העמוד היומי מסכת שבת דף קט עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קט עמוד ב

[מוזיקה] דף קט עמוד ב היום אנחנו בעזרת השם נכנסים לרצף של מספר ימים בהם נעסוק ברפואות שמוזכרות בתלמוד התנאים האמוראים יתנו לנו מגוון של מרשמים מרקחות כל מיני סמים שעוזרים לריפוי וכאן לכאורה יש שאלה שתמיד כשמדברים על רפואה הי עולה הרי החולי מגיע מהקדוש ברוך הוא ואם כן איך א אנחנו מתערבים ומשנים את זה על ידי רופאים על ידי תעופות וכדומה והתשובה הזו כבר בתורה כתוב ורפה ירפה דורשת התורה מכאן שניתנה רשות כך הגמרא דורשת מכאן שניתנה רשות לרופא לרפות אומר רשי מיד במקום לא נאמר שהקדוש ברוך הוא מלך מלכי המלכים הוא זה ששלח את החולי והוא זה שיביא את הרפואה הוא נתן הוא הסמיך את השליח שלו הרופא לרפות ניתנה לו רשות ואפשר לדרוש ברופאים אבל גם בזה צריך תמיד לזכור אם יש מצב קצת יותר קשה קצת יותר אש קצת פחות שאפשר רואים את הרפואה הקונבנציונלית מתמודדת צריך לזכור תמיד שיש למעלה את הרופא של אניפולי הרופא של אניפולי מסופר על אחד מחסידי נשחיל שהגיע לרבו האדמור מנשכיז וסך לו על צרתו הוא אומר הרופאים הרימו ידיים אין להם מה לעזור אמר לו סלה אניפולי דבר שם עם הפרופסור והוא יביא לך ארוחה ורפואה החסיד מיד הזדרז לקיים את מצוות דרבו בפרט שזה הסיכוי האחרון שלו הוא נוסע לכיוון אניפולי ומיד כשההוא מגיע הוא עוצר את עובר האורח הראשון שנקרא בדרכו ואומר לו תגיד לי איך מגיעים לבית של הדוקטור של הפרופסור עובר האורח משפשף את העיניים ואומר לו דוקטור פרופסור מזל טוב אני כאן 30 שנה לא שמעתי על כזה דבר הוא מתפלא ממשיך הלאה שואל את האדם הבא שהוא פוגש ברחוב ושוב התשובה זהה אין כאן פרופסור אין כאן דוקטור עד שהוא שאל בתמיה את אחד מהאנשים שהוא עצר תגיד לי מה עושים כשחולים מה עושים כשצריך רפואה אמר לו היהודי בתמימות מה עושים פונים לקדוש ברוך הוא חזר התלמיד לרבו אמר לו רבו זה מה שהתכוונתי זה הפרופסור של אניפולי כשאין מוצא פונים לקדוש ברוך הוא גם כשיש מוצה גם כשאנחנו הולכים לרפואה הטבעית גם כשיש לנו את האזרים ארון התרופות שלנו מפוצץ באקמול במשכך כאבים לכל דבר שהוא עדיין תמיד נזכור את הפרופסור מאניפולי את האחד והיחיד הכל יכול אומרת הגמרא הקדושה אנחנו עדיין עסוקים בעצם נתחיל בקט עמוד ב למעלה במו הקים את המספר שוות מלמעלה אנחנו עדיין עסוקים לפני שניכנס לעולם הרפואות יש לנו עדיין בריתה מאתמול הבאנו בריתה אחת המתירה לטבול בים הגדול בריתה אחת שאוסרת לרחוץ בשבת בים הגדול ניסינו להביא אתמול תירוץ אחד שבאמת יש חילוק יש מחלוקת תנאים בין רבי מאיר לרבי יהודה ורבי יוסי ורבי יהודה הוזה שמחלק בן ים הגדול לשער ימים והגמרא הבינה כשם שהוא מחלק לעניין טומאה לעניין מקווה היינו בשיעור של אתמול כך הוא מחלק גם לעניין תפילה בשבת ודינו את זה רב נחמן בר יצחק הביא אתמול תירוץ נוסף תלוי אם הוא משתהה בתוך המים ו אם הוא שואה זה אין דרך בריאים לעשות כך רק חולים וזה אסור ואם הוא נמצא במים זמן מועט כמו שאומרים ביידיש ארני נרוס נכנס ויוצא זה מותר כי גם דרך הבריאים לעשות כך לתענוג באלמה ולא ניכר שהוא עושה את זה לצורך רפואה מתמקדת הגמרא כעת בתירוץ הזה שרב נחמן בר יצחק הוא מקשה עליו וכאן אנחנו מתחילים במיו הקמת לבת ריתא איך העמדת את הבריתה השנייה שבה כתוב שמותר לטבול בים הגדול דלא ישת כשהוא לא שועה כשהוא נכנס ויוצא אם כך מדוע אותה בריתה מחלקת בין הים הגדול לבין ימה של סדום ומי משרה ששמה היא וסרת איד לא אשתי אמור להיות מותר גם במי משרה וביימה של סדום אפילו במי משרה נמי אמור להיות מותר ד התניה בריתה שלישית רוחצים במי תבריה ובמי משרה וביימה של סדום ושימו לב ואף עלפי שיש לו חטטים בראשו כולם רואים שיש לו פצעים ו עושה את זה לצורך רפואה בכל אופן מותר והברית ה מיד מגבילה ואומרת במי דברים אמורים שלא נשתה אבל נשתה אסור ואם כן אנו רואים שברגע שהוא לא שואה בתוכו הוא רק נכנס ויוצא שגם דרך בריאים לעשות כך מותר אפילו בימה של סדום ובמי משרה ואם כן לא ייתכן שהברית השנייה זו שמתירה בים הגדול ואוסרת במי משרה וביימה של סדום מדברת על שלא נשתה אלא אומרת הגמרא פשוט מאוד ים הגדול הים הגדול לא קשיה בעצם יש לנו פה שלוש ברייתות אחת וסרת בים הגדול וכמובן גם בימה של סדום ובמי משרה אחת מתירה ים הגדול ועדיין וסרת מי משרה וימה של סדום והשלישית מתירה בכולם עונה הגמרא דבר ראשון שתי הברייתות הראשונות לא קשות ים הגדול ים הגדול ו קשיה אביפן שבו ואבר עים שבו אם זה מים יפים שגם דרך הבריאים לרחוץ מותר זה לא מוכרח שזה לרפואה גם בריאים נוהגים לעשות כך אבל אם זה במים רעים שבים הגדול שאף אדם בריא לא נכנס לשם ואם כן מוכרח שה נכנס לשם עושה את זה רק לרפואה אז יהיה אסור זה החילוק בין הברייתות מ משרא מ משרא נמי לאו קשייה זאת אומרת בין הבריתה הראשונה והשנייה שעוצרות לרחוץ במי משרה לבין הבריתה השלישית שמתירה גם כן לא קשה פשוט מאוד עד השתה עד אשתי הי תלוי אם הוא שוהה או לא שואה אם הוא שוהה אסור כי רק דרך החולים אדם שזקוק לרפואה עושה את זה ואילו אם הוא לא שוהה ייתכן שגם בריא רוצה להקר עצמו וכדומה ונכנס גם לכאלה מקומות של מ המשרה וכדומה ועל כן באמת יהיה מותר גם לגבי ימה של סדום כפי שאמרנו אתמול הרי ראינו לאל שמותר לרחוץ בשבת וכאן ראינו שאסור בעצם בבריתה השלישית שוב כתוב שמותר והתירוץ יהיה ככל הנראה אותו דבר תלוי אם הוא שואה בתוכם או לא אומרת המשנה הקדושה וכאן אנחנו חוזרים לעסוק ב דיני רפואה בשבת אין אוכלים אזוביון בשבת כבר נראה במשנה מה זה המאכל הזה הוא בעצם אסור לאכול אותו בשבת והמשנה מדגישה מדוע לפי שאינו מאכל בריאים ואם כן מי שאוכל אותו מוכיח על עצמו שהוא אוכל אותו לצורך רפואה וזה אסור בשבת אבל אוכלו את יועזר זה שם של מאכל מסוים ושותה הבוב ואה כי זה גם בריאים נוהגים לאכול ואם כן לא מוכרח שזה לצורך רפואה כל האוכלין אוכל אדם לרפואה זאת אומרת כיוון שאנשים בריאים אוכלים אותם על אף שהוא מתכוון לרפואה מותר לו לאכול וכן כל המשקין שותה חוץ ממי דקלים וכוס עיקרין מי דקלים זה מים מסוימים שנבעו מאזור הדקלים וכוס יקרין זה גם כן מים שהיה מעורב בהם סם שהיה מברה את הגוף וגורם להכרות וכדומה נראה בהמשך איך בדיוק מותר להשתמש בזה אבל אסור לשתות אותם בשבת כי הם לא מאכל בריאים אף בריא לא משתמש בהם מפני שהן לירוקה זה ר להתרפות מחולי של ירוקה של ירקון אף בריא לא שותה את זה ולכן אדם שישתה את זה בשבת מוכח שהוא עושה את זה לצורך רפואה אבל שותה ו מד קלים לצמאו רשי מדגיש אם הוא לא חולה אדם בריא מותר לו לשתות את אותם מד קלים לצמאו זאת אומרת עליו שכפי שאמרנו אסור לשתות אותם לרפואה בשבת כי אין דרך בריים לשתות אותם בכל אופן אדם בריא שצמא כן יכול לשתות וגם כן סך שמן יקרין שלא לרפואה בעצם כאן אנו רואים שאדם שאינו חולה מותר לו לעשות דבר ש בנורמה לא עושים אותו אם הוא לא מתכוון לרפואה הוא מתכוון לצמאו או לסוך שמן לתענוג ולא לרפואה אמר יוסף אזוב בתורה מוזכר מספר פעמים הוא לקחתם אגודת אזוב מה זה האזוב הזה הוא אומר האזוב שכתוב בתורה אם זה לגבי הזעת אפר פרה אדומה אם זה לגבי אזוב שהיהודים טבלו במצרים בדם ושמו על המשקוף וכן פעמים נוספות אצל מצורה וכדומה שכתוב אזוב זה עברת בר אמג זה אזוב שגדל אומר רשי ליד הצמחים של הגמירה בר אינג זה גדל בין הגים כן האזוביון שמוזכר במשנתנו שהוא מאכל של בריאים הוא שהוא מאכל שבריאים לא אוכלים ואסור לאכול כל אותו בשבת זה הברת בר אינג אזוב שגדל בין הקוצים הול אמר האזוב של התורה זה מרווחיו מרווה לבנה זה האזוב של התורה אולה אקלה לבי רב שמואל בר יהודה מספרת הגמרא התו לקמי מר וחיברה הביאו שם רווה לבנה אמר הינו אזוב דכתיב באורייתא כפי שיטתו שאזו שכתוב בתורה זה מרווה לבנה דעה נוספת מה זה האזוב של התורה רב פפי אמר שומ שוק הצמח שמוכר לנו כיום בתור זעתר זה האזוב של התורה אמרבי ירמיה מדפתי כדר פפי מסבא מסתבר כמוהו תנן כתוב לגבי הזעת אפר פרה אדומה על טמי מת כתוב מצוות אזוב לקחת שלושה קלחין ובהן שלושה גבולין כך שלושה קלחים של אזוב ובכל קלח יהיה שלושה גבעולי כך זה שיטת רבי יהודה על כל פנים שם זה נלמד ממצרים ששם לקחו אזוב וטבלו בדם אשר בסף שם נאמר ולקחתם אגודת אזו ואין אגודה פחות מג' לומד רבי יהודה צריך לקחת ג' קלחים בכל קלח שלושה גבעולית אומרת הגמרא חייב להיות שזה שום שוק שזה הזעתר הזה ושום שוק וד משתכר אחי בו ב ח הזה הוא מוכר לנו שבאמת יש בו בקלחים שלושה גבולים ויותר ואם כן ככל הנראה זה באמת האזוב המוזכר בתורה למי אחלי שואלת הגמרא לאיזה רפואה זה מועיל אומרת הגמרא לקו קייני לתולעים שבתוך המאיים זה מאוד מועיל במי אחלי תן לי את המתכון המדויק איך אוכלים אותו בשבע תמרי וחמתה ביחד עם שבע תמרים שחורים אוכלים אותו וזה הרפואה ממי אביה שואלת הגמרא גם כן ממה נגרמת המחלה מקמח סער פלי 40 יומן אדם שאוכל קמח אורין שעבר עליו יותר מ-40 יום מאז שהוא נתחן הוא זה שמסתכן ומגיע לידי כך שיהיה לו תולעים במאים והוא צריך לרפואה הזאת לאותו אזוב יחד עם התמרים השחורים ראינו במשנה אבל אוכלו את יועזר כיוון שיו עזר הוא גם מאכל בריאים מותר לאוכלו בשבת לא מוכרח שזה לצורך רפואה המשנה תאמר לנו מה זה בדיוק יועזר למה זה מועיל ממה נגרמת המחלה וכן הלאה מה יועזר אומרת הגמרא פונק זה סוג מסוים של צמח למה אוכ לילה למה זה מועיל להרג אתה אדם שיש לו תולעים בכבד זו רפואתו במה הכלילה זאת אומרת שוב במה התפריט במה המתכון איך אוכלים אותו בשבע תמרי חיברת עם שבעה תמרים לבנים ממי אביה ממה נגרם המחלה שואלת הגמרא אותה מחלה של תולעים בכבד עונה הגמרא מאכילת כל מיני דברים על קיבה ריקה מאוצה ומ עלי ב יקנה בשר צלוי על גחלים ומים יחד עם זה על כבה ריקה על הבוקר או מביסה שמנ עלי בר יקן הבשר שמן על קיבה ריקה ומביס דתורה עלי ביקן הבשר שור על קיבה ריקה או מאמ גוזה עלי בריקנה מאגוז ומגירה ד רוביה עלי בריקנה זה תלתן שאוכלים על כיבה ריכה ומ שתמה בטרי מיד לאחר מכן מאחד מהרשימה הזאת הוא שותה מים משם מגיע התולעים שכבד והרפואה שלהם זה לאכול את אותו יועזר ואי לו אם אן לו את אותו פטנק את אותו צמח ליבל תח לחברת יבלה שחליים לבנים וזה גם כן יואילו והי לא ליתי בתעניתא שישב בתענית ולית ביסר שמנה יביא בשר שמן וליש ד הגומר ישים אותו על הגחלים הלוחשות ולי מצג רמה שיקח את אותו בשר אחרי שהוא ישב בתענית ומצוץ ישאב נוק את השמן שלו את השומן שבו וליג מחלה מיד לאחר מכן ישתה חומץ ויק דמרה חלה לא יעשה בעצם את אותו רפואה אבל בלי התוספת הזו של שתיית החומץ משום דקשי לכבדה החומץ מזיק לכבד זו רפואתו ואי לא אם גם את זה אין לו לייטי גורדה ד הסינטה שיקח בעצם קליפה מהשיח של הפנה אבל דגרדה מעילה לתת קח את הענף גרד אותו מלמעלה כלפי מטה למה כי התולים הול לצאת מגופך באותו דרך כך אומר רשי באותו דרך שבה גירדת את השנה הזה את אותו שיח לכן תגרד דווקא מלמעלה למטה ולא אומרת הגמרא ולא מתתי לאלי דיל מנקי הידי פומי זה יצא בעצם מתוך המאיים שלך כלפי מעלה דרך הפה וזה הרבה פחות נעים והרבה פחות טוב אז יקח את אותה קליפה שהוא גירד מלמעלה למטה ולי שלקה יבשל אותה בשכר בי שיב יבשל אותה בשחר בין השמשות אומר רשי בבית של השכנים כיוון שלאותו חולה הריח של זה מאוד קש מאוד מזיק ולמחר לאחר יום נזכרנו לנקב דדי סומת נחירים כשהוא הולך לשתות מזה שוב כי הריח של זה קשה כדי שלא יריח ואז לישת וכי מפנה שהוא מתפנה מפני השיך את דיקלה איפה שנתלשו ענפים מהדק באותו מקום באותו חלק בעץ שבו נתלשו ענפים דקל שם הוא התפנה וזוהי רפואתו ראינו במשנה ושותין הבוב רואה זה גם כן אותו עיקרון של יועזר כיוון שגם בריאים נוהגים לשתות את התרכובת הזו על כן מותר בשבת כי לא מוכרח שזה לצור ורך רפואה מבררת הגמרא שוב מה זה למה זה מועיל מה לעשות אם אין לי וכדומה הגמרא נכנסת לפרטים ושואלת דבר ראשון מה יבוב רואה מה זה הדבר הזה עונה הגמרא חו מטריה מה הי חו מטריה לא עזרת לי כלום נתת לי עוד מילה לועזית שאני לא יודע את פירושה עונה הגמרא חוטר יחידה מדובר בעץ מסוים שאין לו יש לו רק גזע אין ענפים אין עלים לוקחים את אותו עץ עושים ממנו שתייה כנראה משרים אותו במים או מבשלים וכדומה וזו הרפואה שואלת הגמרא למהי אבדיל זאת אומרת את מה זה מרפא לא זה מחלה זה מועיל אומרת הגמרא לגילויה חכמים גזרו שאדם לא ישתה יין או מים מגולים כיוון שייתכן שהגיע נחש שתה מהמהם והטיל בהם ארס אדם ששתה אותם ואני רוצה לבטל את השפעת הארס אם ישנו במים אני מביא לו לשתות את אותו הבוב רועה והי לא אם אין לך בהישג מקום בזמינות את אותו אבוב רואה ליתי חמש כלי לקח חמישה פרחי ורד וחמש כוסת דשח חמש כוסות של שכ ותבשיל קיני בעד הדדי עד קמה הנפקה שזה יתדה ויהיה מרוכז כל כך עד שישאר מכל החמש כוסות האלה סך הכל רביעית לוג ואז נשתה שישתה את זה מספרת הגמרא באמת זה הועיל אמ דרב חדו ברמי אבדו גברה אדם אחד שתה מים מגולים חד כלי ובאמת נכנס בו ארס היא רצתה למנוע את ההשפעה לקחה חד קלילה סך הכל ורד אחד וחד כוסת ד שיכר אחת של שיכר שלקה ושקית ושגרה תנור וגרפה יש עניין אדם שבעצם יש בתוכו ארץ של נחש המטרה שלנו היא לחמם אותו כדי שחמות הגוף הלה של הגוף תדחה את חמימות ההרס היא לקחה באמת לא את כל המרשם אלא ורד אחד יחד עם אחת בשלה אבל שימו לב מה היא עשתה היא הדליקה את התנור וגרפי גרפה את הגחלים מהתנור כדי שלא יהיה לו עץ בצורה שלא יוכלו להיכנס לתוכו ואז טביט לונטה בגבה שמה לבנה בתוכו כדי שלא ישב על קרקע התנור שהיא לוע אתת ואז הכניסה הכניסה את אותו בן אדם הושיבה אותו בתוך התנור על הלבנה זאת אומרת שיהיה לו מאוד מאוד חם שיזי אבל עדיין לא לא יקבל כבייה ו נפק כוץ הירקה יצא ממנו הוא הקי זרם ירוק שזה היה בעצם אותו ארס שנפלט מגופו וכך אותו בן אדם ניצל רביה אמר אדם ששתה מים מגולים יש רפואה נוספת רביעת חלב המעי זה חיברת רביעית לו חלב מעז לבנה מועיל למים מגולים לארז של נחש ו בר יהודה אמר ליתי אתרוג החליטה שיביא אתרוג מתוק וחייקה שחקוק בתוכו בעצם יעשה בור בבשר הפרי ולמ דוב שישים בתוך הגומה הזו דבש ולמי דנו ששים את זה על הגחלים הלוחשות בתנור ככה האתרוג התבשל יחד עם הדבש ולך להאכל את זה זה מועיל לאדם ששתה מים מגולים ואני חושב שיש בהם ארס זה יועיל לרפואתו רב חנינה אמר מי רגליים בני 40 יום או שהם עבר עליהם 40 יום או של תינוק בן 40 יום יש בהם מעלות מאוד גדולות לרפואה הם יש להם מכלול אפשרויות לרפות ברזינה לזיבה קטנטנה מועילה לזיבה מי שעקץ אותו צירעה רביעה לעקרב רביעית לו ג מועי למי שנשך אותו עקרב פל גריב חצי לוג לגילוי ה מי ששתה מים מגולים ריבה אפילו לכשפים מעלי לוג מהמים מהמ רגליים הללו טוב אפילו לכשפים זאת אומרת תראו את כל הסגולות של הרפואה שיש בהם והוא מפרט אותם אמר רבי יוחנן אניגרון מים ששלחת בהם בישלת בהם תרד וונגר וכן טריקה עוד כל מיני מים שנשלחו בהם ירקות שונים מאלו בין לגילויה בין לכשפים זה מועיל בין לבטל כשפים וביין לגילוי האדם ששתה מים מגולים ורוצה להרפא מארס הנחש מביאה הגמרא רפואות נוספות בעני הנחשים אימן דבל חיוי אדם בלה נחש לאוכלי קשוטה במלחה שיאכל מיד זאת אומרת מישהו יאכיל אותו יתן לו לאכול קשוט עם מלח ולרעה התלת המילה שירוץ שלושה מילים גם כן הוא יתחמם ועל ידי זה הוא יפיג את הנזק שעושה הנחש מספרת הגמרא רב שימי ברשי חזי וגבר דבלה חיבה הוא נפגש בבן אדם שבלה נחש הדמי כפר ש רב שימי בעצם התחזה ונראה לפני אותו בן אדם כמו פרש רוכב על סוס בעצם איזשהו תפקיד רשמי ומפחיד אוכלי קשוטה במלחה הכיל אותו קשוט במלח כפי שראינו והרת קמי תלת המילה הריץ אותו שלושה מיל בעצם כל העניין הזה גם הפחד כדי שהוא יזיע והגוף שלו יהיה יותר חם ונפק מני גו גו בבשר הנחש יצא ממנו חתיכות חתיכות זאת אומרת החום הזה פרק את הנחש לגורמים וגרם לאותו בן אדם להוציא את הנחש מתוכו ולהתרפק יק דאמרי זה לא היה רב שימי ברשי שעשה את זה לבן אדם אלא הוא בעצמו רב שימי ברשי בא לחיבה אתה אליהו כדי להצילו אליהו הנביא הגיע ממרום אדמי כפר כפי שאמרנו אוכ קשו במלח רתמי תי ונפק מני ג קובי הנחש יצא ממנו חתיכות חתיכות כפי שאמרנו מחר נמשיך לראות רפואות נוספות גם בענייני נחשים יחד עם סיפורים מעניינים בהצלחה רבה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: