העמוד היומי מסכת שבת דף קטז עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קטז עמוד א

[מוזיקה] שלום מסכת שבת אנחנו בעמוד קטז עמוד א' אנחנו בשורה ה-13 באיבה של הגמרא שואלת הגמרא איבה להוא הגיליון של ספר טויו מצין אוסון מפני דליק אין מצילין אוסון מפני הדליקו הגליון כלומר הקלף של ספר תורה האם גם הוא מצילים אותו מפני או לא לכן נראה מהונה אם ספר תורה בלי ספר תורה אם כתוב עלי לא כתוב כרגע הקלף עצמו האם מצלים אולא אומרת הגמרא תשמע ספר ת שב אם יש ק5 או כגון פרשר מצין ומלו אין מצילין אז אם זה בלה ואין ללקט שחמש אותיות לא מצילין ומ טיפ משום גיון ד אם מצילים את הגיליון הקלף הוא חשוב בפני עצמו כדי להיות ניצל אז שיצילו את הספר בגלל הקלף אומרת הגמרא בלה שני במקרה שהספר תורה עצמו בלה שגם הקלף עצמו התחיל כבר יבלות לא זו הייתה השאלה השאלה הה כאשר הספר תורה נמחק ונשאר רגלן האם אז מצלי או לא אומרת הגמרא תשמעו ספר תורה שנמחק אם יש בו לקת 85 אוסי איס כגון פרשת זס אהרון מצילין עמלו אין מצילין ומ תיפ משום גיליון דיד אז פה בבריתה שזה רק נמחק ובכל מקרה לא מצילים רואים שגון לא מצילים אותו אומרת הגמרא מקו מקסב קב כיג כס וקדש אוז כס אוז לא קדוש כי גבלי שלושל מת בין פרשה לפרשה שבין דף לדף שמתחיל הספר שבסוף הספר אומרת הגמרא שמפרשת השאלה לא הייתה על מקום הכתב מקום הכתב פשוט לגמרא שהוא קדוש רק בגלל הכתב זה היהוד שלו שהוא בשביל להיכתב עליו אז כל זמן שיש עליו כתב אז יש לו קדושה ברגע שהלך הכתב נמחק הכתב אז גם המקום של הגיליון נאבדת הקדושה שלו וזה ודאי שמשום זה לא מצילין אומרת הגמרא כל השאלה היייתה על מה שמעל מקום הכתב על מה שביין פרשה לפרשה שבתחילת הספר שבסוף הספר שזה לכתחילה נועד להיות בלי כתב אז לכן זה שאין כתב לא זה לא חיסרון בקדושה שלו אז זה היה השאלה אם מצלים או לא מצילין אומרת הגמרא ותיפוק משום הוא באותה ברייתא אמרנו שאם הכתב נמחק לא מצילין אז א נכון שמקום הכתב אנחנו אומרים שהוא קדוש חק הגב הכתב אבל למה לא כתוב באותה בריתה שמצ בגלל שאר החלקים של הגיליון שמלכתחילה לא הה אמור להיות בהם כתב שזו השאלה אומרת הגמרא דגס ושדי מדובר בברייתא בחיי גבנה שאת כל שאר החלקים של הגליון איפה שלו מקום הכתב חתכו ו שמו בצד ממילא נשאר רק מקום הכתב מקום הכתב אם אין 85 אותיות אז לא מציל אמר עוד בריתה תשמ הגן שלשל מטה שבין פרשה לפרשה שבין דף לדף שבת כס הספר שס הספר מתמן אס הידים לגבי גזירת יחס דוור שמי שנוגע ב בכס קודש אחר כך אם הוא נוגע בטרו פוסו אז רואים ש גם אם הוא נוגע רק בגיליון שזה לא מקום הכתב גם כן זה מתמ את הידיים סימן שזה קדושה כמו ספר תירי אומרת הגמרא לא דיל מגב ספר תוי רושני פה מדובר בספר שהוא כתוב כיוון שהוא מצטרף לספר תורה שכתוב ויש אז ממילא יש לו את הקדושה כל הספר תורי השאלה ה שלנו זה אפה שנמחק הכתב ומקום הכתב אין לו קדושה כמו שאמרנו והשאלה שנשארה זה רק משום גליוני וזה עדיין אין לנו תשובה אומרת הגמרא תשמע עוד בראס ן וספרי מינן ספרי מינין זה ספרי קודש שכתבו המינים עצמן אמינן עצמן אמינן אומר לפי רשי הכוונה ליהודים ישראלים שמאמינים באבוי ד זור והם כתבו לעצמם ספרי קודש אז כתוב בברי שגנים ספרי בנין אין מצין אוסו מפני הדליקו אלא נשרפין במקומון הן זכרן אז כתוב גם גליון וגם ספרי מינים אומרת הגמרא מהלב גליוני דספר טויו שהגלים לא מצילים אותם ונפשות מזה את השאלה שלנו אומרת הגמרא אמרת הגמרא לא גליון ספרי מינין לא מדובר לגליון של הספרי מינין עצמן שואלת הגמרא אשת הספרי מינין גופו אין מצילין גליוני מב אם את הספרי מינים עצמם לא מצילין אז הגליון שלהם כל שכן ש יצילו אומרת הגמרא אחי כומר בספרי מינין הרי אין כגוון הכוונה בבריתה זה רי מינין יש להם חשיבות גליוני באלמה כלו כלף באלמה ולא מצילים אותם עכשיו זה לא קשור לשאלה שנו כי מדובר בגליוני שאף פעם לא נכתב עליהם כלומר הבריתה התכוונה שספרי מינין זה כמו גליון כמו קלף שאף פעם לא נכתב עליו שום דבר זה וודאי שלא מצילין השאלה שלנו היה בספר תירה שכבר היה קיים הכל ונמחק הכתב מה הדין וזה לא פשטנו אומרת הגמרא גופה אחרי שהזכרנו את הבריתה של הספרי מינין גופה הגיל ני וספרי מינין אין מצין או מפני דליקו כמו שראינו מקודם עוד דעה רבי יוסי אומר בכל קודר אס אזורס שבון גוזון ושר סון רבי יסי אומר שבימי חול לא רק שהם לא מצילים אותם אלא גם כן שורפים אותם חוץ זכרות שת הזכרות הוא קודר הוא חותך ואת זה הוא כן גונז יש אומרים שלפי תקמה אז בחול הכל נגנז ולא רק האזכרות עוד אומרת הגמרא אמר רבי טרפון קפח את בני כלומר כלומר שהוא יאבד הוא כאילו נשבע שהוא כאילו אומר שהוא יאבד את בניו אם לא מה שהוא אומר אז אמר רבי תרפ כפח זבו שאם יבואו לידי שני ארף אוסון קורס שבון אומר רבי פון לא רק שלא גונזים אלא אפילו שורפים וגם עם מזכרות ש כמו שאמר רבי יוסי שאפילו אדם רד אחר ורגו בנחש רץ קישו נכנס זור ואן נכנס לבתי של אלו אם אדם נמצא במצב של פ ח נפש מכל מקום עדיף להיכנס לבית עבודה זרה ממש ולא לבתים של אמינן שהללו מירן וכפר איפה שיש עבודה זרה איפה שיש אמינן הם מכירין וכופר ה אמרנו שזה בעצם ישראלים יהודים ממי הם מכירים הם יודעים מה האמת ובכל מקרה ה כופרים והללו הגוים בתי אבדי הזרה של גויים שלזה נכנסים ולא למינין אין מכירין קופרין אין אמנם הם עובדים עבודה זרה אבל הם גדלו על הטעות הזאתי מילדותם אז הם לא מכירים את האמת וכופרים בה אלא הם תוים מילדו סום אז זה פחות חמור ולכן עדיף להיכנס לשם ולא לבתים של מנין אומר רבי טרפון ולין ווימר לגבי המינין וב אמר ואחר אדלס והמזוזות שמת זכרונך כלומר זכרונך כ מה שאתה כן זוכר אתה יודע שזה האמת את זה שמת מאחורי הדלת כביכול אתה לא רואה את זה כביכול אתה לא יודע מזה אבל האמת היא שאתה זוכר את זה ואתה יודע שזו האמת אומרת הבריתה אמר רבי י שמואל קל וחומר רבי ששמואל גם כן סובר שיטו של רבי טרפון אומר קל בחומר ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרתו ראש מי שנכתב בקדושי מוכי על המים השם נמחק בשביל לעשות שלום בן איש לאשתו בפרשת סוטו הללו הספרי מינין הללו שמטילים קנאה ביבה חרו בין ישראל הבין שבשמיים לחס כמה וכמה שצריך ד אותם בידיים והם על המינין אומר דוד ה מנך השם קמך כתו תכלי סינס נסים לאויבים היו לי עכשיו חוזרים עכשיו הבריתה חוזרת עכשיו לדעה של תנ קמה שתק רק אמר שבשבת לא מצי אותם מדליקה אז מסיימת הבמ כשם שאין מצי סון מפני הדליקו כך אין מצילין אוסון לא מן המפלס ולא מן המוים ולא מדבר המאבד ומפרשים שכוונה הכוונה פה יש אומרים שהכוונה שגם לא מצים אותם משאר דברים ויש אומרים שהכוונה אפילו בחול כלומר שדס ת נקמ ש לאבד בידיים אז אסור ביום חול אבל אם בא עליהם משהו שמאבד אותם אז נותנים לזה להאבד גם בימות החול ולא רק בשבת וזה מה שהברית מסיימת מביאה הגמרא שאלה עוד שאלה שאלה אחרת ב מני יוסף בר חנין מרבי אבו אני ספרי דבי אבידן עכשיו לגבי ספרים של בי אבידן זה לפי רשי ספרים גם כן של מינין שכתבו לעצמם אבל פה היו כותבים את זה בשביל המקום הזה שנקרא בוידן ששמה היו עושים ויכוחים בענייני אמונה אז על הספרים האלה שואלת הגמרא מציון מליקו או אין מצילין ואומר הגיב לפי הפירוש של רשי אז דה הספק הרי זה מינין אמרנו שלאו מצילין אז אומר רשי שפה בבי הודן לא ברור שהם היו כופרים כלומר זה ספק מה בדיוק היה המצב של האנשים שמה הם אמנם התווכחו וכולי אבל לא היה ברור שהם כופרים גבורים לכן יש שאלה אם כן מצילין או אין מצילין אז הוא נה לו רבי אבאו אין ולו ורפי בידי כלומר הוא עצמו הסתפק בזה ולא היה ברור לו מה הלוכ א מספרת הגמור רב לוי אוזי לבי אבידן כל שכן לבי צרופי רב לא היה הולך להתווכח שמה בבי הידן וכל שכן שהוא לא הולך לבי צרופי שהיה מקום עבודה זרה גם הוא עכשיו הטעם נראה בהמשך של הגמרא שלא רצו ללכת לבי הודן זה בגלל שכשהיינו מנצחים אותם בוויכוחים או בכל מיני מקום מקרים הם היו יכולים להזיק להם לסכן אותם לכן לא רצו ללכת שמואל לבי צרופי לוי אוזי לבי אבידן אזל שמואל כן היה הולך לבי עבידה להתווכח מספרת הגמורה אומר לרוב מה הייתה עם מלוות לבי עבידה למה אתה לא בעידן להתווכח אמר להו דיקלה פלני אק באורך קשלי הוא אמר אם יש איזה דקל בדרך וקשה לי לעבור דרך שם אז לכן אני לא מגיע הוא רצה רק לדחו אותם אז ככה הוא תירץ אמרו לו ניקר אמרו בסדר אם זה ככה אז אנחנו נעקור את הדקל כדי שתוכל לבוא אז הוא אמר להם דוך תיקה שלי יווצר שמה גומה במקום של הדקל אז יהיה לי קשה לעבור שמה אז אין פתרון אני לא יכול להגיע אומרת הגמרא מרבר יוסף אמר אנמ ב יסף אמר שהוא מהם כלומר הוא ביחסים טובים איתם ולכן אנה מיניו אנה ולא מספינה מינ ולכן אני לא חושש ללכת לשם מספרת הגמרא זמנ חד ה אזיל באו לסיכוני פעם אחת הוא כן הלך פעם אחת שהוא הלך לשם אז הם כן רצו לסכן אותו אז רואים שגם בשבילו זה היה מסוכן ללכת לשם עכשיו הגמרא מביאה עוד מיסה שדומה של ספרי מינין הילך לדבר בעצם על מה שנקרא הברית החדשה עכשיו יש פה בצנור לפני שמתחילים את הפסקה הבאה את החלק הבא של הגמורה יש פה משהו בצנור שמחוקק מתקופת הצנזור באוז ודר מזכירים את זה אז היה פה גרוס פעם רבי מאיר קורילי אוון גיליון אוון עם א' כ לשון שקר עוון גיליון שקר של גיליון רבי יוחנן קרלי עוון גיליון עם עין כלומר של אויר שכולו עבירה אחת גדולה אז מספרת הגמרא אמה שלוים דטו דרבי אלי זר אשתו של רבי אליעזר אחתי דרבן גמליאל הו היא היייתה אחותו של רבן גמליאל ה וההוא פילו סופה בשבו היה אותו פילוסוף גם סוג של מין שהיה כאילו מאמין בברית החדשה דאו שקיל שמה דלא מקבל שחוד הוא הוציא על עצמו שם שהוא אגון וישר והוא לא מקבל שוחד באו לאחו בי רצו אם השלום ורבן גמליאל לצחוק על אותו פילוסוף רות לכולם שהוא כן מקבל שוחד והוא באמת לא ישר כי באמת הוא כן היה מקבל שוחד בסת ה רק הי מציא ל עצמו השם שהוא ישר אבל בעצם ה מקבל שוחד אז מספרת הגמור אילי שרגה דדב ואוזו לקמ היא הביאה לו איזה פמות מזהב שוחד ואז הם הלכו אליו לדין אמרה לי באנה דפג לי בניס דנ שני רוצה שתחלק שתגיד שצריכים לחלוק לי בנכסים של בית אבא הרי רבן גמ היה אח שלה אז אז היא אמרה שגם לה מגיע בנכסים של הירושה הנכסים של הירושה של האבא נקרא בי נשי כלומר הבית שהיא שוכחת כ אישה צריכה לשכוח את בית אביה ולהיכנס לבית בעלה אז לכן הנכסים של אבא שלה נקרא דבי נשי אז אמ היא רצתה שיחלקו לה גם בנכסים האלה אמר להו פלוג הו היא הרי שחדה אותו אז הוא אמר שכן שצריכים לחלוק לה גם כן אמר לי כתיב לן באורייתא כתוב לנו בתורה במקום ברא ברת לו תירות שאם יש בנים אז הבנות לא יורשות אמר להוא אמר לי מן יומה דגון מאר אכון נתלית אוריתא דמשה סיבס ספרה אריסי מאז שגלית כבר לא הולכים כביכול חס וחלילה לפי ספר תורת משה רבנו אלא לפי ספר אחר לפני הצנזור היה כתוב פה תבית עוון גיליון ושמה וכתיב בי ברא וברת כחד ירון שניהם ירשו ביחד הבן והבת יורשים ביחד למחר אדרלי איו חמרה לובה למחרת רבן גמליאל הביא לו בשוחד חמור לובה שהוא חמור מאוד משובח ואז הם עוד פעם באו אליו לדין אמר לה אז הוא אמר להם שפילי לספ דספר עוון גיליון הלך הסתכלתי שם בסוף הספר וכוס בי אנה לא למפח מריס דמש טיסי ולא לאסו ריס וש איסי אני לא באתי כתוב שם בסוף הספר שהוא לא בא להוסיף ולא גרע מספר של משה רבנו אלא רק זה עוד ספר קדוש אבל לא באתי לגרי להוסיף וכתיב בעברי כתוב בספר משה רבינו במקום ברתה לא תיירות שבת לא יורשת כן אני בעצם פוסק שהבת לא יורשת אמרה לי נהר נוריך קשרג יאירו הדברים שלך כמו נר רמז לוני שכדי אותך בפמ של זהב אמר לרבן גמליאל אתה חמרה ובת ל שרגה הגיע החמור ובעת בנר וכל זה זה היה כדי לפרסם שהפסק שלו כביכול הכל תלואים בשוחד ולא בשום דבר אחר ועד כאן כ טז עמוד א' תודה רבה בהצלחה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: