העמוד היומי מסכת שבת דף קכא עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קכא עמוד ב

[מוזיקה] שבץ דף ככא עמוד ב נתחיל בעמוד א' במשנה בסוף העמוד אומרת המשנה כופי קיור על גבי הנר בשביל שלא תכוס בקורה אדם חושש שהקורה שעל גבי הנר תידלק הוא יכול להניח כלי חרס על גבה מה החידוש בזה שהוא יכול לקחת למרות שהנר הוא מוקצה הוא יכול לקחת כלי ולטלטל לצורך הנר רשי מציין לגמור לי בדף מג עמוד א ששואלת מכאן על רבי צחוק שאומר שאין כלי ניטל אלא לצורר דבר הניטל בשבת אסור לך לטלטל כלי לצורך מוקצה כאן אתה מטלטל את הכלי לצורך הנר אומר רשי הגמור לאל תרצה שמדובר שהוא צורך למכו הוא צריך את המקום שהכלי מונח בו ממילא כשהוא מגביע אותו כבר כדי להוזיז אותו ממקומו הוא יכול לקחת את זה ולהשתמש בזה גם כדי להציל את הקורה שלא תידלק מהנר ממשיכה המשנה ועל צוה של קוטון גם כן אפשר לכסות את הצואה ועל הקרב שלו תישך יש לו עקרב הוא לא רוצה שהערב ישח אז מותר לו אומר רב ודמה בו לפני רבי יוחן בן זק בערב ואומר חוששני לוי מכטוס אני חושש אולי הוא עבר על איסור צדה ברגע שהוא כפה כלי על גבי העקרב אומרת הגמור רביד ורב ירמי ברבה ורב חנן ברוב הקלו לבי אבין נשקי שלושתם הגיעו לבית של אבין מ המקום שנקרא נשיק לרביד ור מבסו פורס הביאו להם מיטה לשבת על זה לרב חנן ברובה לא היה סולי רב חנן ברוב הושיבו אותו על הקרקע אשכי מתנה לי לברי חנן ורובה שומע את בעל הבית שזה היה אבין הוא שומע אותו מלמד את בנו את המשנה שלנו ועל צוה של קוטון מפני קוטון למה הוא רוצה לקפות כלי על גבי צוה של קטן מפני הקטן שהקטן לא ישחק בצוע אמר לי אבין שתיה אבא שוטה מתני שטו לבני מלמד שטויות בנו לו הי עצמה מוכנת לכלובים למה שזה יהיה מוקצה צועה של קטן בזמן שהיא מוכנת לכלבים כיוון שכלבים אוכלים צועה של בני אדם ממילא זה דבר שהוא לא מוקצה וכי תמ אכז אלי מאתמול כיוון שהצואה הזאת מדובר שהיא נעשתה בשבת אז היא לא הייתה מוכנה וראויה מערב שבת היא נולד מה פתאום אומרת אומר לו ותניה נערות המושכים ומעיינות הנובים הרי הן כרגלי כל אדם מה קורה האם מותר להוציא מים מנערות או ממעיינות אדם שרוצה לשתות האם הוא יכול להוציא משמיים או שאומרים לא כיוון שזה הגיע מחוץ ל2 אמו זה זרם לכאן בשבת ממילא בערב שבת השביתה של המים היו במקום אחר ועל זה כתוב במשנה בביצה שאן כרגלי קודום כיוון שהם עתידים להגיע וזה דבר שרגיל כל הזמן נובע ממילא אין לזה שביטה במקום אחד ואיין לזה גם בעיה של מוקצה כיוון שזה דבר שבוודאי היגיע גם כאן הצואה של של קטן דבר שהוא שכיח שיגיע הוא בוודאי יגיע וממ אלה הוא לא מוקצה ואלו איך יתנה השואל אותו אבין אז אם ככה אתה רב חנן ברובה איך אתה מלמד את המשנה אימה על צוה של תרנגולים מפני הקטן המשנה דיברה לא על צוה של קטן אלא על צואה של תרנגולים שזה דבר שלא ראוי לכלבים ממילא זה מוקצה וזה החידוש שמותר לקפות כדי שקטן לא ישחק בזה יפוק לדה וגרף של רעי שואלת הגמרא למה שלא נתיר לטלטל את הצואה עצמה משום גרף של רעי שזה יתר שמותר לטלטל דבר מאוס כדי שלא יגאל מזה בשבת חייתם בגרף של רעי אגב מונה הנ איו גוף אלוהי כל מה שאיתנו בגרב של רעי זה רק שזה הוא מטלטל את זה אגב הכלי הוא מניח כלי תחתיו ואז הוא מרים את הגרף אבל לתפוס בגרף עצמו אסור המושג גרף של ראי זה גרף זה כלי שעשוי לעשות בו צועה שהוא כלי מעוס ממנה אנחנו מציאים עתר לכל דבר שהוא מעוס בשבת והוא ממאיס אותו מותר לו להוציא את זה מבית תאמר לי אולי שאסור לתפוס את הכלי עצמו רק על ידי כלי אחר כדי שיהיה טיטול מן הצד לא יכול להיות וההוא עכבר ד שתקר בספר מקדי רבשי מצאו עכבר מת בבית של רבשי ואמר להו נקודו בצצ והפקות תפסו אותו בזנב שלו ותוציא אותה אז רואים שמותר לתפוס בגרף עצמו עונה הגמרא בהשפעה כאן אין את היתר של גרף של רי כי מדובר שהצעה נמצאת בשפע ממילא כל הגרף של רי זה עתר דווקא כשנמצא במקום בתוך בית במקום שזה באמת יש פה גרף של רעי יש פה מעיסות הוא לא יכול לשבת בביתו בשבת התירו לו לטלטל שזה נמצא באשפה שם מקומו לא נתיר לו לטלטל את זה וקטן באשפה מ בולי מה עושה הקטן באשפה תיקח את הקטן משם בחוצה מדובר שנמצא בחוצה שוב חצר נע מגרף של רעי הוא אז מה עזרת עדיין תטלטל את הגרף של רעי תטלטל את הצעה מפה למה לקפות על זה כלי בהשפעה שבחוצה יש לו בפינה של החצר השפע את הקטן הוא לא יכול למנוע ממנו מ לשחק בחצר וממילא הוא רוה שהקטן לא יגיע לצואה לכן התירו לו לקפות על זה אבל ולום אומר רב חנן צריך לומר שמדובר בצואה של תרנגולים כיוון שצוה של בני אדם זה לא מוקצה כי זה ראוי לכלבים ממשיכה הגמרא להמשך דברי המשנה ועל הקרב שלא תשח אמרנו שמותר לקפוץ על הקרב כדי שלא ישח אומר רבי שע בן לוי כל המזיקים נהרוג בשבס רבי שע בן לוי אומר ממרי כל חיה בעל חי שהוא מזיק אפשר להרוג אותו בשבת מסב רב יוסף וכ אנחנו מבינים יש מחלוקת זבוד ורב שימן במלוח השן צו לגופו הרי כאן כשההוא הורג את הבעל חי זה לא כי הוא צריך את האור שלו כי הוא צריך את הבעל חי לצורף מסוים הוא רק רוצה שהוא לא יזיק מצידו שהבעל חי לא יהיה כאן אז זה נקרא מלאכה שאינה צריכה לגופה מה שהוא הורג אותה והוא עובר כביכול על מלאכת שויכט שזה הוצא הסנ שומש של בעל חי זה דווקא כשהוא צריך את הבעל חי הוא צריך את המלוח העצמה של ההריגה אבל כשהוא רק צריך שהבעל חי לא יהיה כאן ולא יזיק זה נקרא מלוש צור לגופו אנחנו מבינים שרבי שע בן לי בא ומתיר להרוג בשבת כל בעל חי כיוון שהוא סובר כרב שיימן ואם כן יהיה מותר גם בבעל חי שלא רודף אחריו סתם בעל חי שיכול להזיק תמנע את הנזק מראש סב רב יוסף שואל רב יוסף מברייס חמישה נהרגים בשבת ישנם חמישה שמועדים להזיק והתירו להרוג אותם בשבת ואילון זבוב שבארץ מצרים וצירה שבנווה והקרב שבחיו ונחש שבארץ ישראל וכלב שת ל מו כך אומרת הברי מני א רבי יהוד אם נמר שהביסה הזאתי בשיטת רבי יהודה שהוא סובר שמלש ור לגוף הזה דוריסה ולכן התירו דווקא בחמישה האלו המ מלא לגוף החייב אוו לפי רב יד זהי דוריס ממילא גם החמישה האלה אין סיבה שנתי כל עוד שזה לא פיקוח נפש ודאי שהבנו שהבורסה לא מדברת על פיקוח נפש אלא ליו רבי שמעון בכח שהבור בשיטת רב שימש שזה רק יסו דרבון אנו צחו לגופו ובכל אופן התנו רק את החי האלו אז אם כן קשה ברייסה על המר של רבי שע בן ליווי ואני הוד שורי אחרין אלוי אז איך רביע בן ליוי אמר שמותר להרוג את כל המזיקים אומר רבי ומ נילון דו מתרצת דיל משבשת אנחנו יודעים שכ לא כל היסס הם נכונות היו הרבה גרסאות שעברו וכיוון שהם לא הוסדרו לא כולם הוסדרו יתכן שזה ברייס משובשת איך אתה מקשה מזה ומשנה את ה בא להקשות על הלוח שרבי ש בן ליוי אמר אומר רבי יוסף אנו מס ו אני הבאתי את הברייה הזאת בתוך הבייס ששנייה מתוקנות וסיב נלו ושאלתי באמת מכאן על רבי ש שע בן לוי וואנו מטריצ נלו ואני גם תירצי שאין סתירה וצו אחרו דברי הכול מה שרבי ישע בן לוי דיבר שמותר להרוג את כל המזיקים ושבת זה דווקא בזמן שהם רצים אחריו ואז ממילא יש פה סכנה ואז גם לא צריך להגיד שזה עלי בד רב שימן גם עלי בד רב יהודה ודאי שהוא יתיר להרוג אבל הבריה ש רג בחמישה זה אנחנו אומרים שזה מדובר דווקא בעלי בד רב שימן ומדובר כשאין רצין אחריו וליבי דרבש שזה רק איסור דרבון ולא רש נצור לגופו אז בחמישה אלה שמועדים להזיק אז התירו גם במקרה שהם לא רצפים אחריו המשל בן לבי שהתיר בכל המזיקים זה לי בד רבי יהוד גם כן מדובר במקרה שהם רצים אחריו אומרת הגמרא תני תנ קמי דרוב ברבונה הביא אחד בריסה לפני רוב ברבונה ההורג נחשים קרבים בשבת אין רוח חסידים נוחה אמנו דהינו זה לא דבר שרוח חסידים נוחה אמנו אמנם זה לא איסור כמו שאנחנו אומרים ליב דרב יהודה אלא זה כרב שימן שזה ד דובר ש סקון אבל עדיין אין רוח חסדים נוחה אמנו אמר לי ואותן חסידין אין רוח חכמים נוכה אמנו אומר לו רובה ברב הונה רובה הבן של רב הונה החסידים האלו שאין רוח כמים אין רוח החסידים נוחה אז החכמים לא נוחה מרוח של החסידים כביכול אני סובר שכן צריך להרוג את הבעל חי ולמה אומר רשי כיוון שגם אם הם לא מזיקים עכשיו הם יזיקו בהמשך ולכן מותר כן להרוג את זה לכאורה איך הוא הסתדר עם הברייה שראינו קודם שרב יוסף הקשה מחמישה נהרגים אומרים המפורשים שהוא סובר שהביס הזאת באמת משובשת הוא לא קיבל את ההסבר שאמר שאמר רב יוסף שהביסה מתוקנת ואפשר להעמיד אותה עלבד רב יהודה עבד רב ש אלא הוא סובר שהביסה הזאת היא משובשת ובאמת לי בדרב שימן מותר להרוג את כל הבעלי חיים שיכולים להזיק גם אם הם לא רודפים אחריו כיוון שבעתיד הם יכולים לרדוף אחריו אומרת הגמרא והשיטה הזאת של רוב ברבונה בלי גדר רבונה הוא חולק על אביו רבונה רבונה זג זבור רבונה ראה אדם שהרג צירעה אמר לי שלמנו לקול זהו הרגת את כל הציות עכשיו אתה מסודר כביכול זאת אומרת הוא סובר שאין רוח חסידים נוחה אמנו אז יש לנו כאן שלוש שיטות בעניין של הריגת בעלי חיים או שמותר דווקא אם הם רודפים אחריו וכמו שרב יוסף סובר אך ורק אשם רוטבים אחריו התירו למע את החמישה האלו שמועדים להזיק שהם התירו גם כשהם לא רוטבים אחריו עלי בדרב שימן או שהתירו בכולם אבל אין רוח חסידים נוחה אמנו וכמו ש אמר לו של מתינו לכולו שזה סובר רבונה בעצמו ויש את שיטה ת רובה ברבונה שהוא סובר שאין רוח חכמים נוחה ממנו וכן מותר להרוג כיוון שאם הם לא יזיקו עכשיו הם יזיקו בהמשך מביא הגמורה בעניין של הריגת בעלי חיים תון רבון הזדמנו לו נחשים ועקרבים הרגן בידו שנ הזדמנו לו לאורגן אם הוא הרג אותם משמיים זימנו לו להרוג דבר שיכול להזיק גלגלו לזכות על ידי זכאי לא הרגן אם הוא לא הרג אותם והם לא הזיקו בידוע ש הזדמנו להורגו ונעשה לו נס מן השמיים משמיים גלגלו שיבוא אליו בעל חי שיכול להזיק והוא לא הזיק רצו לרמז לו שהפשפש במעשיו הנה ניצלת והוא לא הזיק אותך אומרו לוית מר בברכה רבי וחל בנישו פינגו מה שאמרנו ש נעשה לו נס מן השמיים מדובר באופן שני שופין זאת אומרת שהם ראו עליהם שהם בכעס והם רוצים להזיק לא סתם שהם עברו לידו בלי שום הרגשה שהם באים להזיק מדובר שהם באו להזיק ובכל אופן הוא ניצל אז נעשה לו נס מן השמיים אומר הבא ברכני פעם אחת נפל אחד בביס המדרש וכעת אנחנו חוזרים לאלח שבז בעניין של ציד נפל אחד בביס המדרש נפל נחש מהתקרה בתוך הבס מדרש ועמד נותי אחד והרגו אדם מנייות הרג את הנחש אמר רבי פגע בו כיצ בוי הרג את הנחש אדם כיוצא בו כמו הנחש וכעת הגמרא תנסה להבין מה רבי מתכוון יבוא אלהו פגע בו כיוצא בוי דשפ אלוי האם הוא בא לשבח את מעשיו שהנחש הזה יש לו דין של רודף וטוב שהוא רדף אותו והרג אותו או אלוי שכביכול הוא מזיק והוא לא בסדר בזה שהוא הרג אותו תושמע דרבא בברי חי ברב ורב זרי אבו יסו הכילה די רבי יניא ישבו על הפתח של רבי יניא נופ מילס מבניו בואו מני מרבי יניא שאלו את רבי עניא מה הוא להרוג נחשים ועקרבים בשבת אמר לה הוא ציירה אני הורג נחש ועקרב לו כל שכן אני הורג אפילו צירה אז ודאי שנחש ועקרב שמועדים לפורענות ודאי שמותר אז אם כן לכאורה נוכיח מכאן שמותר ואם כן שרבי אמר כיצ פגע בו כצ בוי לכאורה הוא סבר שטוב עשה שהוא פגע בו אומרת הגמרא אין מכאן רעיה דילמה לפי טומו אולי כל מה שהתיר רבי הניא זה כשהוא הולך לפי טומו הוא לא צריך להיזהר לא לדרוך על נחשים ועקרבים הוא יכול לדרוך עליהם אבל כשהוא לא הולך ית לבוא ולהרוג מלכתחילה זה לא לא כמו ואם כן אין מכאן ראיה להסביר שקצ בכוונה וטוב עשה דומה רב יהוד איפה מצינו את ההיתר שלפי תומי דומה רב יהוד רוק סו לפי טומו אדם שריק על הרצפה אסור לו למרח את הרוק זה יש יסור ממרח יש איסור של משווה גומות בקרקע אבל אם לפי טומו כשהוא הולך תוך כדי הליכה הוא דורך על זה אין לו בעיה משום מעיסות אומר רשי התירו לו והוא יכול לדרוך על זה ואמר רב שיס נחש דורסו לפי טומו גם נחש הוא יכול לדרוך עליו לפי טומו ואומר רב כתנה הקרב דורסו לפי טומי אז אם כן יתכן שמה שרבי נא התיר זה דוקא לפי טומי אבה בר מרתה דו אבא בומי אבו מסש גלוס זוזה בירש גלוס אחזו שהוא חייב להם כסף וסו כו מצר אלי תפסו אותו וציירו אותו כדי שישלם את החוב ושדי רוקה הגיע שבת ומרים המפורשים לא שקלו אותו בשבת אלא קלו אותו וכשהגיע שבת אבש דרוק היה רוק על הרצפה אמר לו רש גלוס הסומו חילו תשימו איזשהו כלי על הרוק כדי שלא ידרכו על זה אמר לו הולי צריכתו אמר להם אבא בר מרטה שהוא היה קלו אצלהם אתם לא צריכים להשים כלי אוכריד רוק דוס לפטו גם אם דרכו על זה לפי תומם אין בזה בעיה אמר לו צור רבונו שוקו אני רואה שהוא ת מיד חוכם אז תשחררו אותו אומב בברקן בחני פמו של ביס רבי מותר טלן בשבת היה להם פמות שהחזיקו את הנרות אם הם היו עשויים מחוליות אז כתוב למסכת שבס ראינו שאסור לטלטל אותם ולמה שמה זה יפול על הרצ והתפרק החוליות והוא יבוא לתקן אותם ויש פה בעיה של בוינה אז לכן אסור לטלטל אבל אם הם עשוייות מקשה אחת אז אומר רבא ברקנה בשם אב חנינה מותר לטלטל אותם בשבת אמר ל רב זרי בן טולים ליוד היחס או בשתי ידיים האם הוא התיר גם במטות גדולים שצריך להרים אותם דווקא בשתי ידיים זאת אומרת שיש מצב שאדם קובע להם מקום ואז זה בעיה של מוקצה מחמס סרן קיס הוא לא מוזיז את זה סתם ככה האם גם פמות כאלה הוא הטיר אמר ל קרתן של בית אביך לא הוא התיר דווקא קטנות אבל בגדולות באמת לא כי אדם קובע לאזה מקום מעשה נוסף באותו עניין וו מרבא בברקן אומר בחנין עקרונות של בסרבי מותר לטלטלם בשבת זאת אומרת מין עגלות שהיו מובילים עם זה בני אדם מותר לטלטל את זה בשבת אמר ל רב זר בן תוים בודום אחוד בשני בני ודום האם מדובר על קרונות גדולים ששני אשים שני אנשים צריכים לשת אותם אמר לי כותן של בית אביך לא דווקא בקטנות אבל בגדולות באמת יהיה עסור מעשה נוסף בעניין של יין ואומר רביב ברקנה התירו להם רב חנינה לבשר בלשתות יין בקרונות של נוחי בחותם אחד דיברנו על מעשה של קרונות נביא עוד מעשה לעניין נושא אחר יש יש איסור לשתות יין נסך יין שלא היה בשמירה של ישראל אלא היה תחת רשות גוי אסור לשתות אותו אלא אם כן הוא היה חתום בחותם שאנחנו יודעים שהגוי לא ניסך את היין לאבוי ד זורי כמה חותמות צריך מחלוקת האם מספיק חותם אחד או שתיים במסכת אביד זורי רבי ליעזר סובר שמספיק סימן אחד חותם אחד וחכמים סרים שצריך שתי חותמות רב חנינה התיר לבית רבי לשתות יין שהגיע עם הובלות של גויים אומרת הגמרא וזה היה חתום רק בחוטם אחד ולא ידעני משום זה סוב לו כרב לזר האם בגלל שהוא סובר ש כמו רב ליזר שמספיק חותם אחד כדי להתיר יין שלא נחשו לי נס אם משום אם סדי נשיא או בגלל שהוא חשש אומר רשי שהיה הנוכרי ה מביאו ירה מן הנשיא שהיה שליט על פי המלכות אז הוא מפחד להתחיל עם הנשיא ולכן הוא לא היה מנסך את זה לכן הוא התיר במקרה הזה בלבד על ידי חותם אחד מסיים רשי משום ד רבא בברקן לאל ג בנחש נקת כל אני בשמי אגב המעשה עם רבה בברקן הבנו עוד כמה מעשים של רבי אבי ברקני אז היה לנו כאן בעמוד ראינו לגבי ראינו את המשנה שמותר לקפות קערה על גבי נר על גבי צועה ורב יהודה אמר שיש פה חשש של צידה על גבי הקרב אמרנו את המיסה שהוא הושיב את רב חנן ברובה על הרצפה והוא ראה שהוא תלמיד חוכם כשהוא תיקן אותו ואמר לו זה לא צוה של קטן כיוון שצוה של קטן היא לא מוקצה כי היא ראוייה לכלבים אלא זה צוה של תרנגולים ואין פה גרף של רעי כיוון שמדובר בשפה שבחצר והחשש הוא שהקטן לא יתעסק עם זה ואיין פה יותר של גרף של רעי כי זה נמצא בפינה של ש השפע הקרב שלו תשר ראינו שלוש שיטות לגבי בעלי חיים שיכולים להזיק או רבי ישע בן לוי שמר כל המזיקים נהרגים בשבת רב יוסב הסביר את דבריו דווקא ברופי ולכן התירו את זה לכול העל גם לפי רב יודה שדבר שם נסכם את זה דוריסה וכאן זה צעידה של דבר שאן מסכב בכל אופן התירו כי מדובר בפיקוח נפש או שמדובר במקרה שאנחנו מתיירים תמיד עלי בדרב שימן כך סוב רובה כיוון שכל המזיקים אם הם לא יזיקו עכשיו הם יכולים להזיק מזיק אחרי זה מכיוון שזה רק דרבון הקלו במקום של מזיקים או יש שיטה שלישית שזה רבונה שהוא סובר שאין רוח אין רוח חסידים נוחה אמנו כיוון שסוף סוף לא סיימת עם כל המזיקים בוזה שאתה הורג אותם אז זה לא באמת הועיל כעת להיות מוגן ולכן כל עוד שהם לא רצפים אחריו יהיה אסור אמרנו שנחש שנפל בבס מדרש רבי אמר שפגע בו קיצ בו ניסינו להביא ראייה שש פי רובד מזה ש רבי ינא התיר להרוג צירעה אבל אמרנו שאיין ראייה כיוון שייתכן שכל מה שהוא התיר זה רק לפי טומו כמו שאנחנו רואים שמותר לדרוך על רוק לפי טומו לדרוך על נחש ועקרב לפי טומי אבל לבוא ולהרוג אין מכאן רעיה לגבי פמוטות של בסרבי התירו לטלטל אותם דווקא כשהם קטנים אבל גדולים קובע עלזה מקום וכן בקרונות וקרונות של ש יין שהגיע בקרונות של גוי אז הוא התיר אב חנינה התיר לבי ישר ולשתות הסתפקנו עם זה בגלל שמספיק חותם אחד או בגלל ששם במקרה הזה ספציפי הם מפחדים מ ריש גולוס ולכן הם לא יבואו מבית הנשיא ולכן הם לא יבואו לנסך את היין [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: