העמוד היומי מסכת שבת דף קיח עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קיח עמוד ב

[מוזיקה] שב דף קיח עמוד ב נתחיל בעמוד א שורה השנייה מלמטה ראינו מאמרי שאדם שאוכל שלוש סעודות בשבס הוא נג את השבס הוא ניצול בזכות זה משלוש פורעניות מחמל של משיח מדינה של גהנום ומ מלחמ גגו מו כת נמשיך עוד ממרס במעלה של המענגת השבס אומר הוכ משו ביוסי כל מנג את השבס נוס נחלו בלי מצורים הוא מקבל נחלה בלי הגבלה בלי גבולות שנאמר אוז תיסה נגל השם והרכבתיך על במוס ורץ ואכל תיכו נחס יעקב אביך אם תתענג על השם תענג את השבת תזכה לנחלה כמו נחלת יעקוב אביך מה זה נחלת יעקוב לא כאברהם שכתוב בו כום מתהלך בורץ לאורכו אצל אברהם אבינו כתוב כך ארץ ישראל אני מביא לך אבל זה מוגבל זה רק ארץ ישראל ולא כיצחק שכוסו בוכי לכו לזרו תן את כל הרצות האלה אמנם יש את כל הארצות אבל זה גם מוגבל אלא כי יקב שכתוב פורץ קמו צנו ונג בו ללא הגבלה רב נח צחק אמר צון משיב גס אין הוא לא האויבים לא יכלו לו הוא ישלוט על האויבים שלו קסיו כביו לבמור כתוב לגבי נק שבס כיו לבמור לבך ממילא אתה תשלוט על האויבים אומר כל נגד הש שלש ליבו יש לו קלף שכל משלות ליבו מתקיימות שנאמר ונגל השם ויתן לך משלוש ליב אכו אונג זה איני יודע מהוא מי אמר שיס נגל השם זה חוזר על אונג שבס כשהוא אומר קוס על השבס אונג הבי אומר זה אונג שבס ממילא יש לנו עונג אונג בירש להבין שמדובר פה על אונג שבס והוא זוכה למישה לוס ליבוי במה נגוי מה נקרא להנג את השבס אביר שמואל בר של בשמי דרב אומר בתבשיל של טרדין זה סלק ודגים גדולים וראשי שומים אומנם זה דברים יקרים אבל בזה הוא מענג את השב אחי ברשי אומר רב לא צריך להגיע כל כך רחוק אפילו דבר מועט לכבוד שב סוי הרי ז העיקר שהוא עשה את זה לכבוד שבת מהי איזה דבר מועד ין לנו דוגמה אמר פוקסה דרס דגים קטנים שמטגנים אותם זה גם כן אם הוא עושה את זה לכבוד שבס זה כבר נקרא שהוא מנגד השבס אומרי אמ רבי יחנון כל השמר שבוס לחוס אפילו אבזור כדור אנוש שהם התחילו עם הב הם הכי גרועים הם היו הראשונים שבזה שנאמר אשרינו י ז וגוי מכ אל ת מכלו אלא מוול ו דנו אדם ששומר את השבס מווו ואנו איש זה בא לרמז על דור אנוש אפילו אם כמו דור אנוש אם הוא ישמור את השבס אז מ אז יהיה מוו על זור או הר אלמ ש ישראל ש לא שלטה בהן אומה ולשון שנאמר ו ביום השביעי לקוץ אם את השבת הראשונה במדבור היו שומרים עם ישראל מיד אחרי מהדר סיני הם היו זוכים שף אחד מהאויבים שלהם לא היו יכולים לו קסיב סום למה כי כתוב פה והיו בם השביעי יצאו מן העם ללקות קסיב בשרי ויב הי הולק מיד אחרי שמוזכר שחיללו את השבס ויצאו ללקות את המן בשבס למרות שהקדוש ברוך הוא אמר שלא יצאו מיד אחרי זה כתוב שיבים המול הגיע להילחם בישראל אומר רבי יחנון משום רבי שמעון בן יוחי אל מלא משמ ישראל שתי שבות לחסון מיד גולים עם עם ישראל שומרים שתי שבתות כהלכתו אז היו נגלים מיד שנאמר כמר השם לריסים אשר ישמרו את שבתותי סירי ואבי הקושי מה הם יזכו אם הם ישמרו את שבתותי שזה מיו שבוס שתיים זכו ואבי וסי לקוצי לגאולה השלמה אומר רבי וסי וכעת נראה כמה וכמה ממר שרבי סי אומר שהוא אומר נתחיל עם הממ שהוא אומר יהיה חלקיים זה מראה את המעלה הגדולה ש דבר שהוא היה רוצה להיות חלק מזה יהיה חלקם הולך לשאול סעוד איש בשבס הלוואי שיהיה לי חלק עם השכר שם יקבלו האנשים שאוכלים שלוש ודות בשבס אומר רבי יוסי אכל כי מגו רי הלל בכל יום אנשים שמשבחים את האלל בכל יום איני שואלת הגמרא זה מילה למר אלל בכל יום וו מרמר הקורה אלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף כיון שאלל אומרים רק בזמנים מיוחדים זמנים שהיו ניסים ממילא ברגע שוא אומר את זה בכל יום המר שו מבאר כביכול הוא לא מאמין בניסים הוא הוא מפחיד את המעלה כי אם אומרים כל יום הלל אז כבר הזמנים המיוחדים שהיו שם ניסים יורדים ואם כן הוא לא נותן לשבח את הקדוש ברוך הוא בזמנים מיוחדים בחת מצס מיוחדות להדגיש את הניסים שהקדוש ברוך הוא עשה אז כביכול הוא מחרף חס ושלם לקדוש ברוך הוא ואם כן רואים שזה לא מילה לומר הלל בכל יום אז איך רב יסי אומר יהיה חלקי עם אומרי עם גומרי לל בכל יום ונה גמרא זה לא הלל שאנחנו מכירים הלל הגודל מה שאומרים בזמנים מיוחדים אלא כיכ אומרים בפסוקי דזמו מדובר פה על הפסוק זימרו ורשי אומר שני מזמורים של הילולים הללו את השם מן השמיים הללו אל קצוי המזמורים שאנחנו מכירים שאנחנו גם קוראים לזה פסוק ד זמרו על זה אומר יהיה חלקים מאלו שאומרים את זה בכל יום ובאמת רשי גם מדגיש את שני המזמורים האלה וכך בהלכה שאדם שאין לו זמן לומר את כל הפסוק זמרו שני המזמורים האלה הם חובים שבהם ולמה זה כן יש לו מעלה לכל יום כיוון שפה הוא משבח על דבר שהוא טבע הבריאה יש פה יש פה נפלאות בטבע של הבריאה אבל זה אפשר לשבח כל יום וזה לא משהו שהוא רק לזמנים מיוחדים אומר ביוסי יה חלקים מ מתפללים דדו חמו דהיינו אם הוא מבש שכריס בזמן שעוד השמש מתחילה לזרוח ומה הריב לפני השקיעה אומר חיב רבי יוחנן מצוה להתפלל עם דדו חמו אומר אבזר יקרו איפה רואים פסוק הזה כתוב ירוו עם שומש איך שהשמש מריח מגיע ירוו דהיינו יקרו קרית שמה התפללו שכריס ולפני יריח דור דרים לפני שמגיע הריח לפני הלילה התפללו מרים ר חלק ממתי בכו מים דומר מר רובן של צדיקים מתים בכו מים מתיישרים בחולמים זה דרך הצדיקים יהי חלקים השכר שהם מקבלו וא מבלק מתה בדרך מצווה אנשים שהולכים בדרך למצווה ומתים יהיה להם שכר גדול בזה הלוואי ויהיה לי חלק בשכר שלהם וא מרב שיהי חלקי מי מכניסי שבץ בטבריה מוציאי שבץ בתבי טבריה היא מקום עמוק יותר וממילא השקיעה ה שקיעה מגיעה לשמה מוקדם יותר אז מקבלים שבת מוקדם יותר אז יהיה חלקי מאנשים שמקבלים שבת מוקדם ו מוציאי שבת בציפורי ציפורי זה היה במקום בער גבוה ממילא השקיעה היא מאוחר אז יהיה חלקי מאלו שמאחרים וצי את השבת מהבי חלק משיבי בית המש ולא מעמיד בית המקדש מאלה שמשיבים את בית המש ולא אלה שמונים שבזמן האוכל הם וצרים את סדר הלימוד ואומרים הגיע הזמן לצאת לאכול ואמ ביסי אכל כ מגבו צדקו לא ממכל ק צדקו או מביא רשי את הגמורה מבו בבשרה שם כתוב שצדקה גובים אותה בשני אנשים והם מחלקים אותה בשלושה אנשים כי החלוקה היא קשה יותר צריך מאוד ל העריך כל אחד כמה הצרכים שלו ויכול להיות בן אדם שהוא קצת נגוע הוא קרוב משפחה שלו יש לו איזה עניין להרבות לו או לאמית לו ולכן החלוקה היא מאוד מאוד קשה לדעת באמת שהוא עושה את זה על פי הנתונים הנצרכים ונדרשים בלי אינטרסים צדדיים אז ה אומר רבי יוסי להיות מגבי צדקה שמחלקים אני לא רוצה אבל הלוואי והיה לי שכר להיות מאלו שאוספים ואמר בסי חלקי מני ממי שחושבים אותו ואין בו זה שכר גדול אומר פופל לדידי חש דון ולא יהבו בי בי חשדו ולא היה בי אומר רבי ויסי וכעת נראה עוד דברים שרבי ויסי מעיד על עצמו חמש בעילות בעלתי ונתתי חמישה רזים בישראל זכיתי לחמישה בנים מיוחדים וחזקים ומה נינון רבי שמואל ברבי ייסי רב לוזו ברבי ייסי אב חלף זו ברבי ייסי רב פתיל ברבי יוסי ורבי מנחם ברבי יוסי שואלת הגמרא יש עוד בן של רבי יוסי שאנחנו מכירים ו דימוס היינו ורדיוס היינו מנחם זה הכוונה למנחם היה לו שם נוסף דימוס ומי קורא לי דימוס על שם מה הוא נקרא כך שפניו דומין לורד כיוון שהפנים שלו היו דומים לוד לכן ה ה נקרא ורדיוס ן כנה מהשם שלו הוא מנחים לממ דרבש מצווה תונה לא קיהה מהלשון של רבי סי משמע שהוא אומר חמש בעילות בעלתי משמע שהוא לא קיים כל מצוה ונה איך יכול להיות אלא אם חמש בילות בעלתי ושנית כתוב בגמרה באיר וביין שאתה רוצה שיהיו בניו זכרים יבעול וישנה אז חמישה חמש פעמים עשיתי כך וזכיתי לחמש בנים חמישה בנים מיוחדים אומר רביס ימ לא קרייתי לאשתי אשתי ו לשורי שורי גם השיחת חולים שאני מדבר היא גם כן מחושבת אשתי נקראת אלה לאשתי ביתי ושורי סדי כיוון שאשתי זה עיקר הבית אז ממלא קראתי לה על שם הבית והשור זה עיקר השדה כיוון שרשי אומר כתוב בפסוק ורב תבועות בכוח השור זאת אומרת הטיב של התבואה תלויה בכוח השור של החרישה אז לשור הוא קרא שדה כיוון שבסופו של דבר הוא עקר השדה אומר רבי סי ממ ללא הסתכלתי במילה שלי הני ואומרו לרבי מת קור לוך רבינו הקודש למה שאלו את רבי פעם למה יש לך תואר רבנו הקודש אמר להוא ממלו הסתכלתי במילה שלי אז אם כן רואים שזה מעלה מיוחדת שהייתה לרבי ועל כן קראו לו רבנו הקודש רבי יסי לא ראינו שקוראים לו רבי יסי הקדוש עונה הגמרא מלס אריס אוב שלא הכניס ידו תחת תבניתו שרבינו היה רבי היה מעלה נוספת שהוא לא הכניס את ידו מתחת לחגור כדי לשמור על ידיו ולכן ה נקרא הקודש ומ רבי לא ראו קורות בתי םר חלוקי תמיד תמיד הייתי צנוע גם כשהחלפתי בגדים וקורות בתי לא ראו את הצד האחורי כביכול של הבגד אלא תמיד הייתי מורים את זה מלמעלה לא הופך את זה כדרך שאנשים מפשיטים מעליהם איזה חלוק אז הופכים אותו לצד השני ומרימים אותו אלא הייתי מפשיט אותו לאט לאט ומכסה מ כנגד את החלק האחר של בגוף וא מרבי שמימה לא עברתי על דברי חברי על דברי חברי יודע אני בעצמי שאיני כהן אם אומרים לי חברה עלה לדוכן אני עולה עצם העלייה בלי ברוכה כיוון שא זה איסור אז אם חבריי אולים לעלות אני אעלה כיוון שמימי לא עברתי על דברי חבריי ואו מרב ש מימי לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי דהיינו רשי אומר שהבזי סובר שהגדר של ה שנורה הוא בדבר כזה שאם היה פה בן אדם שעליו מדובר אם לא היית אומר את זה סימן שזה דבר רע וזה אסור לומר בגדר לשון הורה אבל אומר רבי יוסי מימי לא דיברתי ללשון הורה זאת אומרת ממה לא אמרתי דבר שאם היו פה הבעלים הייתי צריך לחזור מאחורי להסתכל מאחוריי אם הם לא נמצאים פה ממילא זה כוונתו לומר שהוא מעולם לא אמר לא שנור אומר רב נחמן סלי דקס ג עוד בשבס אני קיימתי שלוש סעודות בשבת ולכן טסלי יגיע לי שכרי על זה שנזכה לקבל את השכר או מבית את הסלי ק מסיון תפילו כעת נראה רשימה של המירים שלקחו על עצמם וכך אומר הריצו ש ראוי לנהוג שאדם נכון שהם גם הם כל אחד דקדק בכל המצוות אבל לכל אחד היה מצווה אחת שאותה הוא נתל עם כל הכוח ועל זה אנחנו אומרים רב נחמן לקח את גמ ודוס רביד לקח ון תפילו סדק מסון תפילה הגיע לי סחרי שהקפדתי תמיד על יום תפילו האריכות של התפילה ולכוון שמה אומו רב ישוע תילי ג בגי הרוש תמיד הקפתי להיות עם גילו הראש אומ דינו עם כיסוי הראש אומר ש שלי כם ישצ תפיל לעולם לא הלכתי ארבע עמות בלי תפילין הומר רב נחמם סלי ק מש מזה צציס לעולם לא הלכתי 4 בלי ציצית אומר לרב יסב רב יס רי דרבי עבור במי זרפה יש איזשהו מצווה שאביך רב יוסף היה מקפיד על זה אומר לי בציצית יום אחד אני אספר לך סיפור שהיה איתו פעם אחת אב קוסו ליק בדרגי הוא היה עולה בסולם אפסיק לחוט באמצע הדרך נקרא לו חוט של ציצית נויס ווסה כמהזה הוא לא ירד מהסולם הוא נשאר באותו מקום שהוא היה עד שהוא לא הטיל ציצית חדשה כדי שלא ילך ארבע עמות או אפילו פחות בלי ואסלי קז צובו מסכת שיגיע לי סחרי על כך שאני מקפיד מאוד שכני כיוון שאני רוש שי ויש תלמידים שמסיימים מסכת שאני רואה דבר כזה אביד ת רבונו אני עושה מסיבה סיום סעודה לכבוד הסיום אומר וב סלי יעו רבו לכמו לדינה זיג ריש הבי סדי כשאני מגיעים לפני לדין תלמיד חוכם אחד מהנתבעים אני לא מוריד את ראשי הבי סדי על הכרית כמה דפנ בזו עד שאני לא מוצא זכות איך להוציא אותו זכי אני כל כך מחובר לתלמיד רחומים ועל זה יגיע סחרי אומר רבשי פסל לצו מרבו לדינה אני פסול לדון את מחוכים למה דוולה כגופו ואין דמ לעצמו עד כדי כך הוא מסתכל על עצמו כאדם שדן את עצמו כיוון שהוא חוכם הנידון ולכן אין אדם רואה את רואה חובה לעצמו לכן אני פסול מלדון תלמידי חח אז אם כן ראינו כן את המענג את השבת נחל בלי מצרים נותנים לו משאלות ליבו ומשמר את השבת כחסוי מוכלים ל על כל עוונותיו גם אם הוא עובד זור אם היומים ישבנו היו נגלים אם ישמרו שתי שבתות יגלו אמרנו רבי יסי אמר יהיה חלקי מכמה וכמה מעלות שיש ואחרי זה ראינו כמה וכמה מעלות שם רוים כל אחד נקת איזה מצה מיוחדת שאותה הוא הקפיד לקיים יותר מכל המצוות ואמרנו ש הבי היה עושה מסיבת סיום סעודה לתלמיד חוכם שסיים את ה סיום שיש לו יש לו סיום אז הוא היה עושה ליזה סעודה ורובה אומר שהוא היה מחפש זכות לתלמיד חוכם שבא לדון לפניו רבשי אומר שהוא כל כך נגוע שהוא לא יכול לדון את מחוכם מרוב שהוא מחובר ואוהב אותו וכמו שאדם לא רואה זכות חוב לעצמו ככה גם אם ידון לפניו תלמיד חוכם הוא לא יראה לו זכות ולכן הוא פסד את עצמו מלדן תלמיד [מוזיקה] חומים א
לצפיה בתכנים נוספים: