העמוד היומי מסכת שבת דף קטז עמוד ב
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת שבת דף קטז עמוד ב
[מוזיקה] שלום מסכת שבת עמוד קטז עמוד ב אנחנו בערך בשליש העמוד איפה איפה שיש את הנקודותיים ראיינו במשנה ומפני מה אין קורים וכולי שאין קורים בכיס והקודש בשבס אמרנו שמה אמר רשי כדי שלא יפסידו את הדשה אומרת הגמרא אמר רב לא שנו לה בזמן ביס המדרש כל החשש זה שיפסידו את הדרש שביס המדרש היו עושים לפני הסעודה את הדרשה אבל אחרי אחרי הסעודה כבר לא השים את הדרשה בגלל שכיח שחות אז אומר רב כל היסר קר בכס קודש בסוב זה דווקא בזמן ביס המדרש הבל של בזמן אבל שלא בזמן ביס המדרש כרין ושמואל אמר אפילו שלא בזמן ביס המדרש אין כיריים שואלת הגמרא ע על א דתו של שמואל איני נרדס שמואל פסס בסבס בנדה היה מנהג לקרוא במנחה בכתובים פרשה מסוימת אז רים שזה לא כמו ששמואל אמר שכל היום אסור ק בכתובים במנחים שכן היו קוראים אומרת הגמרא אלא תמר איתמר אומר לא ישנו במקום בס המדרש אבל שלא במקום ביס המדרש קורן שלפי רב כל האיסור זה במקום ביס המדרש ולא בשר מקומות ושמואל אמר בין במקום ביס המדרש בין שלא במקום ביס המדרש בזמן ביס המדרש אין כרים שלא בזמן ביס המדרש כן ואז שמואל ססר דסס ד שבס אז יכול מסתדר המחלוקת זה לגבי אם קורים אם לא קורים גם שלא בזמן שלא במקום בס מדרש אבל שלא בזמן בדרש לכולל מה קורין וזה השיטה של שמואל שהיו קוראים בנר דו בסוב ומחסה עוד תירוץ אומרת הגמרא רב אשי אמר אוי לום כדי אמור מקור לעולם כמו שאמרנו בהתחלה שרב אמר שקוראים שאסור לקרוא בזמן בשש מותר ולפי שמואל זה האיסור כל היום הי קוראים בנ הרדה בקסו במנ חס ו שמואל כרבי נחמיה כלומר מה שהוא אמר שמואל שלא קוראים כל היום זה לפי שיטת רבי נחמיה אבל הוא עצמו באמת לוכ זה כמו רבון ולפי רבון זה רק כמו שרב אמר שרק בזמן בדש אסור לכן במנח היו קורים מה שהוא אמר שלא ק כל היום זה רבי נחמיה דניה אף על פי שאמרו כסי הקדש קרין בהן אבל שונין בהן כלומר מותר ללמוד את המדרשים של הסוב למרות שבהם מצם אסור לקרוא ודרשן בהן מוסר להגיד דרשות עליהם נצרך לפסוק מביא ור ב ואם הוא צרך פסוק הוא יכול להביא את הכיס הקדש ולראות שם את הפסוק אמר רבי נחמייה זה הדעה של תנק אמר רבי נחמיה מפני מה אמרו כס הק שמו בכסי הקודש אן קירין וכל שכן בשטרי אד תוס רבי נחמיה אומר שהסיבה של מכסב הקודש היא אחרת לגמרי זה שמ זה כדי שיגידו שאם אסור לקרוא כסו הקדש כל שכן שאסור לקרוא בשיתי ידיעות ואז לא יבואו לקרוא בשטרי דתות כיוון שזה הטעם לפי רבי נחמן אז אנחנו מבינים שהאיסור הוא כל היום כולו ולא רק בזמן בית המדרש ועוברים למשנה הבאה אומרת המשנה מצילין תיק הספר עם הספר כלומר לא רק את הספר ר מצילים דליקה אלא גם אם הוא נמצא בתוך תיק אז גם את התיק עם הספר גם כן מצילים ותיק התפילין עם התפילין אותו דבר את התפילין אפשר להציל ואם הם בתוך תיק אז גם את התיק ואומרת המשנה ואף על פי שיש בסו יכון מס גם אם יש בתוך התיק כסף גם כן לא צריך לזרוק את הכסף אלא יכול להציל את זה יחד עם הכסף אומרת המשנה כו מציון למובי שאינו מפולש בן בסיר אומר אף ל מפולש מחלק אם דווקא למבוי שלאו מותר דווקא למבוי שהוא לא מפולש או אפילו ל מפולש והגמרא תסביר מה הכוונה מפולש ולא מפולש על איזה מבוי אנחנו מדברים אומרת הגמור תנו רבנן ארבור שחל בשבס קודם הגמרא מביאה ברייתא שלכה לא קשורה בכלל אומרים לעבור על קורבן פסח ורק בהמשך מבינים מה זה קשור למשנה שלנו אומרת הגמרא ברייתא תנו רבו רבור שחל יס בשבס אם ערב פסח חל בשבת מפשיט שנס הפסח עד אך וזה דברי רבי שמעל בנו של רבי יוחנן בן ברוקו דעה ראשונה ש מפשיטים שזה איסור דאורייתא זה מלאכה דאורייתא אבל לצורך קורבן פסח מותר מפשיטים אותו רק עד החזה שזה מה שנצרך כדי להוציא את הימורי אבל יותר מזה מה שלא ניצח בשביל הקורבן עצמו בשביל להציא את המורן רק מה שנצרך לו כדי שיהיה לו אחר כך הקורבן מוכן ללילה כדי לעשות את הקור לאכול את הקורבן פסח זה לא עושים בשבת והחכם אומרים מפשיטים אס כולו כן מותר להפשיט את כולו עד הסוף גם מה שלא נצרך לחלק של הקורבן שבו אומרת הגמרא בשלמה לרבי שמל בנו שריקוד סו בדצ רך גבוה מה שלא מפשיטים רק הד חזה כיוון שזה מספיק בשביל מה שצריכים לצורך גבוה אלא לרבנן מהימה למה הטעם שמותר להפשיט את כולו אמר רבי בר בחן אמ רבי יוחנן דומר כו כל פועל השם למענהו כל מה שהקדוש ברוך הוא ברא זה למענו לכבוד וכיוון שבפשטות השם אז לכן אנחנו לומדים שלא את זה אסרה תורה בשבת עכשיו שואלת הגמרא ואחו מי למענהו איק איזה צורך גבוה יש איזה למענהו כבוד של השם יש בזה ש מפשיטים אותו עד הסוף רב יסף אמר שלא יסריח אם משאירים אותו את הקורבן עם ה אור עליו אז הוא מתחמם ויכול להסריח אז לכן זה כבו שיורידו את האור עד הסוף רובה אמר שלאק ש שמיים מו כלו רוב אמר לא חושים שריח אבל עצם זה שהקורבן נמצא עם חלק מא מופשט וחלק לא זה לא זה נראה כמו נבלה מונחת באלמה זה לא כבוד הקורבן זה לא כבוד השם אז לכן מותר להפשיט עד הסוף שאל מהי ביני מה נפק מינה בין הטעם של רב יסף ש שם הסריח ושל רוב שלא מונח כנ ו דנב אם שמו את זה על שולחן של זהב אז שם הה שריח עד יש חשש אבל זה כבר לא מונח כבילה אנמי עוד אפשרות י דיסטן האם זה יום שהוא מאוד נוח יו דסט שהרוח צפונית מנשבת והוא מאוד נוח אז אין חשש יסריח אבל הוא מונח נבלה אז לפי רוכן מפשיטים אומרת הגמרא ורבי שמואל שואלת הגמרא ורבי שמואל בןן קו הי כל פועל השומה אדלי מה הוא לומד מהפסוק הזה של כל פעלם למענהו אומרת הגמרא שלא צימרין קודם אשות אר זה גוף המה ש מפשיטים את הקורבן עד החזה ולא מוצאים את ה אימורין כש האור עליו זה גוף הלומדים מכל פעל השם למענהו עכשיו מה הי תימה באמת למה לא להוציא את המורן כשהאור עליו אמר רב הונה בריד רב נסן משום נימין אם מוציאים את האמורי כשהאור עדיין עליו אז ידבקו שערות של האור על האמורי וזה לא כבוד הקורבן אז מזה למדנו כל פן שנמנו להפשיט את לפחות הדך הזה כדי כדי להוציא את האימורים עכשיו אומרת הגמרא אמר רב חסדה אומר מומה אדור חברי לרבי ישמעל בנו של רבי חן בן בריקו מה המנו לו חכמים ועכשיו נראה מה זה קשור למשנה שלנו אחי כמר לי אם מצילין תיק הספר אם הספר אם מותר להציק להציל את התיק של הספר בגלל שיש בתוכו תיק של ספר לא נפשית אס הפסח מירו לכ אנחנו ים גם ללמוד שכמו שמותר כמה שעושים משהו של קודש להציל את כיס את הספר תיירה אז מותר גם להשיל משהו של חול אז גם פה אם כבר מפשיטים אז מותר להפשיט עד הסוף נלמד זה מי זה הם הקשו לו מהמשנה שלנו שואלת הגמרא מדמי איך יכול להיות שמזה מביאו ראיה אוסום טלטול לגבי להציל את הספר זה רק טלטול רק להוציא את זה מרשות היחיד לרשות הרבים או לטלטל מוקצה זה רק איסור דרבון אוו מלוכה כאן מדובר לגבי איסור מלאכה הפשטה זה אחד מלת מלאכו ממילא זה איסור גמור של דרייס ואי אפשר להקשות דרבון שהתירו לדריסה בכל מקרה ה אז ההמשך הוא עד הנקודתיים באמצע העמוד הבא אז מכאן אז נעצור פה לק טז עמוד ב ובהמשך נראה מה בדיוק ענו לו ואמרו לו ואיך זה קשור למשנה תודה רבה [מוזיקה] בהצלחה א
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה