העמוד היומי מסכת שבת דף קכד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קכד עמוד א

[מוזיקה] שב דף ככד עמוד א במשנה מעל השורות הרחבות אומרת המשנה כל הקילים ניטון לצורך ושלא לצורך רב נחמר אטו אלא לצורך וגמור תסביר את דברי המשנה מה היא לצורך ומהי שלא לצורך אומר רב לצורך הכוונה דובו שמלכת תר לצורך גופו שלא לצורך דוב שמלכת תר לצורך מקומו כיוון שצורך גופו זה צורך יותר חזק הוא צריך את גוף הכלי אז התירו את זה ואומרים חומים תנק מותר גם שלא לצורך מה זה שלא צורך שלא לצורך הכלי אלא הוא רק צריך את המקום שמונח הכלי גם כן יהיה מותר ודבר שמלכת לאיסור לצורך גופו לצורך מקוו לא אבל בדוב שמלכת לאיסור על זה דווקא לצורך גופו התרנו ולא לצורך מקומו וושה רב נכמ לממר ואפילו דוב שמלת תר לצורך גוף לצורך מקי אומר רב י גם בדו שמלכת להתר רק לצר גופ ולא צ מקו זאת אומרת סובר רבי שככת במשנה כל הקלים ניתו לצור ושלא לצח הכונה כלי שמלאכתו לתר שאז מותר לצור ושלא צך כוונה לגופו ומקומו ורב נחמי אומר רק לגופו אבל לא למקומו מה קורה בכלי שמלכת לאיסור תנק סוברים שמותר רק לצר גופו ורב נחמי סובר שגם זה אסור אומה לרוב צורך מקומו שלא יצרך קורסלי אתה מסביר ש שלא י לצורך הכוונה שהוא צריך את המקום שלו ורובה בא ושואל וכפי שהוא חלק על הב שגופו מקוים את זה באותו רמה של צורך לא משנה אם הוא צריך את גוף הכלי או שהוא צריך את גוף המקום שהכלי מונח שם ברגע שיצרת לו להשתמש עם זה זה נחשב לצורך ואם כן למה כשאתה קורא לצורך אתה מכניס רק את גופו ואלו את מקומו אתה קורא לזה שלא לצרך אלא אומרוב לצרך ד שמלכת להתר לצך גוף ן לצורך מקומו הכוונה שמותר לקחת כלי שמלכת להתר לגופו למקומו שלא לצך אפילו מחו לצל שיהיה מותר אפילו שלא לצור הכוונה לא לצורכו של האדם אלא לצורך הכלי להציל אותו שלא יתקלקל בחמ הוא רוצה לקחת את זה לצל דו שמלכת לאיסור לצורך גוף או לצורך מקומן ממו לצל ו אבל בדוב שמלכת לאיסור שמה אנחנו מתיירים גוף מקומו אבל לא ממו לצל דנו רק לצורך אבל שלא לצורך לא ועושה רב נחמ למימר ואפילו דבר שמלח להתר לצורך גוף או לצורך מקין מחם או לצו לפי זה אומר ובכ שרב נחמ בא ואמר רק לצורך הכוונה בכלי שמלאכת ליתר מותר רק צורך שזה אמרנו גופו מקומו לצורך גוף הכלי הו לצורך מקום הכלי אבל שלא לצורך שזה אמרנו לא לצורכו אלא לצורך הכלי מחם או לצל אומר המנח זה אסור גם בכלי שמלאכתו להעתר אז אם כן לפי רובה יוצא שנקמה אמר כל הכלים ו לצ שלא לצ הכוונה כלי שמלכת לתר לצך גוקו לצך חמו לצלח אומר רק לצרך הכוונה רק לגוק לא מחו לצל אבל בד שלת יסור מתרים צרך גופו ומקומו ולא מחו לצל רב נחמ סובר שכלל אסור בכלי שמלאכת ס יוסי ורב ספר ורב או ורובר ישו שלושתם ו ומ לרבי ליר לפי רבי פירוש הראשון במשנה לי בד רבני חמי שהוא אמר שהתירו רק לצרך ואם כן לפי רבי אמרנו מדובר בכלי שמחת לתר ושלא לצורך הכוונה שתנקה מתיר הכוונה לצורך מקוי מוי בא רבני חמי ואומר אסור לצורך מקומו זאת אומרת שכלי שמלאכתו להתר מותר רק לצוהר גופ אז אם כן אדם יש לו עני קערות איך מטלטלי אדם סיים לאכול יש לו על השולחן צלחות באוכל עם שריות של אוכל הוא רוצה להוריד מהשולחן לפנות את המקום הוא צריך המקום של השולחן לכאורה לפי רב נחמיה לצורך מקוי מוי אסור לטלטל איך אפשר להוריד מהשולחן אחרי סעודת שבת אמר לו רב ספרי מדידה והגרף של רעי שם זה עובד מטעם אחר מטעם גרף של רעי אדם יש סיר שעושים בתוכו מותר לו להוציא את זה מביתו למרות שזה מוקצה זה לא ראוי לכלום בכל אופן כיוון שזה ממאיס אותו התירו לטלטל את זה מחוץ לביתו אז אם כן הוא עדין כאן מותר לו לטלטל את הקערות שנמצאות על השולחן מצד הגרף של רי אמר לה הב לרבי למה רלי בדרב נחמי שואל הבי כעת את רבי אני כרות איך ה מטלטל להו את אותו שאלה שראינו קודם ששאלו שלושתם שואל הביה את רבי בעצמו איך אפשר להוריד מהשולחן כרות אכלי שלכת תר לצורך מקו ורב בחמי אמר ש שנחשב שלא צריך ואסור אומר לרב ספרה חברין תרגמו רב ספרי חבר שלי הוא כבר תירץ את זה מדדה והגרף של רעי עסי וב רובה וכעת הבה שואל קושיות על רובה קושיות שראינו לא שהבי הקשה גם כן על רובה במחלוקת של הביה ורובה כאן הוא בא ומסייע לשיטת רבי ומקשה על רובה מדוחה אם יש בה שום מטלטלין אותה ואם לאו אין מטלטלין אותה מדוחה הוא רוצה לשבת עליו אסור לו כיוון שאין שם שום וזה מיועד לתחיה זה כלי שמלכת לאיסור אסור לטלטל אותה אומר הב לרובה איך אתה תתיישב את זה לפי שיטו זכו מותר גם לצורך מקוי מוי אז אם כן לפי רבי שהתירו בכלי שמלכת לאיסור לצורך גופו אבל לא לצורך מקומו נעמיד שאסור לתל לצורך מקו אבל יטוסו אתה אומר שבג שמחת לאיסור התירו גם גופ וגם מקומו אז למה אין מטלטלים אותה א מסקים וחמו לצל מדובר שהוא מטלטל אותה חמו לצל אומר רבי אומר רובה שזה גם אני סובר שלא התירו בכלי שמלכת לאיסור גם לפי תנק שאלה נוספת ושים ש קצב עליו בשר שאסור לטלטלו אסור לטלטל את האלי שהוא כלי שמלכת לאיסור וכמו שראינו לא שהייעוד שלו היה לחתוך עליו חיטים ולטחון אותם ואו לחתוך עליו קליפות לצורך עיבוד האורות ואסור לטלטל אותו אז אם כן איך אתה יישב את זה בי שלם רבי יישב את זה לצורך מקומו אסור אבל אתה מתיר גם לצר מקומו מה תעמיד אוכנה ממכם או לצל שזה גם אני סובר שאסור בכלי שמלכת לאיסור לצורך הכלי עצמו ולא לצורך האדם ועוד תנן אין סומכין את הגדירה בבקה כתוב שאדם יש לו בקד איזשהו סיר והוא רוצה יש לו גדרה סיר והוא רוצה לסמוך אותהה שהיא לא תיפול היא לא יכולה היא לא עומדת יציב הוא רוצה לסמוך אותה ם איזשהו חתיכת עץ חתיכת עץ רגילה מיועדת להסקה הוא רוצה לסמוך את הגדרה עם הפקת אסור וכן בדלת יש לו דלת שהולכת ליפול הוא רוצה לסמוך אותה ע עם בקת אסור וא בקת ד ביום טוב דו שמלכת להתר הוא הרי ביום תום מותר להשיק תנור על ידי אם הוא לא מבהיר את האש אלא הוא רק מעביר אש ממקום למקום מותר לו ביום טוב אז אם כן הבק את הז הי כלי שמלאכתו ליתר ל מדור שמלאכתו ליתר בין לצורר גופו בין לצור מקומו או אסור הנה אסור פה אפילו לצרך גוף אוי הוא רוצה את גוף הבק שהוא כלי שמלכו לתר ביום טוב והוא לוקח ומשתמש עם זה לשימוש מותר לשימוש בגוף הכלי לסמוך גדרה או לסמוך דלת וכתוב שאסור כך שואל הביה איך אתה תתיישב את המשנה הזאת אונה הגמרא אוסו הת מה כיוון ד בשבס דו שמלכת לאיסור זה בעצם שאלה שהי קשה גם על רבי וגם על רובי רואים פה שכלי שמלכת לתר אסור לצר גופו עונה הגמרא ההסבר הוא כזה אוסו כיוונתי בשבת ד שלכתי יסורו זהר יום טובות ו שבס נכון שביום טוב זה כלי שמלכת להתר אבל בשבס זה כלי שמלכת לאיסור אנחנו חוששים שה נתיר לו ביום טוב להשתמש בבקת לצרכים אחרים בד כלי שלכת תר הוא לא יחז את החילוק הזה בין יום טוב לשבס הוא זוכר שיום טוב קל יותר בכי נפש אבל הוא לא יוכז שהתירו לו את הבקעת הזאת לסמוך את הדלת בגלל שזה כלי שמחת ליתר הוא יבוא לסמוך אותה גם בשבת לכן אסרו לו להשתמש עם זה שימושים אחרים גם ביום טוב אומרת הגמרא וכי תימה שבס גוף את הסטורי אתה אומר ליות הו שבס שבס או יומטוב אסרו ביום תיבות ו שבס שבס עצמה אמורה להיות מותרת ד ד שמלכת לאיסור לצר גוף ולצ קשורי אתה רבה אתה רובה סובר שבכלי שמלכת לאיסור מותר לצר גופו מקומו אז בשבס נכון שזה כלי שמלכת לאיסור אבל לשיט סכו מותר גם לצורר גופו בכלי שמלכת לאיסור ואם כן למה לאסור למה אנחנו אוסרים את צורך גופו זה בעצם קושיה לא רק עלי בד רוב גם עליד רבי כי גם רבי הודע שבכלי שת ס לצ גופו התירו אז למה אתה גוז ביום טובות הו שבס בזמן שגם בשבס אמור להיות מותר אונה הגמורה מתי טרנו לצך גופ מקמו בכלי שמלכת לאיסור אבל בדבר שהוא לא כלי בקת חתיכת עץ אין לה שם של כלי היא לא מיועדת לשימוש מסוים בסך הכל לעסקת תנור זה לא נשב לכלי לא שימוש של כלי על זה לא נאמר תר לצור גופו ולכן בשבת יהיה אסור לכן גזרו יום טובות ושבס שת הגמרא גוזרים יום טוב אותו שבס אתה בא ווסר על יום טוב כי יבואו להתיר גם בשבס ומי גזרינן ותנן כתוב במשנה בביצה משים פירות דרך הרובה ביום טוב אדם פרס על כל הגג שלו פירות להתייבש ווא שמע באמצע השבת הוא רואה שמתחיל לרדת גשם עכשיו אם באמצע ההליך של הייבוש הגיע גשם כל התאנים כל הצימוקים הענבים שהוא שם שמה הולכים לאיבוד אז הוא רוצה מהר להוריד את זה מהגג אבל זה טרחה ביום אז אומרת המשנה מותר ביום טב לעשות את הדריכה הזאת ולזרוק את הכל דרך החור שנמצא בגג אבל לא בשבס את הדריכה הזאת לא התרנו בשבס אז רואים שלא גזרו שבס לא גזרו על יום תיבות ושבס ויש חילוקים ביום טיב לשבס למרות שזה לא אכן נפש הוא רק רוצה להציל משום הפסד מומו התירו ביום טב ולא גזו שיבוא להתיר את זה גם בשבס שואלת הגמרא ומי לא גזרן רגע אז אתה רוצה לומר שלא גוזרים על יום תיבות ושבס ותנן אין בניו טוב לשבש לאכל נפש בלבד משמע שכל שאר הדברים חוץ מאכל נפש כן יהיה אסור ולמה כיוון ש גוזרים יום תיבות ושבס אז אם כן יש סתירה ממשנה למשנה איך תיישר את המשניות אתה רוצה לומר לי למה אתה אומר שגוזרים לגבי בקת מצינו במשלים פירות שלא גוזרים אז אני שאר אותך משנה אחרת שכן גוזרים אומר רב יוסב לא קשי או רב לזר א רב ישז צריך לומר מחלקת סתים האם גוזרים על יום טב או תושב זה תניה כתוב בברייס אוס וזנו שנפלו לבור יש הלכה שאסור לשחות אבא ובן אמא ובן באותו יום בבהמות ולכן במקרה שנפלו לו הבור גם אבא וגם הבן כעת אם זה היה סתם שתי בהמות שונות יכל להוציא את שתיהם לשחוט את שתיהם לכבוד יום טב אין בעיה אבל כאן בוודאות שהוא לא יכול לשחוט את שניהם כי אסור לו לשחוט את שניהם האם הוא יכול להוציא אותם הבור או שאחד הוא צריך להשאיר בבור ואז יכול להגיע לו הפסד ממון שההיא תמות עד מוצאי יום טב רב לזר אומר מעלה את הראשון המעט לשחטו כיוון שזה יום טב מותר לו לשחוט את הבהמה לצרך אוכר נפש אז מעלה את הבהמה הראשונה ושחטו שזה או הבן או האבא והשני עושה לו פרנסה במקומו בשביל שלא ימות מנסה להביא לו מזונות להביא לו אוויר להביא לו דברים שיעמוד על גביו כדי שישרוד עד מוצא יום טוב אבל אין פתרון להוציא את הבהמה השנייה מהבור רבי ישוע אומר מעלה את ה רשון על מת לשכתו ואינו שוי חתו רבי שעו יש לי פתרון איך אפשר להוציא את שתי הבהמות מהבור מל את הראשון בשביל לשחוט והוא לא שוחט ואז הוא אומר הוא מארים הוא מעלה את השיני הוא אומר אולי השיני היא בהמה יותר יפה ויותר שמנה וה יותר טובה לי ליום טב ואז הוא מעלה את השני גם כדי לשחוט אותה אולי הוא מעדיף את השני רצה זה שכט רצה זה שכת אחרי ששניהם למעלה הוא יכול לבחור איזה מביניהם לשחות מה יותר עדיף לו אז אם כן רואים כאן מחלוקת האם אפשר ביום טוב לעשות הארומה ולהעלות את שתיהם למרות שזה גורם לו תרכה משום הפסד מומו נתיר לו אז וא הדין כאן לגבי משילים פירות כשאנחנו שם מדברים מצד אפסד מומן כל התאנים שההוא שם לייבוש שלכו לו לאיבוד האם מותר ביום טוב לטרוח ולהציל את הפירות כדי שלא יגיע להפסד מומו לפי רבי ישוע שמותר לעשות הארומה בשביל להפסד מומין יהיה מותר גם לטרוח ביום טוב בשביל להפסד מומין ולא להפסיד את ה פירות שהוא שם בגג והפי רב לזר שאין פתרון והשני עושה לו פרנסה ומקווה שהבהמה השנייה תשרוד בתוך הבור הוא גם יסבור שאסור תרכה וממילא הוא יסבור כמו המשנה שאין בין יוטב לשבש אלא כל נפש בלבד ואסור תמיד וכן גוזרים אומרת הגמרא ממאי איך אתה מדמה את המחלוקת של רבי לזר ואבי ישוע לבוא ולתלות בזה את הגזר של יום טובות ושבס דיל מעתק קומה רבלי זר אוסום אלא ד אפשר לפרס יתכן שכל מה שרבי אליעזר אסר אתה רוצה לומר מזה שהוא אסר גם בפירות וכמו שהוא אסר להעלות את הבהמה השנייהה באומי משום הפסד מומין הוא גם אסר להוריד את הפירות מהגג משום הפסד מומין כיוון שמגיע לו תרכי ביום טב מי אמר אולי כל מה שרב לז רשה אמר כי יש פתרון שהבהמה לא תמות אם תעשה לה פרנסה תיתן לה אוכל תיתן לה דברים לעמוד על זה שיהיה לה אוויר היא לא תמות אז ממילא גם לא טרחת בשבת גם לא הגעת לפסד מומו אבל איך אתזה אפשר לפרנו סה כאשר התאנים הענבים נשארים למעלה הם נאבדים בוודאות ואין פתרון אחר אם לא תזרוק אותם למטה לתוך הבית אז ייתכן שרב לזר מודה איך אתה אומר שהמשנה שאוסרת זה לי בד רב לעזר אנה מיד כאן קומה רב לי יהושע אוסום ואותו דבר אפשר גם לפרוך את השיטה של רבי יהושע אתה רוצה להוכיח מזה שהוא התיר שם בארומה שהוא התיר גם להוריד פירות מהגג והוא סובר שלא גוזרים וביום זה מתיירים מישום הפסד מומן מי אמר שמה הוא התי ד אפשר בארומה באמת ההרמה הוא אבל הוא לא עושה פה פעולה שהיא אסורה כיוון שהוא אומר אולי באמת הבמה השנייה טובה יותר אבל איך ד לא י אפשר בארומה לבוא מלכתחילה ולטרוח בפירות שהם לא מיועדות לאכילה ביום טב כדי להציל אותם משום אפסד מומן יתכן שלא אולי הוא לא התיר אלא אומר רב פופל לא יקשה תירוץ חדש נעמיד את זה במחלוקת או בי שמי או ביסי שתי המשניות שסותרות האם מותר משום תרכה ביום טב לבוא ולהציל את ההפסד מומים תשמה בילדת נן בשמה ה אומרים אן מוציאים את הקום וא הלולו ואת ספר ת לרש סורבי אוצו שלא לצורך לא התירו כל מה שהתירו ביום טב יותר משבש זה רק אורכי נפש ממילא אומרים בית שמאי דברים שהם לא צך אורכ נפש להוציא תינוק לולב ספר תו לרש ורבים גם ביום טוב יהיה אסור סי מתירים הבסיסים שמותר הכל כי אין אי של תרכה ביום טב אז אם כן מה שכתוב שמותר להוריד את הפירות מהגג ולהכניס אותם לבית לי בדבי סיל מה שכתוב שהן בין יטב לש בכ נפש בלבד זה עלי בבית שמאי שאסרו כל וצו לשו סורבי כיוון שעשו טכה אומרת הגמרא אמוד שמס לבי שמ וצ טלטול מ שמס להו מצינו שבית שמ ישרו להוציא אבל מי אמר שהם אסרו גם לטלטל בתוך הבית אתה מדבר איתי לטלטל מהגג לתוך הבית יתכן ש שמה הם מתיירים עונה הגמורה וטלטל גוף אליו מישהו מצוי למה אסור לטלטל בשבת ולטרוח בדברים בשבת אדם רוצה כעת בשבת מסתדר לו יש לו זמן פנוי הוא רוצה לסדר עכשיו הרבה דברים בבית אסור למה כי חוששים שמה מתוך הסידור הוא גם יוציא דברים החוצה וזה הסיבה שגזרו על טלטול של טכס ר בשבת שמה הוא יבוא להוציא לרשות הרבים אם כן בית שמאי שזורים שיש איסור יצוה ברור שהם יאסרו גם טלטול בתוך הבית של דברים מיר ים של תחר ולכן זה טוב לטלו וזה נכון לתלות את מה שכתוב שאסור ואין בניות לשבס ואסור לטלטל את הפירות מהגג לבית ליב דבית שמאי כיוון שהוא יבוא גם להוציא רש ורבים ולהוציא רש ורבים הם אסרו ביום טב דבר שהוא לא היכן נפש אז אם כן היה לנו כאן ראינו את המשנה שכל הכלי מוטורים לצרך שלא לצרך רנח רק שלא יצרך הונו איך רבי יסביר את זה ואיך רובי יסביר את זה אמרנו שש ו לגבי קערות לפי הסב של רבי עלי בדרב נחמיה איך מורידים קערות מהשולחן זה מדין גרף של רעי הב שאל שתי שאלות על רובי איך אתה מסביר שמותר לטלטל כלי שמלכת לאיסור גם לצרך מקוי מוי כתוב שאסור והוא אנה מה שכתוב שאסור מדובר מחם או לצל שגם אני מסכים שאסור אמרנו לטלטל בבקת כתוב שאסור להסתמך לסמוך גדירה בבקת או לסמוך דלת בבקת למרות כלי לחתו לתר קשה על שניהם הר כלי שמלכת לתר מותר לצורר גופ אוי והתשובה היא כיוון שגזרו יום טב אותו שבס השבס עצמה זה אסור כיוון שאין אזה תרס כלי לבקעת הזאת אז זה לא נחשב לכלי שמלאכת לתר זה לא כלי אבל ביום טב גזרו אוטו שבס והאם גוזרים או לא גוזרים אז הבאנו סתירה בין המשניות במשנה לגבי פירות מצינו שמתירים ביום טוב להוריד את זה מהגג שלא יתקלקל במשנה לגבי לשבס מצינו שרק כ נפש מותה אז אסור להוריד את זה מהגג רצינו לתלות במחלוקת הבזה רבי ישוע דחינו את המחלוקת את האפשרות הזאת והמתנו את זה במחלוקת בשמ יסי לל האם מותר לטרוח ביום טב ולטלטל או שאסור וממילא מה שכתוב שמותר לטרוח ולא גוזרים יום תיבות ושבס מותר להוריד את הפירות מהגג זה הלי בסיל ומותר לטרוח ביום טב כיוון שגם אם הוא יבוא להוציא צ לפי בית סיל לרשות סורבי ביום טוב כלל גם לא דברים שהם לא יכי נפש ולפי בית שמאי יש איסור אצוה בדברים שהם לא יכה נפש כמו ספ טרב ותינוק ולכן אסור לטרוח ביום טב שמה הוא יבוא להוציא את זה לרשות רבים ומילא זה הסיבה שאסרו אז זה לא רק מצד גזירה יום טיבות ושבס ומצד התרח בשב ביום טיב עצמו שיש מקום לגזור שמה הוא יבוא להוציא את זה לרשות ורבים אז תיחה ביום טב נאסרת אז אם כן לפי זה אנחנו ממדים אתזה במחלקת של בת שמי וב ילל [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: