנור למעלה יוכל להשיג שם דברים ופות שמה אז זה טמא זה שם של תנור אבל אם לא זה טהור ולמה כיוון שבעצם התנור לא קשור לקרקע התנור ברגע שהוא לא בצורה כזאת אלא אי אפשר להשים את האש בתוך הבור אלא צריך להשים את האש בתוך התנור עצמו אז התנור לא מחובר לקרקע וסובר רב יודה שתנצל שיהיה מחובר לקרקע כפי שנראה תכף מנן הוא לומד זאת והחכמים אומרים הועיל והושק מכל מקום תומי חכמים אומרים לא זה לא משנה גם עסק של תנור שנמצא בתוכו ולא בקרקע שתחתיו גם זה טמא ו לכן התנור בכל אופן יקבל תומא יהיה לו שם של פי ובמיקום מפלגי מביאה הגמרא מה המחלוקת בייניים באקרו כתוב בפסוק לגבי תומת כלים תנור וכיריים מיטץ טמאים הם ותמים יהיו לכם ברגע שאחד משמונה שרצים שמתים מגעים בתנור כיוון שזה כלי חרס אין לו תקנה במקווה אין לו תקנה אלא בשבירה טיצה וכתוב בפסוק טמאים הם וטמאים יהיו לכם יש פה שני לשונות שצריך לשים לב אליהם הלשון יוץ זה לשון שבדרך כלל ות נים אותו על דבר שהוא מחובר לקרקע כילים זה נקרא ישבר ודבר שמחובר לקרקע נקרא נתץ ויש פה גם כפל לשון טמאים הם ותמים יהיו לכם רבי דסמר מחוסר נטי צה תומ שאין מחוסר טיצה תואר אומר הבי יודה דווקא תנור שמחובר על הקרקע הוא טמא כי התורה אומרת יוץ בהכרח שכש התורה הביאה טומה לתנור מדברת בתנור שמחובר לקרקע ולכן סובר רבי ודה צריך שהתנור יהיה חלק מהקרקע איך הוא חלק הקרקע אם אתה שם אבן והוא תופס את התנור על גבי הבור והעסק של הבור האש שנמצא בבור מחמם את התנור הוא נחשב לחלק מהקרקע ומחובר אליו וכמובן מדובר שהוא שם עליו חיבורים של תיט מסביבו כדי שהחום יעלה ישירות מהבור לתנור ולא יצא לבחוץ ורבו סברה טמאים יהיו לכם מכל מקוים רבון סוברים נכון הלשון טיצה משמעותו כשזה מחובר לקרקע אבל יש ריבוי בתורה טמאים התמים יהיו לכם זה בא לרבות גם במקרה שזה לא טיצה אלא זה לא מחובר לקרקע זה תלוש גם טמאים יהיו לכם יקבל טומא שואלת הגמרא כעת מה כל אחד יענה על דברי השני ורבו אוקסיו טץ מה רבון שאומרים שגם גם תנור שתלו מקבל תומא מה הם יענו על הלשון טיצה ההוא לידך גיסה אומרת הגמרא רבונו סברו שמה שכתוב ית זה בא אדרבה לא להקל ולומר שדווקא במחובר לקרקע אלא בא לומר שאפילו מחובר לקרקע הרי סתם כלים מקבלים טומא סתם דבר שמחובר לקרקע לא מקבל תומא בית שמחובר לקרקע לא מקבל תומא בה תורה לומר תנור גם כשההוא מחובר לקרקע יש לו תץ שמחבר אותו על גבי הקרקע גם כן יקבל תומ לכן יביאו לשון של יוץ לרבות לנו שגם בכזה מקרה אבל ודאי זה לא גורה לא בא לגרה מקרה שזה לא מחובר לקרקע דסל כדך מנ כיוון דברי בארי כגוף דרי דומי זה יהיה כמו חלק קרקה ולא יקבל תומ כומה מלון שגם כזה כלי מקבל תומא והי דוכנה מי כתיב דמים יו לכם שואלת הגמרא ומה רבי יהודה שסבר שדווקא מחובר לקרקע מה הוא ידרוש מכפל הלשון טמאים הם תמים יהיו לכם הי כדי רבדו אמר שמואל ום רבדו אמר שמואל מחלוקת בעסק ראשון אבל בעסק שני אפילו תלו בצו גמל אומר שמואל כל המחלוקת ביניהם האם התנור צריך להיות מחובר לקרקע או לא זה הכל בהשקה הראשונה של התנור כלומר פעם ראשונה של התנור אחרי שהוא מקבל שם של תנור והוא חומם ויש לו חוזק שאפשר פות בו כעת צריך לפי רב יהודה שיחברו אותו לקרקע ואז הוא יקבל טומ ואז האש שמתוך הבור תעלה לתוכו לתוך התנור אבל אחרי שכבר עשו את העסק הזה בעסק השני גם תלוש אפילו ברמה שזה נמצא על גבי הגמל והוא מחמם שמה את התנור גם זה נחשב לתנור ואז אין מחלוקת כל המחלוקת היא האם בעסק הראשון צריך או לא רביי יהודה מצריך וחכמים לא מצריכים ולמה אומר רבי יהודה זה הפסוק בא לרבות טמאים יהיו ל לן בא רבות שבעסק השני והלאה יהיה טמא גם אם זה לא בלשון של נטיה גם אם זה לא מחובר לקרקע אומר הולה ושק ראשון לרבו ן אפילו תלוי צבר גמל משלים מולה את המחלוקת ביניהם שרבונו שסברו שלא צריך מחובר לקרקע הם סרבו שגם ההיסק הראשוני גם הוא יכול להיות על גבי הצוואר של הגמל דהיינו מקום שהוא תלוש ולא מחובר לקרקע תקיף לו רבשי אז אם ככה בעצם יש לנו יישוב של רובה שהוא מיישב את המחלוקת בריס שברי תנור ישן לפי רבי מאיר הרי אין ככל הכלים טלים בחצר מותר לטלטל אותם ולמה כיוון שמדובר בתנור כזה שהעסק הראשון שלו היה לא במחובר לקרקע רבי מאיר סובר שאף על פי כן זה נחשב לתנור וממילא יש פה שם של כלי ולכן שברי הכלי אפשר להשתמש בהם וזה לא מוקצה רבי יהודה סובר כל העסק הראשון לא היה מחובר לקרקע אין לזה שם של תנור אין לזה שם של כלי זה לא מקבל טומ ממילא גם בשבת אי אפשר לטלטל אותו לא את התנור ולא את שברי הכלים שברי התנור שואלת הגמרא שאלה המתבקשת מיד תקיף לו רב השי אם זה המחלוקת ביניהם יוכי עד מפלג בשברי תנור פלגו בתנור גופו הרי המחלוקת ביניהם אתה אומר על עצם התנור האם יש לה שם של כלי או לא אז למה לדבר על שברי כלים של תנור ישן תדבר על תנור עצמו האם אפשר לטלטל אותו אלא האם יש לו שם של כלי או לא לפי רבי יהודי אין לו שם של כלי כי הוא סוק פעם ראשונה הוסק שלא ב מחובר לקרקע אשת תנור גופו לרבי יהודה לאה ומונה שברו מבואה אתה מדבר כבר על התוצאה לשברי התנור במחלוקת של רבי יהודה למה רבי יוד סובר שכבר התנור עצמו לא נחשב לכלי אלא אומר רבשי לא וום כדי המון מקור לכן רב השי מביא מהלך שלישי לא כמו הב ולא כמו רובה והמחלוקת ביניהם היא בויסה מיסה תקה מדובר באופן שאפשר להשתמש בשברי כלים אבל לא מעין המלוכ הראשונה אלא אפשר להשתמש עם זה כמו רעפים היה דרכם לפעמים קחת איזשהוא רעף איזשהו חתיכת חרס ולהשיק אותה מלמטה ולשפוך עליו ביצה להשים עליו דברים של בישולים קלים וככה על ידי שהחרש רותח זה מבשל והופה את מה שמעליו השאלה האם השימוש הזה בשברי תנו נחשב לשימוש שלו וזה רב מאיר לדבב דרב ידק אמר אומרת הגמרא זה בעצם מאין ה ישוב שאמרנו בהתחלה שהבי רצה לומר בואש מלוכה אבל מסביר רב השי רבי מ דרבו דומה לדידי אפילו ב מן מלוכ אלא לדידך אודיו גב מל תודה לי אתה שנחשב למין מלוח הרישנו הצורה הזאת שהוא משתמש בה להסיק מתחת לרעפים מתחת לחתיכת חרס זה עדיין נחשו מין מלוכה הרי מה היוד של החרס הזה היה תנור להסיק לאפות גם עכשיו הוא יכול לאפות נכון שזה צורה שונה עד עכשיו זה הה תנור עכשיו זה הוא מחמם את יש מלמטה אבל סוף סוף זה בא גם כן לאפות עם זה ולכן אומר רבי מרי רבודה עדיין זה אמור לקבל טומא גם לשיטות סחו שצריך ן מלח ראשנו אפשר לטלטל את זה בשבת ורבי יהודה אבל רבי יהודה חולק עליו ואומר לא ידומי אוסו מ סיקו מבפנים אוכל סיקו מבחוץ זה לא דומה כיוון שבתנור איך מסיקים את התנור שמים את האש בתוך התנור כאן בחתיכת חרס הזאת איפה האש נמצאת מחוץ לחתיכה עוד הבדל אוסו מאומד אוכלו מאומד ותנו איך ופים שמים את הבצק על דופני התנור אז עומד הבצק כאן אתה משכיב את הדברים שאתה רוצה לאפות על גבי החתיכת חרס ממילא בצורה שונה זה לא דומה זה לא נחשב למן מל חתון הראשונ אז בעצם זה דומה למהלך שהבי הביא שמחלוקת בש מעין מ האם צריך מעין מלוכה אבל רבשי בא ומחדש שכאן זה כאין מעין מלוכה וזה גוף ה המחלוקת ביני האם זה נחשב למן מלוך הראשון או לא והמחלוקת היא בשיטס רבי מאיר עונה לדברי רבי יהודה ורבי יהודה לא מסכים עם דבריו ממשיכה הגמרא אד רביש שםב בליזר בן יעקב ראינו בברייס על שברי תנור ישן שנתלים בשבת שזה בעצם כדברי רבי מאיר ועל כיסויו ש צרבי סיע ואת עצם הסוגיה הזאת אנחנו נראה בהמשך בעוד שני דפים אבל אומר אבנה כמן מת כיסוי תנור דמוס מחסי הכיסויים של התנור של העיר מחסיה אחו מטלטלים אותן דין להם בית אחיזה כמן כרב לזר בן יעקוב ולמרות אומר ס את רבי יוסי לכמון בעוד שני דפים שהוא גם מתיר כאן בא ומדגיש רבינא את רב לזר בן יקב כיוון שאנחנו יודעים שרב לזר בן נקב ה לא חיק בכל מוקים כיוון שמשנת קו ונקי אז לכן באמת אנחנו נוהגים לטלטל זה להסתמך על שיטתו של רבי זר בן יקו וגם לגבי תנורי ישן שאפשר לטלטל בשבת וגם לגבי תנור כיסוי תנור שאין לו בסיעת שהי מותר לטלטל אז אם כן הלנו כאן בעמוד ראינו חתיכות של מחצלת מותר לטלטל כיוון שגם אפשר לחשות עם זה חתיכות של טלית אסור לטלטל במקרה שאיין בהם ג על ג שברי תנור ישן הבנו בריסה האם מטלטלים בשבת אולא רב מרי ורב יודה אפשרות ראשונה רבשי האפשרות הראשונה שרצינו להעמיד זה הבי שהם נחלקו האם צריך מין מלוח רישן או לא הוא משתמש ם זה עכשיו למשהו אחר לשות פי חבית זה המרחק ביניהם אבל הקש אם ככה למה לדבר על שברי תנור למה לא לדבר על כל שברי כילים אפשרות שנייה זה רובה שנחלקו האם צריך עסק באופן שיש פה עסק ראשון לא במחובר לקרקע אם זה נחשל לתנור או לא אבל גם זה היה קשה למה לדבר על שברי תנור למה לא בתנור עצמו אפשרות שלישית זה רבשי שמדובר בשברי כלים של בשברי התנור והשאלה האם השימוש הזה שהוא יכול להשתמש בעסק מבחוץ ואז לחמם ולאפות על גבי החתיכת חרס הזה האם זה נחשב למין מלוכה רבי מאיר אומר גם אתה לשטו סכו צריך להודות שיוכלו לטלטל את זה כי זה מעין מלוכה רביד אומר זה לא נחשב מעין מלוכה כי זה שונה מאשר ההיסק שהיה קודם בתנור אמרנו שהלכה כמוב זמני קוב לגבי שברי תנור ולגבי כיסוי כיסוי תנור שלא צריך ביסייד [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: