העמוד היומי מסכת שבת דף קכג עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קכג עמוד ב

[מוזיקה] שב דף קכג עמוד ביס במשנה בתחילת העמוד אומרת המשנה קונה של זיסין דרכם היה כאשר מסיקים את הזיתים מורידים אותם מהעץ שמים אותם במען זה מין בור שם היו שמים את כולם בערימה ואז עם הזמן הם היו מתרככים ומתחממים וכשהם היו מוכנים תחינה כדי לדוש אותם להוציא מהם את השמן אז היו עושים את ה הוצאת שמן מהזיתים איך ידעו היו לוקחים קנה כמו שאנחנו מכירים קנה איסוף מערבבים את זה מדי פעם ובודקים על ידי לחיצה עליהם האם כבר מתחיל לצאת מהם שמן או לא אומרת המשנה כנה של זיים הזה אם יש קשר ברוי שוי אנחנו מביאים כאן אגב הלוחה שנוגעת לנו לכוס שבס לגבי מוקצה נביא עוד עניין לגבי טומה ויירה אם יש קשר ברוי שוי מקבל תומה ואם לאו אין מקבל תומ דהיינו הקנים האלו יש להם כל כמה סנטימטרים יש כמין עיגול שבעצם זה פקק שסותם את החלל של הקנה אם יש בראשו זאת אומרת הוא לא מסתיים בשטח פתוח אלא יש לו קק בחלק העליון שלו אז הוא מקבל טומא ולמה כיוון שבכלי עץ יש דין שפשוט כלי עץ לא מקבלים טומא קשה יש לך כלי עץ שהוא לא אין לו ביס קיבול הוא לא מקבל טומ אבל ברגע שיש שמה את הפקק הזה אז נשאר שהחלק הסופי של הקנה יש שמה מקום שאפשר להכניס בתוכו נוזלים או חפץ וממילא זה נחשב לכלי עץ עם בייס קיבול וממילא הוא מקבל טומה לכן אם יש קשב ב שמקבל תומה ואם לאו אין מקבל תומא בין כך ובין כך ניטל בשבס אבל בין כך ובין כך אם יש לו קנה כזה יכול לטלטל אותו בשבס לעניין אלחס מוקצה ומפורשים ב הלוחה מחצי השקל ועוד אומרים שאמנם זה נשב לכלי שמלכת לאיסור אבל עדיין אפשר להשתמש עם זה לצורך גוף אוי ומקומו אומרת הגמורה המי למה אתה אומר שהכלי הזה הקנה הזה ברגע שיש לו קשר ברוי שוי אז הוא מקבל תומא פשוט הכלי עץ הוא פשוט כלי עץ אינן מקבלים תומא עדיין זה לא נחשב לכלי שמיועד להכניס בתוכו דברים ואם כן למה אתה אומר שיקבל טומ מה התימה למה אני אומר בכלי עץ שזה תלוי אם יש ביס קיבול או לא כיוון דו מיד שג בענן כיוון שבתורה כתוב בפסוקים של כלי כלים שמקבלים טומה מובא שמה שק ומובא אוי כל כלי עץ ומדמים כלי עץ לשק כמו ששק ודאי מדובר בדבר ששמים בתוכו דברים כך גם כלי עץ מדובר בכלי עץ כאלו ששמים בתוכם דברים שיש להם ביס קיבול אבל ברגע שאיין לו ביס קיבול והוא לא מיועד להכניס בתוכו דברים אז גם אם יש ביס קיבול והוא לא מויד להכניס בתוכו עדיין זה לא נחשב לכלי שיש לו ביס קיבול ואם כן שואלת הגמרא מה עוזר שיש כשר ברוי שוי אף פעם לא מכניסים בתוכו דברים עונה הגמרא תענה משמי דרב נחמיה רב נחמיה הביא ברייסה בשעה שמפ בזיתים הופכו ורואה בו יש כן שימוש שממלאים בתוך הקנה כאשר הוא רוצה לבדוק את השמן האם יש שמן ומה המצב של השמן הוא הופך הוא תוחב את הקנה בתוך המתן בתוך הערמה של הזיתים והופך אותו ואז נכנס השמן בתוך הקנה ואז הוא מוציא את זה ו בודק את המצב של השמן לפי השמן שנמצא בתוך הקנה אז לפעמים משתמשים כן בכלי עץ הזה בתור ביס קיבול ולכן אם יש קשר בוי שוי המשנה הביאה שיש לו ביס קיבול ואפשר ומקבל תומ ואם לא לא א ללכוד שבת זה נשאר שאפשר לטלטל אותו לצורר גוף מקו אומרת המשנה רבי סימר כל הקלי טולין חוץ מן המסר הגדול וית של מחרשה דהיינו כמו שראינו כלים מותר כלי שמלכת לאיסור לצורך גוף או מקווי ליש לכת טר בכל הכלים יש היתר איך לטלטל אותם אבל מסר גדול והתת של מחרישה שזה דברים שאנשים מקפידים על זה שלא להשתמש עם זה לשימושים אחרים יהיה אסור להשתמש עם זה בשבת אומר רב נחמן הי אוכלה דקץ אומר רב נחמן יש לי עוד דוגמה של דבר שאנשים מקפידים על זה לא להשתמש עזה שימושים אחרים ויהיה לזה דין כמו היטב של מחרשה וכלה קצרי דהינו כמין קערה שיש בה קבים נקבים רשי מביא שני אפשרויות או שדרכם של הכובשים היה להשים לזלף איתם מים על הבגדים או שהיו שמים את זה על גבי הגחלים ש בגחלים היה בשמים על גבי הגחלים שמו את הכלי הזה ועליו הניחו את הבגדים כדי שהבגדים יקבלו את הריח של הבשמים אז הכלי הזה הוא מיוחד לשימוש הזה והוא כמו היתל של מחרשה דמיה ולכן אסור לטלטל אותו לצורך דברים אחרים בשבת אומר הביה דוגמה נוספת חר בדוש כפי הסכין של הרצען שעושים סנדלים נעליים הם לא משתמשים בזה לשום שימוש מקפידים כדי שזה יהיה חוד וישאר חד מאודם לא משתמשים ם זה לשום דבר אחר ולכן גם אסור להשתמש עם זה בשבת וסכינה דשבת גם סכין רשי אומר של הקצביים שהיו קוצבים זה בשר אז גם אסור להשתמש זה לצורך דברים אחרים בשבת כי מקפידים על זה לא להשתמש עם אנשים אחרים וחצי נ דנגרי זה גם זה מה שנגר היו משתמשים בזה לחתוך עם זה כי הת של מחרי שו דומי תונו רבונו וכעת נראה ברייסה שמדברת על העניין הזה של תלתול מתי זה נוצר ומה היו שלבי האיסור בטלטול של כלים בשבת בורי שונו היו אומרים ובורי שינו זה הכוונה בזמן נחמייה כמו שנראה בהמשך הגמרא בזמן הנובי נחמייה בן חליו שכתוב בפסוקים שעם ישראל זלזלו באל חוי שבס והוא ראה צורך לבוא ולגזור ולהחמיר עליהם כדי שיקפידו יותר על אלחו אז אמרו שלושה כילים נטלים בשבס מקצוע של דבילה שזה סכין שחותכים עעם זה את הדבלה של תאנים ששמו בתוך כלי והיו עושים אזה עיגול של דבלה והיו חותכים את זה עם סכין אז הסכין של זה וזו הוליסטון של גדרה זה כאשר עושים מרק אז עולים כל מיני שומנים ופסולת ללמעלה מוציאים את זה עם איזהשהו כף הכף הזאת וסכין קטנה שעל גבי שולחן התירו חוץ משלושת הכלים האלו שלושה כלים נתלים בשבת זה הדברים היחידים שהתירו לטלטל בשבת וכמובן אומרים המפרשים זה לא כולל את כלי אכילה ושתייה קערות צלחות כוסות שזה ודאי דברים שלא גזרו על זה מלכתחילה התירו וחזרו והתירו כשראו שעם ישראל התחילו להקפיד יותר על לך שבס אז הקלו עליהם וחזרו והתירו עד שאמרו כל הקלי ניטלים בשבס זאת אומרת היו שלושה שלבים שהתירו והקלו בגזירה התירו וחזרו והתירו וחזרו והתירו ושלוש פעמים עד שהפעם הרביעית כבר אמרו כל הכלים נטולים בשבס כפי הכללים שנראה חוץ מן המסר הגדול ויתד של מחרישה מסבירה הגמרא וכעת נראה מחלוקת מה היו שלושת השלבים שחזרו והקלו בעניין של טלטול כלים ושבת מה התירו וחזרו והתירו וחזרו והתירו אומר הבי התירו דבר שמלתו להתר לצורך גופו כשראו שעם ישראל הקפידו יותר על אלחו שבז אז התירו לטלטל כלי שמלכת ל ר לצורך גוף הצרך להשתמש בגוף הכלי וחזרו והתירו אחר כך הקלו עוד יותר ד שלכת תר לצורך מקומו שגם אם הוא צריך את המקום של הכלי בכלי שמלכת תר יהיה מותר לטל אותו גם וחזרו וטרו שמלכת יסור לצורך גופן לצורך מקו הפעם השלישית שתראו זה היה כ ש לאיסור לצורך גופו אבל לא לצורך מקו כיוון שצחקו זה יתר יותר חזק שגם אם הוא לא צריך את גוף הכלי הוא רק צריך את המקום של הכלי יהיה מותר לו לטלטל זה לא התירו בכלי שמלאכתו לאיסור ועדיין אבל עדיין נשאר שבידו יחסין בשתי יודוב לוי להתיר כלי גדול שצריך לטלטל אותו בשתי ידיים זה לא התירו עד שאמרו בפעם הרביעית כבר הכילו ממש ואמרו כל הכלים נטולים בשבס כל הכלים שאמרנו כלי שמלכת ליתר לצורך גופ מקווי כלי שמלכת לאיסור לצורך גופ הוי מותר בשבת ואפילו בשתי ידיים זה הכוונה כל הכלים טולין שגם הכלים שאמרנו שמותר לטל גם באופן שאפשר צריך ליטול אותם בשתי ידיים והם כלים גדולים מותר לטלטל אותם אמר לי רובה שואל רובה את הביי איך אתה אומר בצורה כזאת את השלבים של היתר מכד התירו קטוני כשאנחנו אומרים התירו מה לי לצר גופו מה לי לצורך מקומו אם התירו לטלטל כלי שמלכת ליתר לדוגמה אז למה לחלק בין גוף ומקומו רוב סובר שאי אפשר לומר שצורך מ קומוי הוא יותר כולה מאשר צורך גופו אם אתה אין הבדל אם אתה צריך את גוף הכלי להשתמש בו או שאתה צריך את המקום שלו אם מטרת לטלטל לצורך מסוים אז מה זה משנה מה הצורך שלך אז לכן אומר רובה כשהטיול שמלכת לתר התירו יחד גם את גופו וגם את מקומו אלא אומר רובה התירו דובר שמלכת להתר בין לצורך גופו ובין לצורך מקוי מוי וחוזר והתירו ממו לצל חזרו והתירו ביתר השני שיהיה מותר לא רק אם הוא צריך את זה לצורך מסוים שלו או שלמקום או של גוף הכלי אלא גם אם זה לצורך הכלי עצמו זאת אומרת זה מונח לו בחמה והוא רוצה להוציא את זה מהחמה שלא יתקלקל לצל גם עתר כזה שזה ודאי כולה יותר גדולה גם את זה באו והתירו בהתר השני וחזרו והתירו בשלב השלישי דו שמלכת לאיסור ושוב לצורך גופו לצורך מקומו אין מחמ לצל לוי גופו ומקומו הולך ביחד ככיוון שזה צורך של הבן אדם ולא מחלקים בין צורך להשתמש בגוף הכלי או צורך להשתמש במקום שנמצא הכלי התירו את שתיהם אבל מחמ הו לצל לא התירו בכלי שמלאכת לאיסור ועדיין עדיין ישאר שבעוד הום חודין בשני בני עודם לוי הוא הולך על יותר גדול לא יד אחד ושתי ידיים אלא אדם אחד ושני בני אדם אם זה כלי גדול שצריך כמה בני אדם לשת אותו זה עדיין יהיה אסור עד שאמרו וזה הפעם הרביעית שבאו ואמרו כל הכלים נטולים בשבס שהם באו בעצם להתיר באפשרויות באופנים שאמרנו שמותר אפילו בשני בני ודום גם אם צריך ך כמה בני אדם לאו דווקא שניים אלא כמה בני אדם צריך לשת את הכלי גם יהיה מותר וזה השלבים לפי רובה של היתר שהביסה דיברה עלה איזה והביה שואל הבי את רובה כושיה מדוחה אם יש בה שום מטלטלין אותה ואם לאב אין מטלטלין אותה זה בעצם קושיה שכבר הביה יקשה לאל בעצם קושיה שנראה בהמשך בעמוד הבא גם כן שהבי מקשה מזה שם ל שיטס רבי אבל כאן הבעה שואל את זה על שיטס רובה מדוחה כתוב לגבי מדוחה אם יש בשום את התלים אן מטלטלין אותה ולכאורה ממה שמע שכיון שכלי שמלכת לאיסור לדוך בו את את השום שזה מלכת סטייכן אז אסור לטלטל כאשר אין בתוכו שום אם יש אוכל בפנים טפל אגב האוכל אבל אם אין אסור לטלטל אותה ולכאורה אומר הבי אני לשיט אוסי יסביר כיוון שמדובר כלי שמלכת יסו אסור לטלטל אותו לצורך מקווי כל מה שאיתנו זה רק לצורך גופ אוי אבל אתה שאתה סובר שהתירו כלי שלחת לאיסור גם לצור הגוף וגם לצור מקוי מוי מה תענה אומר אומר עובה אני אענה גם כן או מסכין מחמ אול צל אני אגיד שדיברנו שמה שרשו לטלטל את זה כאשר הוא רק רוצה לטלטל אותה לצורך הכלי לא לצורך האדם מחמ או לצל כדי שהכלי לא ינזק זה הכוונה שם שכשאין שום בתוכה אסור לטלטל את המדוכה אבל סתם לטלטל אותה לצורך גופו או לצורך מקומו אין חנה יהיה מותר איסי ושואל הבי קושייה נוספת ושוב שאם קצב עליו בשר שאסור לטלטלו לגבי אלי ראינו את זה גם בקוף כג עמוד א שאסור גם בשמי וגם בילל מודעים ביום טוב שאסור לטלטל את הכלי הזה כי הוא מיוחד לאיסור כיוון שדרכם היה לחתוך עליו חיטים לחתיכות קטנות או לחתוך עליו קליפות לצורך עיבוד אורות אסור לטלטל אותו אומר הב אני אסביר שהכוונה לצורך מקווי אבל מה אתה תסביר אתה אמרת שכלי שמנת לאיסור מותר גם לצורך מקומו אומר רובה גם את זה אני אשב אונמי ממו לצל מותר לטלטל אותה מהחמה מה שכתוב שעשו לטלטל אותם מדובר מחמ ו לצל לצורך הכלי שזה לא איתרנו אומר רב חנינה בימי נחמייה בן חכליה נשנת משנה זו דכתיב בימים האמה מתי הברייה הזאת נאמרה שאסרו כיוון שראו שישראל לא הקפידו על אלחי שבס ימי נחמיה בן חכו כמו שאמרנו שכתוב בפסוק שם בנחמיה בימים האמה ראיתי ביהודה זורחים גיתות בשבת ומביאים הערימות ולכן היה צורך לבוא ולהחמיר בצורה קיצונית ואז לאט לאט להקל כאשר הלכו והקפידו יותר על הלכ שבס אומר לזור קנין ומקלות גלוסטר ומדו כולן קודם הורס כלי נינו ישנם ארבע משניות בריסס שמצינו שאסור לטלטל אותם כולם כל הדברים האלו שאסור לטלטל זה נאמר לפני התרת כלים לפני שאמרנו חזרו והתירו חזרו והתירו זדה בשלב שערו על כל הכילים טלטול מביאה הגמרא איזה דברים קנין דתנן כתוב לא סידור הקנין משנה במ נוכס לא סידור הקנין ולא נטילתן דוחס ה שבוס דהיינו בשבס היו מחלקים את לחם הפוני היו מביאים את הלחם החדש ומסדרים אותו במערכה ומוציאים את הלחם הישן ומחלקים אותו לקונים הלחם היה יושב בשתי מערכות של ש שש של לחמים סך הכל 12 לחמים הלחמים היו יושבים על גבי קני שזה היה נותן הבדל בין לחם ללחם כדי שלא ישב לחם על גבי לחם ואז תפש במשך השבוע כיוון שזה עמד משבת לשבת אז הקנין האלו היו אסור לטל אותם בשבת אז מערב שבת כבר הוציאו את הקנים וגם בלחם החדש שבאו וסידרו בשבת על גבי השולחן לא סידרו את זה עם קנים כי הקנים האלה הם מוקצה ולא טלטלו אותם אלא רק סידרו אותם ע על השולחן ואחרי שבת הכניסו את הקנים בין הלחמים זה דבר שנאמר על זה רב לוזר אמר שזה נאמר לפני התור סקילי אבל אחרי התורה סקיילין כבר מותר לטלטל את הקנים האלה מקלות דתנן כתוב לגבי קורבן פסח מקלות דקין חלקין היו שם ומניח לט לכתף חרו ותולה הו מפשיט דהיינו איך היו מפשיטים את קורבן הפסח היו המוני עם ישראל שהגיעו וכל אחד יש את הקורבן פסח שלו אז היו ווין שתלו על גבם את הקורבן והפשיטו אבל לא היה מספיק וין אז היו לוקחים מקלות שמים על כתף ששני אנשים וככה יכלו להפשיט את האור של הגדי אמר רבי לזור הבוסר שךל ליס בשע בוס מניח יודו על כתף חברו ויד חברו על כתפו ותו לוו משיב אם זה חל בשבת יד אז לא עשו את האפ שת על ידי קנים כיוון שהקנאה אסורים בטלטול אלא על ידי ידיים שמו יד אחד אחד על השני על כתף חברי וכך תלו על גבי הידיים את הגדי והפשיטו אותו זה דבר שנאמר גם כן לפני שהתירו את טלטול הכילים גלוסטר הדבר השלישי זה משנה דתנן נגר שיש בראשו גלוסטר נגר זה כמין מקל שבראשו יש כמין עיגול ובכך הוא ראוי לדוך איתו במדוכה היו משתמשים זה גם לנינה דלתות הוא סוגר את הדלת של הבית וחב באדמה את הנגר הזה וככה הדלת ננעלת ואי אפשר לפתוח אותה מבחוץ אז אומר רבי ישוע רבי ישוע אומר שמתם מעם פתח זה וטולה בחברו בשבס הוא רוצה להוציא אותה מהדלת הזאת ולקחת אותה לדלת אחרת של חברו הוא יכול בשבת אבל על ידי גרירה לא בטלטול ממש אלא שמטה וגורר אותה לדלת השנייה רב טרבון נומר הרי הוא ככל הכלים הוא מטלטל בחצר אז למה רבי יהשוע סובר שאסור רק על ידי קריירה כיוון שזה נאמר לפני גזירת כלים לפני שהתירו את הגירת כלים עוד בשלב שאסרו את כל הכלים תלתול חוץ משלושת הכלים שזה השלב שהיה בזמן נחמייה והלך והמשיך עד שהתירו אבל אחרי שהתירו כבר מותר לכולם לטלטל את הנגר מדלת לדלת מדוחה המקום הרביעי שמצינו גם כן טלטול או ד ה מורון מה שראיינו לאל שאם אין שם שום בתוך המדוכה זה כלי שמחת ליסו אסור לטלטל אותה לצורך כלשהו וזה נאמר לפני התרת הכלים אחרי התרת הכלים יהיה מותר לטלטל כמו שראיינו ש אפילו בכלי ש מלאכתו לאסו כך רב לוזר אומר אומר רבי ממי מי אמר לך שארבעת המקומות האלו נאמרו לפני התרת הכלים דין מלא הלו ממלוך לאחר התרת כלים נשנו אולי זה נאמר אחרי שהתירו את הכלים ובכל זאת סרו בדברים האלו ולמה קנים ת ממי משו פושי למה שמו קנים בין לחם ללחם כדי שלא יתאפשר לכם על גבי לחם ואין אוויר ביניהם זה יכול להתעפש בפוט מאפש כיוון שאפשר להסתדר בלי הקנים האלו בזמן מועט כל כך בזמן הזה שמערב שבס עד הזמן שמחלקים את הלחם הקודם או בזמן הזה ששמים את הלחם החדש עד מוצאי שבס אז עדיף להסתדר בלי קנים זאת אומרת רואים פה כלל מאוד מעניין והוא נפסק על אוח מיסה גם כשהתיק שמלכת לאיסור או בכלי שמלכת לתר לצורך דבר מסוים אם הוא יכול להסתדר בלי זה עדיף שיסתדר בלי זה ולכן כיוון ש אפשר להסתדר בלי זה בזמן מועט כל כך זה לא שצריך להסתמך פה על איזה נס שזה לא תאפשרי שהתירו כלים סתם לא התירו להשתמש בקנים האלה מקלות אפשר כר בלוזר כיוון שאפשר להסתדר בלי המקלות האלו בפשט של קורבן פסח הע ידי שהוא שם כמו שרב בלוזר אמר יד על גבי כתף חברו ממילא עדיף לא להשתמש בקנים האלו גלוס טרו כדי רב יניא למה ראינו מחלוקת ורבי ישוע אמר שרק שמתה וגורר אותה יתכן שמד מדובר שמה כמו שרבי ינא העמיד את המחלוקת דמר רבי ינא בחצר שינה מעורבת הסכינה מדובר בשני פתחים שפתוחים לחצר אחת ולא עשו ערוב חצרות ביניהם כיוון שאין ערוב חצרות באו חזל ואסרו לטלטל מבית לחצר או מבית לבית דרך החצר כיוון שהבית היא שייכת לאדם ספציפי והחצר שייכת לכמה בתים ממילא אתה מעביר מרשות של אדם אחד לרשות של כמה אנשים אסרו אלא אם כן יש עירוב חצרות שעושים את כל הבתים יחד כבית אחד ממילא רבי שוע סבר תוך הפתח כלפנים דומי הרי מה קורה בכלים שנמצאים בתוך החצר זה ודאי אין בעיה לטלטל אותם בחצר כי החצר עצמה מוקפת מחיצות היא רשו יוכית כל הבעייה היא לקחת כלי מרשו יוכית ולהוציא אותו על החצר או להפך להכניס מהחצר לרשות יוכית השאלה אייך הנדן את תוך הפתח איפ שנמצא הנגר כשהוא תקוע ונועל את הדלת רבי ש סובר שתוך הפתח זה כלפנים דומי זה נחשב לחלק מהבית וקוטל מונה ד בתים בחצר יוצא זה שאתה לוקח כלי מהבית ומוציא אותו לחצר לפתח השני לכן אומר רבי אישה תעשה את זה הקלו לעשות את זה אבל רק בגררה בשינוי רב טבון סובר תוך הפתח כל החוץ דומי רב טון סובר רב טבון סובר תוך הפתח יש לו דין כ לחוץ ולכן הוא כמו המונ דוצר בחצר כו מטלת זה כלל לא נחשב שהוא לוקח את הכלי מתוך הבית ולכן מותר לטל את זה ברגיות בצורה רגילה לגמרי אז רבי ושוע עובר ש כיוון שתוך הפתח אז זה חמור יותר מאשר כלי שנמצא בחצר אמנם זה לא כמו כלי שנמצא בתוך הבית ממש כי זה עדיין תוך הפתח אז התירו בצורה של שינוי על ידי גרירה ורב תר מסובר זה כמו כלי שנמצא בחצר ומותר לנטל מפתח לפתח ולכן זה כלל לא דומה לנושא של התרת של התרת כלים כיוון ששם זה נושא מצד דלדול מדוי הו הבני חמיה היא מה שראינו לגבי מדוח הו שאסו לטלטל אותה לכל צורך יתכן שזה הלידר בני חיב שהוא אמר שזה המשנה הבאה שאין טלין אלא לצורך כל כלי מטלטל רק לצורך הייחוד שלו ולכן המדוכה הזאת שמיועדת לתחית שום אי אפשר לטלטל אותה גם לא לשבת עליה וגם לא לצורך מקומה זה הולך עלד רבני חמי אבל רבונו שהתירו בכלים כלי שמחתו לאיסור כלי שמלתו לתר הן חנ חלקו על הדברי הברייה הזאת אז אם כן היה לנו כאן בעמוד ראינו לגבי ראינו את המשנה כנס ל זתים לעניין טומא ברגע שיש שמה קשר יש לו בסקי בול וזה מקבל שמן כשהוא רוצה לבדוק את השמן ולכן אם יש קשר זה מקבל טומה לגבי שבת תמיד אפשר לטל את זה בשבת ואמרנו זה כלי שמלכת לאיסור ומוותר לצך גופו ע מקומו רבי יסי אמר שאפשר לטל את כל הכלים באופנים שאיתרנו אבל יש כלים שאסור מצד שהוא מקצל איזה מקום ולא משתמש לשום שימוש אחר יתת של מחרישה ומסר הגדול והבאנו עוד כמה דוגמאות בגמרא שגם כן אדם מקפיד על זה לא להשתמש זה ללכל שימוש שהוא הבאנו ברייסה שבראשן בזמן נחמ בן חכליה סרו הכל חוץ משלושה כלים אבל שלוש שלבים אחרי זה שלושה שלבים שהתירו וחזרו והתירו עד שבשלב הרביעי כבר התירו הכל דהיינו במה אומר הביה שלב הראשון התירו כלי שמלכת לתר לצרך גופו שלב השני לצרך מקומו שלב השלישי כלי שמלכת יסו לצורך גופו ובשלב שהתירו הכל התירו גם כשההוא צריך לשת את הכלי בשני ידיים רובה אומר לא בשלב ראשון התירו כלי שמלאכתו ליתר צ גופו מקו שהוא הולך יחד שלב השני תיראו מחמ הו לצל שלב השלישי התירו כלי שמלכת לאיסור לצורך גופ מקומו אבל חמו לצל באמת לא התירו בכלי שמלכת לאיסור שלב הרביעי שחזרו והתירו הכל הכוונה התירו אפילו כלי שצריך לשת אותו עם כמה בני אדם הבה שאל כמה שאלות ורוב ירץ לו שמדובר שו מחו לצ לכן אסור אבל נכונה מהכלי שלכתי לאיסור גם לצורך מקמו יהיה מותר לטלטל יש פה מחלוקת שרב ליזר סובר שארבעת המקומות קנין מקלות גלוסטר ומדו כו נאמרו לפני התרת הכילים אחרי התרת הכילים באמת לא יצטרכו יוכלו להשתמש בלחם הפונים עם הקנים וקורבן פסח עם הקנים ובלוס יכלו לטלטל כדרכו וגם מדוי הו יכלו לטלטל אותה צרך גופו מקווי אבל רבה סובר שלא אפשר להעמיד את הכל גם אחרי התרת כלים וכיוון שאפשר להסתדר בלי טלטול של הדברים האלו אז עדיף להסתדר בלי ולכן גם אחרי התרת כלים עדיין נאמרו המשניות והביס האלו שאסור להשתמש בזה בשבת [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: