העמוד היומי מסכת שבת דף קטז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קטז עמוד ב

[מוזיקה] שבץ דף קטז עמוד ב נתחיל בעמוד א שורה שנייה מלמטה ראינו כאן לגבי המקומות שהיו מתווכחים עם המינים מה שנקרא בי וידון היו כאלה שנהגו ללכת והיו כאלה שפחדו ללכת כדי שאם הם ינצחו בוויכוחים הם עלולים לה לכן רובה לא היה הולך למקומות כאלה אגב זה נביא מיסה נוסף בעניין של מי אמ שלים דו דרבי אליעזר אשתו שרבי אליזר קראו לה אמא שול אחוס דרבן גמליאל אבוי היא הייתה אחותו ש רבון גמליאל אוא פילוסופוס היה להם שכן פילוסוף מין שהוא גם היה שופט דשקיל שמו דקב שוד הוא היה מפרסם על שמו שהוא לא לוקח שוחד בואו לא רצו להרות לכולם את נבלות הו שר דד הגיעה אמ שולם אחותו של רבן גמליאל ונתנה לו שוחד שר גדד נר ממות מזהב ואז הוא לקמי ואז באו לדון לפניו אמרולי אמרה לו בהנה דפג בכס נש אני רוצה לקבל חלק בירושה מאבי אמר להוא פוגו תעשו חצי חצי אמר לי אמר רבן גמליאל לאותו פ בסוף כתבו במקום טטרוס כתוב אצלנו בתורה שכשיש בנים הבנות לא רשות אמר לי מני גטון רחון מהיום שגלית מהארץ שלכם אנטיס אוס דמש ספר חריס נטלה תורת משה רבנו רחמון לצלן וניתנה ספר אחר וסי וחרון ושם כתוב שהבן ובת ירשים כאחד למחר ודלי יו חרלוב הוא הבי שוחד לאותו פילוסוף חמור לובי אמר להו שפילס לספסר וסיב אנו ל מחס מוריס ד מושה הסיסי ווריס ד מוש הסיסי הם באו לדיון נוסף אצל אותו פילוסוף אחרי שרבן גמליאל נתן את השוחד ואז הוא אומר תסתכל בסוף ואני בעצם מה שאמרתי שיש ספר נוסף לא באתי להוסיף או לשנות מתורת משה רבנו אלא רק בדברים שלא נאמר שם סתירה בזה וסיב במקום וברא תרוס וממילא בתורת משה כתוב שהבת לא תירש ולכן אתה מקבל את כל הירושה אומרו אמרה אמ שולו עם אחו שן גמליאל לאו פילוסוף ברמז נור ורך כרוג תעיר אתור כמו פמות כמו נר כביכול רמזה לו על השוחד שה הביעה למה אתה מפסיד אותי בדין אמר לי רבון גמליאל אומרו ובש ל שרוג הגיע החמור שאני נתתי כביכול השוחד שלי גבר על השוחד שלך ובעת בפמ ולכן כעת הוא בעצם הכריע כמוני אז רשי אומר הוא הם באו להראות לכולם את הנבלות כמה הוא לוקח שוחד ולא כפי שהוא מפרסם ממשיכה הגמרא ומפני מה אין קוירי אמרנו במשנה בתחילת הפרק שבקוב לא קורין בין כרין בון בין שאין כו בון מצילי אבל למה אין כרין בון מסיימת המשנה מ ביטול ביס מדרש אומ רב לא ישון אלא בזמן ביס מדרש אבל שלא בזמן ביס מדרש קרים הסיבה שלא קוראים ורשי הביא שני פירושים במשנה או שלא קוראים הכוונה שלא מפטירים בזה כלל בסוב רק בנביאים או ש חזל אסור בכלל לקרוא בכוב כדי שלא ימשך בסיפורים שמובאים שמה וממילא הם לא אנשים לא יבואו לדרשות שיש בבית הכנסת ששם מובאים הלוס של שבס ויום ט הדרשות היו בזמן הבוקר לפני הסעודה אחרי הסעודה כיוון ש שכיח יין ויין מביא לשחרות אי אפשר לפסוק הלכות ולכן הדרשות היו דווקא בבוקר אז אומר רב אם כך לא ישון אלא בזמן ביס מדרש אבל שלא בזמן בס מדרש קירין אחרי צהריים אין בעיה לקרוא בסובין ו שמואל אמר אפילו שלא בזמן בס מדש אין קים גם שלא בזמן בסם מדש דהינו גם אחרי הסעודה כל השבת אסור לקרוא בכוב למרות שאיין דרשות בזמן הזה שואלת הגמרא סתירה ממנהג של שמואל עצמו שמואל במנח דשס היו מפטירים במנחה של שבת מהסבים איך זה מסתדר עם מה ששמואל אומר שלא קוראים בסוב כל השבת אלא מתרצת הגמרא שני אפשרויות אפשרות ראשונה הי תמר אוכי תמר צריך לתקן את המחלוקת של רב שמל אומר לאשו במקום בי המדרש אבל שלא במקום במדרש כרים דנו אם זה לא במקום של בס מדרש שמה לא גזרו שלא לקרוא כסוי דווקא מקום בס מדרש רצו שיכנסו לשיעורים ולכן גזרו שלא לקרוא שמואל אומר בין במקום ס מדרש בין שלא במקום סם מדרש בזמן בסם מדרש אין כרים שלא בזמן ממש קרים דיינו שמואל מחלק ואומר הכל תלוי האם זה זמן שיש שיעורים או לא בזמן ש יש שיעורים וממילא זה מסתדר ואז לשמואל טימי לבדו פסקס סו ב אז לפי רב הכל תלוי אם זה במקום בסם מדרש או לא לפי שמואל הכל תלוי אם זה בזמן בסם מדרש אבל שלא שלא בזמן מדרש כעת תיקנו את שיטת שמואל שהוא מתיר לקרוא וזה מסתדר עם מנהג נרדו שהיו מפטירים במנח של שבס בסוי זה תירוץ אחד רבשי אומר לאום כדי המורן מקור כמו הגרסה שהייתה לנו קודם ששמואל אומר שגם שלא בזמן ס כל השבת סור לקו קשובים ושמואל כרבי נחמיה מה ששמואל אמר שאסור גם שלא י בזמן ממדרש זה הולך להסביר את שיטת רב נחמייה שהוא סובר שהסיבה שאין קורין בסובין זה לא משום ביטול בס מדרש אלא טעם אחר דעני אף על פי שאמרו כס הקשן קין בון אבל שן בון ודורשין בואן דנו לקרו תם במרוצה אסור אבל ללמוד בהם ולדרוש את הפסוקים מותר נצרך לפסוק הוא לומד בעניין אחר והוא היה צריך איזשהו פסוק כובים מביא בו אין בעיה לעיין בפסוק באקראי בסוב אומר רב נחמ מפני מה אמרו כיס והקודש קורים בן כדי שיאמרו בכיס הקודש קן כל שכן בשטרי דס כדי לחזק את ההלכה שאסור לקרוא בשט דטוס דהיינו הגרות שלום וכדומה שיש איסור לקרוא בהם אז כדי לחזק את זה אמרו שלא יקרו אפילו בסוב שזה נראה כאין שטור דטס ואז אנשים ישו לוכים בסוב אים אסור כל שגם שורטס כ אומר לפי הטעם הזה אומר שמואל אין הבדל אם זה בזמן בסם מדרש או שלא בזמן בסם מדרש ממילא אם כן יוצא שאיין מחלוקת בין רב לשמואל אלא באמת האיסור הוא דווקא בזמן בסמדר כשיש שיעורים לפני הסעודה אבל אחרי הסעודה אי אין שום איסור לקרוב בכוב מה ששמואל אמר שיש כן איסור זה לי בד רבני חמש שהוא אומר טעם אחר שהוא אומר שהסיבה היא משום שטור וטוס ואם כן זה עסו בכל השבס אבל שמואל בעצמו נהג בנר דואה שהיו מפטירים במנחה של שבס כיוון שהוא לא סובר כרב נחמי הוא סובר שתה ה משום בידול בס מדרש וזה שייך רק בזמן שיהיה שיעורים ולא אחרי הסעודה אומרת המשנה ממשיכים עם האצולה שהתירו מדליקה מצילים תיק הספר עם הספר יש ספר תורה מותר להציל יחד איתו גם את הנרתיק שלו ותיק התפילין עם התפילין ואף על פי שיש בטוחן מויז למרות שהמהות הם מוקצה מותר ציל אותם יחד ולא צריך להוציא אותם מתוך התיק ולהיכן מצילי נותן למבוי שאינו מפולש במסר אמר אף ל מפולש ונראה בגמרא מה המחלוקת כאן לגבי לאיזה מבוי מותר להוציא תונו רבונו אומרת הגמור יש ברייסה לגבי קורבן פסח הבוסר שחל ות ב שבוס קורבן פסח היו שוחטים ביד בניסן אם זה חל בשבס אז את האוכל את הצלי היו צולים במוצא שבס והיו אוכלים את זה בלילה אבל את הקורבן עצמו את המורן היו מקטירים כבר מבד יים אז הבוסר שחל יש בשבו מפשיטים את הפסח עד החוזה אז קורבנות מותר להפשיט למרות שזה אחד מובס מלחוס שאסור אבל במקום קור בונז מותר להפשיט כמו שמותר לשחוט אז מפשיטים את הפסח דח הזה כיוון שאנחנו צריכים להפשיט את הבהמה רק כדי להוציא את האימורים וקטי אותם שזה דבר שנצרך לעשות בש מספיק להפשיט את הפסח עד החזה ולא יותר מזה כיוון שלעניין הבשר הוא יכול לעשות את זה בערב כשההוא הולך ללוט את הבשר דרבי שמל בנו רבי יוחן ברוקו ח מפשיט סקו אומרת הגמרא בשל לרבי שמואל בנו של רבי יוחן בוקו דסד צורך גבוה שיטס רבי שמואל סובר שמותר רק חצי זה מובן כיוון שהחצי הוא זה שנצרך לצורך גבו בשביל להוצי את האימורים להקטיר אותם ממילא לא התירו לו יותר מזה אלא לרבו טמה למה רבון מתיירים לעשות אפשט של כל הבהמה גם החלק שקשור לבשר שזה לא לצורך גבוה אומר ברכ אמ רבי וחנון דומ קרו כל פועל השם למענהו דהיינו מותר לעשות לכבודו של הקדוש ברוך הוא פעולות ווכ מ למענהו קה למה זה נשב למענהו כשהוא מפשיט הבהמה עדל עד הסוף הבי יוסף אומר שלא יסריח כיוון שהבשר כשההוא נמצא בתוך האור אז אין לו רוח עליו הוא לא מאוורר וממילא עד הערב אם נחכה איתו עד הערב כשהוא בתוך האור הוא יבוא להסריח לכן התירו גם כן שיוציא את זה שיפשטו האור רוב אומר שלא יהיו קודשי שמיים מטולין כ נבלה איך זה נראה שיש לך נבלה כשיש לך בהמה שהיא חציה מופשטת והימורים הוציאו ממנה וחציה זרוקה עם ע האור זה נראה נולה ממילא זה לא זה לא כבוד הקודשים ולכן התירו להפשיט את כולם מהי בניו מה הנפק מינה בין שני הטעמים הכב דנ הפטור ושני נפק מינס שכל אחד הי הפוכה מהשני או דמנטור דד אם הקורבן פסח הוא מניח אותו על שולחן של זהב כעת לפי הטעם של רובה שמוטל כלה זה לא נראה מ כלה זה מונח על שולחן של זהב ו ד אבל לפי הטעם של הסריח עדיין יש את החשש הזה ונתיר גם כן אנ מסנה אומר רשי זה יום שרוח צפונית נושבת בו שהיא רוח בינונית לא חמה ולא קרה וממילא הבשר פחות יכול להגיע להתכלכל רשי אומר שיש אומרים שרוח דיסנה הכוונה רוח דרומית אבל הוא מוכיח שאמנם רוח דרומית היא רוח צוננת והיה יותר מתאים אולי למר רוח דרומית אבל הלשון איסטנה זה לשון של צפונית ואיזה רוח כן מסריחה גורמת במצב רגיל להשריה זה רוח רוח מזרחית ורבי שמעל בנו שרב ויקו שואלת הגמרא הפועל השם למענהו מה וביד לאי רבי שמוא שאסר להפשיט את הבהמה לגמרי מה הוא יענה על דברי חכמים שלא יוציא את האימורים קדם מפש עס אורר דהיינו כשההוא בא להוציא את האימורים הוא יכול גם לא להפי את החצי הבהמה הראשון הוא יכול רק לעשות חור קטן באור ודרך החור להוציא את כל האימורים אומרים לו לא תפשיט את האור ותוציא את האימורים מה התמה אומר וברי ד רב נוס משום נימן על זה הוא הולך למענהו למען כבוד השם תפתח את החלק הזה של האור כדי שלא ידבק השערות שנמצאות על האור לא ידבקו באיורים שהוא הולך להקטיר על המזבח אז אם כן היה לנו כאן את הסיפור עם הפילוסוף שאמ הביא לו שוחד והוא פסק מ מותה שהבת יורשת אחרי זה רבן גליל הביא שוחד והוא פסק מותו ששני שרק הבן יורש הבאנו את הסיבה למה לא קוראים בסוב בשבת אז בתחילה הבאנו את המחלוקת של רב שמואל שרב אומר דווקא בזמן שיש שיעורים לפני צהריים אבל אח אחרי צהריים שאין שיעורים כיוון שכיח שח רוס אז לא פוסקים מזל וחס אז אין בעיה אז לא גזרו לו לקרוא כסו ושמואל אמר ש כל היום אסור ושאלנו מנר דוהם מקומו של שמואל שהיו מפטירים במנח של שבש קצובים הונהג מורה או שנאמר שהמחלוקת היא בשונה ממה שראיינו קודם שרב סובר שתלוי האם זה במקום הבס מדרש דווקא אז אסור שלא במקום הבס מדרש מותר ושמואל אומר הכל תלוי אם זה בזמן בס מדרש או שלא בזמן בס מדרש ואין כנם משמואל מתיר שלא בזמן בס מדרש אחרי צהריים שאין שיעורים שמואל מתיר או שנשאיר את המחלק כמו שהי ושמואל אסר כל השבת אבל זה דווקא לשיטת רב נחמייה שהוא סובר שהסיבה של כובים זה לא בגלל כמו שאמרנו שהתבטלו מדברי טוו אלא כדי שיבואו לחזק את האיסור של שטור דטוס על ידי כל וחומר ולכן אין הבדל באיזה חלק של שבת זה אבל שמואל בעצמו נהג בנר דוא כמנהגו כמו חומים שהסיבה היא בגלל ביטול בס מדרש ולכן אחרי צהריים אין איסו לכן במנח של שבס הפטרו כן המשנה אומרת ש אפשר ציל את התיק של הספר והתיק של התפילין יחד עם ה כיס והקודש ולאן מצילים אור מבו שאינו מפולש סר אומר גם לפולש הבנו מחלוקת רבי שמואל בנוב בויק אומר שקורבן פסח ביד שחל בשבת מפשיטים רק עד החזה ולמה כיוון שזה מה שנצרך לצורך האמור לצורך הקורבן ואילו חחים אמרים אפשר להשיט הכל הסברה של חומים הוא כי כל פעל השם למענהו דורשים ש מכובד יותר לקורבן או כדי שלא יסריח חלק של הבשר שנשאר בתוך האור או כדי שיהיה מכובד יותר ולא יראה נבלה הבנו נפק מינה ביניהם שני נפק מינס ואמרנו מה בשמו שרבי ח בברק ילמד מכל פועל השם הוא ידרוש את זה לגבי שלא יציא את המורן דרך חור אלא יפשיט כן עד החזה כדי שלא יידבקו הסערות [מוזיקה] באיורים ה
לצפיה בתכנים נוספים: