העמוד היומי מסכת שבת דף קכב עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קכב עמוד א

[מוזיקה] שבס דף ק כב עמוד א' במשנה בתחילת העמוד ראינו במשנה בקף כ א עמוד א' לגבי גוי שבא לכבות דליקה בשבת הן אומרים לו כבה ואל תכבה לומר לו לכבות אסור כי אסור לומר לגוי לעשות מלאכה עבור ישראל לומר לו אל תכבה אתה לא מצוה עד שיטתו אם הוא בא לכבות יש לו חשבונות שים כנראה שהוא מרגיש שהאינטרס האישי שלו אומר לו לכבות הוא רק ירוויח מזה ולדעת עצמו הוא הולך ומכבה למנוע ממנו לא צריך אבל אתה לא יכול לבוא ולומר לו לעשות מלוכה כעת נראה מה קורה בגוי שעשה מלוכה או לעצמו או עבור ישראל האם אפשר להנות מזה כיוון שבאו חזל ואמרו כאשר גוי עשה בשביל הישראל מלוכה אל תהנה מזה למה כי היום הוא בא מעצמו ועשה מלוכה שבוע הבא יבוא היהודי ויבקש ממנו שייעשה בשבילו מלוכה ולכן זרו שלא להנות מזה אומרת המשנה גוי שהדליק את הנר משתמש לו הר ירואל אם הוא הדליק את הנר לעצמו וזה רק לעצמו אז הישראל יכול להנות מהנר ואם בשביל ישראל אסור אבל אם הוא הדליק את זה בשביל ישראל אסור מ למים להשקות באמתו הוצי בור שהוא רשו היחיד כיוון שהוא עמוק עשור פוחים ורחב ארבעה והוציא משמה לרוסו רבים כעת היהודי אומר נשאר לו מים בוא נהנה מזה גם לבהמות שלי משכחו ישר ואם בשביל ישראל אסור אבל אם הוא הוציא בשביל ישראל אסור עשה נוח כבש לירד בו ירדו מהאוניה בשבת בא הגוי בנה שמה כבש אסור אז מה הדין אם הוא בנה לעצמו בא ישראל רחוב ישראל ואם בשביל ישראל השו אבל אם הוא עשה את זה בשביל ישראל עשור הגמרא תבאר מדוע צריך להביא שלוש דוגמאות מהי ברבן גמל זקנ שהיו באים בספינה ועשה נוחי כבש לרד בוי ודו בוי רבון גמליאל וזק אומרת הגמורה הוא צריכת צריך את שלושת הדוגמאות של המשנה דיש מנה נר משום דנר לאחד נר למ הייתי אומר דוקא פה בגוי שהדליק לעצמו נר מותר לישראל להנות ממנו כיוון שאיין חשש שמה ירבה שבוע הבא הוא יגיד לו אין חשש שכעת כשהגוף את הנר הוא יוסיף פה משהו בשביל הישראל אבל מים לגזור דין מאוסי לאפוש בשביל ישראל לא רק שאולי שבוע הבא הוא יבוא להגיד לו לעשות מלוך אלא גם השבוע הזה יש חשש כשהגוף עוד שתי דלים ואז נמצא שהוא הוציא בשביל ישראל אז אולי נגזור בכלל שלא יהיה נו מזה כומ שמלון במשנה שכל עוד שהוא מילא את זה לעצמו ונשאר שריות הוא יכול היהודי יכול להשתמש אחריו וכבש לא מולי למה צריך את המעשה האחרון את הדוגמה האחרונה של כבש שאם הוא בונה את זה לעצמו מותר ליהודי לרדת אחריו מסדר גליל זקן נמקו משמו באו להשמיע לנו מיסרו שכר באמת נהגו רבן גמליאל וסקיני שירדו אחרי הגוי בכבש תו רבונו מביא הגמור ברייסה בעניין של הנוע ממיסה הקום נוכרי שליקט עשבים מאכיל אחריו ישראה גוי בא טלש עשבים בשביל הבהמה שלו בא היהודי אחריו ורוצה להאכיל את הבהמה שלו בשאריות מותר ואם בשביל ישראל אסור אבל אם הוא ליקט את זה טלש איסור של קוצר טולט של קוצר כיוון שהוא עשה את המלוחה הזאת בשביל לשראל זה אסור בענוה בשבת מילה מים להשקות באמ תוי הוא הגוי הוציא מים מהבור משק חוב ישראל ובשביל ישראל אוסו במ דברים אמורים שאין מכירי אבל מכירו אוסו אומרת הבייס אם הגוי מכיר את היהודי והוא יודע שהיהודי הוא מכיר את הצרכים שלו שהוא צריך בשביל הבהמה שלו עשבים הוא צריך מים בשביל הבהמה אז אסור ולמה כיוון שאני אומר גם אם הוא לא עשה את זה דיה בשביל היהודי אבל הוא מכוון בשבילו ויש חשש או שוא יאמר לו שבוע הבא או שעכשיו הוא גם יוסיף לו וירבה בשבילו שישאר גם בשבל היהודי שואלת הגמרא אני ואומר האם זה ככה ואומר רבונה אומר רב חנינה מעמיד אדם באמתו על גבי עשבים בשבת כעת הגמרא באה לשאול על החלק הראשון של הברייה כתוב בברייס שאם הגוי ליקט את העשבים ונשארו העשבים על הרצפה יהודי יכול לבוא ולהכיל את בהמתו עשוים האלו שואלת הגמרא הרי זה מוקצה העשבים האלה ורב הונה בשם רב חניני אמר מעמיד אדם באמתו על גבי עשבים בשבת אבל לא על גבי מוקצה בשבת יש עשבים מחוברים אתה יכול להעמיד את הבהמה על גבה כדי שתאכל בהמה מצוות על שביטה אבל השביתה שלה כמו שכתוב אתה לא יכול למנוע ממנה לתלוש אדרבה השיטה שלה זה לנוח המנוחה שלה זה לאכול עשבים אז אפשר להעמיד אותה על עשבים מחוברים ואין חשש שאולי הבעלים יבואו ויתלו כיוון שיסר דוריסה אבל לא על גבי מוקצה בשבת לא על גבי עשבים שהם מוקצה אם הם מוקצים לעסקה או אם תלשו אותם בשבת עצמה בערב שבת הם היו עדיין מחוברים זה אסו ולמה כיוון שזה איסור קל של מוקצה דרבון יש חשש שאולי הבעלים יבואו וטלטל את זה לכן שלא יגע לא יתעסק עם זה להעמיד את בהמתו על הסבים שהם מוקצה אז אם כן שואלת הגמרא איך כתוב בברייס שאם הגוי ליקט אותם ומותר לישראל להכיל את במתו אחרי אחריו הרי סוף סוף העשבים האלה היו מחוברים בערב שבת כעת הם מוקצה בשביל היהודי עונה הגמרא דקים לו באפור אין נוח הנמי הוא לא לוקח את בהמתו לשם אלא הוא פשוט עומד לה בצידי הדרך ומכוון אותה בצורה שהדרך היחידה שיש לה ללכת זה לכיוון העשבים ברגע שהיא מגיעה לעשבים היא כבר יודעת מה היא צריכה לעשות ואז לאי ואכלו אז זה מותר כל מה שמנ ממנו זה להעמיד את בהמתו שאז הוא מתעסק עם הבהמה סביב העשבים זה לא אבל כשהוא לא מתקרב לשם הוא רק חוסם לה את הדרכים כדי שאי מעצמה תגיע לשם זה בסדר אומרת הגמרא אומר מר וכעת ניכנס לגוף דברי הברייה שראיינו במת דברם אומרים שאין מכירו אבל מכירו עשו אמרנו ש שאם הגוי מכיר את הישראל אז גם אם הוא עשה את זה לעצמו מילא מים לעצמו אסור יהודי להנות מהמים שנשארו או רבון גליל מכיר וה שואלת הגמרא מהמשנה שלנו רבן גליל ישב בספינה באוניה עם הגוי הגוי בטח ידע שיש פה רב גדול אז אם כן איך רב ירד בכבש יחד עם הזקנים אחרי שהגוי ירד סוף סוף זה מכיר וי וכתוב בברייס שכש מכיר וי אז אסור גם באופן שהוא עשה את זה לעצמו אומר הב שלאי בפונו י מתרץ הביה כל מה שמכיר אני עוסר זה כשזה בפונו אם זה בפני היהודי אז יש חשש שהוא מתכוון בשביל היהודי גם אבל שלא י בפונו אין בעיה לכן רבן גליאל כשהוא ירד זה היה שהבנייה של הכבש נסתה שלאי בפונו רובה אומר אפילו ת מ בפונו נר לאחד נר למי רוה אומר לא צריך להגיע לזה אלא באמת גם בפונו רבון גמליאל יתכן שהגוי בנה את זה בפני רבון גמליאל רק נר לאח נר למו כבש זה דוגמה שדומה לנר אין שם חשש שהוא יבוא להרבות בשביל היהודי כל מה שהביסה דיברה שאולי שאם מכיר או יסו זה בעשבים במים בדבר שיש חשש שהדוגמאות זה באמת הדוגמאות שהביס הביע שיש חשש שהוא יבוא להרבות הוא מכיר את היהודי הוא יודע מה הצרכים שלו ממילא גם אם זה של בפון אוב וגם אם זה בפון וב כיוון שהוא מכיר אותו יש חשש שהוא יבוא להרבות עוד אבל בדבר שאין חשש שיבוא להרבות כמו נר כמו כבש יש דבר יש את הפעולה הזאת והוא עשה והשתמש עכשיו יבוא היהודי אין שום בעיה גם במכיר אוי אז יש פה בעצם שתי מהלכים יש את המהלך של הביה שאומר שתלו זה בפונו או לא בפונו מכיר איסור כשזה בפונו והמהלך של רובה שמכיר איסור דווקא בדבר שאפשר להרבות מסו שואלת הגמרה כעת קושיה על מה שראיינו אומר אומר לון רבון גמליאל הויל ושל בפנינו עשוי נרד בוי אז לכאורה משמע כדברי רובה כדברי הבאבא אמר שהרעיון שאני מתיר גם במכיר הוי דווקא במקרה ש שלא בפונו וברייס כתוב שרב בון גליל אמר לזקנים בואו נרד בכבש שבנה הגוי כיוון שהוא בנה את זה שול בפנינו מה שמ שזה הנקודה של היתר לפי רובה לא זה הנקודה גם אם זה בפנינו אין בעיה כיוון שזה כמו נר שנר לאחו נר למאו אימה אומרת הגמרא כוונת רוב לומר הויל ועסוי נרת בו אם מ שהוא אמר שלא בפנינו זה לא בא להדגיש את היתר שלכ מותר לנו לרדת מותר לנו לרדת הועיל ועשו לעצמו אז ממילא מותר כיוון שזה כמו נר שנר לאכל נר למאו כמו שאמרנו אז אומר רובה הנקודה של של פנינו לא בא להדגיש את היתר ולכן אין קושייה מדברי הברס תושמע ונביא כעת כושיה גם על שיט הסב וגם על ההסבר של רוב תושמע עיר שישראל ונוחים דרין בתוכה עיר מעורבת יש שם גרים תושבים גויים ויהודים והייתה במרחץ יש מרחץ רוני המרחצאות היא גם עובדת בשבת אם רוב נוכרים מותר לרחוץ בה מיד כעת הוא רוצה במצאי שבת מיד להיכנס ללחוץ במרחץ בשבת אמרנו יש גזירה שאסור ללחוץ אבל מצאי שבת הוא רוצה להנות מהמרחק אז אם רוב נוחרים מותר לרחוץ בה מיד כיוון שלא חיממו את זה בשביל יהודים אם רוב ישראל ימתין בכדי שיך מו חמי כמו בכל מיסה שבס שאנחנו אומרים תחכה מוציא שבס זמן כזה ש ך לעשות את זה במוצאי שבס כך שלא נהנית מפעולה אסורה שעשו בשבת אז צריך להמתין במוצאי שבת כדי שיחממו המים החמים אז אם כן שואלת הגמרא קשה מפה גם לביה וגם לרובה ולמה כיוון שבוא ניקח דוגמה של רוב ישראל אז רוב ישראל זה אומר שכש מחממים את המרחץ מכירים ויודעים שיש פה ישראלים שבאים לפה יהודים שבאים לפה אז זה כמו מקי רוי אנחנו אמרנו במקרי לפי הבי אם זה של בפונו מותר ולפי רובה בכל דוגמה שאי אפשר להרבות כמו נר גם מותר אפילו בפונו כאן במרחץ אין מה להרבות מחממים את המים אז מחממים אין פה מה להרבות בחימום בשביל היהודים ולפי ר ולפי הב זה לפי רובה אז לכאורה זה דוגמה שדומה לנר לכבש שאין מה להרבות ולפי הבעיה הדוגמה הזאת לכאורה זה ה של בפונו ודאי שיהודים לא עמדו במרחץ בשבת חיממו את זה אז זה שלא פונו אז אם כן למה כאן אתה אומר שיהיה אסור בוהב ישראל גם אם זה כמו מכירו כיוון שיש פה ורב ישראל אז הוא יודע שיש פ יהודים שמשתמשים בזה עדיין אין פה סיבה לבוא ולאסור עליהם כיוון שזה כמו שלו בפונו או כמו נר שבעצם אין פה מה להרבות בוודאי שהוא גם מתכוון בשביל הגויים עונה הגמרא זה שונה או סומקי מחמ עדיי דו במח זאת אומרת יש הבדל האם גוי בא ועושה פעולה לעצמו שאז אני אומר בוא נחשוב האם הוא מתכוון רק לעצמו גם בשל היהודי ואז אנחנו דנים מקירי בפונו נר כל הדיונים או שבא מישהו שלישי כמו פה הנהלת המרחץ באה ועושה את זה כאשר בא מישהו שלישי הנהלת המרחץ והיא עושה את זה כעת אני דן למי היא עושה את זה מה המטרה שלה אז בפשטות המטרה שלה לפי רוב התושבים אם רוב התושבים יהודים אז בא הגוי הזה שמדליק שהוא התפקיד שלו להדליק את המרחץ והוא מדליק את זה בשביל היהודים בא עם רוב גויים הוא מדליק את זה של גויים ולכן כאן זה לא נמדד ב ב כללים שאמרנו קודם הכללים שאמרנו קודם זה כשגוי מדליק לעצמו אז אני אומר הוא בנה כבש הוא הדליק נר אז כיוון שזה נר לאחד נר ל1 אז גם במקרו יהיה מותר או אם זה של בפונו אז יהיה מותר אבל כאן בא מישהו שלישי ומדליק הוא מדליק את זה בשביל הישראל שהם רוב פה ולכן די במח זה כמו שהוא עשה את זה לידי לישראל לכן זה שונה תושמע שואלת הגמרא כעת קושיה שהיא תהיה קשה על דברי רובה נר דלוג במסיבה אם רוב נוכרים מותר להשתמש לאורה ם רוב ישראל אסור יש מסיבה שיושבים ושותים ונר דלוק שמה תלוי למי הדליקו את הנר האם מותר ליהנות ממנה או לא אז אם רוב גויים מותר להשתמש לאורה רוב ישראל אסור מחצו על מחצו אז אסור לכאורה לפי דברי הביה שתלה את זה בפונו ושלא י בפונו אז כאן כמו שאמרנו רוי וישראל זה גורם להיות במצב של מקי רוי אתה יודע שהולכים להגיע לפה יהודים ואם לפי דברי הבי שלא י בפונו מותר אז נעמיד שהדליקו את הנרות לפני שהיהודים הגיעו ולכן מותר אין פה בעיה של מכירו אבל לפי דברי רוב שרובה אמר נר לאיחוד נר למו לכאורה זאת אומרת הפוך לפי הבי נאמר שאין פה שכאן כיוון שהדליקו את הנר ויש פה רוב ישראל אז נגיד שמדובר שהדליקו את זה בפונו אבל לפי דברי הבי יש פה נר ונ לפי דברי רובה יש פה נר ונר לאכות נר למו אז שוב לפי הבעייה אין קושייה כיוון שלפי הב אפשר לומר שהדליקו את הנרות בפני הישראל ובפני הישראל זה כמו מקיר לכן זה אסור אבל לפי דברי רובה שאמר שברגע שזה נר שאין מה להרבות אז מותר ואם כן גם ברוי ישרל שזה כמו מקי רוי עדיין למה בנר אתה עוסר להשתמש בזה לכאורה זה נר לאח נר למו יש פה מיוט של גויים נטיר להשמש הם הדליקו את זה בשביל הגוים אומרת הגמרא ודם נמי כי מדלק הד דרו במד כי גם כאן אותו דבר יש הנהלת המסיבה יש פה מישהו שלישי שהוא התפקיד שלו להדליק את הנרות ואם מלא כאן השיקול הוא למי הוא הדליק את זה עבור מי כיוון שיש פה רוב ישרל אני אומר הוא הדליק את זה עבור הרוב ולכן זה לא דומה לנידון שלנו למעלה למעלה כשרוב אמר שבנר גם במקרו וגם בפונו יהיה מותר כאשר זה נר נר לאכות נר למ זה כשבא גוי ומדליק לעצמו אני אומר אולי הוא גם מכוון וא היהודי זה לא מעניין אותי כיוון שנר לאחד נר למו לכן גם במקרו זה לא משנה למה הוא התכוון הוא בא והדליק עבור עצמו אבל במקרה שמישהו אחר מדליק הוא מדליק את זה עבור הישראלים שהם רוב ולכן יהיה אסור מביאה הגמור מ ששמואל הקלה לבי אבין וירון הוא הגיע לבי אבין ויירון אוסה הוא נוחי הדליק שרגה הגיע גוי והדליק נר הוא חשב שהוא הדליק את זה עבורו אדרי שמואל הפל שמואל לא רצה להנות מהנר שהדליק הגוי עבורו כיוון דחו דיס שטר קוקורי הוא ראה שהגוי הולך ומביא איזה שטר אז הוא מבין שכל מה שלי קטנה זה היה רק לעצמו לקרוא את השטר אומר ד נפשו לי הדרי פי גרוגי אז הוא החזיר את הפנים לכיוון הנר הוא הטיר לעצמו להשתמש בזה כיוון שהגוי הדליק את זה עבור עצמו כמו שהוא ראה שהוא הלך ולקח ר לקרוא לאור הנר אז אם כן צריך כאן סיכום מדויק כיוון שזה דברים שעל אוך למיסה מאוד נוגעים המשנה הביאה שלוש דוגמאות שראינו שמותר לגוי אם אם הגוי עשה לעצמו מותר לישראל ליהנות אם עבור ישראל אסור לישראל ליהנות וגם בדברים שיש בזה חשש שמרבה גם כן כל עוד שהוא עשה את זה עבור עצמו מותר לישראל להנות אמרנו את הצריכו זה אמרנו שאם הוא הגוי ליקט את העשבים אז מותר ליהודי לעמוד בפני הבהמה כדי שהיא תלך ותאכל כיוון שהוא ליקט את זה לעצמו והבאנו לגבי הבנו את הברייה שכתוב שמה שאם קירוי אסור אז אם כן נסכם מה שיוצא הלוך למיסה מהסוגיה אם מקרה כמו אצל שמואל שבוודאי הגוי הלך ולקח את השטר ורואים שהוא הדליק את לעצמו אז זה ב-100 א לעצמו מותר אין חשש גם במקרו וגם בפונו כמו שהיה שמה מיסה כיוון שסוף סוף להרבות אין פה מה להרבות זה נר אז לפי רובה אין פה בעיה שמ קירוי וגם לפי הבי פה בעה שמכיר ככיוון ש אתה רואה שהוא עשה את זה לצורך עצמו אם ספק האם הגוי הדליק את זה לעצמו או גם עבור ישראל או עבור הישראל אז אנחנו אומרים תלוי ב אינו עם הקירוי אז אם הוא עשה לעצמו מותר אם עבור הישראל אסור אבל אם ברגע שהוא משתמש בזה אז אין לי בעיה גם בדבר שאפשר לבוא להרבות אבל אם הוא עשה את זה הוא בא והדליק נר ואם זה מכיר אוי הוא מכיר את היהודי הזה אז אנחנו אומרים לפי הבי מה שמותר זה יהיה כאשר זה שלא י פונור לפי רובה כאשר זה נר לאחו נר למו כמו כבש נר דברים שאין מה להרבות אז יהיה מותר לבוא וליהנות מזה במכיר אוי אמרנו שאם מישהו שלישי בא ועושה את זה לא הגוי מדליק עבור עצמו אלא כמו הנהלת בית המרחץ הנהלת המסיבה כאן זה יהיה תלוי אם רוב ישראל או אפילו חצי וחצי אז יהיה אסור כיוון שהם עושים את זה על דעת הרוב וממילא הם עושים את זה בשביל הרוב בשביל הישראלים לכן יהיה אסור להנות מזה וזה שונה ממקרה שהוא בא ומדליק עבור עצמו שאז הניד את זה מכללים אחרים אדרון הלוך פרק קל קיסו לינדר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: