העמוד היומי מסכת שבת דף קיב עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קיב עמוד ב

[מוזיקה] דף קיב עמוד ב ישנו פסוק בנביא האומר כך כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך השם צבקות הוא דורשת הגמרא אם הרב דומה למלאך השם צבקות תדרוש תורה מפיהו ואם לאו אל תדרוש תורה מפיהו לכאורה זה הולך ואומר לך כך תבדוק אם הרב מספיק חכם מספיק למדן מספיק קדוש מספיק ירא שמיים וכדומה אבל באה תורת החסידות ואומרת ממש לא אם הרב דומה למלאך השם צבקות זאת אומרת ברור שהוא צריך להיות צדיק וכולי וקדוש והכל אבל אם הוא דומה בעיניך למלאך כפי שאיין לך אפס קצה קצה הוא של השגה והבנה במלאך מה הוא ומי הוא כך גם נראה ליך רבך שאין לך מינימום של השגה אין לך הבנה לא מחשבותיך מחשבותיו הוא נעלה ממך הוא גבוה ממך הוא נמצא בעולמות שאין לך הבנה בהם אז תלמד תורה מפיהו אז תסוף בצילו אבל אם אתה חושב שיש לך הבנה בו אל תשתופפו זה פשוט לא יועיל לך ודבר זה אנו רואים גם בעמוד שלנו בעמוד שלנו אנו רואים שהגמרא אומרת אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם ואם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים ומסבירים על כך אם ראשונים כמלאכים לא אם דרגתם כמלאכים אז משום ירידת הדורות דרגתי כבני אדם וכן אם הם כבני אדם אנו כחמורים אלא אם ההסתכלות שלנו על הראשונים על התנאים על המוראים על הקדושים הללו אם ההסתכלות שלנו היא כמלאכים אז לנו יש את הסיכוי להיות כבני אדם אבל אם אנחנו אומרים לא בסדר סך הכל הם היו גדולים בתורה אבל גם הם היו בני אדם אז מה נשאר מאיתנו אנו כחמורים ולא כחמור של רבי פנחס בן יאיר וכח מורו של רבי חנינא בן דוסה אלא כחמורים סתם אין לנו שום זכות קיום אין לנו את האפשרות לינק מתורתם ולכסות בצילם זה מה שמגיעה הגמרא ללמדנו את ההסתכלות הנכונה על התנאים האמוראים ועל כל רב בכל דור ובכל מקום שהוא האמת היא בוא נתחיל את הגמרא יש עוד נה נוספת שאני לא מתאפק לומר אבל אותה נשמור לסוף אומרת הגמרא ואנחנו מתחילים בדף קיב עמוד ב שורה מלמעלה ראינו אתמול דיון די רחב מה קורה לגבי סנדל שנפסקה אחת מתרשיחא מרצועות בשבת אז כבר אמרנו שבעיקרון זה מוקצה אבל אמרנו מה קורה אם נפסקה אחת מתרסיס שאי אפשר לתקנה מרצועות החיצוניות שזה גנאי לתקן היה חכמים שאומרים מה הבעייה אפשר להחליף את הסנדל מימין לשמאל או להפך וכך בעצם החיצון הופך לפנימי ואפשר לתקנו ועדיין תורת כלי עליו אבל רבי יהודה חלק ואמר מה פתאום זה לא נקרא תורת כלי אף אחד לא מתקן ברגע שזה חיצוני הלך על זה הבאנו את רבי יוחנן שמפל בדברים ומתרץ לפי שיטת רבי יהודה ולכן גם כך פסקנו הלכה אומרת הגמרא הגמרא עכשיו מקשה על רבי יוחנן האם הוא סובר כמו רבי יהודה מי אמר רבי יוחנן אחי שהלכה כמו רבי יהודה שנדל שאחת מצוותיו החיצוניות נפסקה הוא לא ראוי לכלום כי אי אפשר להחליפו לרגל השנייה והרי ואמר רבי יוחנן רבי יוחנן מביא כלל שאומר כך הלכה כסתם משנה כל מקום שרבי סתם את הדברים ולא כתב בעצם מי אומר את הדברים הלכה כמו הדברים הללו כי נראה בעיניו לסתום שכך הלכה לא סתם הוא לא כתב את השם הוא לא רצה שיהיה עלזה ויכוח שאמרו זה דעת יחיד ולכן הוא סתם ושימו לב מה כתוב בסתם משנה ותנן סנדל שנפסקה אחת מאוזני אוקיי אחת מהרצועות שלו ותקנה טמא מדרס לאחר שהוא תיקן אותה זאת אומרת מדגיש רשי אפילו לפני ש תקנה הוא עדיין טמא מדרס מדרס זה טומ שמטמא זהב או אישה טמאה וכדומה עצם זה שהם נשמים נשענים על הדבר זה נקרא תומת מדרס המנהל עכשיו כחלק מהתנאים של תומת מדרס ראינו כבר לאל חייב להיות דווקא דבר שהרגיל לעמוד עליו ולכן כפכף מנעל סנדל ברור שהוא מקבל טומאת מדרס גם אם נפסקה אחת מטרסו עדיין זה נחשב ככלי זה לא בטל מתורת כלי ולכן עדיין מטמה מדרס וכמו שאמרנו אפילו אם לפני ש תיקן את זה ואם אנחנו הולכים שלב נוסף נפסקה שנייה גם הרצועה השנייה נפסקה ותיקנה שימו לב כאן תעור מלטמי מדרס זאת אומרת עלף שהרצועה השנייה נפסקה לאחר שהראשונה כבר תוקנה וגם את השנייה הזאת הוא כבר תיקנה זה כבר תאור מ לטמ מדרס תומת המדרש ונעלמה ולמה כאן משתמשת הגמרא במושג פנים חדשות באו לכאן זאת אומרת נכון שהרצועות תוקנו ויותר מכך תמיד הייתה כאן רצועה אחת תקינה בכל אופן כיוון שכל מכלול הרצועות של הסנדל זאת אומרת שתי הרצועות כבר נתלשו פעם אחת וחזרו ונתק לכן אני אומר אין כאן את אותו כפכף את אותו סנדל שקיבל תומת מדרס יש כאן פנים חדשות יש כאן את הבן דוד שלו יש כאן את הילד שלו זאת אומרת זה יצור חדשני זה לא אותו אחד ולכן תומת המדרס ונעלמה אבל עדיין טמ מגם מדרס כיוון שתמיד הוא היה כלי כי כפי שאמרנו לפני שהרצועה השנייה נפסקה הוא כבר תיקן את הרצועה הראשונה וגם השנייה עכשיו תקינה אז תמיד היה כאן כלי ומסביר רשי הגדרה מאוד מעניינת הוא נג בעצמו זאת אומרת בתור כלי הוא נגע בעצמו כשהוא היה תמה מדרס ולכן תומת מגע מדרס שזה שלב שתיים טומ קלה יותר היא זו שנשארת המדרס ונעלמה אני חוזר שוב כיוון שפנים חדשות באו לכאן ואילו המגע מדרס נשאר כי תמיד היה כאן כלי עכשיו מסכמת הגמרא ובעצם שואלת מה אליו המשנה לא מחלקת כשהיא אומרת לי שאחד נפסק עדיין תמה מדרס היא לא מחלקת ואומר לי האם נפסקה החיצונה או הפנימית היא אומרת נפסקה אחת מרסיו מה אליו לא שנה פנימית ולא שנה חיצונה בעצם המשנה לא מחלקת ולא משנה מה נפסק עדיין זה מטמה מדרס זה בעצם כשיטת חכמים בניגוד לשיטת רבי יהודה שאומר שיש הבדל כבירה אם החיצונה או הפנימית במקרה שהחיו נפסקה לפי רבי יהודה הוא כבר לא אמור לטמ מדרס כי הוא כבר לא כלי אין כבר מה לעשות איתו ואם כן אנו רואים סתם משנה שלא כדברי רבי יהודה איך רבי יוחנן שהסברנו אתמול כל כך יפה שהוא מסביר את העמו של רבי יהודה וכך הוא סובר איך הוא מסתדר עם דבריו ב במקום אחר שאומר הלכה כסתם משנה הפוסקת כחכמים עונה הגמרא פשוט מאוד לא פנימית דווקא כשהמשתמש ועדיין זה מטמה מדרס היא מדברת דווקא על הרצועה הפנימית שאותה באמת אפשר לתקן בכלי קלות זה עדיין נחשב ככלי ומטא מדרס אבל באמת במקרה שהרצונות תיפסק אומר רבי יהודה ממש לא זאת אומרת המשנה והי כשיטת רבי יהודה ממש לא אף אחד לא מתקן את זה זה כבר לא ראוי לכלי ובאמת לא יתמ מדרש אין גם את המושג של להפוך את הסנדל הרגל השנייה כמו שאמרנו אתמול רבי יהודה ממש לא סובר את הסבר הזו שואלת הגמרא אם ככה אבל חיצונה מי מה באמת יהיה הדין אם נפסקה הרצועה חיצונה טהור אם כך מדוע באותה משנה שאתה מחפש לי מקום שטהור מטומאת מדרש אתה מרחיק לכת מרחיק נדוד ומגיע עד מקרה ששני הרצועות נפסקו אתה יכול לומר ביחד שנפסקה לא הפנימית אלא החיצונה אם זה שיטת רבי יהודה הרבה יותר פשוט למצוא מקום שטהור ברגע שהחיו נפסקה כבר טהור שואלת הגמרא אבל חיצונה מה היא באמת טהור היא אחי עדני זאת אומרת אתה מחפש מקום של טהור לאן אתה מגיע נפסקה שנייה ותקנה אז תאו מן המדרס אבל טמ מגע מדרס למה אתה צריך להרחיק עד לשם נפלו בדידה תחלק באותו מקרה של רצועה אחת שנפסקה במת דברים אמורים שזה עדיין טמא שנפסקה פנימית אבל חיצונה ההור ואם הגמרא לא אומרת כך כנראה שבאמת היא סוברת כשיטת חכמים שברצועת אחת אין כל הבדל בין אם נפסקה חיצונה ובין אם נפסקה פנימית תמיד יהיה הדין שזה עדיין מטמ מדרס כי אפשר להפוך את הסנדל מרגל לרגל אלא באמת מתרצת הגמרא אמר רב יצחק בן יוסף תאה משנתנו בסנדל שיש לו ארבע אוזניים וארבע תריסיות שלו לשבור דבריו של רבי יוחנן כדי שנסתדר באמת כדי שלא חלילה לשבור את דברי רבי יוחנן שמצד אחד אומר הלכה כרבי יהודה ומצד אחד אומר הלכה כסתם משנה והלכה כסתם משנה מאוד מאוד מקשה עלינו כי אנו רואים שזה כשיטת חכמים בוא ואסביר לך המשנה כאן של טומאת מדרס מדברת בכזה סנדל שאין לו שני רצועות כמו הנורמה אלא ארבע רצועות ואז באמת גם רבי יהודה זאת אומרת רבי יוחנן יביא את שיטת רבי יהודה וכך רבי יהודה ברור יסבור שכלל עוד ולא יפסקו שניים מרצועות החיצוניות ברור שזה עדיין יתמה מדרס ולכן מה שכתבה הגמרא שרצו מה שכתבה המשנה שמה שרצועת אחת שנפסקה בין הא מ חיצונה בין הא פנימית עדיין מתמה מדרס מסיבה פשוטה ברגע שיש שני רצועות אנשים עדיין מתקנים גם אם זה בחיצוני זה לא נחשב בכלל לקלקול זה לא בטח שזה לא יוריד אתי זה מתורת כלי ולכן שמה שמדובר על ארבע מובן מאוד מדוע ברשע אומרים שברגע שנפסקה רצועה אחת אפילו אם זה החיצונה עדיין זה מטמה מדרס ורק במקרה ששניים יפסקו ואז באמת מן החיצונה אם הם יפסקו ברור שאנחנו נאמר שזה כבר לא נקרא כלי כמו רבי יהודה ולכן לא מטמה מדרס ורק מגע מדרס ממשיכה הגמרא ומביאה פסק הלכה לגבי המחלוקת שראיינו היום ואתמול בין רבי יהודה לחכמים עזבו את הארבע תרסי זה כבר רצנו את המשנה לא לגבי מדרס מה קורה בסנדל רגיל סנדל קלאסי יש בו שני רצועות אחת חיצונית ואחת פנימית רבי יהודה וחכמים נחלקים מה קורה אם נפסקה אחת רצו אותיו החיצונית האם אני יכול לומר זה עדיין כלי כי ראוי להחליפו לרגל אחרת או לא רבי יהודה אומר אין את הספרה הזו ואילו חכמים אומרים כן זה עדיין נחשב לכלי אומרת הגמרא הלכה כי אתה רבין הוא אמר כך רב חנן בר אבא אמר רב כך אומר רבין שהלכה כרבי יהודה ואילו רבי יוחנן אומר שאין הלכה כרבי יהודה שואלת הגמרא איך יתכן רבין אומר שרבי יוחנן אומר שאיין הלכה כרבי יהודה הרי כל הזמן אנחנו מפלפלים פה ואומרים שרבי יוחנן אומר כביבי כרבי יהודה ומי אמר רבי יוחנן אחי ואמיד מטר רבי יוחנן הליבה דרבי יהודה שמ מינה כי רבי יהודה סביר עלי עונה הגמרא צודק המורה נינו וליבה דרבי יוחנן זו באמת מחלוקת המוראים מה סובר רבי יוחנן ואילו רבין סובר שרבי יוחנן סובר שאין הלכה כרבי יהודה ורבי יוסף שראינו אתמול הוא אומר מזה שרבי יוחנן מפלפל את שיטתו דרבי יהודה כך הוא סובר מחלוקת המוראים מה סובר רבי יוחנן תנן אתם ראינו לגבי יש מושג שכלי נקרא כל עוד והוא שלם עכשיו אם יש בו נקב קטנטן עדיין בזמנינו כמובן זורקים הכל הפח השתמש וזרוק לסל וחסל אבל בזמנם היה קצת יותר מודעות וקצת יותר חשיבות לכל דבר אז באמת כלי של אומן שהוא נועד למכירה ברגע שיש בו נקב קטנטן כבר אין מה לעשות איתו אף אחד לא יקנה אותו אבל כלי של בעל הבית עדיין גם אם יש בו נקב כלשהו אדם משתמש בו נכון שיש בו נקב קטנטן הוא לא יכול לשים בו מים הוא ישים בו דברים יבשים נקב בגודל של סומסום ישים בו ענבים בגודל של עניו ישים בו תפוחים וכן הלאה אומרת הגמרא כל כלי בעלי בתים שיעורן כ רימונים זאת אומרת אומרת כל חור עדיין מסתדרים ברגע שזה חור בגודל של רימון כבר אף אחד לא ישמור את הכלי הזה בשביל לשים בו אבטיחים וכדומה לא משתמשים בו ולכן כבר בטלה ממנו תורת טומ אם היה בו טומא ונהיה בו חור קטנטן לא בטלה ממנו כי עדיין משתמשים בו ככלי אבל אם היייתה בו טומא ונהיה בו חור כל כך גדול כרימון זהו כבר אף אחד לא משתמש בו הוא לא נחשב כלי ובאמת בטלה ממנו תורת טומה שואלת הגמרא בי רב חזקיה ניקב כמוציא זית וסתמו וחזר ונקב כמוציא זית וסתמו בעצם כל פעם שהוא ניקב כמוציא זית עדיין לא בטלה תורה טומה כי שוב משתמשים בו לרימונים סתם הבן אדם את אותו חור שוב כמוציא זית ושוב סתם עד שהשלימו למוצי רימון זאת אומרת בכל הנקבים יחדיו לו לא הייתי ותם אותם הייתי מגיע למוצי רימון האם אני אומר תשמע בתכלס בכלי הזה אין כבר את כל הכלי שהיה בשעת הטומאה זאת אומרת חסר פה מהכלי הזה בגודל של מוציא רימון ולכן לא קבל טומא או שאני אומר מה אכפת לי תכלס זה אותו כלי והכלי הזה עדיין משתמשים בו ולכן הוא עדיין תומתו נשארה מה הוא מה הדין אמר לרבי יוחנן רבי בוא ויענה לך שנית לנו סנדל שנפסקה אחת מאוזני ותקנה טמא מדרס נפסקה שנייה ותקנה טאור מן המדרס אבל תמ מג מדרס בעצם את אותה משנה שראיינו ואמרינן לך מהשנה ראשונה נפסקה רצועה אחת מדוע אתה אומר לי שהוא עדיין תמ מדרס דקים השנייה אם כך שנייה נמי נכון שהיא נפסקה א אבל כבר תיקנתי את הראשונה המתקן הראשונה ואם כן למה באמת אתה אומר לי שזה כבר לא מתמ ו שזה עדיין שבעצם ממנו תומת המדרש ואמרתי לה עלי כך אומר רבי יוחנן לחזקיה פנים חדשות באו לכאן אמרת תשמע נכון שבתכלס ההגדרות אותם הגדרות כל פעם נתלש הרצועה הראשונה הייתה את השנייה נתלשה השנייה הייתה את הראשונה אבל כפי שאמרנו יש מושג שאומר פנים חדשות באו לכאן זה כמו כלי חדש כי כל הרצועות פה בעצם שני הרצועות נפסקו נתלשו ונתפרו מחדש אין כאן את אותו כפכף את אותו מנהל ולכן אני אומר לאטומה ואם כן גם כאן אמור להיות בדיוק אותו הדין אח הנמי פנים חדשות באו לכאן זה לא אותו כלי שקיבל טומא נכון עכשיו אין בחור כמוציא רימון אבל כל ה זאת אומרת כל התלי הזה ששמתי זה מכלים חדשים זה מכל מיני תלים ששמתי מעל הכלי המקורי כבר נחסר ממנו כמוציא רימון ואם כן הטו אמורה להתבטל מה שיש כאן זה פנים חדשות באו לכאן שמע את זה שמע את זה חזקיה כל כך התפעל מהתשובה של רבי יוחנן איך שהוא קלט את אותו הסבר וידע גם לדמות מדבר לדבר קרילי לת דן ברנש לא בן אדם זה מלאך אלוקים מלאך השם צבקות דמרי שהוא אמר עליו כגון דן ברנש אתה בן אדם אדם גדול אדם חשוב ובכך הוא שיבח אותו אמר רב זיר אמר רב בר זימונם אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים הוא מתכוון לומר את ירידת הדורות או כפי שאמרנו בהקדמה באמת ם ההסתכלות שלנו עליהם כמלאכים אז אנו כאנשים והם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים ולא תחשוב כמו חמור מיוחס ומשודרג ולא כחמור של רבי חנינא בן דוסו של רבי פנחס בן יאיר אלא כשאר חמורים החמורים הללו מסופר עליהם באמת דברים נפלאים לא היו אוכלים שום דבר לפני שיסו או דבר שהיה חשש איזה מן הגזל וכדומה אז לא כחמורים הללו אלא כחמורים פשוטים שאינם יודעים בן ימינם לשמאל ממשיכה הגמרא ואומרת ראינו במשנה וועדות יין ושמן גם כן הקשרים שלהם כיוון שהם נועדו לקשירה וטרה יומ יומיים מותר לפתוח ולה מותר לקשור ולהתיר אותם בשבת שואלת הגמרא פשיטה בעצם כפי ששאלנו לאל על מפתח חלוקה ועל שבראש השבחה עונה הגמרא לא צריכה דת לתר תאונה יש שם בעצם שני קשרים אפשר לפתוח את ההוא ואת ההוא מה הו דתם אחד אמיני הו בטו למבט אליי ואם כן אחד זה קשר של קיימה ויהיה אסור כמהש מלן ממש לא אף אחד לא מתבטל פעמים פותחים אותו ופעמים אותו איין מושג שלא פותחים את שניהם ולכן מותר לקשור ולהתיר בשבת ראינו אותו דבר גם קדרה של בשר כשאתה מכסה אותה אתה לא רוצה שיפלו לתוכה שרצים וכדומה גם כן מותר זה קשירה שאתה עושה אבל אתה רוצה לאכול מהקדירה אתה תפתח את זה עוד מעט שואל את הגמרא פשיטה זה עשוי לקשירה ו להתרה בו ביום עונה הגמרא לא צריכה דית להשלח יש שם איזה זרבוב זאת אומרת איזשהו ניקוז מסוים שדרך שם אני יכול להוציא את הנוזלים או גם את הבשר שיש בתוכו זאת אומרת אני יכול להשתמש בתבשיל גם בלי לפתוח את אותו קשר עליון ואם ככה הייתי חושב מה הו דתם בטולה מבטלה כמהש מלן הוא לא יבטל את זה נוהגים לפתוח את זה גם דרך שם וגם לפעמים הוא יפתח את זה לפעמים בוא נאמר והוא כן יפתח דרך אותה זרבובית אבל לפעמים הוא יפתח גם דרך המקום העליון ולכן זה לא של קיימה ומותר לכושרו ולהתיר בשבת הדין האחרון במשנה רבי אליעזר בן יעקב אומר קושרין חבל לפני הבהמה בשביל שלא תצא שואלת הגמרא פשיטה אם מוצאים את הבהמה מידי יום שוב יש לנו כאן קשר שאינו של קיימה ברור שמותר אונה הגמרא לא צריכה דת לתר אסר מדובר שיש לה שתי קשירות חבל תחתון וחבל עליון כך הוא נוהג לקשור את הפתח בשביל הבהמה שללא תצה מה הוא תמה הייתי חושב שהוא יתיר רק אחד מהחבלים חד המיני הו בצו למטיל את החבל העליון הוא ישיר יתיר רק את התחתון וככה ידחוק את הבהמה יקוץ ככה את הראש שלה יעביר אותה מתחת כמה שמלן ממש לא לא נו לא נוהגים להוציא כך ולכן הוא לא יבטל את החבל העליון מותר אפילו שלפעמים הוא יתיר רק אחד מהם עדיין לפעמים הוא יתיר את שניהם זה לא קשר של קיימה הו מותר בשבת אמר אב יוסף אמר אב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר בן יעקב שבאמת מותר לקשור את אותו חבל כי בסוף אתה מתיר אותו וזה לא של קיימה אמר לי אומר לו רב יוסף מהי נפק לך מינה זאת אומרת מה אכפת לך בסופו של דבר נתתי לך את ההלכה כך תעשה מה משנה כן חולקים לא חולקים למה אתה מסבך את העניינים אמר ליונה הבי בתמיה הגמרא גמו זמות התהה רשי לאן מסביר זה משל שאומרים לתלמיד שותה תלמד שיבור שמת העיקר שתשב ותלמד מה פתאום אני צריך לדעת תורת אמת אני לומד אם הם לא חולקים אני לא צריך לדעת שככה ההלכה למה אתה אומר לי זה מה שהתכוון הביי לשאול את רב יוסף ככה ההסבר הפשוט אבל הבטחתי פנינה לסוף וראיתי דבר מדהים שאומר בדיוק להפך גמרא גמ זמות התא זה מגיע לרמז על הדורות שלנו האחרונים גם אם אתה לא מבין בדיוק את דברי הגמרא גמרא גמור תמשיך ללמוד גמרא זמור את תה תזמר את כל הקוצים עריצים את כל המזיקים מסביבך כפי שידע הגמרא ראשי תיבות גבריאל מיכאל רפאל אוריאל המלאכים ששומרים ומגינים על כל מי שלומד גמרא ומחריפים את כל הקוצים את כל המזיקים שסובבים סביביו ועל כן זה נועד לומר לדורות שלנו גמרא גמיר גם אם אתה לא מבין זמות הת תאה לך לשמירה בעזרת השם וסיעתא דשמיא בהצלחה רבה ולהתראות [מוזיקה] מחר א
לצפיה בתכנים נוספים: