העמוד היומי מסכת שבת דף קיא עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קיא עמוד ב

[מוזיקה] דף קיא עמוד ב היום אנחנו נראה בין הדברים שהמורה רבה מחיר את חברו בתואר ארי שבחבורה בהשוואה כמו שאריה הוא מלך החיות כך גם האמורא הזה הוא ראש בחבורה ראש וראשון לכל דבר שבקדושה אנחנו רגילים לטאר את האריה בתור מלך החיות כמלך הוא אמור להיות הכי חזק הכי גיבור הכי יר אכי אכי בכל דבר אבל אם נתחקה אחר עקבותיו של הבעל חי הזה ועל פי תורת הזאולוגי הוטרינרים האלו שמקיאים בתורת החיות אני לא כל כך אל תאמצו אותי עם הנתונים אבל בכל אופן על פי טענתם בכל פרמטר אפשרי יש חיות ובהמות יותר מהאריה מעליו זאת אומרת אם זה בחוזק אם זה בגבורה אם זה בריצה בכל דבר יש מהיר יותר ממנו חזק יותר גיבור יותר ואם כן למה באמת הוא קיבל את תואר מלך החיות אם בכל דבר יש מישהו שהוא יותר טוב ממנו והתשובה היא פשוט מאוד נכון הוא לא הכי חזק הוא לא הכי מהיר אבל יש לו תכונה מסויימת הוא כשהוא מתביית על מטרה הוא לא מרפא אף פעם הוא לא רץ הכי מהר הוא גם לא יכול תמיד לנצח אבל כשהוא מחליט משהו הוא ייעוץ אחר טרפו למרחקים אדירים לא הכי מהר אבל הכי דבק במטרה ועל שמו הוא נקרא מלך כי אדם אדם שדבק במטרה לא יעה המלוכה אדם שמרכז את כל מעיינה ובאמת הוא אומר תשמע אני הולך להגיע לייד הזה יהיה מה שיהיה לא מסתכל ימינה לא מסתכל שמאלה לא מתייחס למניות וההפרעות הוא המלך אמיתי נלמד מהאריה ובעזרת השם נהיה גם אנחנו הרי שבחבורה אומרת הגמרא ואנחנו מתחילים בדף קיא עמוד א' למטה ההתרגשות גבוהה אתם כבר יודעים אני לא מבים התרגשויות אנחנו ברוך השם מסיימים היום פרק נוסף במסכת שבת במסכת העצומה הזו הארוקה שאנחנו זוכים יום ועוד יום מסיימים פרק נוסף ומתחילים את פרק ואילו קשרים אומרת הגמרא דף קיא עמוד א' למטה החושש במותניו ראינו במשנה אדם שחושש במותניו אומרת הנקמה לא יסוך בהם יין וחומץ למה כי אף בריא לא עושה את זה אדם שעושה את זה מוכיח על עצמו שזה לרפואה ואסור אבל שמן מותר לו לסוך כי גם בריאים נוהגים לסוך שמן לתענוג מותר אבל שמן ורד שדמו יקרים רק בני מלכים משתמשים בו אין דרך לעשות את זה ולכן אסור רבי שמעון מגיע עם חידוש ואומר כל ישראל בני מלכים ועל כן גם מי שבאמת אין לו את הכסף והיכולת במהותו הוא בן מלך ומותר לו לסוך גם שמן ורד בשבת אומרת הגמרא אמר רב אבא בר זבדה אמר רב הלכה כרבי שמעון מגיע רב ומכריע דע לך הל ר רבי שמעון ובאמת מותר לסוך את שמן הברת בשבת מאמתת הגמרא את רב מול דבריו במקומות אחרים שרואים שהוא לא בדיוק סובר לאורך כל הדרך בהלכות שבת כרבי שמעון לממר דרב כרבי שמעון סביר אלי האם אתה רוצה לומר לי שרב תמיד סובר כרבי שמעון והרי ואמר רב שמי ברחי משמי דרב אי מסוחרי דנז יש לי חבית אני רוצה לעשות בברז בזמנם לא היה בדיוק את הקידוחים המדוייקים שיעשו את הנקב בחבית כמידת הברז במדויק ותמיד היו שם כל מיני יציאות ל כל מיני כניסות זה לא היה קדוח בצורה מדוייקת מה היו עושים לא היו רוצים שיז לי עין היו שמים סביב זה סמרטוט וכך מהדקים אותו בהברגה או משהו כזה בחוזקה היו מהדקים וכך לא היה נוזל אז המשוחררת הד נזיה האלה הסמרטוטים שנמצאים בפי החביות שכורכים סביב הברז אומר רב אסור להידוק ביומי תבה אסור להדק את זה ביום טוב בטח בשבת למה כי כשאתה מהדק אתה בעצם סוחט את זה זה מלא נוזלים מלא יין אל תהדק את זה כי על ידי כך אתה שוחט בשבת האמרה הזו ברור לא מתכתבת עם שיטת של רבי שמעון שאנחנו מכירים לאורך כל הדרך שדבר שאינו מתכוון מותר כאן זה דבר שאינו מתכוון ובכל אופן אומר רב אסור הרי אני לא מתכוון עכשיו לשחות אני סך הכול מתכוון שלא יזל נקב שזה יהיה מודק שהברז יהיה מודק לנקב בצורה טובה ואם כן אתה רואה שרב לא סובר כי רבי שמעון אונה הגמרא פשוט מאוד באי אפילו רבי שמעון מודה ברור רבי שמעון גם כן מודה שאסור להדק את אותו סמרטוט שנמצא בפי החבית דבי ורב ד מוהו דיברנו אתמול גם כן על המושג הזה מודה רבי שמעון בפסיק רש לא ימות זה בלשון טמיעה האם יתכן שאדם יאמר אני פוסק את ראש הבהמה או העוף אבל אני לא מתכוון שהוא ימות ברור שאייה אפשר לומר כך זה לא טענה כבילה בשום מקום כי אתה כרגע עושה את המעשה ביודעין ופעולה שמביאה לתוצאה אסורה בשבת כל מה שרבי שמעון מציר זה דווקא שלא בטוח שזה יקרה לדוגמה אני גורר ספסל לא מי יודע מה כבד בחצר אולי זה יחרוש אולי זה לא יחרוש ואני לא מתכוון אז רבי שמעון מתיר אבל פעולה ספסל כבד או כמו כאן א פסיק קרי ש אתה חותך ראש או כמו אצלנו בנידון אתהה מהדק את את הברז את הסרטות ברור שיהיה כאן שחיטה רבי שמעון עצמו גם כן יומר שאסור ועדיין אפשר לומר שרב לכל אורך הדרך סובר כרבי שמעון בין לגבי כאן בברז במסכת נזיה ובין לגבי מה שהוא אמר כאן שהלכה כמוהו לגבי שמן ורד שמותר לסוך בשבת אומרת הגמרא ממש לא בוא ואביא לך מקום נוסף שבו רואים שרב לא מסכים עם שיטת רבי שמעון ואמר הבחי בר אשי אמר רב הלכה כרבי יהודה שימו לב בשם רב הלכה כרב יהודה שהוא בר פלוט הוא ההוא שחולק תמיד על רבי שמעון ורב חנן בר אמי אמר שמואל הלח כרבי שמעון ורב חיה בר אבין מתנ לה בלא גבר זאת אומרת שלא היו המוראים שאמרו את זה בשם רב ושמואל אלא רב ושמואל עצמם נחלקו רב אמר הלכה כרבי יהודה ושמואל אמר הלכה כרבי שמעון הם מדברים על דבר שאינו מתכוון וכל אחד בעצם רב פוסק כמו רבי יהודה דבר שאינו מתכוון אסור ואילו שמואל הוא זה שפוסק כרבי שמעון אז איך יתכן כאן שרב פוסק רבי שמעון שאומר כל ישראל בני מלכים ומותר לסוך בשמן ורד אלא אומרת הגמרא אלא אמר רבה אני והרי שבחבורה תרגימא אני יחד עם הארי הראש וראשון שבחבורה אומנו מי זה אותו הרי שבחבורה למי הוא נתן את התואר כבוד הזה לרב חיה בר אבין הלכה כרבי שמעון אבל וליו מתמי רב מתכוון לומר מותר לסוך שמן ורד בשבת אבל לא מטעמו של רבי שמעון ממש לא מהי הלכה מבררת הגמרא מה זה אומר מהי הלכה כי רבי שמעון וליו מטעמי אילי מה הלכה כי רבי שמעון דשערי שמותר לסוך ולו מטעמי שמה דילו רבי שמעון סבר מסי זה מרפא ובכל בכל אופן מותר כי לשיטתו כל ישראל בני מלכים ואם כן זה לא נראה מוזר דרך בריים גם לסוך את זה הבני מלכים בכל אופן וכולם בני מלכים ואילו רב סבר לו מס זה לא מרפה ולכן מותר ועל כן אומר הלכה כרבי שמעון שמותר לסוך ולא מטעמי כי הטעם שלי פשוט מאוד בגלל שזה לא מרפא לא ייתכן סב הרב לא מעשה האם רב סובר ששמן ורד לא מרפא את המכה הביא לך הוכרחה שכן ומיד קטני בני מלכים שכין על גבי מכן שמן ורת כך תקמה סובר מכלל דמעשה אם כן אין מחל בן תקמה לרבי שמעון בן התנאים האם שמן ורת גורם לרפואה ברור שהוא גורם לרפואה למי שחושש במותניו השאלה אם מותר לסוך בעולות נקמה אומר שלא ורבי שמעון אומר שכן אם כך מה מתכוון לומר רב אומר הלכה כי רבי שמעון ולו מטעמי אז מדוע למה שיהיה מותר זה הרי מרפה אלא אומרת הגמרא פשוט מאוד הלכה כרבי שמעון דש מותר לסוך ולו מתמי דנו רבי שמעון סבר אף על גב דלא שכיח שרי רבי שמעון סורר גם אם אין את זה לאף אחד יש את זה רק במרתפים של מלך קולומביה זאת אומרת זה דבר מאוד מאוד יקר באמת רק בני מלכים כים את זה בכל אופן מתיר רבי שמעון כי אומר במהות כל ישראל בני מלכים וכל אחד היה אמור לסוך את זה כל יום לתענוג כרגע אין לו נקודה ספציפית צדדית ולכן הוא מתיר ואילו רב סבר אי שכיח אין ואי לא שכיח לו זאת אומרת רק במקום שזה שכיח ובאתר דרב שכיח משך דורדה זאת אומרת רב בכל אופן לפי גרסת רשי סובר כתנ קמה שבאמת אסור לסוך שמן ורד בשבת כיוון שאין לך את זה בנמצא אבל במקומו של רב זה היה דבר מאוד מצוי הוא עלה כמה שקלים אולי מעל השמן הרגיל ועל כן אומר רב מותר לסוך בשמן ורת בשבת מהסיבה הפשוטה שזה מצוי אם זה לא יהיה מצוי יהיה אסור באמת כשיטת הנקמה ולא כשיטת רבי שמעון שמתיר גם במקום שהוא אינו מצוי באמת המפרשים עומדים על כך שאם כך איך הוא אומר הלכה כרבי שמעון הרי למסקנה אנו מסבירים שהוא פוסק הלכה כתנ קמה רק במקום שיש הוא אומר שזה לא הלכה כרבי שמעון אלא הדין הוא כמו רבי שמעון ועל כן תוספות לדוגמה גורסים שבמשנה יש שלוש שיטות שונות יש באמת את רבי שמעון שתמיד מתיר יש את הנקמה שעושר ויש את רב שאומר גם אם זה עולה כמה שקלים יותר אני מתיר וזה לא בדיוק שיטה חדשה של רב אלא הוא מכריע הוא אומר נכון כך אומר רבי שמעון כך אומר תנ קמה אני אומר לך במקום שזה מצוי וזה אולי כמה שקלים מעל זה לא הרבה יותר יקר מותר לסוך בשמן ורד בשבת הדרן הלך פרק שמונה שרצים בלי נדר שנזכה לחזור עליו לשנן אותו ולדעת אותו ובעזרת השם עד סיום המסכת וסיום כל השס בהצלחה לכולם אומרת המשנה ואנחנו עוברים עכשיו לדבר על ואילו קשרים כל דיני הקשירה נה קשירה כבר למדנו לאל בעצם היו נוהגים לקשור ביריעות של המשכן אם נפסקה נימה וכדומה מתי ראינו שם שלמדו את זה מצדי החילזון שהיו גם גם קושרים וגם מתיירים בעצם להעריך להרחיב או לצמצם את הרשת ומשם אנו יודעים את דיני קשירה והתרה המשנה פותחת ואומרת דבר ראשון דע לך חיייבים רק על קשר של קיימה זה המשנה וכך לומד רשי אומנם יש כאלו שכבר מעמיסים פה את העניין של מעשה אומן ולא אבל בפשטות מדברים פה על קשר של קיימה קשר של קיימה זה שהוא עומד לתמיד קשר שאינו של קיימה שאני הולך לפתוח את זה היום בשעות הקרובות אומרת הגמרא הקדושה ואלו קשרים שחייבין עליהם אדם שייעשה אותם לשבת יהיה חייב אם זה בשוגג יהיה חייב קורבן חטאת אם זה במזיד יהיה חייב מיטה סכילה קשר הגמלים וקשר הספנים נראה בדיוק מה זה הקשרים האלה בגמרא קשר שהגמל היו רגילים לעשות בגמלים וקשר שהספרים היו רגילים לעשות בספינות עליהם חיייבים וכשם שהוא חייב על קישורן כך הוא חייב על תרן רבי מאיר אומר כל קשר שיכול להתירו באחת מידיו אין חייבין עליו זאת זאת אומרת קשר חייב להיות של קיימה והוא חייב להיות קשר מהודק ברגע שאני יכול להתיר אותו ביד אחת הוא לא נחשב לקשר מהודק אומרים רוב הראשונים רבי מאיר לא חולק על תנ קמה הוא רק נותן לך כלל חדש תנ קמה מדבר על קשר ספנים וקשר גמלין שחייבים עליהם זה קשרים שאי אפשר תיירן ביד אחת והוא גם מסכים לדבריו של רבי מאיר שמה שאתה יכול להתיר ביד אחת לא נחשב קשר שואלת הגמרא דבר ראשון אתה מביא לי שתי דוגמאות במשנה מה זה בדיוק הדוגמאות הללו מהיא קשר הגמלים וקשר הספנים אילימה קיטרה דקטרי בזמה לכלל גמל היה זמם ב באף שלו בעצם בחוטם היה קשור לו זמם טבעת בטבעת הזו היו קושרים חוץ וכך מובילים את הגמל מבינה הגמרא אם מדובר בעצם מבררת הגמרא אם מדובר בחוט שקושרים בזמן וכן לגבי ספינה וקטרה דקטרי באיסטריה בחרטום הספינה באיסטריה היה בעצם רצועה שהיא היייתה קבועה ברצועה הזו היו קושרים חוט כדי להוליך אותה בתוך המים כמובן בנמל ממקום למקום השאלה היא שואלת הגמרא מבררת האם מדובר בקשר שאותו קושרים ב באותה סטרידה באותה רצועה ואומרת הגמרא אם כך הי קשר שאינו של קיים ההוא לפעמים כושרים לפעמים מתיירים זה לא קשר קבוע ברור שלא על זה מתכוונים ולא על זה אמרת נקמה שחייבים על כך בשבת אלא קיטרה זמם הגופי וד סטריד גופי מדובר בזמ עצמו בטבעת עצמה שקושרים בחתם הגמל שזה נשאר לעולם זה קשר של קיימה אף פעם לא מתיירים אותו ובקשר הזה קושרים לפעמים את החוט לפעמים כן ולפעמים לא אבל הקשר עצמו וכן בספינה עצמה בחרטום הספינה כפי שאמרנו יש ועה היא קבועה קיימת לעולם אף פעם לא פותחים אותה ועל זה אומר נקמה אם אתה קושר בשבת אתה חייב וכן אם אתה מתיר רבי מאיר אומר כל קשר שיכול להתירו באחת מידיו שואלת הגמרא ביר בחת דמרא עניבה לרבי מאיר מהוא קשר עניבה הקשר שכולנו עושים בשרוכי הנעליים וכדומה אבל בלי השלב הראשוני שלו זאת אומרת רק לולאות קך תעשה לולאה בחבל עוד לולאה וקשור יחד האם זה נחשב לפי לפי מה שאומר הרבי מאר שיכול צירו באחת מידיו האם זה נחשב לקשר או לא והגמרא סבירה האם תמ ד רבי מאיר משום ד יכול להתירו באחת מידיו הוא ואם ככה ואנה מי יכול להתירו וזה לא נחשב לקשר הודין מה תמ ד רבי מאיר משום דולו מידק ואה מידק תבדוק קשר ניבה הוא מהודק בצורה טובה הוא מהודק הוא קשור אומנם אפשר להתירו ביד אחת ועל כן זו ההתלבטות זה הספק של הגמרא האם לפי רבי מאיר הוא יחשב כקשר או לא ממשיכה המשנה ואומרת עד עכשיו דיברנו על קשרים שחייבים עליהם בואו נדבר על קשרים המותרים או פטור אבל אסור נראה בגמרא יש לך קשרים שאין חיייבים עליהם כקשר הגמליים ו כקשר הספנים שאותם הזכרנו במשנה הקודמת שחייבים לדוגמה קושרת אישה מפתח חלוקה רצועות בחלוק כל מה שאנחנו הולכים להזכיר כאן זה בעצם הרעיון של זה זה דבר שאני קושר והולך לפתוח את זה בו ביום אני לא הולך להשאיר את זה קשור אישה קושרת את פתחי חלוקה היא הולכת בסופו של יום להוריד את החלוק ולפתוח את הקשר וכן חוטי סבחה בכובע של האישה גם כן כשהיא תוריד אותו היא תפתח את הקשרים זה לא קשר של קיימה ושל פסיקה חגורה גם כן זה עומד על הגוף פותחים את זה בסוף יום וא רצועות מנהל וסנדל שאתה פושט שאתה חולץ את הנעליים והסנדלים אתה תפתח אותם וודות יין ושמן וקדרה של בשר אתה רוצה לכסות אותה אתה שם עליה בגד עור וכדומה וכושר כדי שלא יכנסו לתוך ושרצים וכדומה וגם כן אתה הולך לפתוח את זה באותו יום רבי אליעזר בן יעקב אומר קושרין לפני הבהמה בשביל שלא תצא זה גם לא נקרא קשר של קימה נרחיב בזה בעזרת השם בגמרא בכל אופן כל העניין פה במשנה קשרים שאינם של קיימה ומותר לעשותם בשבת עכשיו הגמרא מבררת האם הקשרים ש בררנו במשנה מותרים לכתחילה או שרק פטורים על עשייתם אבל עדיין הם אסורים אומרת הגמרא אגוף הקשיה בעצם בכל הלכות שבת יש מדרג החמור ביותר חייב חייב חטאת או סקילה הקל ביותר זה מותר לכתחילה והאמצעי זה פטור אבל אסור דברים שחכמים גזרו והם אסורים אבל לא חייבים עליהם אומרת הגמרא כאן אני מסתבך הגוף הקשיה המשנה הלשון של המוקשה אמרת פתחת בכותרת יש קשרים שאין חייבים עליהם כקשר הגמלים וקשר הספנים זאת אומרת יש קשרים שהם לא כל כך חמורים מה שמע שב דרג ירדת דרגה אחת מה שאני הולך לומר לך חיוב ההו דלקה האיסור היקה אומנם לא חיייבים אבל עדיין יש איסור ואדר תני מיד לאחר הכותרת אתה פותח ואומר כושרת אישה מפתח חלוקה שמה שמע אתה לא אומר אם כשרה אתה לא אומר פטור אתה אומר כושרת מה שמע אפילו לכתחילה אז זאת אומרת מהכותרת משמע פטור אבל אסור ומהמשטרה אונה הגמרא אחי קאמר כשאני נותן לך את הכותרת אני מתכוון להכניס בתוך הכותרת דבר נוסף יש קשרים שהן חייבים עליהם כקשר הגמליים וקשר הספנים והם באמת לא חיייבים עליהם אלא רק אסורים אבל פתורים ומה ניו פה מדובר על מה שראיינו בגמרא למעלה קיטרה דקטרי בזמה וקטרה דקטרי סטרידה אותו חבל שאני קושר ברצועה שיש בחרטום הספינה וטבעת הגמל זאת אומרת במשנה הקודמת הזכרנו את הטבעת עצמה ואת הרצועה עצמה שעליהם חייבין כאן אני מדבר בחוט שקושרים בהם שהם לפעמים הם של קיימה ולפעמים לא ולכן בזה גזרו חכמים ופטור אבל אסור ששמה חיוב הו דלק הסורק ויש והמשנה ממשיכה ואומרת לאחר מה שרמזתי לך בכותרת שפה יש בעצם את המיצוע של פטור אבל אסור וההמשך ויש מותרים לכתחילה כי האישה הולכת לפתוח אותם בסוף יום הם בכלל לא של קיימה וברור שהולכים לפתחם ומה הניו קושרת מפתחי חלוקה אם כן באמת ראינו כאן בעמוד כבר את כל המדרג ראינו מה אסור מה חייבים מה אסור וחייבים מה פטור אבל אסור ומה מותר לכתחילה בהצלחה רבה ולהתראות [מוזיקה] מחר ‏h
לצפיה בתכנים נוספים: