העמוד היומי מסכת שבת דף קיג עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קיג עמוד א

[מוזיקה] שבת דף קיג עמוד א שורה שישית מלמעלה במשנה אומרת המשנה אנחנו ממשיכים עם מלאכת קושר ומטי והכלל הוא שהתורה עשרה לקשור דבר שהוא קשר של קיומו שעומד להתקיים כך לעולם קושר דלי בסיקו אדם רוצה לבוא לדלות מים מהבאר הוא צריך לקשור איזשהו דלי לחבל ולשלשל אותו בתוך הבור אז אם הוא קושר אותו עם פיקיו שזה סוג של חבל יקר אז מותר כיוון שחזקה עליו שהוא ישחרר אותו אחרי הדליה ויקח אותו לצרכיו אבל לא בחבל חבל רגיל פשוט כיוון שהוא יכול לומר טוב נשאיר את זה כבר שמה ושיהיה לבאים אחריי אז אסור כי אז בעצם יוצא שהוא קשר קשר של קיומו רבי יהודה תיר כלל אמר רבי יהודה כל קשר שאינו של קיומו אין חיות או לא אז רביד סובר שמותר גם בחבל ולא גוזרים שמה הוא ישאיר את זה שם נראה בגמרא במה הם חולקים אומרת הגמרא חבל דמי איזה חבל אנחנו אומרים שחומים אסרו ורבי דמיר אחבל דלמה רבי דמטר כשע של קמו אם מדובר על חבל באמת פשוט הרי איך רבי וד לא חושש ודאי שהוא ישאיר את זה שמה אדם לא מתחיל להתיר את הקשר ולהחזיר חבל שהוא זול מאוד אלא חבל ד גרדי מדובר חבל של אומן שהוא הורג עזה בגדים ולכן אומר רבי יהודה מותר כיוון שגם את החבל הזה למרות שהוא פחות מפסיקה עדיין הוא יתיר את זה כדי לקחת את זה לצרכיו שואלת הגמרא לממר דרבו סבר גזרן חבל דגר דיות וחבל דעל אז למה רבונו סרים לכאורה כיוון שהם אומרים נכון שהחבל הזה של הגרדי הוא צריך את זה לצרכיו אבל כיוון שיש אותו סוג של חבל לאדם רגיל שהוא כן יכול להשאיר את זה אז חוששים וגוזרים חבל דגרי א חבל דנה ורבי סב לא גזרינן אז אם כן לפי זה אנחנו מעמידים כעת שהמחלוקת ביניהם האם לגזור אוו חבל דלמה ולכן לאסור חבל ד גרדי או לא שואלת הגמרא מברייס אחרת ששם מוכח להפך שרבו נמלה שלא גוזרים ורביד הוא זה שגוזר ומינו חבד לי שנפסק לא יהיה כושרו אלא ונבו חכמים אומרים הפתרון לחבל שנקרא והוא רוצה כעת לדלות מהבאר מים שלא לא יעשה קשר אלא יעשה רק עניבה כמו שאמרנו למעלה ש זה סוג של קשירה עם לולאה שאפשר להתיר אותה בקלות ורבי דומר כו חולוב פונדו אוי פיקיו ובלבד שלא יענונו רבי יהודה סובר שעוה זה לא פתרון אלא מה יעשה פשוט יקח את שני הקצוות של החבלים ויקרו על זה חבל שלישי וכך על ידי כל הסיבובים זה יחזיק מעמד והוא יוכל לדלות מהבאר כש דרבי ודה דרבי כש דרבון דרבון רבי דקאן שלא גזר שם הוא עסר גם בקשר עניבה ואילו חומים לכאורה התירו בעניבה ולא גזרו אוו קשירה אז לכאורה החומים כאן גזרו ושם לא גזרו ורבי יהודה כאן לא גזר ושם גזר מתרס ה דרבנן דרבנן לא יקשה חבל בחבל מחלף עניבה בקשירה לא י מחפה אמ אומרים חכמים זה לא עניין נעים לגזור או לא לגזור אלא תלוי במה כשאתה רוצה להתיר חבל רגיל אנחנו גוזרים שהם יבואו לטות ולהשוות גם חבל של גרדי אם נתיר בחבל של גרדי יבואו להטעות יבואו לטאות ולהשוות גם חבל רגיל ולכן אוסרים גם בחבל של גרדי אבל עניבה בקשירה לא חלפה אדם יודע שאסור לקשור קשר עניבה זה לא קשירה זה לא ראינו צורך לגזור ד רבי דרבי דלא קשה וסם לא שום מכפ עניבה בקשירה אלא עניבה גוף הקשירה הי רבי יודה סובר שכשר של ניוה זה קשר כיוון שזה מודק היטב זה נחשב לקשר ולכן הוא עושר את זה לא מצד גזרות הו קשר רגיל ולכן באמת רבי יהודה לא גוזר גזרות בקשירה רק שם בעניבה מה שהוא עשר זה בגלל שהוא סובר שהניבה היא כשירה עצמה ולכן אין סתירה אומר רביב מברי ברשי אומר רב מביא אדם חבל מתוך ביתו וכושרו בפרה ו באבוס אדם רוצה להאכיל את הפרה שלו מהבוס אין לו זמן עכשיו לעמוד לידה עד שתגמור לאכול שם חבל קושר צד אחד באיבו צד אחד בפרה נותן לה לאכול עד שהיא תסיים אחרי זה הוא בא ומתיר את זה ולוקח אותה אחרי דורבו רביבי אתה אומר שמותר למרות שיש חשש שאוולי כשר חבל הוא לא יפתח את שני הצדדים אלא צד אחד הוא ישאיר חבל שבבוס קושרו בפרה וש בפרה קושרו באבוס ובלבד שלהביא חבל בתור ביתו וקשור בפרה ו בעבוס בריסה שכתוב שאסור לקחת חבל ולקשור את שני הצדדים רכים צד אחד קשור הוא יכול לקשור את הצד השני אבל לא לבוא ולקשור את שני הצדדים ולמה כיוון שייתכן שצד אחד הוא ישיר כבוע אומרת הגמורה אס חבל דלמה אוכ חבל דגר די כאן מדובר בחבל כשרבי אבי בשם רב אמר שמותר להביא ולקשור את שני הצדדים מדובר בחב של גרדי שוב של אומן שהוא צריך את זה למלאכתו אז ממילה הוא גם יתיר את שני הצדדים ויקח אותו ולכן אין חשש שם מדובר על חבל דאלמה לכן כל מה שאנחנו מתיירים זה רק שצד אחד כבר מחובר הוא רוצה לקשות את הצד השני על זה אנחנו מתיירים לו אומר דומר שמואל אגב שדיברנו על חבל ד גרדי שזה כלי של הורג בגדים נדבר על שאר הכלים של ההורגים לגבי מוקצה כלי כיבוי מותר לת בשבת כלי הריגה מותר בטלטול אומרת הגמרא בואו מנם רב יודה כובד העליון וכובד התחתון מה הוא אן ולב ורפי ביודי דהיינו זה חלקים מתוך מכונת ההריגה הכובד העליון וכובד התחתון שעל זה מסדרים את חוטי השתי הוא לא ידע לענות לו האם זה מותר או אסור ולמה כיוון שזה כבד מאוד אז זה לא מיועד ל לא משתמשים ע זה לשימוש אחר ממילא רשי אומר כוזו לתש מכינ ואבדו שמלכת לאיסור וכאן מדברים המפורשים מה כוונת רשי לכאורה אם זה כלי שמלכת לאיסור הוא כעת רוצה את זה למלאכת סתר מה הבעיה אלא מבארים כאן שהכוונה שיש פה בעיה של חסון כיס כיוון שזה כבד והוא מייחד את זה רק למכס הריגה ממילא זה חסן כיס הוא לא מוזיז את זה לשאר דברים ולכן יש צעד שיהיה אסור אן ולה ורפי ביודי פעמים הוא ענה כן פעמים הוא ענה לא ולי ידע דיה לחתוך את התשובה תמר אומר רב נחמן אמר שמואל כלי כיבו מותר לטלה משבת אפילו כובד העליון וכובד התחתון השמואל סובר שמותר גם את כובד העליון וכובד התחתון מה ששאלו את רב יהודה והוא לא ידע לענות אבל לא את העמודים דהיינו העמודים שמחברים מחזיקים את הטבלה הזאת של ההריגה והם תקועים בקרקע זה אסור לו לעקור אותם מהקרקע אמר לרוב לרב נחמן מה ישני עמודים דלוי איל מדקו גומות כיוון שכשהוא יוציא את זה מהקרקע נוצרים לו בתוך הבית שני גומות בקרקע ויש חשש שמה הוא יבוא להשוות את הגומות גומות ממלק ו עויון הרי בעצם הגומות אתה לא יכול לאסור עליו כיוון שדבר שקורה ממילא אתה לא יכול לקרוא לזה שהוא חפר פה תנן הטומן טומן לפת וא צנונות תחת הגפן אם מקצת עליו מגולי זה לא טמון לגמרי תחת האדמה אינו חושש ש לא משום כיילים ולא משום שבייץ ולא משום מייסר זאת אומרת אין לזה דין של זרוע ולכן אין בזה איסור שבייץ אם זה היה בשנה השביעית ולא כליים וזה שזה ליד הגפן ולא מעשר אם כבר ניטל מזה מעשר לא צריך לאסר את זה שוב וניטול אם בשבת זה לא נחשב שהוא הוכר את זה וגם כלפי הגומה שנעצרה היא כבר היייתה קודם רק הה שמה התעלפת אין בעיה בזה שהוא מוציא אותה ונשאר ה הנקב בקרקע בסוד אז אם כן שואלת הגמרא אז למה בעמודים אתה עוסר לו להוציא את זה העמודים שמחזיקים את כלי הריגה גמ בסוד נשי לשבוי גומוס אוכ בביס נשי לשבי גומוס עצם עשיית הגומות היא באמת לא בעיה אין פה בעיה של חופר יש בעיה אחרת שהוא יבוא להשוות גומות וזה אנחנו לא רוצים אדם פתאום נוצרים לו בתור ביתו שני גומות ישר דבר ראשון מכסה את זה סותם את זה עם העפר וזה נקרא שבי גומוס ובתוך ביתו יש חשש יותר ולכן כאן אנחנו חוששים לזה שם בשדה זה לא מפריע לו שיש גומה אין חשש כזה בוא מנה רבי יוחנן מ רבי יהודה בר ליבוי כלי כיבוי מה הדין בכלי הריגה כגון כובד העליון וכובד התחתון מרו לטלטלם בשבת אומר לי אין מטלטלין מה טם לפי שאין טלין אסור גם בכל כיוון שגם בחול הם כבדים מאוד ולא לוקחים את זה אז כל מלאכתו עשויה רק להריגה ולכן זה אסור ולכאורה כוונת כוונתו לענות מצד חסרון כיס אז אם כן היה לנו כאן בעצם כמה תירוצים רב יהודה הסתפק על כובד העליון וכובד התחתון ושמואל התיר אותם רק את העמודים הוא עסר משום חשש לשבוי גומוס ואילו הרבי דבר ליבואי עסר גם את כובד העליון כובד התחתון וא אמרנו ש שמואל בעצמו שרב יודה הסתפק אבל שמואל התיר אומרת המשנה מקבלן את הכלים וכעת אגב שדיברנו על כלים סידור של כלים במשנה האחרונה ראינו לגבי נודדות יין ושמן והיה לנו שם לגבי כושרת אישה מפתע חלוקה וחוטי שבחה ושל פסיקה זה בעצם הלכות שנוגעות לבגדי האישה אז נמשיך כעת עוד כמה הלכות בעניין של בגדים מקבלים את הכלים אפילו ארבעה וחמישה פעמים אדם רוצה שהבגד שלו ישאר ישר ולא מתמלא קמטים אם הוא יקפל את זה ישמור על זה ישר הוא לא יקפל זה מקבל קמטים מותר בשבת גם כמה פעמים הוא מציין את המיתות מלילי שבת לשבת מותר לסדר את המיטה כשהוא קם אחרי ליל שבת כדי שזה יהיה מוכן לו לשבת בבוקר אבל לא משבת למוצאי שבת אבל לא שבת אחר הצהריים שהוא רוצה שזה יהיה מוכן לו למוצאי שבת שיהיה מסודר רבי שמואל אמר מקפלים את הכלים מציעים את המיתות מיום הכיפורים לשבס אם יוצא יום הכיפורים בערב שבת וכעת הוא קם ביום הכיפורים מהמיטה הוא רוצה לסדר את זה כדי שלשבת זה יהיה מוכן מותר כיוון שיום הכיפורים היא בדרגה קלה יותר משבש ממילא אין פה בעיה ש מכין מיום כיפור לשבס הוא מכין מהיום הפחות קדוש ליום ה ר ק חלבי שבוס קרבים ביום הכיפורים אבל לא ישל יום הכיפורים בשע בוס אומר רבי שמואל עוד הלכה אדם שיש לו נשארו לו חלבי קורבנות של שבת ומגיע יום הכיפורים במוצאי שבת ביום ראשון הוא יכול להכתיר אותם במצא במוצאי שבת שזה יום הכיפורים כיוון שיום הכיפורים זה יום פחות קדוש אבל אם להפך יום כיפור היה ביום שישי וכעת נשארו לו חלבים של יום הכיפורים אסור בשבת להקטיר אותם הרבי קיבה אומר לא עשה שבת קריבן ביום הכיפורים ולא יש יום הכיפורים קריבן בשבת כיוון שנראה בגמרא יש לו לימוד על זה שאסור לא את של זה בזה ולא את של זה בזה אמר דו רבי ינאי אמרו בב סמטר של רבי עניא מה שאמרנו שמותר לקפל את הבגדים ארבעה וחמישה פעמים יש בזה הרבה תנאים בשביל שבאמת יוכלו למיסה לנהוג בזה לא ישון לה באדם אחד אבל בשני בני אדם לא קודם כל הקיפול צריך להיות הראי על ידי אדם אחד הקיפול הוא לא כזה מקצועי כאשר מקבלים את זה עם שני בני אדם אז הקיפול הוא יותר מדויק ויותר אומנותי וזה כבר נראה כמתקן ובאדם אחד נמי גם באדם אחד שהיתר למון אלא בקדושים אבל באישונים לא כיוון שבשנים הקיפול מתקן אותם יותר מהחדשים ולמה אומר רשי כי הכלים החדשים הם קשים מעצמם אז ממילא הקיפול הוא לא כל כך מתקן אותם אז איתרנו בחדשים אבל לא ביישנים בחדשים נמי לאמור אלא בלבנים אבל בצב וי דווקא כל מה שהתנו בלבנים ששמה הם פחות מתוקנים על ידי הקיפול אבל בצבעונים שזה מקפל מתקן אותם הרבה אסור ולא מנלה שאין לו להחליף אבל יש לו להחליף לו אם יש לו בגד אחר ללבוש אז אין עניין להתיר לו לשמור על הבגד הקודם שהוא הוריד שישאר ישר שיקח בגד אחר אז יוצא שאנחנו צריכים ארבעה תנאים א' על ידי אדם אחד ב דווקא בכלים חדשים ג דווקא בכלים לבנים וד דווקא שאין לו להחליף בגדים אחרים תנ שבסן גמלי לא היו מקפלים כלי לבן שלהן מפני שהיה להן להחליף אז באמת לכן הם לא היו נוהגים לקפל אומר רבונה אם יש לו להחליף יחליף ואם אין ו להחליף ישש בבגד אגב שדיברנו על להחליף על בגדים מיוחדים לשבת אנחנו אומרים כעת ממר בעניין של בגדי שבס האם יש עניין ללבוש בשבת בגדים מיוחדים מ בגדי יום חול או לא אומר רבונה כן אם יש לו בגדים אחרים שילבש אותם ואם אין לו אז ישלשל בבגדיו זאת אומרת הבגדים בדרך כלל באמצע השבוע היו מקופלים השרוולים ה גלימה שלהם כדי שכשהם עובדים בשדות לא יכנס בהם קוצים כך יותר נוח לעבוד אבל האנשים המפונקים העשירים שלא עובדים הם היו הולכים בגנים ארוכים אז בשבת בוא שבש בוא מנוחה שמשלשל את בגדיו כדרך האנשים שלא עושים מלאכה מה תקיף לו רב ספרי ב מתח מה זה קרמוס רוכה זה נראה גאווה ממתי אתה שכל השבוע עובד הולך פה ככה כמו איזה עשיר שכל העולם שלו אומרת הגמור כיון דכל אובד דובד למק כיוון שכולם רואים שאמצע השבוע הוא לא הולך כך זה רק עניין של שבס מבינים שההוא בא לכבד את השבס ולא כי הוא מתגאה בזה וכיבד אותו עם מסו דרכך יש לנו פסוק ונדרוש את הפסוק כולו פסוק בישי שחוזר על שבס אם תושב משבש רגליך עשה פצ ביום קודשי וקש בסדש השם מכובד וכבד רכ ממצ חפצך דברז איך תכבד את השבת מעס דרכו ומצ חפצ ודבר דבו וכעת נראה מה כלול פה בפסוק וכבדתו שלא יהיה מלבוש של שבת כ מלבוש של חול איך יבד חוזר על הבגדים כוד רבי יוחנן קורני מכבדו הוא היה קורה לבגדים שלו מכבדי כביכול הם אלה שנותנים לו את הכבוד כאשר הוא לבוש יפה הוא מכובד בעני הבריאות ולהפך אז הוא מזולזל בענין הבריאות מסו יז דרכו שלא יהיה הילוך כה של שבת כילו כה של חול ההילוך של שבת צריך להיות לו משהו מיוחד יותר ונראה בהמשך הגמרא במה הוא מיוחד ממצוא חפצך חפצך אסורין חפצי שמיים הוורין אדם אסור לו להתעסק עם חפצים שלו ורשי אומר כגון ללכת לשדה בשבת לדעת מה היא צריכה וכדומה אבל חפצ שומים כמו לפסוק צדקה לשדך את הבנות זה מותר ודבר דובו ש שלא יהיה דיבורו של שבס כדיבור חו של חול אדם בשבת אסור לו לדבר בענייני מכח וממכר בחשבונות דיבורו אסור עירור מותר אבל אנחנו מדגישים שדווקא דבר חודוב דווקא דיבור אסור אבל להרר בדברים האלה מותר והגמרא תבאר את הדרשה אז אם כן היה לנו כאן בעמוד ראינו את המשנה לגבי דלי בפסיק יודאי מותר הוא ייקח את זה לגבי דלי וחבל הגמרא המידה מדובר בחבל של גרדי והמחלוקת האם גוזרים צו חבל דלמי חומים גזרו רבי יהודה התיר והגמרא שאלה סתירה בין רבון כאן שגזרו לרבנן בעניבה שלא גזרו והתשובה היא ש כשירה רגילה בעניבה לא מתחלפים לכן בעניבה התרנו אבל חבל בחבל יש רשש ולכן נתיר לו בחבל של גרדי של אומן אז הוא יבוא להתיר גם בחבל רגיל וסתירה מרבי דל רבודה ששם הוא עוסר בקשירה של עניבה הוא מתיר רק לכרוך על זה חו אחר כיוון שלא בגלל שהוא גוזר שם אלא באמת הוא לא גוזר וכפי שכאן אנחנו רואים שהוא לא גוזר חבל דגר דיות אוא חבל דאלמה רק בגלל שהוא סובר שהניבה עצמה היא קשירה אסורה כי היא קשירה מהודקת אמרנו שלהביא חבל מתוך ביתו רב אמר מותר לקשור את שני הצדדים ולמרות שביס כתוב מותר רק קשר להשלים את הצד השני כשצד אחד תפוס בייבוס או צד אחד בפרה הוא יכול להשלים ולקשור את הצד השני כיוון שאז הוא יפתח אותו גם כן אבל לא את שני הצדדים וחשש שהוא יפתח את שתיהם התשובה תלוי באיזה חבל חבל דלמה יש חשש שהוא לא יפתח את שניהם רק מה שהוא צריך עכשיו לשחרר את הפרה ואז הוא יכול להשאיר את זה קשור לבוז אבל חבל ד גרדי על זה רב אמר שמותר גם את שני הצדדים ואגב אמרנו עברנו לדבר על כלי הריה האם אמרנו שכלי הריגה מותרים בטלטול הם הוא צרך את זה לצור דבר המותר למעט כובד עליון וכובד תחתון רב יהודה לא ידע מה הדין בזה האם אומרים שזה מוקצה מח מ כיס כיוון שזה כבד ו דים את זה רק לשימוש של הריה ושמואל אמר שמותר וראינו שיטה השלישית רבי יוחנן ששמע מרבי דבר ליבואי שמותר שאסור גם בכובד העליון וכובד התחתון ובנוסף לשאר כלי הריגה אמרנו בעמודים גם שמואל שהתיר לטלטל כוב ד כוב התחתון להוציא את העמודים מהרצפה שמחזיקים את כלי ההריגה את הטבלה של של הבתי נירין זה אשור כיוון שזה יוצר חוטים חורים בקרקע יש חשה שיבוא להשבה גום שזה לא דומה לשדה כיוון שבבית יש יותר חשש שישו גומות המשנה הביאה לגבי קפל כלים בשבת מותר להציע מיתות מלד שבת לשבת מותר לא משבת למוצאי שבת ושבת ליום כיפור מחלוקת רבי שמואל ואם הוא רוצה לסדר מיום כיפור לשבת מחלוקת רבי שמען ורב כיב הוא הדין לגבי חלבי שבת האם הם מקריבים ביום הכיפורים שזה זה חל ביום ראשון אמרנו ארבעה תנאים מתי מותר לקפל את הבגדים אלף דווקא באדם אחד ודווקא בכלים חדשים ודווקא בלבנים ודווקא ב שאיין לו להחליף בגד אחר אמרנו שיש עניין להחליף בגדים לש שבס אם אין לו ש ששל את בגדיו ואמרנו זה לא נראה גם גאווה כיוון שרואים שהוא עושה את זה רק לצורך שבת והבנו אתם דרושה שכיבד וי שזה חוזר על הבגדים כמו שרבי אחן קרא לבגדיו מכבדו יסי מסס דרכך אמרנו שהילך צריך להיות שונה בשבת ומצ חב צחו שחפצה שמיים מותרים חפצ אסורין ודב דוב שאסור לדבר בדברי חשבונות ונראה בהמשך את הדרשות האלו מבוארות יותר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: