העמוד היומי מסכת שבת דף קכא עמוד א
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת שבת דף קכא עמוד א
[מוזיקה] דף קכא עמוד א' אנחנו חיים בעולם שכולו מלא ניסים אבל הם נכנסים בתוך הטבע טבע בגימטריה אלוקים זאת אומרת שכל הדברים הטבעיים שאנחנו רואים השמש שזורחת העננים הצמחים הכל זה בעצם ניסים ניסים עצומים אבל הם נכבים נכסים בתוך הטבע כשאדם מתנהג על פי הטבע הקדוש ברוך הוא נותן לו ניסים כפי הטבע כשאדם יוצא מהטבע אדם משתדל קצת יותר מעבר לטבע הקדוש ברוך הוא גם התנהג איתו כך הדבר הזה אנחנו רואים ביתר סת בעמוד שלנו בחצרו של יוסף בן סימאי פרצה דלקה בשבת הוא היה אדם חשוב כפי שאנחנו רואים ובטח לא היה קל לראות איך כל הנכסים הופכים למכולת אש באמצע מתרחש נס ונס טבעי מגיע מפקד אם חייליו כן ה הוא היה מקורב למלכות ממונה על נכסים של מלך המפקד שולח את החיילים שיבואו לכבות אבל אומר להם יוסף בן סימאי הולך לפנים משורת הדין למעלה מד דרך הטבע נכון על פי הלכה לגויים מותר לכבות כל עוד ואני לא הזמנתי אותם אבל כיוון שאני אדם חשוב אני לא רוצה שיהיה את הטרחה הזו שירעננו עליי שיגיע שמועות לאנשים וכדומה אני מוותר הוא שולח אותם חזרה הביתה הציניקנים כנראה לא גמרו להתבדח על חשבונו ולומר מה עובר עליו הרי מותר לו על פי הלכה למה הוא מאבד את ממונו בידיו אבל הוא בשביל הקדוש ברוך הוא בשביל קידוש השם הלך צעד קדימה לפני משורת הדין למעלה מדרך הטבע הקדוש ברוך הוא לא נשאר חייו גמל לו לפני משורת הדין למעלה מדרך הטבע כפי שכתוב נעשה לו נס וירדו לו גשמים ככל הנראה נעשה לו נס זה לא היה ימות הגשמים ימות החמה אין שום אב אין שום ענן בשמיים כלום ופתאום השמיים התקדרו בבים ארובות השמיים נפתחו וגשם אז ניתח ארצה וקיבל את השריפה אם אתה הולך צעד אחד בשביל הקדוש ברוך הוא אין ספור צעדים רחמים חסדים למעלה מדרך הטבע יחולו על ראשנו בעזרת השם יתברך אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים למעלה וסבר רבי יוסי דף קכא עמוד א' למעלה ובעצם אנחנו באמצע דיוון שראינו אתמול מחלוקת לגבי אדם שרשום בדיו שם השם על בשרו ראינו מחלוקת בין חכמים לרבי יוסי מה קורה הם קרוח גמי על בשרו ואז ירת וייטבול או לא סל המחלוקת ביניהם בעצם אסור לעמוד רום בפני שם השם זה לא ראוי השאלה מה קורה האם אני מתיר לשים יד או שאני אומר לא אני רוצה כיסוי איכותי יותר כיסוי שיהיה יותר מוגן יותר שמור שלא יקרה מצב שהוא יזיז את ידו והשם יתגלה ולכן ישים גמי עכשיו אמרה הגמרא אתמול ברגע שיש לו גמי ברור שזה מה ש יעשה זה יותר טוב וכך יעשה השאלה מה קורה שאין לו והוא צריך לדחות את טבילתו הוא לא יספיק היום הוא ידחה את זה למחר רבי יוסי סובר ישים את ידו למה כי טבילה בזמנה מצווה כפי שראיינו אתמול בפסוקים נו חכמים סוברים תחפש גני אין לך תדחה למחר טבילה בזמנה ליו מצווה שואלת הגמרא וסבר רבי יוסי טבילה בזמנה מצווה בעצם מה שיצא לנו אתמול לפי מה שהשקנו שככה מחלוקת רבי יוסי שאומר אל תקפיד על גמי ושים יד מה ש מה שהוא סובר שטבי בזמנה זה זה מצווה החובה לטבול דווקא באותו יום והתניה זו וזבה המצורע והמצור כן כל מיני סוגי טומאות בול נידה טמא מת הם כל האנשים האלה לאחר שהוא נטמע ממת לאחר שהוא בעצם נרפא מצרעתו או זבה וכל דבר כזה הוא סופ שבע ימים נקיים שבע ימים שהוא טהור ואז טובל ואז זמן טבילתה ביום ואז ביום שהוא מגיע הם טובלים לא משנה איזה יום זה יוצא כולל יום כיפור שאסור ברחיצה להם מותר כיוון שמשמע מכאן טבילה בזמנה מצווה נידה ויולדת גם כן הם צריכים לספור שבע ימים לאחר זמן לידתם או לאחר הלידה ותפילתם בלילה אחרי הלידה בעצם זה תלוי בין זכר או נקבה אבל בכל אופן תילתן בלילה בעל קרי טובל והולך כל היום כולו אם אדם ראה קרי ביום הכיפורים ברגע שהוא ראה הוא הוא יכול ללכת ולטבול בעצם סליחה בעצם אין כאן את הבעיה של לרחוץ ביום כיפור כי כל רחיצה שנאסרה זה דווקא רחיצה של תענוג טבילה לצורך מצווה ברור שהיא מותרת אבל שימו לב כאן כתוב בעל קרי טובל והולך כל היום כולו זאת אומרת על אף שהוא כבר התפלל ובעל קרי אין לו טומא הוא רק אסור בתפילה כפי שגזרו פעם בזמנינו ביטלו את הגזרה הזאת כמובן מי שמקפיד קדוש ימר ללא אבל בעל קרי אסור לו להתפלל ולכן אם זה לפני תפילה ברור שהוא לפני מנחה לפני שחרית וכדומה ברור שהוא יכול לטבול אבל כאן כתוב בדברי תנ קמה כל היום כולו זאת אומרת גם אחרי שהוא התפלל את כל התפילות אחרי מנחה אחרי נעילה וכדומה אז הוא ר קרי יכול ללכת לטבול באותו רגע ולא צריך לחכות בלילה כיוון שטבי בזמנה מצווה כך ומרת הנקמה שימו לב מה אומר רבי יוסי רבי יוסי אומר מן המנחה הוא למעלה אם הוא כבר התפלל מנחה אילא צריך לטבול אין שום סיבה שתטבול חכה ללילה ואז תטבול ותתפלל ערבית ואפילו נעילה כך כתוב הוא יכול להתפלל בלילה ואם כן אין שום סיבה שתטבול ביום כיפור חכה לערב ואם כן אנחנו רואים במפורש שרבי יוסי סובר שטבי בזמנה ליו מצווה תנ קמה אומר מתי שקורה תטבול בעצם רבי יוסי חולק גם על כל האלו שהזכרנו קודם נידע כל אלה יולדת וכדומה אומר רבי יוסי לא קריאתי יום כיפור חכו יום למחרת אם כן אנו רואים מפורש שהוא סובר שבילה בזמנה ליו מצווה עונה הגמרא פשוט מאוד ההיא רבי יוסי ורבי יהודה דאמר די הטבילה באחרונה זאת אומרת רבי יוסי סובר טבילה בזמן המצווה כמו שהסברנו אתמול ולכן אל תמתין לגע משים יד על השם שחקוק שרשום על בשרך ורד תטבול מה שכתוב כאן זה שיטת רבי יוסי ברבי יהודה הוא מדבר לגבי ספק במסכת נידה בעזרת השם כולנו נשרוד עד שם ביחד אנחנו נלמד ונראה דף לא פשוט דף קצת מסובך שם כתוב מה קורה לגבי אישה ש פילה היא דבר ראשון לא יודעת באיזה יום היא הפילה היא גם לא יודעת אם זה זכר או נקבה היא מסתבכת שם גם עם ימי תואר גם עם ימי טומא נרחיב בזה בזמנם ולכן כתוב שכל פעם שזה ספק היא צריכה לטבול כך יש שם שיטה כמה בדיוק טבילות היא צריכה אבל רבי יוסיף ורבי יהודה אומר בשביל מה שתטבול כל יום הרי טבילה בזמנה אליו מצווה שתחכה את כל ימי הספק עדיין בתומת ורק ביום האחרון לאחר שכבר התברר שלפי כל סיטואציה שהיא לפי כל ספק שהוא ברור עכשיו היא טהורה רק אז תטבול ודי לה בזה ואם כן שיטת רבי יוסף ברבי יהודה שזה אותו רבי יוסי של כאן שאומר שבעל קרי לא יטבול ביום כיפור אלא יחכה ללילה הוא באמת ומר שבילה בזמנה עליו מצווה פילו רבי יוסי המיתולוגי רבי יוסי הרגיל הרגיל התן רבי יוסי הוא זה שסובר כמו שראיינו אתמול שטבי בזמנה מצווה אומרת המשנה הקדושה אנחנו ממשיכים לדבר על ענייני כיבוי בשבת ואומרת הגמרא המשנה מה קורה שריפה שפרצה כמובן היהודי לא עושה כלום אבל נוכרי שבא לכבות מגיע גוי ורוצה לכבות את השריפה אומרת המשלה אין אומרים לו קבה אין אומרים לו זאת אומרת אסור להגיד לו בוא ות כי בעצם הוא עושה את זה בשבילך אבל גם אין אומרים אל תכבה לא צריך לומר לו אל תכבה אם הוא עושה את זה בעצמו מפני שאין שבידו עליהן אתה לא מוזר שהנוכחים לא יעשה מלאכה בשבת אז אם הוא מגיע ועושה אל תגיד לו כל הכבוד בו ותעשה אבל גם אתה לא צריך לומר לו אסור לך לעשות אבל קטן שבא לכבות ילד יהודי קטן אין שומן לו זאת אומרת צריך למנוע אותו מלעשות את זה מ ששיטת עליהן מול על האבא או על בית דיןו על כל אחד מישראל הוא מוזר שגם הילדים הקטנים ישבתו בשבת זאת אומרת הילד עצמו אין לו חובה הזו אבל על המבוגרים מותנת החובה שהילדים ישבתו בשבת אמר רבי אמי בדלקה התירו לומר כל המכבה אינו מפסיד זאת אומרת ראינו במשנה שאסור לומר לנוכרי בוא תכבה אבל מותר לרמוז ולומר לו עם קריצת עין אתה תכבה לא תפסיד מכך בוא יום ראשון להתחשבן וכדומה אומרת הגמרא נמה מסייע לי בוא נדייק משנתנו כריש שבא לכבות אין אומרים לו כבה ואל תכבה מפני שאין שיטתו עליהן מדייקת הגמרא כבו דלא אמרי אי אפשר לומר לו בפירוש בוא ותבא אבל לרמוז לו לקרוץ בעין א כל המכבה אינו מפסיד אמרינן לי אם כן ראה לדבריו של רב אמי אומרת הגמרא השנייה התמקד את רק בהתחלה אבוא בבקשה להמשך המשנה אם הסיפה אל תכבה לא אמרינן לי זאת אומרת לאמ לא צריך לומר לו אל תכבה אבל וכל המכבה אינו מפסיד נמי לא אמרינן לי זאת אומרת אם גם מותר להגיד כל המכבה אינו מפסיד לא הייתי אומר לא צריך להגיד לו אל תכבה הייתי אומר חידוש הרבה יותר גדול ומותר אפילו לומר לו כל המכבה אינו מפסיד ואם כן מזה שלא כתוב במשנה רואים שלא כי דבריו של רב אמי אלא אומרת הגמרא באמת מאה לק למשמע מנה זאת אומרת ששנה הזו נרשמה בכזאת צורה שבאמת אי אפשר ללמוד מה הדין כיוון שאתה רואה כאן כתוב כך וכאן אחרת זו לא סתירה אלא פשוט הם מתכוונים לומר את הדין הרשום במשנתנו ולא כדי להשליך מהמשנה על דבריו של רב עמי ועל כן אין לנו ראייה מכאן תנו רבנן מעשה ונפלה דלקה בחצרו של יוסף בן סימאי בשחין ובאו אנשי גיסטר הקן של המושל שם באזור של ציפורי לכבוד מפני שפוטרו של מלך היה הוא היה אדם חשוב הוא היה ממונה על הממון של מלך אז משה לאיר שלח גדוד חיילים כדי שיעזרו בכיבוי ולא הניחן מפני כבוד השבת שימו לב לא כי אסור אלא מפני כבוד השבת ונעשה לו נס הוא הלך למעלה מדרך הטבע נעשה לו נס גם כן וירדו גשמים וכיבו לערב בערב הוא רצה ככה לצפר את הגדוד ואת החיילים ואת המושל שנעזרו שנחלצו לעזרתו שיגר לכל אחד מהם שתי סלען ופרכוס שבהן לשר הממונה 50 כששמעו חכמים בדבר אמרו לא היה צריך לכך הוא לא היה צריך לדחות אותם שהרי שנינו נוכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה ואל תכבה ואם אתה לא הזמנת אותם והם עושים את זה מעצמם לא הית דעתה יוסף בן סימאי צריך לדחות ולמנוע מהם לכבות ראינו במשנה בניגוד לגוי קטן שבא לכבות אין שומי לו מפני ששיטת עליהן שם את מינה אומרת הגמרא בעצם מכאן אנו רואים כטן האוכל נבלות בית דין מצווין עליו להפרישו שאם קטן אוכל נבלות יש סיווי לבית דין להפריש אותו מכך וזה הרי מחלוקת האם אנו רואים כאן נקיטת עמדה במחלוקת הזו אמר רבי יוחנן לא ממש לא כאן מדובר בקטן העושה לדעת אביו בעצם הוא בא לכבות והוא רואה שאבא שלו מבסוט מזה מדובר בבן של אותו אחד שנשרף או אפילו אם זה לא בן שלו אבל הוא רואה שהמבוגר מרוצים מכך שהוא עושה את זה ולכן אסור אומרת הגמרא אם ככה אז בוא נשווה מה קורה נוכרי וקטן שניהם מוזכרים במשנה יחד ואם אתה אומר לי שקטן מדובר שהוא עושה לדעת אביו אם ככה דכות גבי נוכרי חייב להיות שתסביר דכא לדעת ידי ישראל כמו שאתה מסביר לגבי הילד מי שרי האם מותר בעצם לנוכרי לכבות שהוא עושה את זה לדעתו של ישראל עונה הגמרא נוכרי גם כשהוא קולל שהיהודים נהנים מזה לדעת ד נפשי עוד הוא יודע שאחרי זה יבוא חשבון הוא רוצה לעשות את הטובה הזאת ליהודי הוא ירוויח מכך כל מיני דברים יש לו החשבונות שלו ולכן גם כשאני אומר נכון היהודי מרוצה מזה והגוי יודע שהיהודי מרוצה עדיין יש לו את החשבונות האישיים שלו שאין כן לקטן הוא עושה את זה כדי שהמבוגרים ייהנו כדי שאבא שלו יהיה מרוצה ולכן עשור אומרת המשנה דין נוסף כופין קערה על גבי הנר בשביל שלא תאחוז בקורה אומר רשי דווקא קערה של של חרס קערה של מתכת היא מתלבטת מהנר ואתה עובר על איסור מבהיר מותר לעשות את זה כמובן לא מדובר כאן בפיקוח נפש שעוד שליה בית נשרף ובזה טרנו הרבה יותר כפי שראיינו אלא כאן מדובר שעדיין לא הוא רק רוצה למנוע את התפשטות שהאש לא יאחוז בקורה וחלילה תתפשט אש לכן הוא שם על זה כלי הוא צריך להיזהר שלא יכבו את הנר וגם כן קופין קערה על צוה של קטן ועל הקרב שלא תשוח לא חוששים מצידה נראה בהרחבה בגמרא מה מדובר האם זה הקרב שבא להזיק שלא בא להזיק מסוכן או לא וכדומה ומה איך באמת מתנהגים עעם כל שאר המזיקים בשבת אמר רבי יהודה הוא חולק ואומר מעשה בא לפני רבי יוחנן בן זכאי בערב הוא היה רב בעיר הרב ושם הגיע לפניו שאלה כזו לגבי הקרב בשבת שכפו עליו כלי אמר חושש אני לא מחטאת אני כן חושש אדם שעשה את זה שעבר על מלאכת סדה וחייב חטאת מחר נרחיב בכל ענייני המשנה בעזרת השם בהצלחה רבה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה