העמוד היומי מסכת שבת דף קיא עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קיא עמוד א

[מוזיקה] שבץ דף קיא עמוד א נתחיל בקי עמוד בס שורה חמישית מלמטה נחזור לתחילת העניין רונו טרין בשכר אומיקה רבי יוחן אמר בסוף העמוד הקודם שכאשר אדם שותה של יקרין אם הוא שותה שני רכיבים מתוך שלושת הרכיבים שראיינו שם יחד עם ש זה מועיל לו למחלת הירקון אבל זה גורם לו להיות עקר וכעת הגמרא תדון האם מותר לאדם לגרום לעצמו להיות עקר יש בעיה שאסור לאדם לסרס את עצמו ומישורי האם מותר ואותה בברסה מיני לרוס באדם שהוא אסור לא רק בבעלי חיים יש איסור לסרס אותם אלא גם בבני אדם תלמוד מה ו בארצכם לא תעשו כתוב בפסוק ומוך וכתות ונתק וקרות לא תקריבו להשם וב לא תעשו אסור לעשות בבעלי חיים סירוס המילה הו בארצכם לא תעשו דורשת הגמרא יכלו לכתוב ובארץ לא תעשו יש פה כ ומ של בארצכם ומזה דורשים בכם לא תעשו דבר חנינה דהיינו גם בבני אדם יש איסור לגרום להם סירוס אז איך כאן מותר לו לשתות של יקרין אם זה גורם לו להיות הקר עונה הגמורה נבי לכ קו מכ אוכ מעצמו הוא כ שוא אדם אדם עושה פעולה ישירה וגורם ל עצמו כמו מעוך וכתות נתו זה ודאי אסור כיוון שהוא מסרס את עצמו אבל כאן הוא שותה את ובגר נגרם ממנו ללהיות עקר זה אין איסור דומר רבי יוחנן מביאה הגמורה ריה לכך הרוצה שירס תרנגול למרות שיש איסור לסרס בעלי חיים יטול קבלתו מסטרס מאליו ברגע שהוא נטל את הכרבולת בנגרה מזה שהוא נהיה סריס התרנגול ואם כן רואים שכאשר זה פעולה עקיפה ולא פעולה ישירה אין ניסור של סירוס אז כמו שבעלך יש את היתר בפעולה הקיפה כך גם בבני אדם שואלת הגמרא ואומר רבשי רמוז רודקי רבשי מסביר מה הפשט בתרנגול שמותר לקחת את את הכרבולת שלו ועל ידי זה הוא מסטרס לא באמת שהגוף שלו מסטרס אלא כיוון שהרבו היא זאתי שנותנת לו את הגאווה והיא זאתי שגורמת לו להיות שמח ו ולהוליד אבל ברגע שלוקחים לו את הכרבולת אז הוא מתאבל על זה ומצטער ולכן מפסיק ללדת אז אם כן רואים שדווקא בגלל שזה לא פעולה שהיא מונעת ממנו בעצם ל להוליד לכן מותר אבל סתם פעולה גם מקיפה תהיה אסור אז איך כאן מותר מתרצת הגמרא אלא בסורס ה קו של יקרין שדיברנו על המדובר לאדם שהוא כבר שריס וממילא הוא לא יכול ללדת ועליו אנחנו אומרים שהוא יכול לשנות כוש של יקרים ואומ הבחי ברב אבחן הכל מודעים בחמץ אחר מחמץ שהוא חייב שנאמר לא יסוף חומץ לא יסוס חומץ יש איסור במ נוכס להקריב אותם חומץ כתוב שני פסוקים לא תאפה חמץ לא תעשה חמץ דורשים מזה למה צריך לכתוב בפרטיות לא תאפה חמץ למה לא מספיק לא תעשה חמץ שזה כולל את כל המלאכות של המנוח שאסור לעשות אותם בחמץ אלא זה בא לומר שגם אם כמה כהנים עשו את העבודות כל אחד עשה עבוד אחת בחימוש כולם יהיו חייבים דהיינו אחד לש אחד ערך ואחד עפה כולם חייבים ואייך לומדים את זה כיוון שהפסוק לא תאפה חמץ מיותר ויש לנו כלל כל שיצא מן הכלל לא לל היה בכלל ויצא מן הכלל זאת אומרת הוא כבר היה בתוך הפסוק שלא תעשה חמץ ובכ אפן באו וכתבו אותו באופן נפרד לא ללמד על עצמו יצא ללמד על הכלל כולו יצא שגם יהיו חייבים על כל פעולה ופעולה זה דין אחד שרבי אחול אמר נוסף ומסר אחר מסרס שהוא חייב גם שנאמר הוא מוך וכתות ונתק וקרות אם על קרות חייב על נתו לא כל שכן הרי קרות מה זה שהביצים קרוים אבל הם עדיין נמצאים בתוך מחוברים לגופו וקרות מה זה קרות זה שנחתך זה כרות נתו שזה מנותק לגמרי שכבר לא מחובר לגופו אז אם על קרות שזה עדיין מחובר לגופו עדיין בכל אופן מחייבים אז על נתו זה כבר לא מחובר לגופו ודאי שהוא יהיה חייב למה הפסוק צריך לכתוב גם את זה וגם את זה אלא להבין נק אחר קורט שהוא חייב אם זה היה קרות אבל עדיין מחובר ואחרי זה הוא בא וניתק את זה לגמרי למרות שהוא כבר שריס בממילא גם זה פעולה של סירוס אחר סירוס יהיה אסור אז אם כן איך אתה מתרץ כאן שמדובר בסיס ולכן מותר לו לשתות של עקרין הרי הוא נעשה על ידי זה עקר וזה כמו סירוס אחר סירוס זה גם יהיה אסור אומרת הגמרא אלא בזקן מדובר בזקן שהוא לא יכול ללדת כיוון ש גיל זקנה היא כבר לא גיל שראוי ללדת וממילא על זקן לא נאמר אצלו סירוס אחר סירוס וכמו שתסכן אומר אוכל לא שייך למסר משום מסר סכר מסרס זקנה עליו סרוסי הדין הזה זה דווקא באדם שהוא יכל ללדת רק הסירוס הראשון גרם לו לא ללדת אז אסור לבוא ולגרום לו סירוס נוסף אבל זקן שהוא בכלל לא בתורת הולדה כאן אין לו איסור לבוא ולגרום לו סרוס סיבה נוספת שלא ילד שואלת הגמרא זקן לא יכול ללד הרי אמר הרבי חנון אין אן חזירוני לנעוי כתוב בגמרה בגיטין אפשרויות איך דברים שגורמים לאדם שיוכל ללדת ובכן אומר שכשהוא עשה את זה זה גרם לו שהוא יכל לשמש גם בזקנותו וללדת אז רואים שזה כן כן ראוי ללדת אז איך מותר לו לשתות כוש של עיקרים אלא באישה אומרת הגמרא מדובר באישה והיא לא מצוותת אומר רשי על פריה וביה ממילא אצלה אין איסור כל האיסור של סירוס זה דפקא ומי שמצווה פרי אובייה לכן על אישה אין את האיסור הזה שואלת הגמרא מי אמר שאישה לא מצווה ב פריה ורבייה זה הרי מחלוקת ולרבי יוחן בן ברקוד אמר על שניהם הוא אומר ויברך אותם אלוקים ויאמר להם פרו ורבו הרי שגם האישה מצוות פרירה רביה אז אם כן האיסור סירוס נאמר גם באישה אז מה הק למימר מתרצת הגמרא בזקנה אנמי בהכרה מה זאת אומרת או שמדובר באישה זקנה וכאן כבר אומר הריצו לא יועיל האפשרויות האלה של הגמור בגיטין שרבי אחון הביא זה הכל מועיל אצל האיש לגרום לו שהוא יכול ללדת לזקנות אבל אצל אישה היא לא יכולה בתור זקנה ללדת רק על בדרך נס וממילא כיוון שהיא לא ברת הולדה אז אין איסור שהיא תהיה הקרה עידי הנ מי בהכרה או שמדובר באישה כזאת שהיא נולדה כזאת שהיא לא יכולה ללדת הכרה ומפורשים כאן אומרים הועדים ביקר שיכלנו לומר כיוון שהם נולדו בתורת שהם לא יכולים ללדת אין אצלהם את האיסור של סירוס אחר סירוס זה דווקא נאמר במקרה כזה שהוא יכל ללדת רק הסירוס הראשון גרם לו לא ללדת כאן אנחנו אומרים לו אל תגרום סרוס נוסף אבל אם הוא לא בטויס הולדה אין את האיסור אז אם כן מסקנת הגמרא היא איך מותר לשתות של יקרין אז לפי יתנקם שאישה לא מצוב על פי אהוביה לפי חכמים מדובר באישה ולכן אין איסור לעשות אותה הכרה וא אפשרויות נוספות מדובר בהכרה או באכר שהם לא יכולים ללדת מלידה וממלא אצלהם אין את האיסור הזה אבל לפי רבי יוחן ברוקו נצטרך לה מתמיד בזקנה ולא באישה סתם אלא דווקא בזקנה והיא זאתי שאצלה אין את האיסור ש סירוס אחר סירוס אומרת המשנה החוש בשינב לא יגמר בהן את החומץ אדם שיש לו כאבי שיניים התרופה לכך היא לגרגר בפיו חומץ וזה מצמי את החניכיים וגורם למכה להתרפות אז אסור לעשות את זה בשבת כיוון שזה ניכר שזה לרפואה אבל מטבל הו דרקו ו תרפה נתרה הוא יכול לטבל תו בחומץ ולאכול למרות שזה גורם לו רפואה וכיוון שזה דרך גם של אנשים בריאים לא ניקר שזה מעשה של רפואה החושש במותניו כצה בו מצינו עוד הלכה בדומה לכך החושש במותניו יש לו כאבים כאבי גב כאבי מותניים לא יסוך ביין וחומץ כיוון ששיחה ביין וחומץ זה רק דרך רפואה אבל שחו את השמן כיוון ששיחה בשמן זה דרך שגם אנשים שרוצים להתענג אז אין בעיה לעשות את זה בשבת זה דרך גם של בריאים לא ניקר שזה לרפואה ולא שמן אבל שמן ורד זה שמן מאוד יקר אנשים שמשקיעים על שמן ורד זה רק כי זה לרפואה אז פה זה כבר נקר שזה לרפואה זה אסור בני מלכים לכים שמן ורד על מכותיהם שכן דרכן לסור בחול בני מלכים שיש להם כסף אז גם לתענוג אם משתמשים בשמן ורד אז יהיה מותר להם פה גם כן לסוך לרפואה שמן וורת כי זה לא נקח שזה לרפואה כי הם עושים את זה גם בדרך תענו שמ אנומר כל ישרל בנ מלוך מהם כיוון שכל ר מלוך ם ממילא לכולם מותר בשמן ורד אומרת הגמרא רומי לרב אחי אריכה דהוא רב אחי בר פופה ורב אבו רב אחי שהיה נקרא בכינוי אריכה הבן של רב פופה שאל את רבב שאלה תנן החושש בשיניו לא יגמ בהן את החומץ לממ ד חומץ מעלה לשיניים זאת אומרת מהמשנה משמע שחומת מרפא כאבי שיניים וסיב הפסוק במשלי אומר כחומץ לשיניים וכעשן לעיניים והפסוק שממשיך כנ העצל לשולחיו אדם ששולח שליחות על ידי אדם הצל זה כמו חומץ לשיניים זאת אומרת זה לא דבר טוב אז אם כן רואים שהחמץ מזיק לשיניים רצת הגמרא תלוי איזה חומץ לא יקשה או בקד פירה או בחלה ישנם חומץ שבא מפירות שלא יתבשלו כמו ענבים שעדיין לא יתבשלו שהם חמוצים חומץ כזה זה באמת מזיק לשיניים אבל חלה חומץ רגיל של יין שהחמיץ זה כן מועיל השיניים ועל זה המשנה דיברה ו בוס מוו בחלה אודק מקה או דליק מקה הי כמכה מסה ליק מקה מרפה אפשר לומר שבאמת שניהם מדברים לגבי חומץ רגיל רק תלוי החומץ הרי פעולתו היא לצמק את החניכיים אז כאשר יש מכה זה מצמק ועוצר את המכה אבל אם אין מכה זה גורם לחניכיים להתכווץ סתם והשיניים על ידי זה מתרפא ויוצאות ומתרחק אחד מהשני כיוון שהחניכיים הצטמקו אז השיניים איין להם מקום הם יוצאים ומתרחקים זה גורם נזק לשיניים ואזה על זה דיברנו כשאמרנו בפסוק החומץ לשיניים במקום שאיין מכה אז אם כן יש לנו שני תירוצים או שכאן מדובר במשנה שהחומרה זה מדובר בחומץ רגיל ולא בחומץ של פירות שלא יתבשלו או שמדובר במקום שיש מכה שאז החומץ באמת מרפה אומרת הגמרא כתוב בהמשך המשך המשנה לא יגמ בען את החומץ אסור לגמוע זאת אומרת להשים את ה חומץ בפיו לגרגר את פי ולפלוט אותם ואוניה שואלת הגמרא כאן במשנה לא חילקנו איך גמע בין אם הוא בולע בין אם הוא פולט והרי הבייס כן חילקה לא גמע הוא פולט אבל מגמ הוא בולע זאת אומרת אם הוא שותה חומץ מגרגר את פי ואז בולע את זה זה לא נקר שזה לרפואה ויהיה מותר כל מה שעשו זה רק אם הוא פולט שאז נקח זה לרפואה אומר הבי כי תנן מניסן מגמה הוא פולט נען מתרץ הביי אתה צודק המשנה באמת לא פרטה אבל כך נצטרך להעמיד את המשנה מה שכתוב שאסור לגמ כי זה נקר דרך רפואה מדובר שהוא מגמ ופולט וזה אסור ולכן זה מסתדר עם הברייה שאמרה שלגמן ולפלוט אסור גמע ולבלוע באמת מותר על זה המשנה לא דיברה רוב אומר אפילו יתם מ מגמ ובולע אפשר להאמין את המשנה שעשרה לגמ גם בבול כאן לפני טיבול כאן לאחר טיבול זאת אומרת דרכם של אנשים גם בריאים לפני הסעודה היה לשתות חומץ אז כיוון שכך לפני שהוא שסועד אם הוא שותה מגמ גם אם הוא בולע וגם אם הוא פולט זה בסדר אבל אם זה אחר טיבול סיים את הסעודה וכעת הוא רוצה לגמוע אז גם אם הוא גומע ובולע זה כבר לא דרך בריאים וממילא הבריה שהתירה בגומיה ובול הטירה דווקא לפני הסעודה המשנה שעשרה מדברת על אחרי הסעודה אומרת הגמרא בנימה מיד לפני טיבול שורי לאחר טיבול נ מ שורי זאת אומרת יצא פה דבר אותה פעולה בשבת ואתה אומר בצורה בזמן של שבת מסוים שהוא לפני הסעודה יהיה מר אחרי הסעודה יהיה אסור למה הרי יש לנו כלל שאומרים אויל אויל והתרת לפני הסעודה תתיר גם אחרי הסעודה נרו סול דמר רו רו בעצמו בשיווי מצינו שהוא אומר אויל קמש בשורי וביום הכיפורים אוסו הויל דש בשורי ביום הכיפורים נמי שורי זאת אומרת שם מדובר במסכת ביצ לגבי טבילה כתוב שאסור להטביל כלים בשבת כיוון שהוא מתקן את הכלי על ידי זה אשר להשתמש בכלי אז אסור מה קורה לגבי טבילת הדם זה מותר בשבת ולמה כיוון שזה לא מכזה ש בא לתקן כי יש אנשים גם שנכנסים סתם לעקר להתקרר במים לכן זה לא נקר שזה לרפואה לא נקר פה התיקון מה קורה ביום הכיפורים יום הכיפורים שמה לא שייך שאדם נכנס סתם להקר כיוון שזה אחד מהדברים שאסור חמיש ענוים אסור לרחוץ סתם אז בהכרח אם הוא נכנס זה בשביל טבילה אז ניכר כן שזה לרפואה לתיקון אומר אומרת הגמורה אז למה ביום הכיפורים יהיה מותר לא שייך דבר שהוא אסור מצד ילכ שבס שבשב יהיה מותר וביום הכיפורים יהיה אסור ושם רוה אומר או אילו בשבס התרנו ולא גזרנו אז גם ביום הכיפורים התרנו אז כמו שרובה אמר תם את האויל ולכן הוא הטיר ביום הכיפורים מאותה סיבה נאמר כאן אויל ונתיר גם לפני הסעודה אז איך רובה מתרץ שאינו אונמי המשנה שעשרה לגמוע גם כשהוא בולע זה מדובר אחרי הסעודה ואז יהיה אסור למה שלא נאמר אועיל תרצת הגמרא עוד דבר וב מאך וב באמת חזר בו מהתירוץ שהוא חילק לפני הסעודה ואחרי הסעודה ובאמת הגמ כשהוא בולע את זה יהיה מותר גם לפני הסעודה וגם אחרי הסעודה אועיל שמותר לפני יהיה מותר אחרי וכדרכו של רובה שמצינו לגבי טבילה וחנה מ ליישב את הסתירה הוא יצטרך לומר כמו הבאי שהמשנה דיברה דווקא על אדם שמגע ופולט אומרת הגמרא ממ דמך עוד הרבי די ממ עוד הרבי יש פה סתירה בדברי רובה למה החלטת שרובה חזר בו מהתירוץ שלנו לגבי לגמ שלא שאומרים אויל וממילא יהיה מותר גם אחרי הסעודה אולי הוא חזר בו מהטבילה והוא אומר שלא אומר אול גם ביום הכיפורים ויהיה אסור טבילה ביום הכיפורים גם אם זה תפילת מצווה כיוון שלא אומרים אול דש בזה מותר ביום הכיפורים זה יהיה מותר אומרת הגמרא זה אי אפשר לומר לאלא יסל כדיר תניה יש ברייסה מפורשת כל חייבי טבילות טובלים כדרכן בין בתשעה באב בין ביום הכיפורים אז אם כן אתה רואה לידיה שמותר לטבול טבילת מצווה ביום הכיפורים בהכרח צריך לומר שרובה לא חולק אלא הוא אומר שכיוון שבשבת מותר לטבול גם ביום הכיפור הם מותר והוא סובר את האויל אם הוא חזר בו הוא חזר בו מהתירוץ כאן שלא אומרים אועיל וצריך לומר שאומרים אועיל וממילא יהיה מותר לגבע גם לאחר הסעודה כאן מה שכתוב שעשו מדובר שהוא מגמ ופולט כתירוץ הבי אז אם כן הה לנו כאן לגבי סירוס הסברנו כו של עיקרים שעושה אותו הכר מדובר או באישה שהיא לא מצובה על פריה עובייה או לפי רבי בויגו מדובר בזקנה או בעקרה או בעקר שהם לא בראי סירוס אצלהם אין את האיסור של סירוס אחר סירוס אבל סתם סריס יהי אצלו איסור כיוון שיש לימוד שאסור לגרום סירוס גם לאדם שהוא כבר מסורס ועומד המשנה הביאה לגבי כאבי שיניים שלא יגמ רק לטבל כד הקוי לגבי שיחה במותניו יין וחומץ זה נקרא לרפואה אסור שמן מותר שמן ורד מחלוקת חכמים ורב שי מנעים גם לכל אדם מותר או רק לבני מלוחים אמרנו האם חומץ מועיל לשיניים או מזיק לשיניים מהפסוק במשל מרשנו שהוא מזיק לשיניים רצנו שהוא מזיק כשההוא עשוי חומץ של פירות שלא יתבשלו כמו ענבים שלא נגמר בשולם אבל הוא מועיל כשהוא חומץ מיין שהחמיץ או שתלוי אם יש מכה או אין מכה כשיש מכה זה מועיל כשאין מכה זה מזיק שאלנו מברייס כאן ממה שמע לא יגמ את החומץ בכלל ברייסה משמע שאם הוא בולע את זה זה בסדר הביה תראה נכון גם המשנה דיברה שהוא מגע ופולט אבל אם הוא בולע זה בסדר רוב רצה תראה ש תלוי לפני הסעודה או אחרי הסעודה לפני הסעודה זה גם דרך בריאים לכן זה מותר אבל הגמורה חדה את זה ואמרנו שהוא חזר בו תרוץ הזה כיוון שצריך להיות פה אויל אויל ואחרי הסעודה מותר לגמ כיוון שלפני הסעודה מותר לגמ כי זה דרך בריאים נתיר גם אחרי הסעודה כי לא שייר דבר שמקצת שבת אתה עושה מקצת שבת אתה מתיר אלא אומרים אויל אויל והתרת בחלק מהשבת תתיר בכל השבת כמו שמצינו לגבי טבילה ביום הכיפורים שאומרים הועיל ובש בזה מותר אז ביום הכיפורים גם כן זה יהיה מותר ובכר שהוא חזר בו מהתירוץ כאן ולא מהלכה שמותר לטבול ביום הכיפורים כי ברייסה מפורשת ומרת שמותר לטבל בם הכיפורים [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: