העמוד היומי מסכת שבת דף קט עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קט עמוד א

דף קט עמוד א' התורה היא אחת אבל היא לא אחידה זאת אומרת התורה היא ברזל התורה לא זזה ימינה ו שמאלה עם כל גחמה של מישהו ובכל אופן אנחנו נראה מעניין מאוד בעמוד שלנו אדם שיגיע לרב ויאמר לו כבוד הרב רגלי נגפ קיבלתי מכה האם אני יכול לרחוץ בשבת את הרגל ביין הרב לא יפתח רק את השולחן ערוך אלא גם ר אצל אותו בן אדם תגיד לי אתה מפונק אתה מעונג יש דינים שונים כאן אנונו בעצם יכולים ללמוד שהתורה היא אחת אבל היא לא אחידה היא מסתכלת על כל בן אדם ובוחנת אותו לפי הפרמטרים לפי הנתונים שלו לפי הסיטואציה בא היא נמצאת אי אפשר לומר לקבוצה מסויימת אתם צריכים להתחזק בכך וכך לוי יודע מראת נפשו כל אחד איפה שהוא נמצא כל אחד עם הנתונים שלו כל אחד עם מה שקשה לו יותר מה שקל לו יותר הקדוש ברוך הוא דורש דבר אחד בוא תתקרב אליי תעבוד את השם עם הנתונים שיש לך במקום בו אתה נמצא ש תעבוד את השם אומרת הגמרא דף קט עמוד א' למעלה שורה מלמעלה תניה רבי נתן אומר דיברנו אתמול על אותה רוח רעה שורה על אדם שקם ממיטתו ועדיין לא נתל ידיו תניה רבי נתן אומר בת חורי זו כך קוראים לה והיא חשובה היא חריפה היא לא נעלמת היא מקפדת ונמצאת על הבן אדם עד שירח ידיו שלוש פעמים שירח ידיו ג' פעמים על כל יד רק אז היא מסתלקת אמר רבי יוחנן דיברנו אתמול שאדם שנוגע בעין לפני שנטל ידיים זה עושה נזק לעינו איך אפשר לתקן את זה פוח כחול ששמים בעיניים מעביר בת מלך בעצם הוא הוא מתקן את הנזק שנגרם כתוצאה מאותה רוח רעה ופוסק את הדימה ומרבה שיער באפ אפיים זה עוד מהתכונות ש שאותו פוח פועל תניה נמי אחי רבי יוסי אומר פוח מעביר בת מלך ופוסק את הדימה ומרבה שיער באפ אפיים מביאה הגמרא דברים נוספים שככל הנראה בזמנם היו כמיתוס שמועילים לרפואת העיניים ואומרת לא מיני ולא מקצתי ואמר מר הו קבר אמר שמואל אלין אין בהם משום רפואה יש מהרש רוצים לומר שמדברים כאן לגבי שבת שזה לא נחשב כרפואה רשי תופס זה בזמנם חשבו שזה מועיל לרפואת העין אם אוכלים את זה או מניחים את זה על גב העין אין בהם משום רפואה אמר רב יוסף קוסברה גם כן אין בה משום רפואה אמר רב ששת קשוט גם כן אין בהם משום רפואה אמר רבי יוסף קוסברה אפילו לדידי קשה לי קוסברה אותו ירק שחשבו שזה מועיל לעיניים אפילו לי שאני סגין אעו ולא רואה עדיין זה מקשה עליי זה מכאיב לי בעיניים אם אני אוכל אותו אז לא רק שזה לא מועיל זה אפילו מזיק לעיניים אמר רב ששת גר גירה הצמח הזרע הזה שנקרא גרגיר אפילו לדידי מעלי זאת אומרת אפילו אני שאני סגינור ולא רואה כלום עדיין זה מועיל לעיניי זה משכך כאבים חוזרת הגמרא לדבר לגבי הלכות שבת ואמר מרוק בר אמר שמואל כל מיני קשות שרי מותר לאכול את כל מיני הקשות כיוון שגם בריאים אוכלים אותם עלף שהם נועדו גם לרפואה זה לא מוכח מילתא ומותר אמנם ראינו לפני רגע שקשו לא מועילה לרפואה יש אומרים שהקשו הזו המוזכרת שם זה מ קשוט מסוים שעליה חשבו שהיא מועילה והיא באמת לא מועילה לרפואה שאר מני הקשו כן מועילים לרפואה ובכל אופן מותר לאוכלם בשבת כי לא מוכרח עליהם גם בריאים אוכלים אותם ואין כאן שום הוכחה שזה לצורך רפואה לבר מטרו המין שנקרא טוזה אין דרך בריאים לאכול אותו ומי שאוכל אותו מוכיח על עצמו שזה לצורך רפואה ולכן אסור לאכול את זה בשבת אומרת הגמרא אמה רב חסדה שרי כתב ישרי מותר לקחת תערובת מרינדה משרה של שמן טיבול כזה שמן יחד עם ביצים וח על הצלי זה לא נחשב שבלי זה זה לא נאכל ועכשיו אני מתקן אותו כבר נראה שאפשר לאכול את זה גם בלי זה ולכן מותר אבל פיפו בי סתם לערבב ביצים רכות בקערה אסור מסביר רשי כיוון שמה עושים עם זה על פי רוב מכניסים את זה לתוך התבשיל זה נראה בעצם שאתה הולך לעשות כאן דבר אסור בשבת ולכן אסור לעשות את זה מספרת הגמרא דיטו ד זהירי אשתו של זהירי אבד לחיה בראשי שהה תלמיד של זהירי היא הכינה לו את הדבר הזה את הצלי הזה יחד עם אותו תבלין של שמן וביצים צלויות ולא אכל הוא סבר שאסור לעשות את זה בשבת ולכן הוא לא אכל אמרי לי לרב חבד לזיר הכנתי את זה ואכל ואת לא אכלת למה אתה לא אוכל זהירי לטעמי אומרת הגמרא זהירי שכן אכל סבר כשיטת במקום אחר דמר זירי נותן אדם יין צלול ומים צלולים לתוך המשמרת בשבת זאת אומרת אם יש לך יין צלול ומים צלולים שאפשר לשתות אותם מותר לך לסנן אותם סינון נוסף בשבת למה עלמה מוכח מכאן שזה עירי סובר כיוון ד משתת יחי כיוון שאפשר לשתות את היין והמים כבר במצב העכשווי גם כשאני מסנן אותם לב מיד קאוד אח הנמי גם כאן לגבי התבלין הזה שמורחים על הצלי כיוון ד מתחילה אחי אפשר לאכול את הצלי הזה גם בלי המריחה בלי התבלין הזה ל מדקו ולכן מותר ואילו תלמידו חיה ברעשי חלק ואמר מה פתאום גם ביין והמים שם אסור לסנן וגם כאן אסור למרוח את התבלין על הצלי בשבת ואמר וקודי נוסף מי שנגה ידור רגלו הוא נפצע ברגל צוצה ביין ואינו חושש בעצם היין עוזר לכווץ לאחות את ה את אותו חטח או את אותו פצע מותר לעשות את זה בשבת היבי להו שואלת הגמרא חלמי בחומץ שזה בעצם יותר חריף ויותר מכווץ ומאחר יותר מהר האם גם בזה מותר או אסור אמר רב הילה לרב עשי כי אבינה בירב קנ אמרה חלה לא בחומץ אסור כי הוא חזק והוא חריף אמר רבא ואנ בני מחוזה כיוון ד מפנק כיוון שהם מפונקים והגוף שלהם אנוג ורך יותר אפילו חמ רנה ממס ואפילו ביין אסור להם לשטוף את רגלם בשבת אם הם קיבלו מכה רבינק לב רב השי הגיע לביתו של רב השי חזיה דריך חמרי הג בדקר הרגל שלו היייתה פצועה היייתה לו איזה תאונה חמור עלה לו על הרגל וי קפצה מתלי בחלה הוא שטף את רגלו בחומץ בשבת אמר לילו סבר למר לאד אמר אב הילל חלה לא שבחוץ אסור אמר לה גב היד וגב הרגל שני כיוון שזה גב היד וגב הרגל זה מקום מסוכן זה נחשב כמכה של חלל שמחלל עליה את השבת ולכן מותר אפילו בחומץ קד אמר שהיה נוסח קצת שונה במעשייה הזו גרסה שונה חז דקצ מד בחמר הוא שטף את הרגל ביין אמר לוס אמר לאד אמר רבה אנ בני מחוזה כין ד מפנ כי אפילו חמר נמי מסו ואם כן אתה שוטף ביין מר נמי המפנק ואסור לך אפילו ביין אמר לי פה זה מכה שונה גב היד וגב הרגל שני דמר רדה בר מתנה אמר רב גב היד וגב הרגל הרן כמכה של חלל ומחלל עליהן את השבת ועל כן אפילו בחומץ היה מותר לי בטח ביין מותר לי לעשות כל דבר כדי לרפא את המכה שלך ל העם מכה מסוכנת ומותר לחלל עליה את השבת תנו רבנן רוחצי מותר לרחוץ בשבת במי גרר במי חמת במי אסיה ובמי תבריה עלף שכל המקומות הללו זה מים שהם נועדו לרפואה מותר לרחוץ בהם בשבת כי גם בריאים רוחצים בהם אבל שימו לב בים הגדול אסור בשבת כבר אנחנו נפרט את זה וגם לא במי משרה מים שורים בהם פשתן אף בריא לא נכנס רק מי שצריך לרפואה ולא בימה של סדום ים המלח גם כן אין דרך בריים לרחוץ בהם ואסור שואלת הגמרא ור ובבי לך הברייתא שכתוב בה אחרת כתוב כך רוחצים במי טבריה ובים הגדול שימו לב גם בים הגדול מותר לרחוץ בשבת אבל לא במי משרה ולא בימה של סדום בזה הבריתות מסכימות ואם כן כ שהים הגדול הים הגדול איך יתכן כאן כתוב שמותר אמר רבי יוחנן לא קשיה ה רבי מאיר ה רבי יהודה זה מחלוקת תנאים דתנן כל הימים כמקווה יש שני חילוקים מהותיים בין מקווה לבין מעיין ונחל שזורמים מקווה שזה מי גשמים שהם מצויינים לטהרה עדיין הם מטהרים ר רק שהם אסופים במקום אחד אם הם זורמים זוחלין הם לא מטהרים זה חילוק ראשון חילוק שני למקום שצריך מים חיים זאת אומרת לדוגמה לקדש אפר לקדש את אפר החטאת לפרה אדומה צריך דווקא מים חיים אם תיקח ממקווה זה לא בסדר דווקא ממקום שזורם מה הדין של ים אומרת הגמרא זה מחלוקת דתנן כל הימים כמקווה זה רק מקווה זה לא כמו מעיין אפשר לטבול בהם רק כשהם מכונסים ולא כשהם זוחלים וגם כן אי אפשר לקחת מהמהם מים בשביל לקדש את אפ הפרה אדומה שנאמר ו למקווה המים קרה ימים זאת אומרת אתה רואה שהים נקרא מקווה דברי רבי מאיר רבי יהודה חולק ואומר לא ים הגדול רק הוא בלבד הדין שלו כמקווה ובאמת כפי שאמרנו הוא יתאר רק כשהוא מקובץ ועומד ולא בז אוכלין וגם הוא לא נחשב כמים חיים אבל זה רק ים הגדול הוא מחלק אותו משאר המימות כגון ים כנרת וכדומה וכך הוא אומר אם תאמר לי והרי כתוב הוא למקווה המים קרה ימים ולא נאמר ימים אלא שיש בו מיני ימים הרבה זה לא לשון רבים כדי לומר לי שכל הימות שבעולם אלא רק הים הגדול ומקווה המים קרא ימים בלשון רבים מגיע לומר לי שמעורבים בו כל מיני מימות שבעולם כמו שאומר רשי כל הנחלים הולכים אל הים ומביא אף ראייה שאינו דומה טעם דג העולה ב בחוף זה לטעם דג העולה בחוף אחר זאת אומרת שיש בו מקומות גידול שונים וסוגי מים שונים ולכן אני קורא לו בלשון רבים בעצם אנו רואים שרבי יהודה מחלק בין ים הגדול לשאר ימים רבי יוסי מגיע עם שיטה שלישיית ואומר כך כל הימים מתארים בזוחלים ים גדול ים כנרת מטאר בז זוחלין זאת אומרת אמנם כתוב הוא למקווה המים קרה ימים כמו שאומר רבי מאיר אבל אני חושב שעדיין בזוחלים כך אומר רבי יוסי מתאר וזה שכתוב מקווה זה מגיע למהט אותו מתורת מים חיים פסולים לזים למצורעים ולקדש בימי חטאת זאת אומרת הוא משתמש חצי בפסוק המקווה נאמר רק לגבי זה שלא נחשב כמים חיים אבל זוחלים עדיין מטאר ולמה אומר רשי כי קח דרכו של הים לזחול יש גלים יש מפרצים וכדומה הים הוא לא כנוס במקום אחד אי אפשר להגיד עליו שהוא לא זוחל ולכן אומר רבי יוסי בזו חלין הוא מתאר ואילו מה שכתוב מקווה זה מגיע להוציא אותו מתורת מים חיים לפי זה מסביר רבי יוחנן מי הוא ה מי הוא אותו תנא שמחלק בין ים הגדול לשער ימים זה רבי יהודה וכנראה גם לגבי שבת הוא מחלק אומר רבי יוחנן מה ההגיון למה רבי יוחנן מחלק כנראה שפשוט המליחות שלו שונה יש לו תכונות שונות ולכן גם לעניין שבת אנשים בריאים לא רגילים לרחוץ ים הגדול כך אומר רבי יהודה ולכן בו יהיה אסור ללחוץ בשונה משער הימות משאר המימות שבעולם שבהם כי שראיינו בבריתה באמת מותר לרחוץ אז מה שכתוב בבריתה שאסור לרחוץ בים הגדול זו שיטת רבי יהודה ומה שכתוב שמותר זה שיטת רבי מאיר שהוא סובר שאיין כל חילוק בין הים הזה לכל מימות שבעולם שואלת הגמרא שאלה פשוטה המחלוקת ביניהם נהדרת באמת רבי יהודה מחלק אבל לא כתוב פה כלל שהוא מחלק לעניין שבת מה תגיב לרב נחמן בר יצחק איך הגעת עד שם אי מו דפליג דווקא לעניין טומא וטהרה זה באמת נחלק בדרשה של הפסוק למקווה המים קרה ימים לשון יחיד לשון רבים וכדומה אבל עניין שבת משמת לי שבת כל הטם זה אם זה מלוח או לא אם בריאים רוחצים ב או לא לא ראית שהם חולקים לעניין שבת אלא מה אב נחמן בר יצחק לא קשיה עדד אשתי עדד לא אשתי פשוט מאוד תלוי האם האדם רחץ ומיד יצא מהים הגדול שזה באמת מותר שזה גם דרך הבריאים לבין שהוא שעה בתוכו שזה אין דרך הבריאים לשעות בתוכו וזה באמת אסור בשבת אז הברייתות המנוגדות שראיינו האם מותר לרחוץ וים הגדול או לא תלוי אם הוא שואה בו אסור כי זה רק דרך לרפואה וזה אסור לעשות בשבת ואם הוא לא משתהה ומיד יוצא מותר לעשות כך בשבת זה לא סוף פסוק מחר נראה את ההמשך בעזרת השם בסיעתא דשמיא להתראות מחר
לצפיה בתכנים נוספים: