העמוד היומי מסכת שבת דף קטז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קטז עמוד ב

[מוזיקה] דף קטז עמוד ב אחד הדברים הנפלאים ביהדות בגמרא בפרט אנחנו רואים את זה גם בעמוד שלנו ביתר סד הרעיון הזה שאתה לא צריך להיות מקובע תמיד נותנים לך בעצם את האישיות שלך בוא ותביא את הדעה שלך אנחנו רואים אינספור דעות שיטות בגמרא מנוגדות לחלוטין כל אחד אומר את שיטתו את דעתו כולם אהובים כולם ברורים אדרבה תגדיל ראש תפתח תביא את האינטואיציה האישית את מה שאתה חושב לומר אבל בסופו של דבר יש קביעת הלכה והי סמכותית והיא עליונה פוסקים כמו שאומרים הסנהדרין כמו שאומרים החכמים שבכל דור ודור נכון יכול להיות שאתה חכם שתן אבון אבל בסופו של דבר כולנו כפופים לדעה השלטת היום אנחנו נראה בעמוד שלנו שאפילו שמואל הוא היה מגדולי האמוראים הוא חשב בדבר מסוים כך או אחרת היה לו דעה מוצקה באיזשהו נושא בכל אופן בעירו הוא הנהיג אחרת מהסיבה הפשוטה שככה רוב קבע וככה ההלכה נקבעה ולכן ליף ששמואל עצמו היה סבור בצורה מסויימת בכל אופן הוא פסק באופן גורף גם בעיר שלו גם בבית כנסת שלו בשונה ממה שהוא סובר כדי להורות לנו נכון יש מקום לדעה שלך אבל בסופו של דבר מה שתקבע התורה מה שיקבעו החכמים מה שיהיה ההלכה זה מה שיהיה וכך הוא נתן לנו כמשמר ברזל זה מוסע השכל בריא עצום נכון אני יכול לחשוב המון המון דברים להיות צודק אפילו לשיטתי לטעמי אבל בסופו של דבר דעת ההלכה היא ואין בלתה אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קטז עמוד א' ממש למטה אתמול דיברנו על מינים על כופרים מספרת הגמרא מעשה כביכול תולי באיזשהו מין איזשהוא כופר אמא שלום היא הייתה דיטו דרבי אליעזר כך קראו לה היא היייתה אשתו של רבי אליעזר ורבי אליעזר היה גיסו של רבן גמליאל האישה עם השלום הזו היייתה אחתי דרבן גמליאל אוואי אחותו של רבן גמליאל מספרת הגמרא אבא ההוא פילוסופיה בשובי היה איזה פילוסוף איזה מין שגר בשכנות והוא היה עליו שם טוב כל העיר ידו הוא היה דיין אבל שופט איכותי דב שקל שמ דלא מקבל שודה היה לו שם הוא בעיקר היה מתחזק את השם הזה שידעו שהוא ישר הוא נאמן הוא לא נותן שוחד באו לאחו כבי בתכלס כמובן מתחת השולחן יד רוחצת יד הוא היה מקבל מתת מכובד רצו שם רבן גמליאל ואחותו רצו לטל בו היילה ל שרגה הם קבעו לו דין והאמא שלום הביא לו שלחה לו בעצם בחשי מנורת זהב יפה ויקרה כדי שיפסוק לטובתה ואז אז הוא לקומי מספרת הגמרא הדיון היה כך אמרה לי אמא שלום הבת האישה אמרה לשופט באינה דנפל בנ דינש אבא שלי נפטר אני ואחי רבן גמליאל באנו לחלוק בנכסים ואני רוצה גם לחלוק בנכסים הרי על פי התורה רק הזכרים יורשים אבל אני רוצה גם כן אמר לה הפוגו תחלקו את הירושה אמר לה אמר רבן גמליאל הוא התנגד הוא אומר רגע אנחנו יהודים יש לנו תורה בתורתנו נכתב בם כתיב לן במקום ברא ברת ללא תיירות כתוב במפורש בפרשה דווקא אם אין לו בנים אז ועברתם את נחלתו לביתו אבל כל עוד ויש בן הבת לא יורשת איך אתה פוסק כך אמר להם מה פתאום כך ענה אותו פילוסוף ואומר מן יום ה דגון מערכון תנת אורית דמשה תיב ספרה אחריתם מיום שגלית מארצם תורת משה התבטלה וניתנה תורה אחרת ב כתוב וכתיב וברת כחד הרטון הם ירשו כאחת ועל כן תחלקו את הירושה בעיניכם כל זה היה כיוון שאמא שלום שלחה לו מנורה בעצם שלחה לו שוחד אבל הם המשיכו את המשחק למחר דר א חמר לוב רבן גמליאל שלח לו בחשי חמור לובי חמור חזק חמור משובח אמר לו הוא החזיר את הדיון בעצם הגיש הרר על הדיון הקודם ואומר לא ההחלטה היא אחרת פסק הדין הוא אחר אמר ושפית לסיפא דספרא אני ירדתי לסוף הפסוק ושם כתיב ביענה לאלא למפרט מן אורייתא דמשה תיתי ולא לאוס על אורייתא דמשה תיתי אני לא באתי לא לגרוע ולא להוסיף על תורת משה שהיא אמת וכתיב תורת משה כתוב במקום ברא ברא תלות תיירות ומה שאמרתי אתמול הוא מצא כל מני כל מיני ניסוחים משפטיים טלטלים להסביר אולי זה נאמר רק על גויים אולי זה נאמר לא בכל מצב בכל אופן עכשיו הוא אומר לאמא שלום את לא תקבלי כלום רק רבן גמליאל יקבל השוחד שלו בעצם היה יקר יותר ולכן הוא פסק לטובתו אמרה לי אמא שלום רמזה לו בעצם נאור נ אורך ק שרגה תאיר את אורך כמנורה בעצם תפסוק לטובה י אתה לא זוכר את המנורה ששלחתי לך אמר לי רבן גמליאל הריז החזיר קריצת עין ואמר אתה חמרה ובת של שרגה הגיע חמור בעת במנורה זאת אומרת החמור שלי ביטל את המנורה שלך וכך אומר רשי כך נתגלה נבלות כך כולם קלטו בעצם היה אסור לעשות את זה אסור לתת שוחט גם לגוי אבל שם זה היה מטרה כדי להראות לכולם גם הישרים והנאמנים שבאותם מינים וכופרים הנה תראו איך הוא מפרסם על עצמו שהוא לא לוקח שוחד ובסופו של דבר חוחה וטלולה כל ה חים הבינו מה הסיפור מה בדיוק היה כאן מאחורי הקלים ולמה היה הפליק פלאק המשפטי הזה בתחילה הוא פסק כך ולאחר מכן אחרת סיימנו עם ענייני המינים שהתחלנו כבר אתמול לדון בהם ספר תורה שכתבו מין וכדומה ואנחנו ממשיכים הלאה בדברי המשנה ראינו במשנתנו שבכתובים לא קוראים בשבת מפני ביטול בית המדרש רשי כבר הסביר לנו יש שיעור והכתובים הם פשוט מושכים את הלב אנשים יעדיפו לקרוא בהם בזמן הפנאי כביכול במקום לבוא לשיעור אמר רב לא שנו כל מה שכתוב שאסור זה דווקא אלא בזמן בית המדרש היו דורשים לפני הסעודה בסעודה שכיח שחרות אתם יודעים אחרי השולט כבר אף אחד לא יוצא מהבית לכן היו דורשים עוד לפני הסעודה ואז אסור לקרוא באמת בכתובים שמה תמשך אבל שלא בזמן בית המדרש אחרי הסעודה אתה רוצה ללמוד כתובים אדרבה ברכות יכולו על ראשך שלא בזמן בית המדרש קוראין אבל שמואל אמר אפילו שלא בזמן בית המדרש אין קוראין בכל השבת כולה לא קוראן בכתובים שואלת הגמרא איני והנערה אטרי דשמואל אבה נרדה זה היה מקום שהיה תחת סמכות ו של שמואל הוא היה הפוסק הלכות שם הוא היה ראש הישיבה ונרד פסק סדר בכתובים במן חתא דשבתא היו קוראים בתפילה היו קוראים בכתובים במנחה של שבת בהפטרה או שיעור לאחר מכן בכל אופן היו קוראים כתובים בשבת זה מתנגש לדעתו של שמואל איך זה יתכן אלא אומרת הגמרא באמת שמואל לא סובר כך אלא הי איתמר אחי תמרים יש מחלוקת בצורה אחרת היא נאמרה אמר רב לא שנו אלא במקום בית המדרש דווקא בבית המדרש עצמו שם אסור לקרוא בכתובים אם אתה בבית בסדר גמור אבל שלא במקום בית המדרש קורין ושמואל אמר בין במקום בית המדרש בין שלא במקום בית המדרש בזמן בית המדרש אין קורין זאת אומרת בזמן השיעור גם אם אתה בביתך אסור לך לקרוא כתובים עזוב את הכתובים ובוא לשיעור אבל שלא בזמן בית המדרש קוראים ברגע שיסתיים השיעור תקרא ואדרבה כפי שאמרנו ברכות ינוחו על ראשך ואז ל שמואל טעמי וכפי שרואים שבאמת במקומו של שמואל כן פסקו זמן לקרוא בכתובים בשבת שלא בזמן השיעור נרדי פסקס כתובים במנחת דשבתא כמו שאמרנו השיעור היה בבוקר לפני הסעודה חרי הסעודה בזמן מנחה היו קוראים בכתובים כפי ששמואל אומר בעצם כאן בתיקון של הברייתא שכמובן מותר לקרוא כתובים כל עוד וזה לא בזמן השיעור רבשי אומר לא לעולם כדי המרן מעיקרה בעצם ששמואל אומר שבכל היום כולו אסור לקרוא כתובים והטעם הוא לא מפני ביטול בית המדרש אלא טעם אחר ושמואל כרא בנחמיה שהוא חולק בעצם זה לא כמו במשנה שאתם הו מפני ביטול בית המדרש שלא יבואו לשיעור כמו הבני חמיה שאוסר באמת בכל השבת כולה מפני טעם אחר תניה אף על פי שאמרו כתבי הקודש אין קוראים בהם שאסור לקרוא בהם בכל ממהלך השבת אבל שונים בהם מותר לשנות בעלפה פסוקים מתוך הכתובים ודורשים בהם מותר להביא בדרשה פסוק מהכתובים נצרך לפסוק מביא ורואה בו הוא פתאום נזכר באיזשהו פסוק הוא רוצה לראות את ההקשר את הפסוק הוא לא מותר לו להסתכל הרעיון הוא לא לקרוא את כל הכתובים אמר רבי נחמייה באמת מה מפני מה אמרו מה הטעם שלא קוראים בהם כל השבת מפני מה אמרו כתבי הק אן קוראים בהם כדי שיאמרו אנשים יאמרו לעצמם בכתבי הקודש אין קוראים וכל שכן בשטרי אדיות אנשים ישימו לב לעצמם ויאמרו סתכלו מה זה עד כדי כך חכמים גזרו על קדושת השבת אפילו בכתבי הקודש לא קוראים בטח שלא סתם בענייני אגרות שלומים שבן אדם לחברו או יש אומרים כך רשי אומר כאן אבל רשי חזר בו ואומר בענייני מסחר בכל אופן בכתבי מסחר בכל מיני מסמכים אנשים לא יקראו בשבת הם יעשו לעצמם את הקל וחומר הזה ואת החישוב אם חכמים עשרו כתבי הקודש בטח שאסור דברי מסחר וכך סובר שמואל שבאמת אסור במהלך כל השבת לקרוא כדי שיהיה תזכורת שיבה תמרור הזרה לאנשים כתובים לו בטח ענייני מסחר לא אבל זה רק כשיטת רב נחמייה והפסק הלכה הוא הולך על פי הרוב שכל הבעיה היא דווקא ביטול בית המדרש ולכן שמואל עליו שהוא עצמו סובר כם בנחמיה בעירו הוא קבע מסמרות הלכתיות כדעת הרוב ובאמת קבע שיעור הלכה שלא בזמן בית המדרש לא בזמן שזה מפריע לשיעור התורה ממשיכה המשנה ואומרת אנחנו מדברים לגבי בית שפרצה בו דלקה אני הולך להציל את ספר התורה שנמצא בתוך הבית אומרת אומרת המשנה מצילים תיק הספר עם הספר הוא מצילים תיק התפילין עם התפילין ואף על פי שיש בתוכן מאות אני לא חייב לקחת דווקא את גבלי הקלף אני יכול לקחת יחד איתם את התיק ואפילו אם יש בתיק מאות בעיקרון אסור להכניס מאות לתוך ספר תורה אבל מדובר במקרה שהוא עבר והכניס או במקרה שבטעות הם נמצאים שם או במקרה שהוא אתנה מראש שבאותו נרתיק הוא ישים גם האות וכזה צורה מותר ואז מותר לקחת את הס יחד עם המאות ולהיכן מצילין אותם לאיפה מותר להוציא את אותו ספר תורה אומרת המשנה למבוי שאינו מפולש בן מטרה אומר אף ל מפולש בעצם מבואי מפולש ושאינו מפולש בכל אופן במסכת עירובין בפשטות מבואי מפולש זה אומר רחוב שהוא פתוח מצד לצד מפולש זה מחורר כביכול הוא פתוח משני צדדיו ורק משני צדדי הרחוב יש בתים שאינו זה נקרא מפולש שאינו מפולש הוא סתום הוא בעצם רחוב ללא מוצא אבל אנחנו נראה בעזרת השם מחר בגמרא שזה לא בדיוק המבוי מפולש ושלא מפולש פה זה הגדרות אחרות ובעזרת השם נראה אותם מחר תנו הונן מביאה הגמרא מחלוקת מעניינת לגבי קורבן פסח קורבן פסח או כל קורבן אחר אחר שחיטתו היו מפשיטים אותו בשבת יש בעיה להפשיט מלאכת המפשיט זה אחד מלט מלאכות שבת מה קורה רער שחל להיות בשבת יד ניסן חל להיות בשבת מותר לשחוט את קורבן הפסח מה קורה לגבי הפשטת אומרת הגמרא מפשיטים את הפסח עד החזה מתחילים בעצם מהרגליים האחוריות שכך טלו אותו בעצם בכל יום חל היו טולים אותו על הרגליים האחוריות ראשו כלפי מטה מפשיטים עד ראשו בעצם עד הסוף בשבת הוא אומר תפשיט רק עד החזה ואז אתה יכול להוציא את האימורים שקריים על גבי המזבח וזהו תעצור כי יותר מכך זה סך הכל משלט את הידיות את הבן אדם הפשוט כדי להקל עליו כדי שזה כבר יהיה מוכן לצורך הלילה ולכן אסור לעשות זאת זה דברי רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה ואילו חכמים אומרים מפשיטים את כולו מותר להפשיט את כל הקורבן כולו בשבת שואלת הגמרא ביש למה בעצם מסבירה הגמרא בי שמה לרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בןן ברוקה למה רק עד החזה דית מיד לצורך גבוה ברגע שהוצאתי את האמורים להקרבה על גבי המזבח הסתיים פה צורך גבוה מה שהקדוש ברוך הוא דורש מאיתנו בשביל הקורבן הזה וזהו יותר אסור לי לגעת בו אלא לרבנן יתמה למה הם מתירים להמשיך ולהפשיט איזה צורך גבוה יש כאן אמר אבבא ברחנא אמר רבי יוחנן דמר קרא כתוב במשלי כל פעל השם למענה וכוונת הפסוק בפשטות כל מה שהקדוש ברוך הוא עשה זה לכבודו בטח במצוות כך אומרים חכמים בטח במצוות שהקדוש ברוך הוא מצווה לדוגמה להביא קורבן פסח ולשחוט אותו בשבת אומר זה לא רק עצם השחיטה אלא כל מה שיכול להביא להידור מצווה לעשות אותו בכבוד המקסימלי ביותר תמשיך ותעשה ולכן תפשיט את כולו מה נותן לי ההפשטה איזה הידור מצווה איזה שדרוג יש בהפשטה ואכה שואלת הגמרא מהי למענה ויקה הרי בסוף הפשטתי עד החזה הוצאתי את האמורים מכאן ואלך מה זה משרט את הקדוש ברוך הוא זה הרי כפי שאמרנו זה רק עזרה לבן אדם עצמו עונה הגמרא רבי יוסף אמר שלא יסריח האור שומר אותו טום וגורם לו להסריח אתה צריך להרים אתה צריך בעצם להפשיט להוריד את אור הבהמה ועל ידי כך לתת לרוח לשלוט כדי שלא תסריח הבהמה זה גם שדרוק זה גם בעצם עידור בקרבנו של הקדוש ברוך הוא ולכן מותר רב אמר שלא יאו קודשי שמיים מולים כ נבלה זה נראה כמו נבלה שעדיין האור על זה ולכן תפשיט שזה כבר נראה הרוך לאכילה מתכוננים לאכול את זה זה לא נראה כמו נבלה זה הכבוד זה השדרוג זה ההידור ולכן מותר להפשיט את כולו מהי בניהו שואלת הגמרא מה ההבדל בעצם בין שני הטעמים איק בניהו דמח אפטור דדב ברגע שזה מונח על שולחן של זהב אתה רואה שזה לא נבלה זה לא מונח בביזיון טעם שמה יסריח יש תקף עדיין אבל הטעם הזה שאתה אומר לי שלא יה מותנים כ נבלה כבר לא קיים אנ מיום דיסטן היום שיש בו רוח צפונית יום שאין בו שמש הבשר לא ממהר להסריח לפי מי שאמר למעלה שהבעיה הי שם יסריח אין כל בעיה אבל לפי רבא שאומר שלא יהו קודשי שמיים מוטלים כ נבלה עדיין הבעיה קיימת שואלת הגמרא ורבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוק הרי חכמים נתנו באור נפלא הם אומרים לך פשוט זה מהדר זה משדרג וכתוב כל פעל השם למענהו לפי זה שואלת הגמרא מה קורה עם רבי ישמעאל איי הפסוק הזה של כל פעל השם למענהו מ אודלי מה הוא ילמד ממנו אומרת הגמרא הוא יגיד לך דבר אחר שלא יוציא את האמורים קודם הפשטת האור הייתי חושב שאפילו עד החזה לא נפשית אני פשוט אנקוב יחתוך כנגד האמורי ושלו את האמורי שהאור עדיין מכסה את הבהמה זה מה שמגיע לומר לך כל פעל השם למענה הוא לא עד החזה תפשיט מה התמהמה באמת הסיבה אם אתה כבר אומר לי תפשיט רק עד החזה למה שלא נאמר אל תפשיט בכלל ותשלומים תעשה נקב ותשלום במקומם בלי הפשטת האור אמר רב אונה בריד אב נתן משום נימין יש את הצמר על האור ואם אתה תשלוף אותם בכזו צורה כל האמורים תמלאו בנימין של צמר זה לא כבוד להביא לגבי המזבח ולכן הוא אומר לך כל פעל השם למענה הוא תפשיט אבל עד החזה ולא יותר אמר אב חיסה אמרר הוא כבר ממשיכה הגמרא באותו דיוון ואומרת כך מ אדו חבר לרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה הם נחלקים עליו הם מפשיטים הוא אומר עד אחזה הם אומרים את כולו נכון הם הביאו פסוק אבל הפסוק הזה לא זה מה שבא ללמד אותי זה סך הכל השמחת באלמה הם צו הסמכת לדבריהם תן לי באמת דיון טיון הלכתי שיתיר לי להפשיט את כולו אומרת הגמרא אחי קאמרו להם השתמשו בטיון מהמשנה שלנו אם מצילים תיק הספר עם הספר לא נפשית את הפסח מאורו את תיק הספר אתה מתיר לי להציל כולל המאות שבתוכו אם כן לא תטייר לי כאן להפשיט את הפסח מאורו בשביל ספר תורה אתה מתיר לי אפילו לטלטל מעות אתה מתיר לי לעבור על איסור גם כאן בשביל הכבוד של קורבן פסח תתיר לי לעבוד על איסור דוכה הגמרא מיד ואומרת מי דמי אתם טלטול כאן על מה אתה מדבר אתה אומר לי כאן שמותר לטלטל את הספר סך הכל טלטול זה דרבנן אבל אח אתה אומר לי להפשיט את הקורבן גם כן אני אתיר איסור בשביל זה זה איסור דאורייתא זה אחד מלט מלאכות שבת מלאכת המפשיט אח המלאכה אומרת הגמרא פשוט מאוד אמר רבשי לא הבנו כל כך נכון זאת אומרת בוא נוסיף לך עוד נטבח על המחלוקת של רבי ישמעאל וחכמים בטט פליגה פליגה בטלטול ופליג במלאכה חוץ ממה שאמרנו עד עכשיו שהם נחלקו לגבי מלאכת המפשיט האם מותר להפשיט עד החזה או את כולו הם נחלקו גם מהדין האם מותר לטלטל את האור עם הבהמה במצב כזה שפשט י עד החזה בוא נמר לפי חכמים במקרה שזה מונח על שולחן זהב או יום מאונן מקרה כזה שפשט את יד החזה נכון מותר לשיטתם להפשיט את כולו אבל בוא נאמר שפשט את יד החזה האם מותר עכשיו לטלטל את הבהמה יחד עם אורה מהחמה לצל וכדומה כדי שלא ת ריח לפי רבי ישמעאל הוא אומר מה פתאום אסור גם לטלטלו כי הבשר אסור באכילה הבשר עדיין לא ראוי לאכילה ואין כל כבוד הוא לא סובר את הבעיה שלי יסריח כמו שראיינו הוא לא סובר את פעל השם למענהו ועל כך אומרים לו חכמים רגע לגבי טלטול אחי קמרי לי לגבי מלאכה באמת אנחנו נחלקים וכבר הסברנו את הטעמים אבל לגבי טלטול אם מצילים תיק הספר עם הספר עזוב בלי מאוט אפילו אבל אתה רואה שאפשר להציל את תיק הספר עם הספר לא טלטל אור הגב בשר למה שלא נוכל לטלטל כאן את הבהמה יחד עם אורה יחד בשרה בשביל הכבוד שלה כמו שאתה רואה שהתנו איסור דרבנן בעצם לטלטל את תיק הספר יחד עם הספר גם כאן בונתר איסור דרבנן לטלטל את האור יחד עם הבהמה כדי לשמור על כבודה זה הטיעון של חכמים הייתי שמח מאוד להמשיך הלאה אבל זה כבר הדף של מחר וכידוע צריך מתמיד זה אחד שמתחיל בזמן וגם אחד שגומר בזמן אז אנחנו נאלץ לסיים פה תתזכר לא יהיה גדול מחר נמשיך לראות את הדיון בעניין בהצלחה רבה ‏leau [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: