העמוד היומי מסכת שבת דף קיב עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קיב עמוד ב

[מוזיקה] שבס דף קיב עמוד ב בשורה השנייה ומי אומר רבי יוחנן נוחי ראינו כעת מחלוקת חומים ורב יהודה לעניין טהרת סנדל כשנקרא הרצועה החיצונית שלה שזה מקום שניכר יותר ומקפידים עליו יותר האם הוא מאבד שם של סנדל והוא טהור או לא כיוון שאומרים חכמים כיוון שהוא יכול להחליף בין צד ימין לצד שמאל ממילא הוא יכול לגרום שהרצועה החיצונית תהיה כעת פנימית כשההוא יחליף בין הסנדלים וילבש את זה על רגלו השנייה אבל רבי יהודה חולק ואומר שלא אומרים את זה וממילא אם נסקה החיצונה היא טהור רבי יוחנן אמר אלוחה ועמדנו את דבריו על דברי רבי יהודה מזה הסקנו שרבי יוחנן סובר כשיטת רב יודי שולת הגמרא לכאורה משמע שרבי יוחן סובר כרכומים ומי אומר רבי יוחן נוחי ואומר רבי יוחנן ל כסתם משנה רבי יוחנן סובר תמיד הלכה כסתם משנה ותנ יש לנו משנה בסטומה ללא מחלוקת כתוב במסכת קהלים סנדל שנפסקה אחת מאוזני ותקנה טמ מדרס אם אחת מהאוזניים של הסנדל נקראה אז תמ מדרס עדיין אפשר להשתמש בסנדל וזה לא מעכב וממילא עדיין תומת מדרס של אב טומא ישאר פה נפסקה שנייה ותקנה תור מ לטמ מדרס אבל טמ מגם מדרס זהו המשך המשנה וכפי גרסת הבח אנחנו כן מביאים את הגרסה כאן בגמרא אם השנייה נפסקה הרצועה השנייה אז תאור מלטמי מדרס דהיינו תומת מדרס עצמה שלב תומ אין פה אבל טמ מגע מדרס גב הגמרא נבאר מה ההבדל ביניהם מגע מדרס שיש בכל תומת מדרס בנוסף לזה שזה מדרס כי זה שימש לנעל לזו יש פה גם תומת מגע מדרס כי הנעל עצמה נגעה בנעל עצמה כשהיא טומאת מדרס אז היא לא גרה מכלי אחר שנגע בטומאת מדרס שהוא נעשה נעשה ראשון ולכן תומת ראשון ישאר פה מה אליו לא שני פנימית ולא שני חיצונה מדייקת הגמרא מדברי המשנה לכאורה לא חילקנו בין פנימית חיצונה ומדובר למרות שנקראה חיצונה אנחנו אומרים שזה עדיין מקבל תומת מדרס לא כמו רב יהודה אלא כמו חומים ורבי חן סובר שהלכה כסתם משנה אומרת הגמרא לא הי פנימי דווקא מדובר שנקראה הרצועה האוזניים הפנימיות ולכן זה עדיין מקבל טומאה מדייקת הגמרא אבל חיצונה מה היא טהור אם היה נקרא החיצונה אז היה טהור יוכ דתני נפסקה שנייה ותקנה תאו מן המדרס השפת של המשנה מביאה שאחרי שהוא תיקן את הראשונה אם תיפסק השנייה ומה זה השנייה לפי זה אם הראשונה היייתה בדווקא הפנימית אז השנייה היא חיצונית וכעת כתוב שהיא טהורה מ מדרס יש עליה רק תומת מגע מדרס הרי מצד מה היא טהורה מצד שנפסקה החיצונה מצד עצמה לפי דברי רב יודה שברגע שנפסק החיצונה זה מאבד משם כלי ולא אומרים שוא יחליף בין הרגליים ויגרום לה טומ ויגרום לה להיות פנימית אז אם ככה למה להגיע לם נפסקה השנייה בוא נחלק בזה עצמו ונכתוב כך פלק תני בדידו במ הם אומרים שנפסקה פנימית אבל חיצונה האור זאת אומרת למה לומר במקרה כזה שבנוסף לראשונה שהיא הפנימית נקראה החיצונה תביא מקרה שדווקא אם הפנימית א זה ההלכה שאמרנו אבל אם החיצונה נקראה אפילו היא לבדה היא טהורה כיוון ששיטת רבי יודה שהחיסונים לבד גורמת לסנדל להטהר אלא באמת אי אפשר לתרץ ככה אומר רבי צ בןן יז משנתנו בסנדל שיש לו ארבע אוזניים וארבע תרסיס שלא לשבור דבריו של רבי יוחנן כדי ליישב את הסתירה בדברי רבי יוחנן צריך להעמיד את המשנה שם בכלים במקרה כזה שהסנדק בנוי עם שתי אוזניים ושתי טרסיוס זאת אומרת ללולאות שמחזיקות את הרצועה וממילא יש פה ארבע בסך הכל שתיים בכל צד שניים פנימיות ושניים חיצוניות והמשנה אומרת שאם נפסקה אחת דיינו החיצונה אבל רק אחת מהמהם כי מדובר שיש שתיים אז עדיין גם לפי שיטת רבי יהודי הסנדל לא מאבד משם כלי כי ישוד אחת חיצונה אבל אם נפסקו שתיהם שתי החיצונה על זה המשנה דיברה ואמרה שזה יהיה טהור כיוון שעסקנו דווקא בחיסול בדם אבל אין כנמ אנחנו מעמידים את המשנה כשיטת רבי יהודה ואין סתירה ממה שרבי יוחן אמר שהלכה כסתם משנה כיוון שהמשנה שם מדברת דווקא במקרה שיש שתי אוזניים ונקרא חיצונה אז באחד לבד עדיין לא טהור שתיים חיצונ זה כבר טהור מטוס מדרס ממשיכה הגמרא רבינו אמר רב חנן ברא באומר רב הלכה כרב יודה רב אומר שהלוח כמו רב יודה שלא אומרים שאפשר להחליף בן צד ימין לצד שמאל ולכן ברגע שנקראת נקראת הרצועה החיצונה הסנדל טהו ורבן אמר אין וחק רב יהודי ומי אומר רבחן נוחי ו מלי רבמ מנו רב סביר אלי שואלת הגמרא רבין שהגיע מארץ ישראל לבוב אומר לנו שרבי יוחנן סובר שאינה כרב וד הרי כעת ונו שרבי ן ביאר בדברי רבי יהודה הסבר והוכחנו מזה שהוא סובר ש לוק רב יהודה מר הגמורה אמנו לי בד רבי יוחנן אין חנם זה מחלוקת רוים האם באמת הוא אמר את דבריו על הסבר בדברי רב יהודה שאז מה שמ ש הוא סובר הלכה כרב יהודה לבין רבים שהביא את דברי הרבי וחנן והוא לא סובר כלל שהוא הסביר משהו בדברי הבודה והוא סובר שהלכה כחכמים ממשיכה הגמרא תנ נוסו כתוב במשנה כל כלי בעלי בתים שיעורן קרמני מה השיעור של כלי שהוא נתאר ברגע שניקב בו שיעור של גודל שהוא כבר לא ראוי לשימוש רגיל אם רימונים כבר לא יכולים להיות בכלי הזה זה כלי זה נקב וגודל ש רימונים נופלים בו אז הכלים הרגילים של בעלי בתים לא של חנויות שסוחרים אלא כלים רגילים של אנשים זה מאבד משם כלי ואדם זורק את זה ולכן זה טהור מטומ בואר חזקיה ניקב כמצ סוסומי וחזר ונקב כמו צז סוסומי עד ששלמו למוי צרמו מהוא מה הדין במקרה שהוא היה לו נקב קטן גודל של זית עדיין הכלי יש לו שם של טומא הוא סתם את הכלי נהה נהייה אחור לידו בגודל של זית וכן הלאה הוא סתם ונהיה עוד חור בסך הכל כל החורים יחד היינו מתייחסים לזה אם היינו מתייחסים גם לחורים שהוא סתם היה פה גודל של מוי צי רימון מה הוא עד שהשלימו למוי צי רימון מה הוא אמר לרבי וחנון רבי שנית לנו סנדל שנפסקה אחת מאוזני ותיקנה טמ מדרס נפסקה שנייה ותיקנה טהור מן המדרס אבל טמא מגע מדרס זאת אומרת כשרצו הראשונה נפסקת עדיין זה טמא הוא תיקן אותה ונקראה רצועה שנייה פה זה כבר טהור ואמרין לוך מהי שנה ראשונה דוק שנייה שנייה נמי אומתנו ראשינו הרי גם כשנקרא נקראה הרצועה השנייה הרי הוא כבר תיקן את הראשונה אז למה אתה אומר שהסדנא מטומאת מדרס מה זה שונה כשנקרא אחד לבין שנקרא השני והראשון כבר תוקן ומרסלו נלי והסברת לנו אומר רבי יחנן אתה הסברת לנו על הסבר המשנה פה נמ חדש אז בואו לכאן דהיינו סוף סוף לגבי טומאת מדרס כיוון שהסנדק כעת אין לו טומאת מדרס כל מה שאנחנו רוצים לומר שהוא טמא זה מהליכה הקודמת של הזהב לפני שנקרא וכעת אני אומר הרצועה הראשונה נקראה והוחלפה והרצועה השנייה נקראת ועכשיו גם אם תוחלף בעצם יש פה פונים ח יש פה כביכול סנדל חדש ואי אפשר להתבסס על הטומאה שהייתה פה תומת מדרס עוד לפני שנקראה הרצועה הראשונה ולכן אני אומר שזה טהור מתמת מדרס אוחנ מפונים חדש בואו לכאן אז גם כאן לגבי הכלי כיוון ש סוף סוף יחד נצרף את כלל הסתימות של החורים בגודל של מויסי זית נגיע לגודל של מוצי רימון ממילא זה אומר פונים חדש זה אומר ששם הכלי כעת שסותר את הכלי מלהוציא רימון שנותן לו תוקף של כלי שמקבל טומא זה דבר חדש זה חלק חדש שלא היה פה עוד מקודם מתחילת הכלי ולכן הכלי יהיה תאום מתאומות ישנות כיוון שזה פונים חדוש קורילי לסדן בר אניש הוא לא בן אדם כביכול הוא מלאך שהוא תירץ כזה תירוץ הי דמרי כגון דנבר איש או אדרבה תירוץ כזה חכם זה בן אדם מיוחד אדם גדול שהוא תירץ את זה אומר רב זר אומר רב בר זימנה אם ראשונים נבים על עוד ממרה בעניין הזה שדיברנו על השבח שהוא שיבח אותו שהוא כמלאך או כאדם הם ראשונים בני מלכים אנו בני אנשים אם הדורות הראשונים אפשר להגדיר אותם בגדר של בני מלכים אז אנחנו בדורות האחרונים בני אנשים יםר שונים בני אנשים אנו כחמורים ולא כחמור של רב חנינה בן דוסו ושל רב פנחס בן יואיר שאצל רב חנין בן דוסו היה חמור מיוחד שלא הסכים לאכול דבר שכתוב רשי אומר אצל רב חנינה בן דו מסכת טייניס היה שם את המיסה עם חמו שבחי מ דוסו ולא כמו שרב פנחס בן יואיר שלא הסכים לאכול דבר שהוא לא מוסר אלא כשאר חמורים חמורים רגילים ממשיכה הגמרא על דברי המשנה ודות יין ושמן אמרנו שאם הוא כושר דות יין ושמן אין בזה איסור מותר לכתחילה בשבת לקשור ולהתיר פשיט הרי פותחים וסוגרים את זה כל הזמן שהוא צריך להשתמש ולהוציא יין ושמן לא צריך ד ו מדוה שיש לו שתי פיות לנוד מהדם אחד יני ביטול למבט אחד הוא משאיר קבוע לעולם ואת השני הוא משתמש בו אז נאסור עליו קומש מלון שמשתמשים בשתיהם וממילא לכן מותר למרות שיש פה שתי פתחים גדירה של בשר פשיטה שואלת הגמרא גם פה ברור ה הוא צריך לפתוח את זה כדי להוציא תבשיל צלח יש פה גם נקב נוסף שאפשר להוציא משם נוזלים אז אם יש מרג בכלי הוא יכול להוציא את כל הנו ל דרך השחי מה הודת ביטול מבטלי כומ שמלון שהוא לא מבטל כיוון שכשהוא צריך להוציא מאכל הוא פותח אותו אומרת הגמרא רב ליזר בן יק אמר כושרה אמרנו שהוא כושר לפני הבהמה את החבל כיוון שגם כן כדי להוציא את הבהמה הוא צריך לפתוח אותה פשיטה צרור מדובר שיש שתי חבלים אחד בחלק הנמוך יותר ואחד בגבוה מהו ד חדמ בטו מבטל כמ שמלו הייתי חושב שמספיק לו להוציא לפתוח רק את התחתון להשאיר את עליון ואז בדוחק הוא יכול להוציא את זה כו מש מלון שכיוון שזה בדוחק הוא פותח את שתיהם ולכן מותר לקשור ולהתיר את שתי החבלים אומר סב רד אמר שמואל הל קרב ליעזר בן יעקוב אמר לה הביה לאח מכלה פליגה האם מישהו חולק עליו אמר למהי נפק לוך מינו מה זה משנה אם לא חולקים אז אדרבה כל שכן שא לא רק רב ליזר בן יעקוב אמר לי גמור גמור זמור ת מה אתה רוצה שאני אלמד או שאני אזמר את הלימוד כביכול אני רוצה לדעת מה אני אומר אם אני אומר לו רקב בני כואב רוצה לדעת האם ר חולקים עליו או לא אז אם כן ראינו כאן בעמוד לגבי רבי יוחנן שאמר שהלוח כרב יהודה שאלנו סתרה מזה שמר הלוח כסתם משנה והיה משמ שהמשנה היא כשיטת חומים ותרצו שמדובר בסנדל משונה שיש לו ארבע תרסי וממילא זה מתדר גם כשיטת רבי יהודה ואין סתירה הבנו שרבין שסובר שרבי יחנון אומר שה לו חק החומים וטרי המרי הליד רבי יוחנן שאלנו מה קורה במוי צי זיס ונקב כמו יצי זיס וסתם ניקב שוב כמו יצי זיס וסתם ז שזה הגיע לגודל של רימון וענה לו שפונים חדש בואו לכאן כמו שמצינו לגבי המשנה סנדל שברגע שהשני נקרא למרות שהוא תיקן את הראשון אטומת מדרס כבר אין פה כיוון שפונים חדשו לכאן והוא מאוד שיבח את התירוץ שתרצו לו אמרנו שאם הראשונים בני מלכים הנו בני אנשים אם הראשונים בני אנשים כחמורים וכמו חמורים רגילים ולא חמורים מיוחדים שמצינו אצ רב פס בן יוא ורב ח בן דוסו יין ושמן אמרנו החידוש למרות שיש שמה שתי פתחים וגדרה של בשר חידוש למרות שיש שמה פתח לנוזלים ורב ליז בן יעקוב שאומר שאפשר להוציא לקשור חבל לפני הבהמה מדובר שש שני חבלים ולמרות שבדרך ר אפשר להוציא על ידי התרת חבל אחד בכל אופן הותר לקשור את שתיהם כיוון שבדרך כלל הוא פותח את שניהם להוציא אותה אמרנו שהל קבהה כוב בין אם חכמים חולקים בין אם אין חחים חולקים הלכת דבריו שאפשר להוציא את הבהמה אפשר לקשור את החבל לפני הבהמה כיוון שקושרים ומתירים אותה בדרך קבע [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: