העמוד היומי מסכת שבת דף קיד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קיד עמוד ב

[מוזיקה] שבל דף כיד עמוד ב נתחיל בעמוד א בשורה האחרונה ראינו את המחלוקת רבי שמואל ורבי עקיבה במשנה לגבי האם אפשר להקטיר את חלבי שבת בם הכיפורים שחל במוצאי שבת רבי קיב עשר ורבי שמואל הטיר וראינו את הדרשה שלהם לה שבוס בשבת אומר רב זר כי אבנה בבו ואמר למדתי תורה בבו לפני שעליתי לארץ ישראל אני ידעתי שעוד תני מה שכתוב בברייס יום הכיפורים שכל להיות ערב שבס לא היו תוקים ומצאי שבת לא היו מבדילים זאת אומרת הדרך הוא בימי שישי ערבי חג ערבי שבת לתקוע בשופר כדי להבטל תעם מלאכה מה קורה כשיש יום אחד שהוא קל יותר ואחריו בא יום חמור צריך עדיין לתקוע כדי שיידעו שעכשיו נכנסים ליום שהוא גדול בקדושתו ויש מלאכות אסורות אבל בברסה שם כתוב שלא תקו כשיום כיפור חל ביום שישי כיוון שכל מה שאסור ביום כיפור אסור גם בשבת אז אם כן לא עולים בדרגה לאסור עוד דברים נוספים אז מאותה סיבה גם במוצאי שבת לא הבדילו ואמרו המבדיל מין קודש לקודש כיוון שנכנסים למוצאי שבת ליום כיפור ממילא נשארים באותו קדושה של שבת וכל מה שעשו בשבת עשו ביום הכיפורים אז אני חשדתי דברי הקולי לא חשבתי לתלות את זה מחלוקת רב הקיב ורבי ששמואל כי סליק נ לאס כשעליתי לארץ ישראל אז כחיית ודברי רב שמ בן פזי יוסי וקומר מצאתי שהוא מסביר רב הגיבי זה דווקא בשיטת רב קיבה שהוא סובר שאסור להקטיר חלבי שבת ביום הכיפורים וכמו שבשבת רגילה לא צריך לתקוע אם חל במוצאי שבת יום כיפור לא תוקים בשבת כדי שידעו שלא להקטיר את החל ושבס ביום הכיפורים כי הולך להיכנס יום כיפור לא כי ממשיכים את אותה דרגה אז לא צריך להשמיע לנו שזה יהיה אסור במוצאי שבש כך גם כשחל ביום שישי יום כיפור לא צריך להשמיע לנו תקיעות כדי שנדע שבמוצאי מוצאי יום כיפור וליל שבס אסור להקטיר את החל והולו של יום כיפור אז זה דווקא בשיטת רב עקיבא שהוא סובר שאיין עניין כין ששניהם באותו דרגה וממילא אין צורך לתקוע כדי להתרות את הקונים ודאי שהם יודעים שלא שלאו להקטיר את של את של יום הכיפורים בשבס אבל לפי רבי ששמואל די רבי ימואל כיוון דום רחל ושבס קררים ביום הכיפורים הוא סובר שאם חלבי שבת נשארו וכעת מוצי שבס ביום כיפור אפשר כן להקטיר אותם להתקע כידיד דחל ושב כ ביום הכיפורים כדי שכשל יום כיפור ביום שישי שיתקעו בשופר ולמה כדי שנדע שהיום בערב אסור להקטיר את האימורים של יום הכיפורים כיוון שיום כיפור הוא קל יותר משבש וכמו שרבי שמואל למד שאסור להקטיר את האימורים של יום הכיפורים שהוא מודה שהשורות של יום הכיפורים בש שבס צריך תקיעות ומה התקיעות האלה א' זה ירחיק אותנו מלקטי במוצאי יום כיפור כי זה שבס אז נדע שלא להקטיר אותם וזה גם מלמד אותנו להבא שכשם הכיפורים יכול ביום ראשון נזכור את התקיעות האלה של יום שישי שלימדו אותנו שכאן יהיה אסור אבל נדע מזה שכשזה חל של שבס לפני יום כיפור מוצא שבס זה יום כיפור אז יהיה מותר והראיה מהתקיעות שבאו להעלות לקדושה גדולה יותר אז עכשיו שהקדושה הנמוכה כביכול של יום כיפור היא אחרי שבת אז מותר להקטיר ואמין לינו ואמרתי לו קוני זריזי אמרתי לו לבשם בן פזי ליהודי הבן של רבש בן פזי שהוא רצה לקלוט את זה מחלוקת רבי שמן ורבי כיב קונים זריזין ואם כן התקיות הם לא צריכות לא נצרכות בשביל הקונים אלא בשביל שער העם ולכן אין צורך לתקוע גם לפי רבי ששמואל אמר לה מקשי שברי רב חיז לרב השי מי אמרים קונים רזים האם באמת אני אומר שהיות לא נועדו בשביל לזרז את הקונים שידו ט להתבטל ממלוכה ותנן שלוש להבדיל את העם ממלוכה שלוש להבדיל בין קודש לכול אז אנחנו רואים שלכאורה מה זה שלוש להבטל את העם איפה תקעו את זה הרי תקעו את זה במקדש ועל זה כתוב להבטל עם לכאורה זה בעקר בשביל הקונים אונה אגמ כד אמרבי לשמד בירושלים אוחנ לשע רמד בירושלים וזה הכוונה למה שכתוב במסכת סיומה שם כתוב שאלני עשתה נברשת על גבי פתחו של היכל כדי שיידעו הנץ החמה וכתוב שהקורא קריאת שמע עם השה המשמר לא יצא ידי חובה כי הם קוראים מאוחר אז אם כן איך זה מסתדר אתה אומר שקראו בנץ היה נברשת אלא צריך לומר ש הנץ הנברשת ורטה מתי לקרוא לשער רמד בירושלים הקונים היו צריכים לקרוא כשהם יכולים לקרוא שזה אחרי זה אז אם כן אז אנחנו אומרים ש יש מושג לעשות סימן בביס מקדוש לשאר האנשים שנמצאים שםם ולא לקונים ככה גם התקיעות שופר נעשו ל לשאר העם ולא לקונים אז אין קושיה משם שואלת הגמרא קושיה נוספת על התקיעות לתקע אתה אמרת שאין עניין לתקוע ביום כיפור שחל ביום שישי גם לפי רבי שמואל וגם לפי רבי עקיבא למה ולית לידי ני ממ למלו אנחנו יודעים שיום כיפור זה יום שהוא קל יותר בעניין של כניב סורוק שזה דבר שאסור בשבש מצד מיכין משבש לכול אם הוא רוצה שבת אחרי צהריים להכין ירקות תלושים מהקרקע אבל להכין אותם למאכל אסור לו הוא מכין את זה יום חול לבישול אבל ביום כיפור התירו כן ולמה כיוון שזה מגביר בו את העינוי של האכילה בזה שהוא מתעסק עם המאכל אז תירו את האיסור הזה א שואלת הגמרא בוא נעשה תקיות כאלו כדי שיידעו שמי אמינח ולמעלה מותר לו להתעסק עם זה וזה קושיה בין לפי רבי כיבו בין לפי רבי ששמואל על ידי זה אנחנו נדע שם כיפור הוא קל יותר מ הוא קל יותר משבש אומ רב יוס לש דך שבוס לאטר אתה רוצה כעת ביום כיפור שכל ביום שישי שיהיה תקיעות לפני שבת וזה בא ללמד אותנו הנה הולך להגיע שבת שהיא חמורה יותר ומה היא חמורה יותר אה בעניין של כניבת ירק אבל השנה הזאת אתה רוצה שבעצם יורו לעשות תקיעות ביום כיפור והרי זה מלוחי כמו שעשו בשבת עשו גם ביום כיפור שיתירו לתקוע כדי להורות לנו עתר מה פתאום כל התקיעות האלה נועדו כדי להורות ייסורים להבדיל ממלוכה אבל לא בשביל להורות יטור לא בשביל להוראות עתר וזה מה שרבי יוסף אומר אין דוכים שבוס להתיר אתה רוצה לדחות השבות של תקיעות רק בשביל להשמיע לנו שמותר לקנב את הירקות לא מסתב רב ש שיד רבידי אומר תירוץ תירוץ אחר שבוס קורב ו התירו שבוס רחוי קו לא התירו אתה שואל בוא בוא נתקע עכשיו ביום כיפור שחל ביום שישי הרי בשנה הזאת ודאי שלא יוכלו לקנב את הירק ולמה כיוון שמתי מה הוא עושה עם זה הוא מכין את זה לבישול מתי הוא מבשל את זה במוצא יום כיפור מוצע יום כיפור בשנה הזאת זה שבס אז ודאי שהוא לא יכול ולא נטיר לו לקנב את זה כי אין לזה שימוש אז אתה רוצה אבל שזה יורה לו על שנה אחרת שחל יום כיפור לא ביום שישי שאז הוא יוכל להתיר לו היום לתקוע בשביל שנים הבאות זה לא מתיירים שבוס קרובו התירו שבוס רחוק לא התירו לא מתיירים שבוס בשביל הוראה רחוקה לשנים הבאות שואלת הגמרא ו שבוס קרובו התירו אתה רב שי שבעצם רוצה לומר שאם זה היה השנה אז היו מורים להתיר לתקוע שזה בעצם שבוס אפילו שזה בא רק להורות ער ותנן יום טוב שחל ע א שבס תוקים ולא מבדילים מוצאי שבס מבדילים ולא תוקים אם יום טוב חל בערב שבש יש תקיעות כיוון שצריכים להודיע שמעכשיו אסורים גם במלוח שלכ נפש כי הולך להיכנס שבס והמי תק ככי דלידי ורי בשיט לטר למה אתה אומר ששכל מוצאי שבש יום טוב חל מוצאי שבס אז עושים אבדולה בין קודש לקודש אבל אין עניין לתקוע בשבס כדי להורות על יום טוב כיוון שאדרבה שבס היא חמורה יותר למה אם אתה אומר שתוקים גם בשביל להורות עתר אז ליתלי בשי לטר בוא תתקע בשבת כדי שנדע שבמוצאי שבס מותר לשחוט שזה ל יום טוב אלא מחבת כדי רב יסב ודאי שלא מתיירים שבוס בשביל להתיר כל העניין של התקיעות זה רק בא לאסור ולהחמיר להבטל תעם ממלוכה ולא להתיר אז אם כן לא צריך להגיע א תירוץ של רב שיש רבד הוא לא תירוץ נכון וצריך לחזור לתירוץ של רב יוסף שאין דוכין שבוס להתיר אומר רב זר אומר רב הונה ואמר לו אמר רבב אומר רב הונה יום הכיפורים שכ להיות בשבו עשו בקני יורק יום כיפור שחל בשבת עצמה לא התירו נכון שמצד האיסור של יום כיפור התירו כדי שירבה בו בינוי כשהוא מתעסק במאכל אבל מצד שבס יש את האיסור של מיחים ולכן זה עשו אומר רב מונה תני מנ הכיבור משכ להיות בשב שעשו בניב הסורק את שבוס שבוס כתוב בפסוק שבוס שבוס למי אי למלוכה אם זה בא ללמד על מלוכה שאסור קסיב לא תעשה כל מלוכה כתוב כבר ביום כיפור שאסורה שם כיפור אסור בכל מלוכה אל ולב הקנית יורו כ שזה בא לרבות ש שוסון ל דבר נוסף שגם דבר שבשנה רגילה אסור יש בזה שבוס דהיינו אם זה חל בשבת יהיה אסור כניבת ירוק שמע מינו וד היינו לכאורה ה אמרנו שזה רק עניין של מיכי איך אנחנו דורשים את הדרוש של שבוס הכוונה היא ש מצד ססק מלו זה לא חוזר על זה אבל מצד שבוס של שבוס של עסה כן יהיה על זה ולכן אנחנו אומרים שזה בע לרבות שכשזה חד בשבס יהיה אסור או מרחיב או רב יוחנן ם הכיפורים שכל להיות בשבס מותר בקנית יורק זאת אומרת ביום כיפור רגיל אין לנו את הפסוק של שבוס אמנם יש פוסק של שבוס אבל הגמרה ביו דורשת את זה לעניין עינויים של יום הכיפורים בשבס יש את הפוסק של שבוס אז כניבת ירק בשבס יש לה את המכים שזה האיסור היחיד מצד לא סס כל מלוכה ויש את ה שבוס שזה חוזר גם על כניבת ירק ולכן יהיה אסו שיום הכיפור חל בשבס כך אמרנו בשם רב מניה אבל ביום כיפור לבד ששמה אין את שבוס לעניין המוכס אז שם באמת התירו מצד המחין כיוון שזה מערבה לו את העינוי בזה שהוא מתעסק במאכל אומר הבכי ברבי ארב יוחנן יום הפל להש ב שבוס מותר בגניבת ירו סובר רבי יוחנן אומר רבחי ברב שמותר כן למרות שזה חל בשבס מסו מני מהורים שחל לה בשבס שעשו בניסור אתמ שבוס שבוס למי אי ממלוכ ווקסי ססק מלוכ א בניורק וזה הברס שכעת הבנו ומזה למדנו שאסור כשזה חל בשבס איך רבי יוחנן אומר שמותר לא לאלום למלוכה אומרת הגמרה רבי יוחנן סובר שהפסק באמת בא למלוכה הברס דיברה שבוס לעניין מלוכה ולעבר בס ולא יעשה זה לא בא ליום כיפור שחלה בשבס זה לא בא לעניין כניב ירק אלא זה בא לעניין איסור מלוכה וזה בא לומר שיש פה גם ס וגם לא ססה תס רב יוחן יב בשבו מותר בקני יורק וכי ברו כיפורים צריכ ס בחול מפצים באגוזים ו מפרכסים ברימונים מן מנחו למלו מפני עוג מס נפש מותר לעשות עוד כמה וכמה עניינים של מאכל כיוון שזה מקרב לו את העינוי ומגביר לו את זה מותר אבל דווקא בנימינ ח ו למלו אומר רשי שהוא שואף ומצפה לעת אכילה והי כ אגמס נפש טפה שאדם ממש קרוב לזמן אכילה הוא ממש קשה לו עצום אז זה גורם לו אגמס נפש דבר רבי יהודה מכאן וקרוב היו מקנים חותכים את הקרוב ורבי גר דקרי היו לוקחים בדלת ומכינים אותה כ דח וקו מחפי רבי ראה שהיו מקדימים כבר הולכים ומקימים עוד לפני זמן המנח אמר לו אוסי הגרתי מרוב שמ דבח וסי כדי שיקבלו ממנו את היסו אם הוא היה אומר את זה בשם עצמו לא היו מקבלים אז הוא אמר הגיע הגרת מרבי יוחנן בארץ ישראל שזהו שאסרו להתעסק ולעשות מלכס לחתוך את המאכלים ביום כיפור אדרון לוך ורי אז אם כן ראינו כאן בעמוד לגבי התקיעות של יום שישי שחל יום כיפור חל להיות בערב שבס אז בברייס כתוב שלא היו תוקים היה צד לומר שזה רק עלי בדי רבי עקיבא אבל הגמור אומר שזה גם לפי רבי ששמואל כיוון שזה לא בא לזרז את זה לא בא לזרז את הקונים כי קונים זריז זה בא רק לשער אמד בירושלים אז לא הם לא צריכים לדעת שחלב שבת קריבים ביום הכיפורים וממילא לכן אין סיבה לתקוע כעת ביום הכיפור שאלנו למה לא לתקוע בשביל להודיע שקנית ירק מותרת אמנם לא בשנה הזאת אבל בשנים אחרות שם כיפור חל לא ביום שישי שאז אפשר יש עתר מיוחד להתעסק עם המאכלים ולחתוך אותם ואיין פה איסור של מיכין כיוון שזה מגביר בו את העינוי ולכאורה בוא נתקע ביום כיפור כזה כדי שנדע שיום כיפור הוא יש בו דבר שמותר מאשר שבש רגילה אז ירצ שלא דוחים שבוס אתה רוצה לבוא ולהתיר לתקוע ביום הכיפורים של יום שישי כדי להורות לנו עתר של כניבת ירק לא מה פתאום התקיעות שהתירו לעשות ביום טב זה רק כדי להורות איסור עוד מעט מגיע שבס אז מתיירים לך לעשות מלוכה של תקיעות יוםטוב כדי להכריז על ה ביטול מלוכה של אכ נפש של שבס אבל ודאי לא באים להתיר תקיעות בשביל להורות לנו עתר של כניבת ירק והתירוץ השני של רב יוסף שרצה לומר שבגלל שזה לא מלמד אותנו על השנה הזאת כי השנה הזאת ודאי כה ק אסורה כי מוצא יום כיפור זה כבר שבס זה בא רק להורות שבוס רוייקו לא צריך להגיע לזה וזה לא נכון כיוון שראינו שגם ואם תאמר לי שבשביל עתר מורים ושבו קרובו אז היה צריך גם לתקוע ביום טוב שחל בערב שבס במוצאי שבס כדי להורות לנו שיהיה מותר לשחוט במוצא שבס אז ודאי שלורות עתר אין תקיעות ו לכן אין תקיעות בי כיבור שחל ביום שישי אמרנו את המושג הזה מה קורה אם חל בשבס אז בהתחלה אמרנו רבונה אמר שעשו בקנית ירק והבנו בריסה שכיוון שכתוב שבסון דורשים את זה בשבס לעניין קניבת ירק לא לעניין מלוכ ש אסור כתוב לא תעש כל מלוכה והאיסור הזה שבוס נאמר בשבס אבל ביום הכיפורים הבוסו נדרש דרוש הר לכן אם קיבור חל בשבס אז אומר רב הונה אסור לקנית ירק רבי יוחנן אמר שמותר כן כניבת ירק ואת הדרוש שש בוסן הוא דורש לעבור על עסה ולא יס עסה ורבי יחן גם הטיר לפצע אגוזים פרקס רימונים אבל דווקא מנ המינוח למע לו הבנו שאצל רבי הלכו והקדימו ולכן הוא אמר להם שרבי וחנון כבר הגיע המכתב ממנו שזה אסור כדי שיקבלו ממנו ומנו מדבר כזה למה דוקא ממין חו למלו כיוון שזה קרוב למאכל זמן האכילה סיום הצום אז זה גורם לעינוי גדול ולכן זה מוסיף עינוי לצום אז בעצם האיסור בשבס הוא מצד מיכין ויש את האיסור של שבסון שזה בנוסף למכין גם איסוס צריך לשבות ולא לעשות את כניבת ירק ואילו ביום כיפור אין את האיסור שבסון ומצד מיכין זה יסו דרבון התירו את זה בגלל העינוי נפש השאלה מה קורה קיפ הוחל עם שבס האם פה התירו אז את המכין את השבס או לא רבונה סובר שלא התירו וזה חוזר ל שבסון חוזר על כניבת ירק רבי החנון דורש שה שוסון לא חוזר על כניבת ירק אלא זה חוזר לשער מלכס ואילו קניבת ירק באמת יהיה מותר גם שזה חל בשבס אדרון הלוך ולוק [מוזיקה] שורי א
לצפיה בתכנים נוספים: