העמוד היומי מסכת שבת דף קכב עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קכב עמוד ב

[מוזיקה] דף קכב עמוד ב כמנהגי אני אפתח בעוד רגע בנקודה משמעותית ומעניינת מהעמוד שלפנינו אבל רגע אחד קודם נקודה קצרצרה מהחיים האישיים שלי שאני חושב שיכולה ללמד כל אחד מאיתנו משהו קטן אני מי שעוקב אחרי השיעור שם לב שאני לא כל כך במיטבי בימים האחרונים והנה זכיתי גם שחוש הטם וחוש הריח יעלם ממני לחלוטין זאת אומרת אתה לוקח כף סחוג כף חרין מה שתרצו נדה אפס אתה לא מרגיש כלום והדבר הזה גרם לי לבחינה מדוקדקת זאת אומרת פתאום אתה קולט מעולם לא התפללתי על חוש טעם וריח מעולם לא עודדתי עליו והנה מגיעה ההזדמנות ואומרת עצור בבקשה כמה דברים מובנים מאליו יש לך בחיים גם תודה עליהם וגם תבקש עליהם זה נקודה שאני חושב שכל אחד מאיתנו יכול לקחת את זה לכל מקום בחיים שלו כל הדברים הקטנטנים כל הדברים המובנים מאליו הם לא קטנטנים אני בסוגר אני באמת מרכאות אומר קטנטנים הם ענקיים אבל אנחנו לא כל כך שמים לב אליהם גם להודות עליהם בלי סוף וגם להתפלל ולבקש היום בעמוד שלנו נראה דבר מדהים כל אחד מאיתנו לפעמים מרגיש מפורק מפורק חסר טעם אין לו כוח לכלום כלום לא מדבר אליו לא רוחניות לא גשמיות עזוב אותי עכשיו אומרת הגמרא אם יש לך דלת ככה נראה היום בעמוד שלנו אם יש לך דלת שהתפרקה היא מפורקת היא כרגע לא מחוברת למקור שלה איך נדע אם מותר לטלטל אותה בשבת או לא אומרת הגמרא פשוט מאוד אני בודק למה היא מחוברת זאת אומרת למה היא הייתה מחוברת אתמול ולמה היא תהיה מחוברת מחר כרגע היא מפורקת נכון אבל איפה החיבור האמיתי שלה ולפי זה אומרת הגמרא אני מסתכל ע אם מותר לטלטל אותה או לא זה מה שמלמד אותי ואומר נכון הבן אדם לפעמים מפורק אבל בוא נבחון רגע מה היה אתמול מה יהיה מחר איפה באמת החיבור האמיתי שלו איפה החיוך איפה השמחה איפה הוא באמת נמצא איפה הוא מחובר האם לרוחניות ואז אני יודע שהפרו הזה הוא זמני ווט אטו הוא חזרה ברוחניות או ש רוק הזה באמת נובע ממקום של חוסר סיפוק של חוסר עניין חלילה ואז אנחנו באמת צריכים לבחון מהר מה לעשות איך אנחנו חוזרים לדרך הטובה לדרך העולה בית אל אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו עוד עכשיו אוחזים בפרק כל כתבי ממש בסופו שמואל אקלה לבי אבין תורן ראינו דיון ארוך אתמול מה קורה לגבי גוי שעושה מלאכה בשבילך היה לנו את הנר לאחד נר למ היה לנו הבדל בפניו שלא בפניו מכירו לא מכירו מספרת הגמרא שמואל הקלה לבי אבין טורן בשבת הוא הזדמן לביתו של אבין כך הוא נקרא אומר רשי לשם מקומו את הו נוחי עדק שרג הדליק נר דנו שמואל הפ שמואל מיד הסתובב כדי שלא יהנה מהאור הוא חשב שזה נעשה לצורכו אבל כיוון דח דייתי שטר וקרי אותו גוי הביא שטר וקרא לאור הנר אמר שמואל לעצמו הדת ד נפשו ד הדליק הנוכרי הזה הדליק עבור עצמו הרינו איו פג בשרג החזיר את פניו כלפי הנב ונהנה גם כן כי כפי שראיינו גוי שעושה עבודה לא בשבילך ואין מצב שהוא יבוא להרבות בשבילך במלאכה ב שמותר להנות מכך דרן הלך כל כתבי בעזרת השם ובלי נדר נזכה להדור לחזור שוב ושוב על הפרק הזה ועל פרקים ומסכתות נוספים ללמוד לשנן לחזור ולסיים בעזרת השם וסיעתא דשמיא אנחנו זוכים להתחיל עכשיו את פרק כל הקילים וכפי שפתחנו כל הכלים אומרת הגמרא ניתנים בשבת וזה נראה בהמשך בהרחבה איזה כלים בדיוק המשניות הבאות יבואו לבאר לנו בדיוק את המאמר הזה ודל תותן מאן גם כן אין בכך כל חידוש ברור שכל כלי שניטל בש זה יחד עם דלתותיו כלי כאן זה שידה זה כלי מכסה וכדומה שנקרא דלת אף על פי שנתפרו זאת אומרת על אף שהדלתות יתפרקו בשבת מותר לטלטלם שאינן דומים לדלתות הבית כמובן הגמרא תסביר מה באמת ההבדל והמשנה כבר כותבת לפי שאינן מן המוכן זאת אומרת כפי שאמרנו בהקדמה אני מסתכל למה זה מחובר והדלתות הכלים שהתפרקו נכון כרגע הם מפורקות אבל הם היו מחוברות והיו מחובות לכלי שמותר לי לטלטל אותו בשבת בשונה מדלתות הבית נותן אדם אומרת הגמרא נותן לאדם אומרת המשנה סליחה נותן לאדם קורנס גרזן פטיש לפצע בו את האגוזים זה נקרא בעצם אני לוקח כלי שבעיקרון מלאכתו לאיסור אבל כרגע אני משתמש בו למלאכה של היתר אנחנו נראה דיון רחב בגמרא ולכן פה במשנה נסתפק בבסיס אולי באמת הקורנס הזה עשוי בבסיסו במהותו דווקא לפצע אגוזים בוא לא ניכנס עדיין למחלוקת אבל זה מה שכתוב אותו דבר קרדום לחתוך בו את הדלה גם כן בקרום היו משתמשים היו יכולים להשתמש לחיתוך דולות מג לגור בה את הגבינה לנסר את כיכר הגבינה מגרפה לגרוב בפה את הגרו גרות להוציא את זה מן החבית את הרחת ואת המלגזות להפוך לזרות וכדומה לתת עליו לקטן אם הקטן נמצא בריחוק ממך ואתה מתעצל לשלוח את ידך אתה שם את האוכל על הרחת ומגיש לו משלוח אקספרס את הכוש ואת הקרקר זה כלים של הריגה שיש בהם חוד מסוים לדחוף בו אתה פשוט אוכל תותים כל מיני פירות רקים אתה משתמש בקוש ובקרקע כדי לדחוף אותם פרי ולהגיש לפה והלאה אומרת הגמרא אומרת המשנה מחת של יד ליטול בה את הקוץ אם יש לך קוץ בבסר היד אתה לוקח את את ה את המחת וככה שולף על ידי זה את הקוס ושל קיים לפתוח בו את הדלת אם אין לך מפתח אתה לוקח מחת גדולה של קאים זה לא המחת הרגילה שנועדה לביגוד ואיתה אתה פותח את הדלת בעצם אם שמתם לב יש סוגריים על המילה בשבת במשנה ועכשיו הגמרא מתעכבת על ההבנה הזו ההבנה הבסיסית של הגמרא היייתה שמדובר שהם תפרקו בתוך מהמהלך השבת ואז שואלת הגמרא ו כי בערב שבת הרי תמיד אנחנו מסתכלים על יחידת הזמן של בין השמשות בערב שבת האם הכלי הזה היה ראוי או לא ובמקרה שהתפרק בשבת זה היה ראוי כי זה היה מחובר לאביב מחובר לכלי המותר בטלטול ולכן שואלת הגמרא כל הכלים נטלים ואף על פי שנתפרו בשבת ולא מבעייה בחול זאת אומרת אתה אומר לי חידוש אפילו שזה התפרק בשבת זה מטלטל אדרבה בשבת מוכנים על גבי אוין זאת אומרת בכניסת שבת הם היו ראויים לטלטול אבל אם זה התפרק כבר ביום שישי מבעוד יום או קודם חמישי רביעי וכדומה אולי אז נאמר שעשו בכל אין מוכנים על גבי אבן אומרת הגמרא אתה צודק בוא אני אפרש לך אף על פי שהתפרקו בשבת אל תרוס כך זה לא נכון אמה הבעיה אחיק אמר כל הכלים נטלן בשבת ודלתות אמאן אף על פי שנתפרו בכל נטלן בשבת אף על פי לא הולך על שבת ממש לא אף על פי שהם תפרקו בחול אז גם הם ניטלים ואפילו בשבת תנו רבנן דלת של שידה שידה זה בעצם עוי עשוי לרכוב עליה ושל תיבה ושל ארגז וכל מיני דברים כלי אחסון וכדומה שהיו מטלטל נוטלין מותר לקחת אותם להוריד אותם בשבת אבל לא מחזירין שימו לב נוטלים כן מחזירין לא ולול של תרנגולים דלת של לול של תרנגולים שהוא קבוע כבר נראה לא נוטלים ולא מחזירים אומרת הגמרא פשוט מאוד לגבי לול של תרנגולים יש לי כאן משהו גורף וחיד ולכן זה מובן ביש למה אני חי בשלום ונוח לי ל שלול של תרנגולים אתה אומר שאסור גם ליטול וגם להחזיר כסבר ד מחבר בער לול התרנגולים הוא מחובר ולכן יש בניין בקרקע יש ברגע שהכלי הזה מחובר לקר הוא נחשב כקרקע ואסור לבנות בו ואותו דבר יש סתירה לקרקע אמנם זה לא ממש קרקע זה כלי אבל הוא מחובר לקרקע ולכן אסור אלא של שידה ושל תיבה ושל מגדל זה קהילים כפי שאמרנו מטלטלים הם לא מחוברים לקרקע מייק הסבר הברייתא כאן מה הסברה של אותו תנה ששנה את הברייתא אי כסבר יש בניין בכלים יש סתירה בכלים וא אין סתירה בכלים אין בניין בכלים איך יתכן שאתה מתיר לי להוריד ולא מתיר לי להחזיר אם יש בניה יש גם סתירה ואם אין סתירה אין גם בנייה אמר הב לעולם כסו יש בניין בכלים ויש סתירה בכלים אם כך איך אתה אומר שמותר ליטול מה פתאום ו שניטלו קה אמר אם זה ניטל מאליו אסור להחזירו אבל באמת יש בניין ויש סתירה בכלים אמר לירב ה ממש לא זה לא תשובה שתי תשובות בדבר זאת אומרת יש לי שני דחיות על דבריך חדד נטלין קטלי כתוב במפורש נטלין בשבת לא כתוב אם ניטלו לא מחזירים כתוב נטלין אבל לא מחזירין ועוד מ אבל לא מחזירין אם כן לא מתים לומר אבל תאמר לי שניטלו אין מחזירים אבל מה שמה עד עכשיו היה בסדר אבל מכאן וילך זאת אומרת אתה יכול ליטול אבל או להחזיר אם אתה אומר לי שגם ליטול או לא מתאים להשתמש במילה אבל אלא אמר רבה פשוט מאוד כסו הרטן הסובר אין בניין בכלים ואין סתירה בכלים ולכן הדין ש נוטלין מובן מאוד למה אסור להחזיר זהרה שם הדקה כשאתה מוציא אין שום בעיה כי אין סטירה בכלים כשאתה מחזיר אני חושב שמה תתקע בחוזקה ותעבור על מלאכת מכה בפטיש אני אומר לך אין מחזירים ראינו במשנה נטל אדם קורנס בשביל לפצע בו את האגוזים אמר רבי יהודה קורנס של אגוזין לפצע בו את האגוזים זאת אומרת דווקא קורנס שהוא כלי שמלאכתו להתר הוא נועד לצורך פציעת אגוזים אבל של נפחן לא מה שנועד לאיסור זה קורנס של נפחן אל תיקח אותו בשביל לפצע אגוזים כסבר כמו שנראה במו בעמוד הבא בהרחבה כסו דבר שמלאכתו לאיסור אפילו לצורך גופו אסור לצורך גופו זה אומר להשתמש בו עצמו למלאכה מותרת לפיצוח אגוזים גם כן אסור אמר לי רבה מה פתאום אם כך את כל הברית ה משלר נתנה לנו הרבה דוגמאות נתנה לנו דוגמה של קורנס של גרזן של מגרה של רחת של מלג בכל הדברים האלה אתה צריך לומר שזה נועד דווקא לזה אלא מעטה סיפה ד קטני ואת הרחת ואת המלגזות עליו לקטן רחת ו מלגז מ מיחד לקטן האם אתה יכול לומר לי תשמע בקורנס אני עוד מבין שיש אנשים שמייחדים קורנס לפציעת לפיצוח אגוזים אבל לגבי רחת ומגזר לי כן אמרנו במשנה אולי בן אדם מתעצל שולח את זה עם רחת או מלגז יש מפרשים שאומרים שהקטן נמצא מעבר לנהר וככה אתה מגיש לו אותם בסדר אבל עדיין אף אחד לא מייחד את כלי ה בעצם הם מיועדים לתבואה ו דומה בשביל קטן אלא חייב להיות שזה כלי שבעיקרון מלאכתו לאיסור ובכל אופן מותר ברגע שאתה משתמש בו להתר אלא אמר רבא קורנס של נפחן מותר לקחת אפילו את הקורנס של הנפחי בשביל לעשות בו מלאכת היתר לפצע בו את האגוזי כסבר דבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו מותר ברגע שאני משתמש בו לצורך גופו מותר לי לטלטלו אל תדאגו בעזרת השם מחר מחרתיים בעמודים הבאים נרחיב בעניין זה בהצלחה רבה ולהתראות מחר ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: