העמוד היומי מסכת שבת דף קט עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קט עמוד א

[מוזיקה] שב דף כט עמוד א בשורה השנייה בתחילת העמוד ראינו לעניין של אדם שלא נוטה לידו שכריס שהוא גורם לנזק וכפי שראינו תקוצץ מגיע לו עונש על כך שהוא גרם לזה נזק תני רבי נוסן אמר בת חורין הי זו הרוח רעה ששורה על הידיים לפני נטילת ידיים קוראים לה בת חורין כביכול היא רוח חשובה כמו בן חורין שהוא נקרא חשוב יותר הוא מקפדת עד שחוץ ידיו ג פעמי והכוהנים מביאים שצריך שיהיה לסרוגים וככה רוח הרעה יורדת אומר רבי וחנון פוך מעביר בת מלך הוא פוסק את הדימה פוך זה איזשהו דבר שמורחים בעין ישנם שמורחים את זה לרפואה ישנם ליופי וכאן אנחנו אומרים שזה פתרון לאדם שהיה לו בת מלך היה לו את הרוח הרה הזאת והוא נגע בעיניו מעביר בת מלך הוא פוסק את הדימה זה אם יש לו דמעות בעיניים זה מפסיק לו הוא מרבה שיער באף הפים זה גורם להרבות שיער באף הפים תנין אמי וכי רבי יוסי פוך מעביר בת מלך הוא פוסק את הדימה וא מרבה שיער באף הפים ומו אומר שמואל עלין אין בהם משום רפואה אם יש לין זה סוג של עסב מסוים אין בהן משום רפואה זאת אומרת אומר רשי באכילתו לעיר עיניו זה לא מרפא אם היה שמועה שאלם הילו גורמים רפואה לעיניו על ידי זה הרפואה העיני עם הראייה חוזרת זה לא נכון אומר יוסף כוסברה איין בה משום רפואה גם בכוסברה אותו דבר כוסברה אומר רב שש קשוט אין בהם משום רפואה אומר רב יוסף כוסברה אפילו לדידי קו שלי כוסברה אפילו אני אומר רב יס שהוא היה עיוור גם לי זה גורם לכאבי עיניים אם אני אוכל כוסברה אומר רב שש גרגיר אפילו לדידי מעלי גרגיר סוג של מאכל מסוים רשי אומר אורגה גם לי אומר רב שש שהוא היה מורניים הוא היה עיוור גם לי זה מועיל לראייה שלי ומ וקווה אומר שמואל כל מיני קישוט שורו לבר מטרו זה כל סוגי קשוט זה סוג של מאכל מסוים מותר לאכול בשבת חוץ מטור זה ולמה כפי שאנחנו יודעים שמאכה מיועד רק לחולים ורק לרפואה אסור בשבת משום גזירה של שחיקת סמנים כל דבר שהוא רק לרפואה וניכר שהוא לרפואה אסור אבל אם זה דבר שהוא גם מאכל בריים מותר לאכול בשבת גם אם הוא מתכוון לרפואה אז דבר שמ קשות מותר כיוון שיש גם בריאים שאוכלים את זה אבל תרו זה שזה רק לחולים אסור אומבי שריק תויה שורי לאכול שריק טבייה זאת אומרת אומר רשי לשרוק לטוח שמן וביצים מגולגלים על הצלי ה לוקח ש הוא לקח ביצים מערבב אותם מגלגל אותם כביכול ומוסיף לזה שמן ומורח את זה על הצליה זה נותן סוג של טעם מיוחד לצלי מותר בשבת פי הבוב אסור אבל לקחת ביצים ו לגלגל אותם בתוך קערה אסור ולמה אומר רשי כיוון שזה נראה שעוד רגע הוא הולך לעשות חביתה עוד רגע הוא שם את זה במחבת אז משום אך זה זה אסור דוסו זהירי ובד לחי ברשי ולא יאכל אשתו של זהירי עשתה ל חי ברשי שהוא תלמיד של זירי והוא לא היא עשתה לו את המריחה של השמן והביצים על גבי הצלי והוא לא אכל אומו לרבו אב דילי וכל ואת לא אוכל זה היה בשבת ורב דהיינו בעלי רב זיר הוא אוכל את זה אז איך אתה התלמיד שלו לא אוכל את זה עונה הגמרא זהירי לתמ למה באמת הוא סמח לאכול את זה כי הוא לשטו סוי דמר זהירי נותן אדם יין צלול ו מים צלולים לתוך המשמרת בשבת וינו חשש אדם שיש לו מים או יין ברמה כזאת שאפשר להסתדר עם זה אפשר לשתות את זה הוא רוצה לסנן את זה עוד קצת מותר זה לא נחשב לוירר על מה כיוון משתות יוכי לב מד יוכי לקובי כיוון שסוף סוף אפשר לשתות את זה במצב הזה זה לא נחשב שהוא עשה פה איזשהו מ חשוב שחייב אותו משום בורר אחנ מכיוון ד מתקיל אוחי לב מדיקו כיוון שסוף סוף הצלי הזה אפשר לאכול אותו בלי המריחה של השמן והביצים זה רק שדרוג ממילא לכן סובר זהירי לשט שמותר מה שכן רבחי ברשי הוא חלק עליו בשני הדברים האלה וסבר למרות שאפשר להסתדר בלי זה סוף סוף זה פעולה אסורה בשבת תיקון אוכלי אסור לטרוח בשבת לתקן מאכלים ולכן אסור למרוח את זה על גבי אצלי וומרו ו מי שנגה ידו רגלו צומת ביין ואינו חושש אדם שקיבל מכה ביד או ברגל זה מדמם יכול לשים עלזה יין ואין חושש היין מצמית סוגר את החורים שמדממים וכך על ידי זה מפסיק הדימום יבוא אלו ח למי האם לצמות את זה בחומץ מותר או אסור אומר לרב עשי כי אבנה ברב קמרי ח ללו חומץ אסור מה אסור כיוון שחוץ מחמיץ ביותר וזה כבר רר לרפואה ממילא יהיה אסור לעשות את זה בשבת זה לא כמו יין ולכן יהיה אסור אומר וב ואני בני מחוי זה כיוון ד מפנק שהם מאוד מונהגים וממילא כל דבר שהוא קצת קשה קצת חזק הוא קשה לבשר וצומת את הבשר זאת אומרת האור שלהם מאוד עדין אז גם היין גורם ברגע לעצור את הדימום אז אפילו חמר נמי מסי להו זאת אומרת ההיתר ביין היה כיוון שזה לא בהכרח שזה מרפא זה יכול לרפות אבל זה לא כמו חומץ חומץ זה וודאי מרפא זה אסור יין זה לא בהכרח מותר אבל אצלהם שהאור שלהם הדין וזה ודאי מרפא יהיה אסור רבינ קלה לבי רב אשי רבנה הגיע לרב אשי חזי דריך אליכם רגה בד קרי הוא ראה שרב אשי יושב בבית ודרך לו חמור על גבי גב רגלו ויוסי וקו צו מסלה בחלה הוא רואה שהוא שם את הרגל בתוך חומץ כדי שירפא לו אומר לסובל אומר לעוד אומר רב הילל חל לו איך אתה עושה בשבת הרבי לל אמר שבחוץ אסור אמר לי גב היד וגב הרגל שני גב היד וגב הרגל סוף סוף כיוון שזה מכה חזקה אומר רשי וזה מסוכן ממילא סכנת איבר מחללין עליו שבת אי כד אמר יש אומרים שהמיס היה קצת שונה חזה קוצו בחמרי הוא ראה שהוא שם את הרגל שהחמור דרך על גביו בתוך יין אמר לי לסוב לומר ודוני בני מזה כן ד מפנק אפילו חמר ממס כיוון ש נקים האור שלהם דין אז כמו שאמרנו היין גם מרפה אותם אז איך אתה שם את זה ביין אומר נמי או מפנק וגם אתה דומה לבני מוחי זה האור שלך עדין הומ ליג גב הרגל שני לכן אני מתיר כיוון שזה סקונה דומר דמס אומר גבד וגב הרגל הרן כמכה של חלל זה דומה למכה של חלל זה חלל זה הכוונה למכה של סקונס נפוס ויהיה מותר גם בשבת לרפות אותו אמכ נלין את השבת תונו רבונו כתוב בברסה וחצים במי גרר במי חמת במי אסיה ובמי תבריה סוף סוף כיוון שהמקומות האלה לא בהכרח שהם לרפואה ממילא מותר לרחוץ בהם בשבת אבל לא בים הגודל ים הגודל כיוון שתכף נראה מה תמו בזה בים הגודל יהיה אסור ולא במי משרה ולא בימה של סדום מי משרה זה מי פשתן זה מים סרוחים שאף אדם לא מתחשק לו פתאום להיכנס לתוך מ המשרה אלא אם כן זה יגרום לו רפואה ממילא קשו כמו שאמרנו פעולה שהיא ודאי לרפואה וניכרת אסור בשבת ולא בימה של סדום גם כן זה לא דרך רחיצה של אדם להיכנס לים המלח אם הוא נכנס זה לרפואה ולכן אסור כיוון שאסור לעשות פעולה של רפואה בשבת ור מינו שואלת הגמרא הקושיה מברייס וחצים במי תוריה הוא בים הגודל אבל לא במי משרה ולא בימה של סדום כתוב בברייס אחרת שבים הגדול מותר לרחוץ בשבת ואילו בברייס הראשונה ראינו שים הגדול זה מתוך הרשימה של ר שאסור לרחוץ קשי ים הגדול הים הגדול א רבי יוחנן לא קשי או רבי מאיר או רבי יוד מתרץ את הגמרא מתרץ רבי יוחנן ניישב זה מחלוקת סת נועים האם מותר להיכנס לרכוס לם הגדול בשבת או לא דתנן כתוב במשנה בהקשר לנושא אחר במשנה בפור וגם במבוס ככל הימים במקווה שנאמר כמקווה שנאמר ו למקווה המים כור ימים לחו סטייר ישנם דברים שמתארים בזוחלים כשהמים זוחלים תוך כדי שהם זזים ממקום למקום כמו נערות ונחלים ישנם דברים שהם מקוו בואר זאת אומרת שהם קבועים ועומדים ודווקא בצורה הזאת הם יתארו אבל אם הם יהיו זוחלים הם לא יתארו שאלה מה קורה בים האם ים דנים אותו כמו נערות ונחלים שמתארים גם בזוחלים או כמו בור של מקווה שהוא מתאר רק כאשר הוא עומד ולא כשהוא זוחל איך נדון אותו אז אומר כ אומרת המשנה כל הימים כמקווה שנאמר למקווה המים קור י דברי רבי מאיר אז רואים שהפסוק קורא לים מקווה זה אומר שהצורה טהרה שלהם זה בצורה של מקווה כאשר המים עומדים אבל אם המים בים זוחלים זזים הם לא מתערים רבי יהודה אמר ים הגודל כמקווה ולא נאמר ימים אלא שיש בו מיני ימים הרבה רבי יהודה אומר ים אחד בלבד דינו כמקווה לא כל הימים איזה ים ים הגדול הי למה הפסוק אומר ימים קרה ימים מה שמע שאנחנו מדברים על כמה ימים הכוונה אלא שיש בו מיני ימים הרבה בתוך הים הגדול יש כמה וכמה מיני ימים רבי יוסי אמר כל הימים מתערין בזוי חלין רבי יוסי מחלק ביניהם בשני פנים דבר ראשון הם מתערים בזוי חלין דהיינו זה דומה למה שרבי מאיר אמר מה שרבי יהודה אמר שלים יש לזה דין כמו זוחלין ו פסולין לזון מצורים לקדש בהם מי חטאת למרות שאנחנו מתארים אותם בזוחלים כמו בנחלים ונערות אבל הכל דווקא בדברים שלא צריך מים חיים לא בזויים מצורעים במי חטאת כיוון שלעניין זה זה עדיין נקרא מקווה ולא מים חיים ממילא אנחנו רואים פה מחלוקת רמ ורבי יודה האם ים הגדול שונה משאר הימים או לא ואם כן הוא הדין כאן ליישב את הברייה הברייה שאומרת שים הגדול שונה משאר ימים ואסור לרחוץ בו בשבת זה כרב יהודה ש זא אומר שים הגודל שונה משער הימים ורבי מאר שמשווה בין כל הימים הוא סובר שמותר ללחוץ גם בים הגודל כמו שמותר לחוץ בשאר הימים אז אם כן היה לנו כאן בעמוד ראינו לגבי הרוח רעה שהפוך מעביר אותו ולפני שהוא נוגע באיברים אז רחיצה של ג' פעמים על כל יד לסרוגין מעביר אותו ראינו שישנם דברים שלא מרפאים את העיניים ואמרנו שיש דברים שגם לעברים זה מועיל יש דברים שגם לעברים זה מזיק בעיניים אמרנו ש לצמות את המכה אז אם זה ביין מותר כי לא תמיד וחי שזה מרפא וחומץ אסור ואילו לבני מחוי זה שעור של המדיד גם ביין יהיה אסור הבאנו מיסים שני לינס שהוא הצמיד שמה את הגב היד וגב הרגל או בתוך חומץ או בתוך יין והסיבה שהוא התיר למרות שהיה מקום לאסור כיוון שהוא סבר שגב היד וגב הרגל זה יש בזה אי שהו סקונה סקון הסבור ולכן התירו גם בשבת אמרנו שתי בריסס האם מותר לחוץ בים הגדול או לא טלין אזה מחלקת אמ ורביד האם ים הגדול שונה מכל שאר הימים וכמו שהוא שונה לעניין מקווה הוא הדין לעניין רפואה שאנחנו נאמר שניכר יותר וממילא יהיה אסור ללחוץ עם זה בשבת [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: