העמוד היומי מסכת שבת דף קיד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קיד עמוד ב

[מוזיקה] דף קיד עמוד ב היום אנחנו נעסוק גם בתקיעות שהיו תוקעים בכל ערב שבת כדי לתזכר את העם לפרוש ממלאכה ולהתכונן לשבת קודש התקיעות הללו היו מתבצעות בירושלים לכל הפחות בבית המקדש עלו שאומרת הגמרא הכהנים לא היו צריכים שום תזכורת כהנים זריזים הם כן הגמרא מדברת על סיטואציה מסוימת הם צריך תקיעה או לא אומרת הגמרא צריך בשביל להזכיר ל הכהנים והגמרא אומרת לא הכהנים הם זריזים הכהנים הם היו בעצם הורי ההלכה יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל הם היו מנחלי המסורת והם היו זוכרים תמיד ומתוסכלים תמיד ודואגים היה להם עול על עצמם רשי מביא גם לעניין קריאת שמע לדוגמה היה בעצם איזה נברשת בהיכל בבית המקדש שהייתה זורחת עליה חמה כולם היו קולטים מתי מגיע סוף זמן קריאת שמע ו מזדרזים לקרוא את קריאת שמע וגם גם כן שם אומרת הגמרא זה לא היה מיועד לכהנים זה היה מיועד לכל שאר האנשים וכאן מגיעה הטמיעה אם זה מיועד לכולם בבקשה למה לעשות את זה בבית המקדש הכהנים לא צריכים תזכורת תעשה מקום מרכזי מקום אחר בית המקדש לא נועד לתזכורות הוא נועד לעבודת השם תעשה את זה במקום אחר והתשובה נוקבת לא פחות תשובה מפתיעה נכון הכהנים לא צריכים את זה אבל הכהנים צריכים להיות מודעים עד לנקודות הדקות ביותר לליבו של כל אחד ואחד הם זריזים להם יש אבל הם צריכים להכיר ולדעת כל אחד ואחד כיוון שהם מנהיגים כיוון שאליהם מגיעים לשאול שאלות הם צריכים להיות מודעים צריכים צריכים להיות מונחים ולדעת כל דבר ודבר כולנו מנהיגים אחד בביתו אחד בכיתתו אחד בבית כנסת כל מקום אנחנו כולנו מנהיגים את בנינו ואת תלמידינו אנחנו צריכים לדעת להיות מונחים איתם בבעיות שלהם גם אם אנחנו נעלים מכל זה אנחנו לא צריכים את התזכורות אנחנו יודעים אנחנו זוכרים אבל בכל צרתם לא צר לרדת תהיה קילל דל תבין מה קורה עם התלמיד שלך עם הילד שלך איך הוא מרגיש איך הוא מפרש את הסיטואציה תהיה איתו ביחד נלמד מהכהנים אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קיד עמוד א' למטה אמר רב זירה כי הבינה בבבל רב זירה היה בתחילת ימיו בבבל לאחר מכן עלה לארץ ישראל הוא אומר כשהייתי בבבל אב עמרי עד תניה מה ששנינו לגבי התקיעות כמו שאמרנו כל ערב שבת היו תוקעים תקיעות כדי להבטל את העם ממלאכה שיפרשו ממלאכה והתכוננו לשבת קודש אבל יום כיפורים שכל להיות ערב שבת אם קרה הרי פעם היו מקדשים לפי הירח היה יכול להיות סיטואציה שיום כיפור יוצא ביום שישי או במוצאי שבת בראשון זאת אומרת צמוד לשבת היום בזמנינו שהלוחות מסודרים זה לא יוצא אף פעם אבל בכל אופן כשזה יוצא כך כתוב יום הכיפורים שכל להיות ערב שבת לא היו תוקן אין עניין להבטל את העם ממלאכה אף אחד לא עושה מלאכה ביום כיפור וכן במוצאי שבת עם יום כיפור כל להיות ביום ראשון לא היו מבדילים יום הכיפורים הקדושה שלו שווה לשבת ולכן לא מבדילים בתפי במוצאי שבת שזה בעצם ליל יום כיפור אני חשבתי שדברי הכולי אבל כי סקנה לאטם כשהגעתי לארץ ישראל אז קלטתי שלא בדיוק השקית מצאתי ליהודה ברי דרבי שמעון בן פזי דתי וקמר הוא אמר כך רבי עקיבא הי רק רבי עקיבא הוא זה שסובר את הבריתה הזו שלא תוקים בערב שבת עם יום כיפור וכל ביום שישי ולא מבדילים בין יום כיפור לשבת אם אוכל ביום ראשון זה רק רבי עקיבא די רבי ישמעאל כיוון דמר חלבי שבת קרבים ביום כיפורים כיוון שיש דין ש החלבים של שבת יכולים להיתקרב ביום כיפור לתקע שיתקעו גם אם יום כיפור יוצא ביום שישי למה כי אכי דלא ידה דלבי שבת קרבים יום הכיפורים אם לא יתקעו נכון בשנה זו זה לא רלוונטי יום כיפור כבר היה לפני שבת וחלבי יום הכיפורים לא יכולים להתקרב בשבת אבל כדי שיידעו שקדושת לא שווה תתקע להגיד הנה מגיעה עכשיו קדושה חמורה יותר ואז ידעו בשנה הבאה דע לך מותר מותר להקריב את ו השבת ביום הכיפורים שוב בשנה אחרת כשיצא יום כיפור צמוד לשבת בצידו אחר ביום ראשון אם ככה מה שכתוב פה לא תוקים זה רק שיטת רבי עקיבא ומינה לענה אומר רב זרא אני אמרתי לו כהנים זריזים הם הרי למה צריך לדעת את זה כל עם אין לו שום הבדל כולם יודעים להבטל ממלאכה אף אחד לא עושה אף אחד לא עושה מלאכה כדי להדגיש לי שלבי שבת קריבים ביום הכיפורים כל העניין הזה מעניין רק את הכהנים רק הם מתעסקים בהקרבה והם זריזים הם יודעים את ההלכות יש עליהם לא צריך לעשות קיה מיוחדת בשבילם שואלת הגמרא מה פתאום רב זרע הטענה שלך לא נכונה אמר לי מרגשי ש הברד רב חיסדא לרב עשי מי אמרינן כהנים זריזין הי משתמשים בטיון הזה והתנן כתוב במסכת סוכה שם כתוב לגבי התקיעות שהיו תוקעים בבית המקדש בכל יום ביום שישי היו מוסיפים תקיעות נוספות שלוש להבדיל את העמי מלאכה ושלוש להבדיל בין קודש לחול תקעו אותם במקדש אנחנו רואים שהשתמשו בזה בשביל הכהנים ולא אמרו כהנים זריזים הם אונה הגמרא לא כדי אמר הביה לגבי אותה נברשת של זהב שדיברנו עליה בתחילה לשער המד בירושלים הכהנים היו קוראים קריאת שמע מוקדם אבל הנברשת הזו נועדה כדי להזכיר לכל שער העם בירושלים מתי זמנה של קריאת שמע אחנ מי גם התקיעות של ערב שבת לשער המד בירושלים אבל הכהנים עצמם זריזים ולא צריכים סימן ולכן גם רבי ישמעאל יאמר שביום כיפור שחל ביום שישי לא צריך תקיעות כי גם בשביל לתזכר את הכהנים לא צריך תקיעות הם זריזים הם וידעו בשאר שנים ש שבת קרבן ביום הכיפורים שואלת הגמרא רגע בוא נתקע מסיבה אחרת להודיע שיום כיפור בשביל מה ונתקע אומרת הגמרא כחי דלידי דשרי בקנית ירק מן המנחה ולמעלה יום הכיפורים הוא קל יותר מתיירים בו לקנב ירק לתלוש אותו מהעלים הגדולים או לחתוך אותו בצורה שכמובן שלא יהיה תוכן אבל התירו איסורים מסויימים לעשות ביום כיפור זה גם נקרא עינוי נפש כמו שנראה עוד רגע צריך להתענות ביום הכיפורים כשאתה מכין אוכל ולא אוכל אותו כל אחד יודע איזה עינוי נפש זה לעשות קניות ביום של תענית ציבור אתה נכנס לסופר רואה את כל המוצרים ככה מצפצפים לך מכל הכיוונים ואתה לא יכול לאכול קשה לכן מתיירים לקנב ירק ביום כיפור מן המנחה ולמעלה יש אומרים שאתם כדי שלא ייאלצו לחכות במוצאי עצום גם את הזמן הזה של כניבת הירק ואם כן אומרת הגמרא בוא נתקע גם ביום כיפור שחל ביום שישי נכון שאז אף אחד לא קנב ירק כי זה לא ראוי להכין אז אי אפשר להכין אותו בלילה זה שבת אבל עדיין שאנשים ידעו שבשנה אחרת מותר לקנב ירק ביום כיפור שידעו שזה יותר קל אמר רבי יוסף לא לפי שאין דוחין שוות להתיר אנחנו לא נתקע עכשיו לתקוע ביום כיפור זה גם לא כזה גלט זה לא כזה חלק אני מתיר לתקוע אבל מה לא בשביל להתיר להגיד תדעו לכם שמותר בשביל זה לא מתיירים תקיעה רב שיש ברידר עבידי אמר תירוץ אחר שבות קרובה התירו שבות רחוקה לא התירו אין לי בעיה לדוגמה לקנב ירק זה שבות קרובה זה כאן ועכשיו אבל פה מה אתה אומר תקל לא בשביל שהשנה קנבו ירק השנה אסור כי זה שבת זה לא מוצאי יום כיפור אסור להכין שום דבר הכל מוכן מערב יום כיפור אז מה תתקע עכשיו כדי שיידעו שבשנה אחרת מותר לקנב ירק ביום כיפור בשביל זה אני לא מתיר שבות שואלת הגמרא הוא שבות קרובה התירו והתנן יום טוב שחל להיות ערב שבת תוקעים ולא מבדילים אם יום טוב חל ביום שישי תוקעים כדי להודיע שזה קדושה פרוטה אבל ולא מבדילים על בליל שבת כי אני מקדש את השבת בעצם בקידוש הבדלה אני עושה רק כשיוצאת קדושה ובעצם מגיע יום פחות ממנו לדוגמה ששבת מסתיימת גם אם מגיע יום טוב לאחרי אני מבדיל אבל כאן שמגיעה קדושת שבת אני לא צריך להבדיל אני עושה קידוש על ובכך אני מקבל את השבת אבל אם חל יום טוב במוצאי שבת מבדילים ולא תוקעין בשבת לפני שהחג נכנס אני לא תוקע והמי שואלת הגמרא נתקע כי היחידה לידיד שערי בשחיטה לאלתר שיתקעו מיד בליל יום טוב לא בשבת כמובן אבל ביום טוב עצמו שיתקו שידעו שמותר לשחות עד עכשיו היה שבת מעכשיו יום טוב בעצם לפי מה שאתה רב שישה אומר מתיירים לתקוע גם בשביל להתיר אבל כאן יש בעיה ביום כיפור בגלל שזה לא שבות קרובה כאן לגבי יום טוב שכל להיות במוצאי שבת למה שלא תקעו בשביל להגיד שמותר לשחות זה הרי לכאן ולעכשיו ולפי שיטתך תוקעים בשביל להתיר אלא באמת אומרת הגמרא מחברת כדי רב יוסף שהסיבה שלא תוקעים ביום כיפור זה כי לא דוכים שבות להתיר ולכן גם כאן ביום טוב לא יתקעו אמר רב זר אמר רב אונה ואמרי לה אמר אבא אמר רב אונה יום הכיפורים שכל להיות בשבת עשו בקנית ירק זאת אומרת עליו שיום כיפור רגיל יש לו דינים חמורים כשבת בכל אופן אנו מתיירים כשאוכל בשבת אנחנו אוסרים אמר רב מנא תנא מנין ליום הכיפורים הוא מביא ברייתא מנין ליום הכיפורים שלכל להיות בשבת שעשו בקנית ירק תלמוד לומר שבתון כתוב לגבי שבת שבתון דורשים שבות תשבות בשבת למי על מה מדובר לשבות א אי לאמה למלאכה וכתיב לו תעשה כל מלאכה אלא זה מגיע לומר לך גם דבר שלכאורה מותר ביום כיפור שיש ב אותם דינים של שבת מותר בכל אופן כאן זה שבתון זה יותר חמור ויהיה אסור אל עליו קניבת ירק שגם היא אסורה שמ מינה כמו שרב הונה אמר שברגע שיום כיפור מגיע זאת אומרת ביום כיפור מותר אבל ברגע שהוא חל בשבת אסור לקנב בו את הירק רבי יוחנן חולק אמר הבחי ברבא אמר רבי יוחנן יום הכיפורים שכל להיות בשבת מותר בקנית ירק כמו שהתנו לעשות את זה ביום כיפור מתירים גם בשבת שואלת את הגמרא מיטיו מנן ליום הכיפורים כן אותו ברייתא שראיינו מקשה עכשיו הגמרא מנען ליום הכיפורים שכל להיות בשבת שעשו בקנית ירק תלמוד לומר שבתון שבות וכפי שאמרנו מקודם למי א לאמא למלאכה מלאכה גמורה והכתיב לא תעשה כל מלאכה אל עליו בקנית ירק שזה אסור רק דרבנן וגם זה מגיע לומר שאסור איך אתה רבי יוחנן אומר ששבת כזו של יום הכיפורים מותרת בקנית ירק אונה הגמרא לא לעולם למלאכה זה מגיע לומר שאסור לתלוש מהאדמה או כל אחרת ולעבור עליה בעשה ולא תעשה זה מגיע לומר שכל המלאכות כולם אתה עובר עליהם גם בעשה וגם בלא תעשה גם לא תעשה כל מלאכה וגם שבתות שבות אבל זה לא מגיע לדבר לגבי הקנית ירק שהיא באמת מותרת בשבת כזו שחלה ביום כיפור שהתירו את זה משום מינוי נפש וכפי שאמרנו מחר נמשיך לדון בעניין זה ונסיים את הפרק בהצלחה רבה ולהתראות [מוזיקה] מחר ה
לצפיה בתכנים נוספים: