העמוד היומי מסכת שבת דף קיז עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קיז עמוד א

[מוזיקה] שלום מסכת שבת עמוד קיז עמוד א' אנחנו מתחילים שתי שורות קודם בעמוד הקודם במילה השנייה בשורה שלפני האחרונה ראינו מלקס בן רבי שמואל בנו שח בן ברוקו לחומים אם מפשיטים את הקורבן פסח כשחל שבת הה ערב פסח ל בשבת אם מפשיטים אותו עד החזה או עד הסוף והגמרא אמרה שהמחלוקת תלויה במשנה ש שמצילים תיק הספר עם הספר והגמרא הקשתה שזה לא דומה אבשות זה נידון ריסה וטלטול של הספר זה רק נסון של טלטול של אוצו מי דרבון וטלטול מד רבון ממילא אי אפשר לדמות אותם ואומרת הגמרא עכשיו תירוץ אחר אומר רשי בתרתי פליגי אומר רשי באמת יש שתי מחלוקות בין חומים לרבי שמואל בנו של רבי חן בן בורקו לא רק לגבי הפשטה אלא גם לגבי הקורבן כשאחרי שהושיט אותו עד החזה האם מותר לטלטל אותו או לא פליגי בטלטול ופליג ומלוכה והרעיה מהמשנה רק לגבי הטלטול ואחי קמרלי אם מצל תיק הספר עם הספר אם מותר לטלטל את התיק של הספר הגב הספר לא טלטל אור הגב בשר הגמרא פה אוחזת שאת הבשר ודאי שאפשר לטלטל כיוון שיש חשש שלא תקלקל אז מותר לטלטל אותו מחמה לצל ואגב שמותר לטלטל את הבשר אז ודאי שמותר לטלטל את האור כמו שמותר לטלטל את הספר הגב את התיק של הספר הגב הספר אומרת הגמרא מידומי כי זה דומה אוסם נעשה בוסיס דובר המותר התיק נעשה בסיס דבר המותר לספר שהוא מותר אח נעשה בוס זה דובר או אסור פה עכשיו הגמרא חוזרת במה פה הגמרא אוחזת בשר עצמו שהוא עכשיו אין בו צורך בשבש זה רק בשביל ליל פסח כש במוצאי שבש ממילא הבשר עצמו אין בו היתר טלטול הוא עצמו הופך למוקצה ואז ממילא האור שעל הבשר הוא נהיה בוסיס לדבר האסור בלבד אז ממילא אסור לטלטל אותו אז לכן עדיין מה הראיה שחים אמרו לו אלא אחי כמר לי אם מצילין תיק של ספר ם הספר ואף על פי שיש בתוכו מאויס לא טלטל אור הגב בושר רואים שלמרות שהתיק הוא בסיס למה אות גם כן מותר לטלטל אותו גם פה אף על פי שהבשר אי אפשר לטלטל האור גם כן יהיה מותר לטלטל את האור אומרת הגמרא מדו מי אוסם נעסה בסיס דוברו אסור ולדובר מותר שמה יש גם את הספר שהוא מותר ואמות שהם אסור אבל כיוון שזה בסיס גן דבר מותר מותר לטלטל אוכו האור כולו נעשה בוסיס דובר או אסור אלא אומרת הגמרא אחי כמר לי אם מבין תיק שיש בסוי חו מויס מעל מה להציל בו ספר טויו לא נטלת אור הגב בוסר שם אומרת הגמרא מותר לא רק להציל את הספר ר את התיק שיש בו ספר ותר אלא גם מותר להביא את התיק ולהציל את הספר ואפילו שיש בו מאות ואני מטלטל את התיק רק עם מאות מותר לטלטל אותו אגב הספר אז גם פה למרות שהאור נעשה בסיס רק לדבר האסור יהיה מותר טלטל שואלת הגמרא וי גוף המנהלן באמת מי אמר שמותר לטלטל את התיק עם המאות ואז לקחת אותו עד הספר ולהכניס את הספר ואז להציל את הכל ביחד אמהו מתנן מה תרצה לומר שמזה שכשיש תיק עם ספר ומאות לא צריך לזרוק את המות מותר להוציא את הכל ביחד אז מזה אני רוצה ללמוד שגם כן מותר לטלטל את התיק שיש בו רק מאות לקחת אותו למקום הספר להכניס את הספר ואז להוציא את הכל ביחד הגמרא מידומי זה לא דומה אוסום הטעם שכשיש את התיק עם המאות ספ ביחד לא צריך לזרוק את המאות זה כיוון שאד אוכי ואוי נפלת ליקה לא הכריחו לא חיוו אותו לנער את המאות מהתיק כיוון שבינתיים עד שינהר יכול ליפול דלקה אז לכן זה חלק מהצל שהתירו אחה אבל כאן אם הוא הולך במיוחד להביא את התיק ולשים את הספר בפנים כדי שהוא יוכל להציא את התיק אז הפוך אד אחר וחלש דינן אם יש לו זמן ללכת להביא את התיק אז הפוך עד שהוא מביא את הספר שבינתיים גם ישליך את המאות אז לכן אין לנו ראייה שמותר לטלטל את הספר עם המאות ולקחת אותו לכיוון הספר ויהיה מצב שהוא מטלטל את התיק כשיש בו אך ורק מוקצה אין לנו כזה ראייה במילא אין לנו ראייה למקרה של הקורבן פסח אז מה הם אמרו לו מה חכמים אנו לו אלא אומ מר ברשי לאלום כדי אמרי מקורם לעולם כמו שאמרנו מהתחלה שהם הקשו לו ישירות אם מותר לטלטל את התיק הגב הספר אותו דבר מותר להפשיט את הקורבן פסח עד הסוף כוון שכבר התחלת במשהו של קודש שלצורך גבוה אז גם מותר לעשות לצרך דיות לגמור לגמרי את ההפשטה וקשל א טלטול ואכ מלוכה מה הקשה איך אתה מביא ראיה מטלטול דרבון פשתה שי מלכ דס כגון דלא כבור מדובר בציור שהוא לא צריך את האור ממילא הוא לא מכוון בהפשטה לצורך האור ואז אין פה מלאכת מפשית מדורסה שואלת הגמרא וב ורובד מרב ש פסיק רש ולא ימוס אם זה כיוון שזה פסיק ריש שלמ האור אם יצא מופשט מהבשר וממילא יש בו תועלת ממילא גם אם הוא לא מכוון לזה לאליה אפילו רבי של מיד שזה שזה אסור אז ממילא איך יש ראיה עוד פעם מאיסור דרמון איסור דוריתא אומרת הגמרא דש קילי בברז מדובר שהוא מוריד את האור לא מפשיט אותו כדרכו אלא מפשיט אותו חתיכות חתיכות קטנות קטנות כל פעם שאז זה מקלקל בעצם את האור אז אין פה תועלת באור וכיוון שהוא לא מכוון לצורך האור אז באמת יש פה רק איסור דרבון וכמה שזה רק סורד רבון אז זה מה שחכמים הקשו לרבי שמואל ברוקה ממיש נ ש מותר אגב ההצלה של הקוד לעשות גם דבר של חול להציל את התיק אותו דבר יהיה מותר לגמור את ההפשטה של הקורבן פסח וראינו במשנה ולאכן מצינו אסון וכולי מלקס אם לאינו מפולש למב נו מפולש זה שמותר להציל את הכיס והקודש או גם ל מפולש לפי בסרי שואלת הגמרא ה יחידה מ מפילו אחיד מי שאינו מפולש על מה מדובר אומר רב חסדה שלוש מחצו ושני לכי יין אם למבוי יש שלוש מחיצות ושני לכי יין כון נראה זה שלפי שיטת רבי אליעזר שצריך שני לכי יין בכל מבוי כדי שמותר לטלטל בוי ואומר רשי ומדובר אם מדובר שעשו גם את השני לחין אז מדובר במבוי שגם עשו שיתוף מבורות והכל כלומר מבואי שלכתחילה מותר לטלטל בו זהו מבואי שאינו מפעיל וש לזה התכוונו חכמים במשנה שזה המבוי שאינו מפולש שמותר להציל לתוכו את הכיס והקודש שלוש מחיצות לכי אחד אם יש שלוש ש רק לכי אחד שלפי רבי אליעזר אי אפשר לטלטל לשם זהו מבוי המפ לוש לזה התכוון רבי סיר שמותר להציל לשם את הכיס וקודש ותרוו הליב דרבי אליעזר כמו שהזכרנו מקודם דתנן כמו שכתוב במשנה אך שר מבוי ושם אומרים לכי וקרו ובסל אומרים או לכי אוי קוירו רבי אליעזר אומר שני לחיים אז רואים לפי המשנה אומרת אמר רב חסדה זה הליב ד רב אליעזר אם יש לחין זה לא מפולש אם יש רק לחד זה מפולש אמר לירב קשל רבי שלוש מחיצות אחד מפל קורס יש פה ארבע מחיצות איך אפשר לקרוא לזה מפולש ועוד לרבנן נציל לתוכו אוכלין ומשקין המשניות מחולקות יש את המשניות בהתחלה של הצלת כסוי הקודש וזה למבוי אחר כך יש משניות של הצלת מזון שלוש סעודות וזה כתוב שמצילים לחצר מעורבת אם המבוי הזה זה כמו שרב חסדה אמר שלפי חכמים מדובר במבוי שהוא עירוב ומחיצות הכל כהלכה שמותר לטלטל בתוכו אז למה יש את החילוק הזה בין המשניות לפי חכמים צריך להיות שמותר להציל מזון של סעודות גם למבוי ולמה חילקו את זה בין כיס וקודש למזון שלוש סעודות אלא אמר רבי שתי מחיצות ושני לכי יין משני צידי המבוי זהו מבואי שאינו מפילו ש מדובר לפי שיטת רבי יהודה כמו שנראה לקמן אז אם יש שתי מחיצות ושני חיים בשתי הקצוות זה מבואי שנו שעליו דיברו חכמים שתי מחצו ולכי אחד זהו מבוי המפ לוש ואומרת הגמרא ותרב ליב דרבי יודה תניה יסר לכן אמ רבי יהודה מי שיש לו שני בתים בשני צידי רשו הרבים אז זה כבר מספיק כדי שאותו מקום בין שתי מחיצות זה רשו יוחד ועושה לכם מכאן ולכם מכאן או כירה מכאן וכירה מכאן ונוס נוסן ונוס נוסן באמצע אמרו לו אן מארן רשו הרבים בכך אז רואים לפי ש רבי יהודה צריך מבוי מבוי מתוקן זה שתי מחיצות ושתי לכי יין וזה מה שאמרו חכמים שמצילים שם את הכיס והקודש לפי שיטת רבי יהודה במסר דיבר יהודה שעשו רק לכי אחד ולכן הוא קרא לו מפולש אמר להב מקשב לרב לדידך נ מ לרבו נציל את או ומשקין אם זה לפי שיטו סחור והמשנה לפי רבי יהודה ויש פה מבוי יש פה מבוי שהוא כשר לכתחילה לטלטל בו ולהוציא עליו מרשו היוכל כ שיש לו את כל התיכוני המובי שצריך לפי רבי יהודה אז לפחות תחזור השאלה השנייה שאתה עצמך שאלת על רב חיסנה שלפי ח חומים יהיה מותר להציל לשם גם אכין ומשקין ולמה המשניות חילקו ביניהם אלא אומר רבשי שלוש מיצוס ולכי אחד זה מבואי שאינו מפולש חוזרים לפי רב השי לשיט רב אליעזר שצריך שני לכי יין ומקרה ראשון לפי ח חום מדובר בשלוש מחיצות ולכי אחד אז חסר בתיקון מבוי אז לכן רק סו הקודש ולא הכינו משקין ולזה קרוי מבוי שאינו מפולש כלמ יש פה ארב מחיצות זה לא מפולש שלש מכי צוס בלא לכי זהו מבוי המפל שגם שבטר התיר אליו ואומר רב אשי ואפילו לרבי אליעזר דמר בעין לחיים אי לפי רבי אליעזר צריך שתי לחיים כדי שיהיה מותר לטלטל במבוי הני מילי לאכן ומשקין אבל לספר תויו בחד לכי סגי בספר לצורך הצלת ספר תורה וכס התירו לטלטל למבוי אפילו אם יש לו רק לחי אחד לפי חכמים ולפי ב סעיר הסובר של אפילו לרבי אליעזר התירו לטלטל אפילו בלי לחיים בכלל רק שיש לו שלוש מחיצות ועד כאן קיז עמוד א' תודה רבה [מוזיקה] ובהצלחה ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: