העמוד היומי מסכת שבת דף קיח עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קיח עמוד ב

[מוזיקה] דף קיח עמוד ב פסוקי הל שאנחנו נוהגים לומר מדי חג ומועד אם נתמקד בהם כל מילה כל פסוק מדבר בעד עצמו כל כך אנחנו מודים שם כל כך אנחנו משבחים לקדוש ברוך הוא על הניסים הגדולים שהוא עשה איתנו על כך שהוא הציל אותנו שהוא הפך אותנו לעם השם שהוא נתן לנו את החג ומועד לכאורה יאמר אדם אין דבר יותר גדול מלבוא ולומר את פסוקי הלל הללו בכל יום להודות לשבח לקנס לקדוש ברוך הוא אבל היום בעמוד שלנו אנחנו נראה ממש לא כל ה אומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף מה כן אתה רוצה לשבח לקדוש ברוך הוא על מה אומרים זה מצויין לומר בכל יום על איזה פסוקים אנחנו נאמר אומר רבי יוסי ולוואי ויהי חלקי מגומי אלל בכל יום זה הולך דווקא על פסוקי דזמרא ללוקה פסוקי הללויה הללו את השם מן השמיים והללויה הללו אל בקדשו הפסוקים האלה הלכאורה בנאליים הלכאורה סתמיים לא כל כך מרגשים דווקא עליהם אומר רבי יוסי הלוואי ואהיה חלקי מכאלו שאומרים אותם כל יום מה טמון כאן דבר נפלא לפעמים אנחנו הולכים על הדברים הגדולים ממקדים את עצמנו בניסים הענקיים וזה נפלא אבל ביום יום צריך לדעת דווקא הניסים לכאורה קטנים הסתמיים הללו שיש לנו מדי יום ביומו הללו את השם מן השמיים תנינים וכל תאומות אש וברד שלג וקיטור זקנים נערים בטולות בחורים כל הדברים כל העולם הזה ש יש לנו את הרצף הזה של היום יום הסתמי השגרתי דווקא בו טמונים הניסים הגדולים ביותר זה מה שרבי יוסי מתכוון לומר לנו אל תקטוף מלאכים אל תבוא ותמכה כפיים ותאמר אלה לשלם מדי יום ביומו גם לאט לאט זה ימאס לך זה כבר לא יהיה אמיתי זה יהיה מן השפה ולחוץ וזה אנחנו חלילה לא רוצים להגיע דווקא תתמקד בניסים הקטנים בניסים הללו של יום ועוד יום של שגרה ברוכה עליהם תודה בהם תשקיע עליהם הוא אומר יאי חלקי הם אילו שאומרים אותם בכוונה ובשמחה מדי יום ביומו הפסוקים הללו נאמרו גם בתור הזהב של ספרד וגם בתקופת האינקוויזיציה גם כשהיהודים ישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו וגם בצרות השמדות בשואה האיומה ובכל מקום הפסוקים הללו נאמרו מדי יום וסימל יש כל יום ניסים לפעמים זה ניסים קטנים לפעמים זה ניסים גדולים אבל דווקא הניסים הקטנים האלה שלכאורה מסתתרים בתוך הטבע הם הניסים הגדולים ביותר אומרת הגמרא קצת גלשנו אבל העמוד כמובן מתחיל בענייני עונג שבת דף ק ח עמוד א' ב שתי שורות האחרונות אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי כל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים הוא לא רק מכבד את השבת מעבר לכך הוא מפנק הוא מענג את השבת יתנו לו נחלה בלי גבול שנאמר אז תתענג על השם והרכבתיך על במתי ארץ ואכלתי נחלת יעקב אביך לא אברהם ולא יצחק דווקא יעקב אביך למה מדגישה הגמרא ואומרת לא כאברהם שכתוב בו קום יתהלך בארץ לורקה ולרוחבה שיש גבול לא כיצחק שכתוב בו כי לך ולזר אתן את כל הארצות האל את כל הארצות אבל דווקא אלו אלא כיעקב שכתוב בו ופרצת ימה וקדמה וצפון ונגבה לכל הכיוונים מזרח צפון דרום מערב בלי הגבלה וזה מה שנותנים למי שמענג את השבת רב נחמן מר יצחק אמר ניצול משיעבוד גלויות כתיב אח והרכבתיך על במתי ארץ וכתיב אתם ואתה על במותי מו תדרוך כחשו אבך לך ואתה על במתי מו תדרוך אם כן תנצל משעבוד מלכויות ולא תזדקק להשתעבד לאדוני הארץ המית חלפים בכל תקופה אמר רב יהודה אמר רב כל המענג את השבת נותנים לו משאלות ליבו כפי שאמרנו מה שליבו חפץ ומקבל יש אומרים נותנים לו משלות ליבו את נקודת הפנימית העמוקה של כל יהודי שכל חפצו ורצונו זה רק לעבוד את הקדוש ברוך הוא מגלים לו עוזרים לו לחסוף את הלט הפנימי הזה שכל רצונו הוא רק רצונינו לראות ולעשות את רצון מלכנו שנאמר ויתנהג על השם ויתן לך משלות ליבך עונג זה אני יודע מה הוא מה זה ה והתענג על השם ומה זה העונג הזה שבגינו שבזכות אני זוכה לכך ש וייתן לך משלות ליבך כשהוא אומר כתוב בפסוק במקום אחר בנביא וקראת לשבת עונג הוה אומר זה עונג שבת והתנהג על השם שנכתב בתהילים פירושו עונג שבת כפי שכתוב וקראת לשבת עונג במה מנגו איך אפשר להנג את השבת רב יהודה ברי דרב שמואל בר שילת משמי דרב אמר בתבשיל של טרדין ודגים גדולים וראשי שומין זה מה שהיה חשוב בזמנם וכמובן בזמנינו או בכל מקום אחר בכל עדה בכל ארץ מה ששם חשוב את זה תביא וענג את השבת רב חי בר אשי מערב הוא תופס את החבל בקצה השני ואומר בסוף הכל תלוי בלב עונג אפילו דבר מועט ולכבוד שבת השעו הרי זה עונג מה ימר פפה קסה דסנה אפילו אם הוא יקח דגים יטגן אותם בשמן וקמח אבל אין לו מספיק כסף והוא משקיע ועושה את זה לכבוד שבת גם זה נחשב עונג שבת כי בסופו של דבר אחר הלב הולכים הדברים מה שאדם מתכוון מכוון לעשות בשביל השבת זה מה שחשוב בזה נמדד עונג השבת ממשיכה הגמרא ואומרת אמר הבכיה ברב אמר רבי יוחנן ה משמר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש בזמנו של אנוש כך כתוב בחומש בראשית אז החלו אנשים לעבוד את עבודה זרה והתופעה הזו היייתה מאוד נפוצה אפילו אם הוא עובד עבודה זרה בצורה כזו מוחלים לו שנאמר אשרי אנוש יעשה זאת רוצים לומר אשרי אדם ובוחרים במילה אנוש כדי לרמז לנו שגם אם חטאו כדור אנוש ושומר שבת מחללו אל תקרי מחללו דורש את הגמרא אלא מחו לו גם אם הוא עובד עבודה זרה כדור אנוש מוכלים לו על פשעו ועל רשעו אמב יהודה ארב עמרה נוספת בכוח שמירתה והגנתה של השבת אלמלא שמרו ישראל שבת ראשונה אם עם ישראל היו משמרים את השבת הראשונה כש נצטוו לא שלטה בהן אומה ולשון שום אומה ושום עם לא היה יכול לשלוט להשתעבד בהם שנאמר לאחר שהם קיבלו את השבת ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקות עם ישראל יצא ללקות מן בניגוד ציוויו של משה שבו ונוחו ביום השבת על יצא איש ממקומו הם כן יצאו כבר בשבת הראשונה הם נכשלו וכתיב בתרי ויבוא אמלק הגיע אמלק חם עמם ואף על פי שהוא נוצח עמלק הוא זה שירר את האמבטיה הרותחת יצאו בני ישראל ממצרים איש לא אעז לעמוד בפניהם אבל לאחר שחטו הגיע אמלק אומנם הוא נכשל אבל הוא כבר פתח את הדרך לכולם הוא הבה את הזרז הוא הבא בעצם את הסיבה לכל האלו שבאו אחריו אם לא היו חוטים אומר רבי יהודה בשם רב עמלק לא היה בא וממילא כל האלה שלאחריו היו עדיין מוטעים ולא נוגעים לרעה בעם ישראל זה כוח הגנתה ושמירתה של השבת אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי למלא שמרן ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגלים שנאמר כתוב בנביא כך כה אמ השם לריסים אשר ישמעו את שבתותי שבתותי לשון רבים זה שניים כתים בתרי והביאותים אלר קודשי אם עם ישראל יזכה ישמרו שתי שבתות מיד הם נגלים יש אומרים שתי שבתות העניין הוא פשוט כל שבת משפיעה טוב על כל ימי המעשה הבאים לאחריה כשאתה שומר שבת ראשונה עדיין יש בה פגם כי היא באה מכוח ימי מעשה שעדיין לא היו מושפעים מקדושת שבת אתה שומר שבת אחת היא משפיעה כבר על שישה ימים הבאים שבת הבאה שוב על שישה ימים נוספים ועל ידי כך בעצם הגעת כבר שמרת שבת באופן מושלם שבת כזו שהגיע לאחר ששת ימי מעשה שגם הם באו מקדושת שבת ועל ידי זה זוכים לגאולה אמר רבי יוסי יאי חלקי מאוכלי שלוש סעודות בשבת הוא רצה לחזק את העניין הזה אולי במקומו לא היו כל כך מקפידים או שסתם הוא רצה לתת תוספת חיזוק ואמר יהי חלקי הלוואי וזכה ויהי חלקי מאנו שאוכלים שלוש סעודות בשבת אמר רבי יוסי דבר נוסף יהי חלקי מ גומרי הלל בכל יום האלו שאומרים את ההלל בכל יום מבינה הגמרא שמדובר על פסוקי הלל שנאמרים במועדים היני שואלת הגמרא ואמר מר הקורה הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף כמו שאמרנו זה הופך לליצנות כבר אין לו את הרגש הטבעי את ההתפעלות הזו בזמן אמירת ההלל ואם כן מדוע אומר יהי חלקי אונה הגמרא כי קמרין בפסוקי דזמרא באמת באותם פסוקים שאומרים הללויה הללו את השם מן השמיים והללו אל בקדשו ל זה הוא אומר יאי חלקי מאלו שאומרים זאת בכל יום אמר רבי יוסי חלקי מ מתפללים עם דמדומי חמה זאת אומרת כשהחמה אדומה בבוקר עם זריחתה ובערב עם שקיעתה אז הם נעמדים להתפלל תפילת השחרית ותפילת מנחה וכך הם זוכים שהיום שלהם עטוף בתפילה בכניסתו וביציאתו הם מקבלים את היום וסוגרים את היום בתפילה אמר המחי ברבא אמרבי יוחנן מצווה להתפלל עם דמדומי חמה אמ הזר מה יקרא יראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים רואים כאן שאם שמש מיד עם זריחתה יש מעלה מיוחדת לתפילה ולפני יריח דור דורים גם כן לעמוד ולהתפלל איך ש מ שוקעת ממש בשקיעת להתפלל תפילת מנחה ואמר רבי יוסי חלקי ממתי בחולי מעיים זה חולי קשה ייסורים והייסורים המרקים את עוונותיו של אדם ועל כן אומר רבי יוסי אני מקבל עלי את הייסורים שמרקו את העוונות והלוואי ומות בכל ימים דמר מר רובן של צדיקים מתים בחל י מעיים ואמר רבי יוסי החלקי ממתי בדרך מצווה כשאדם מת כשכל מעינו כשכל חפצו ובדרך לעשות דבר מצווה יש לזה חשיבות גדולה ואמר רבי יוסי ה חלקי מ מכניסי ש בטבריה טבריה זה מקום נמוך על שפת הכנרת שם במרה השמש כבר נכסית בגלל הערים שיש סביבה ם מקבלים שבת מוקדם לוואי ה חלקים מכניסי שבת בטבריה וממציאי שבת בציפורי שהם יושבים בראש הער והשקיעה אצלהם מאוחרת והם זוכים להוציא את השבת מאוחר הלוואי וזכה לקדם בכניסת השבת ולאחר ביציאתה ואמר רבי יוסי חלקי ממושבי בית המדרש האלה שאוספים את כולם לבית מדרש בתחילת סדר ולא מעמידי בית המדרש לא מאלה שתפקידם לדפוק על עמה עם סיום השיעור נכון צריך גם את האדם הזה אבל אומר רבי יוסי אני מעדיף להיות זה שאוסף לשיעור ולא זה שמבטל תורה ישנם אומרים מעמידי בית המדרש זה האלו שיוצאים ראשונים איך שהגיע הזמן נגמר הסדר נגמר הכולל נגמר השיעור הם הראשונים שיוצאים וגורמים לאחרים שגם כן יצאו מיד אחריהם ולא תעקבו קצת ללמוד על כך הוא אמר יהי חלקי ממושבי ולא מ מעמידי ואמר רבי יוסי יהי חלקי מגבי צדקה לגבות כסף לצדקה זה מצווה עצומה אבל ולא מ מחלקי צדקה ברגע שאתה מחלק אתה כבר נהייה בעל סמכות יש לך נגיעות אנשים פנים פונים אליך שתעשה להם טובה וכדומה לא ימלת שיהיה איזהו איזשהו נגיעה אישית שיקול אישי בחלוקה ולכן הוא אומר אני מעדיף להיות מאחורי הכלים הזה שאוסף ולא ההוא שמחלק ואמר רבי יוסי י חלקי ממי שחושדים אותו ואין בו אדם שיש חשד לגביו אבל זה לא נכון אנשים סתם חושדים בו בחינם זה כפרת עוונות אומר רבי יוסי יאי חלקי אמו אמר ה פפה לדידי חשדן ולא אבה בי לי התרחש כזה סיפור שחשדו בי על לא אבל בכפי המרשל מציע לקשור את זה לכמה מקרים המובאים בשס שאולי שם חשדו ברב פפה עעל אף שלא היה בו אמר רבי יוסי חמש בעילות בעלתי ונתתי חמישה ארזים בישראל הולדתי חמישה ארזים אנשים כשרים וחשובים בעם ישראל ומ אינו מי זה חמישה ארזים הללו רבי ישמעאל ברבי יוסי ורבי אלזר ברבי יוסי ורב חלפתא ברבי יוסי ורב אבילס ברבי יוסי ורבי נחם ורבי יוסי חמשת בניו הללו הוא משל אותם לחמישה ארזים שואלת הגמרא ויק ורימי לו גם בן בשם דימס למה אותו הוא לא מזכיר אונה הגמרא הינו ור דימס היינו מנחם והמי קרי ליור דימס שפניו דומים לורד הפנים שלו היו בגוון בצבע של ורד ולכן קראו לו ור דימס ושמו מקורי היה מנחם והוא הזכיר גם אותו בן הארזים שהוא נטה שואלת הגמרא חמש בהילות ותו לא זה כל מה שהיה עם רבי יוסי לממר דרבי יוסי מצוות עונה לא קיים הוא לא קיים מצוות עונה לאשתו אלא אמא אומרת הגמרא ברור שהוא קיים חמש בעילות בעלתי ושנית וכפי שכתוב בגמרא בעירובין הרוצה שיהיו בניו זכרים יבעל וישנה הוא אומר כיבתי את באמת דברי חכמים וכן זכיתי לחמש ארזים בעם ישראל אמר רבי יוסי מימי לא קראתי לאשתי אשתי ולשי שורי אלא לאשתי ביתי כי עיקר הבית הוא לשורי שדי כי הוא בעצם עיקר השדה הוא מתפעל את כל מה שקורה בשדה הוא מתכוון לומר לנו דבר ראשון דעו לכם שיחת חולין של תלמידי חכמים גם כן צריכה לימוד תראו איך בכל דבר היה לו כוונות וגם יש אומרים שזה מדרך הצניעות כך אומרים המפרשים לא לקרוא לאשתו בשמה וכן מאמר נוסף של צניעות אמר רבי יוסי מבלון הסתכלתי במילה שלי שואלת הגמרא איני הנהגה כזאת זה ליחידי סגולה רבי הקדוש ואמרו לי לרבי מהת מקו לך רבנו הקדוש אמר לו מימ ו הסתכלתי במילה שלי ואם כן גם לרבי יוסי היו צריכים לקרוא רבנו הקדוש רבי יוסי הקדוש ולא מצינו שקוראים לו כך אונה הגמרא אתה צודק זה הנהגה נפלאה אבל ברבי היה עוד דבר ברבי מת אחריב שלא הכניס לידו תחת אנתו ומעולם לא הריד את ידו בן האבנית מן הטבור ולמטה ועל שם ההנהגה הזו הוא נקרא קדוש ואמר רבי יוסי הנהגה נוספת של צניעות מימי לא ראו קורות ביתים חלוקי אף פעם לא פשטתי את חלוקי במהירות בצורה לא ראוייה כשהוא מתהפך אלא תמיד אומר רשי הואה מכסה עצמו בסדין יושב בצניעות ואז מוריד את החלוק בצורה עולמת ישר כדרך לבישת וזה מדרכי הצניעות ואמר רבי יוסי ממאי לא עברתי על דברי חבריי והוא נותן דוגמה יודע אני בעצמי שאיני כהן אם אומרים לי חברי עליל הדוכן אני עולה במקום כמובן אומרים המפרשים הוא לא היה מברך זה ברכה לבטלה יש אומרים גם מעולם לא יקרה כזה מקרה הוא רק התכוון לומר אני לא עובר על דברי חברי ואפילו אם הם יאמרו דבר גדול לקח את זה רק בתור דוגמה ודוגמה מוגזמת ואמר רבי יוסי מימי לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי אף פעם לא חזרתי מאם אמרתי אף פעם לא הייתי צריך להסתובב לראות עם מי שדיברתי עליו מאחוריי שמרתי על פי ולכן תמיד הייתי רגוע לא הייתי צריך לבדוק אם יש מישהו לידי וגם לא הייתי צריך לחזור בי מדברי רשי אומר דבר מעניין שרבי יוסי סובר במסכת רכינ יש מחלוקת והוא סובר שאין בעיה של לשון הרעים זה דבר שאתה יכול להגיד גם בפני אותו בן אדם כמובן נפסק להלכה ומובא כמובן בחפץ חיים בהלכות לשון הרע כמובן ש אסור לומר לשון הרע דבר גנאי בפני אותו בן אדם ויותר מכך יש בזה גם איסור לשון הרע וגם איסור של הלבנת פנים בכל אופן זה מה שרבי יוסי מתכוון לומר כך אומר רשי מביאה הגמרא עכשיו רשימה של המוראים שהשתבשו בכל מיני הקפדות מסויימות כמובן הם היו מקיימים את כל התורה אבל היה להם הנהגות מיוחדות שעליהם הם היו מקפידים עוד יותר זה היה משהו שהם התייחדו בכך אמר ארב נחמן תיתי לי ישולם לי הוא כאילו השתבח ואמר ישולם על כך דקי מן שלוש סעודות בשבת זה היה אצלי חוק ולא יעבור אמר אבי ד תתי לי דק מטיון תפילה אני הייתי מתפלל בכוונה ועל כך ישולם לי אמר אונד רב יהושע תיתי לי דלו סגינה 400 בגילוי הראש כידוע סימן ליראת שמיים לא הלכתי אף פעם ארבע אמוד בגילוי הראש אמר רב שת תיתי לי דק את מצוות תפילין אני זהיר במצוות תפילין וכמובן לא רק מניח אלא לא הולך ארבע אמות בלי בלי תפילין ואמר רב נחמן תתי לי דק מצוה ציצית שהוא זעיר במצוות ציצית וגם כן לא הולך ארבע עמות בלי ציצית אמר לרב יוסף לרב יוסף ד רבה הוא שאל את רב יוסף על אביו אבא אבוך במי זר טפי תן לי איזה הנהגה איזה הקפדה שבה הוא מתייחד אמר לי בציצית והוא נותן לו דוגמה מספר לו יום אחד אבק הסליק בדרגה הוא עלה בסולם הי הפסיק לאחותה ניטלה שלוחות מהציצי ול נחית ועתה קמה דלא רמיה הוא לא זז ממקומו עד שהוא לא תלה חוט אחר במקומו שיהיה לו ציצית שלא יהיה לו בגד ארבע קלפות בלי ציצית ויותר מכך הרי הוא יכל להוריד את הבגד וברגע שאין לו ארבע כנפות הוא יכול ללכת בלי ציצית בכל אופן הוא הקפיד נותר במקומו עד שהוא ישים את הציצית ורק אז המשיך ללכת ואמר הבת יזיר מסכת כשאני רואה תלמיד בישיבה שמסיים מסכת אני עושה מזה טררם אני עושה עסק אביד יומת לרבנן לכל התלמידים אני רוצה לעודד אותו אני רוצה ליקר את התורה ולכן אני עושה מסיבה לכל התלמידים מחר נמשיך ונראה הלאה גם בעניינים אלו וגם בענייני עונג שבת בהצלחה רבה ולהתראות [מוזיקה] מחר ש
לצפיה בתכנים נוספים: