העמוד היומי מסכת שבת דף קטו עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קטו עמוד ב

[מוזיקה] שבץ דף כתב מוד ב בשורה הרביעית מלמעלה אנחנו ממשיכים עם העניין של להציל כיס והקודש מפני הדליקו בשבת ראינו ליל בעמוד א' משנה שכתוב שבשבת כיוון שאדם באול על ממונו וברגע שנתי לו להתחיל להציל את ממונו מהדקה הוא יבוא לכבות את הדליקה לכן אמרו לו דבר ראשון אסור לך להציל וכעת במשניות האלה ובסוגיות האלה אנחנו רואים מה כן מותר לו ואחד הדברים זה כיס והקודש מפני קדושתן שלא יגיעו לבזיון תונו רבונו הברוס זה מה שאנחנו קוראים היום סידורים היו כותבים בזמנם היו מתפללים בעל פה אבל אם הוא לקח וכתב את הברכות ורשי אומר שבדרך כלל זה בברכות הפחות מצויות שבזה היו נוהגים לכתוב אותם כגון ברכות של ראש השונה שזה מלכו הזונ ש שפור יש הרבה פסוקים וקמין רשי אומר היו כותבים כל מיני פסוקים לא תירא מפחד לילה כל המחלה ש במצרים כמין קמיה שזה היה מציל מפני מחלות אף על פי שיש בהן אותיות של שם יש שמה שמות המפורשים ומעניינות הרבה ש בטירו ויש שמה גם כן פסוקים שמובאים בתורה אין מצילים לאסים מפני הדליקו אין עתר זה לא נקרא כיס והקודש ואין נטר להציל את זה אלא נסרי ופין במקומון הין ואז כרסן ברגע שיש דליקה בשבת לא מצילים אותם וממילא הם נשרפים מכאן אומרו ממילא יוצא מכאן שכוס וברוס כספ אדם שכותב סידור הוא יודע שבמידה ותהיה דליקה בשבת הסידור הזה ישרף עם הפסוקים ועם השמות שיש בו אם כן ללכן לא מומלץ לכתוב ספרים שיש בהם פסוקים מעשה באחד שהיה כותב בצידון היה אחד שהיה כותב במקום שנקרא צידון כתב סידורים את הברכות בכתב באו והודיעו את רבי ששמואל וההלך רבי ששמואל לבודקו הלך לראות אם זה נכון כשהיה עולה בסולם הרגיש בו על במדרגות ואותו אחד שמע ו גי שהוא בא נטל טומוס של ברכות לקח הרמה של ברכות כתובות ושקם בספל של מים הוא הטביע את הכל במים כדי שלא יהיה הכחות למה שהוא עושה ובלשון הזה אמר לו רבי ששמואל גדול עונש האחרון מן הראשון הרי כל מה שאסור לכתוב זה שם הזה יגיע לאיבוד באת ואיבדת בידיים עשית מעשה גרוע יותר מהמעשה הראשון בו מני גלוסה מרבה ברבוניה היו כתובים בסם וביקרו בקומו קנקנתום בלשון הקודש יש לו ספר תורה נביאים כובים שכתובים בצורות מסויימות לא בדיו שמתקיים אלא בסם בסיקו במיני כתב שהם פחות מתקיימים אבל זה היה בלשון הקודש בצורה טובה מציל נוש מפני הדליקו או אין מציל במילים אחרות השאלה הי האם מותר לקרוא בכד ספר טירו וממילא יש לדים ש כיס והקודש וצריך להציל את זה דליקו או שלא אסור לקרוא בזה וממילא אסור להציל תיבו למן דומה מצילים תבואי למן דומה אין מצילים ראינו בעמוד א' מחלוקת רב הונה ורב חסדה האם אפשר להציל ספרים שנכתבו בצורות שונות זאת אומרת מה קורה במקרה שהוא כתב תרגום או בכל לשון זאת אומרת לא בלשון הקודש אז הם נחלקו האם מותר להציל או לא אומרת הגמרא כאן הספק הוא לפי שניהם ולמה תבוא אלמד אומרן מציל גם המד אומר שליל אמר ש כשכתוב בכל לשון ואסור לקרוא בזה ממילא לא מצילים את זה דליקו אנימי כסיר ובכל וש אבל לאכ בלשון הקודש מצילים יתכן כאן כיון שסוף סוף זה כתוב בלשון הקודש אז זה כתוב בדיו בדיו שלא מתקיים לא בדיו הנצרך אבל עדיין אולי יהיה מותר לקרו בזה ומותר ממילא להציל את זה אודיל אפילו למד מצילין אני מסוד מקים אבל לאקים או שלא זה יותר גרוע אולי גם למן דומר שמצילים בעמוד א שהוא סובר שכן אפשר להציל במקרה ש נכתב בתרגום או בחול אושן אולי דווקא שמה כיוון שנכתב בדיו שמתקיים אבל כאן ברגע שזה בדיו שלא מתקיים שסם סיקרו אין לזה משמעות של כיס והקוד שכתובים כאן זה מאבד מהשם כתיבה ממילא אולי אסור להציל אמר להן מצילין אסור להציל כך הנה רבי ברבונה לרש גלוסה שואל אותו רש גלוסה רב אמנונה תן ם אצילית רב אמנונה הביא ברייסה שמצילין אמרר לי איתן נתניה זאת אומרת אז מה אתה שואל בעצם האם הביסה הזאת יש מישה חולק עליה אני לא ידעתי שיש כזאת ברייסה אם יש כזאת ברייסה אז ודאי שאני לא אני לא מתכוון לחלוק עליה ולא מכיר שיטה שחולקת ואם כתוב שמצילין אז אפשר להציל מהי תניה איזה ברייסה אומ רבשי כד תניה אין בין ספרים למגילה אלא שהספרים נכתבים בכל לאשים ומגיל לו עד שתהיה כתוב האוריס על הספר הוא בדיוק במגילה יש תנאי אחד שאיין בו שאין בספר טירו שמה צריך שזה יהיה אוריס דווקא כתב של אוריס ודווקא בדיו אז רואים שמגיל צריכה להיות דווקא בדיו אבל ספר תרו אם זה לא בדיו זה לא מעכב אז אם כן רואים ברייסה שאפשר לקרוא בכזה ספר תורו ואם כן ודאי שאפשר להציל את זה בשבס לכן הוא אומר לו אם יש ברייסה כזה שאפשר להציל את זה בשבס אז מצילי שאלה נוספת בוא מני רב הונ בר חלוב מרב נחמה ספר תורה שאין בו ללקט 85 אותיות כגון פרש ס מס הור מצילים אותם מפני הדליקו א אין מצילים זאת אומרת יש ספטרו ועם הזמן נמחקו שם אותיות זה הגיע למצב שאין שם אפילו 85 אותיות מה זה 85 אותיות זה הפרשה הכי קצרה שמצאנו בתורה פרשת ואי בנסו האור יש שם 85 אותיות אז אם יש בספר תורה הזא 85 אותיות בכל הספ התורה זה מה שנשאר אז זה בסדר יש לזה עדיין קדושה וודאי שאפשר להציל את זה דליקה וואני וה בקדושתה עומדת לכל עניין ודבר אבל כשאין 85 האם כבר לא מצילים את זה גם דלקה אמר לי יבוא לך פר שסי בנסו ארון גופ או למה אתה מדבר על מקרה אתה שואל שאלה במקרה של ספר תורה שלם נמחק ונשאר פחות מ-85 דבר על אדם שיש לו ירייה שכתוב בה את פרש בס הורן ושם נמחקו לו חלק מהאותיות יותר מצוי שמקרה כזה מאשר ספר תורה שלם שהלך ונמחק אמר לו על זה אני לא מסתפק למה איך דחוס הפר שסים לא קוים בולי אין לי ספק למה כיוון דש בזקס אפ דז ב 85 אותיות מצילים זה ודאי ברור לי שאם יש שמה שמות שם השם ודאי שאפשר להציל את זה מצד שם השם אז בפ מסו הרן שיש שמה שמות אז גם אם חקו לי חלק מהאותיות נכון אין 85 אותיות שם אבל כיוון שיש שם שמות ודאי שאפשר להציל אני שואל במקרה שיש פחות מ-85 בספר תורה שלם אבל אין שמה אזקור ביניהם כי קו בלי ספר תורה שאיין בו ללקט ואין בו גם מזכרות אמר לי אין מציל נה לו רב נחמן אסור להציל בשבת א תרגום שכוב מיקרו ומיקרו שסו רגום הוכתב בריס מצילי מפני הדליקו ואן צך למ תרגום שעזר שדניאל ושבת הירו דינו מסבירה הגמרא תרגום שבתו מהו הברי כאן אומרת תרגום שסו מיקרו תרגום שהוא כתב אותו בתור פסוק איזה פסוק יש לנו שהוא תרגום אגר דוסה יש פסוק בתורה שהוא לשון של רמית הוא תרגום אבל הוא כתוב בתור מקרא אז הוא כתב את התרגום הזה בתור מקרא או מקרא שהוא כתב אותו תרגום תרגם את הפסוק הזה או שהוא כתב את התרגום של עזרא ודניאל ששמה יש פסוקים הרבה שהם מובאים בלשון ארמית אז מה קורה עם הפסוקים האלה אז כתוב שמה שמצילים מפני הדליקו ולכאורה אם זה יגר סעדו זה אף ל גדל ב-85 אותיות זה הדבר היחיד שמצאנו בתורה שזה מובא בלשון של תרגום יגר סעדו סף מדובר פה על שתי אותיות אז איך אתה אומר ש אז איך אתה אומר שלא מצילין בזמן שביס כתוב שלגר ס הדוסה בלבד כבר מצילין שתי אותיות כי תניי להשלים עונה הגמרא מה שכתוב שמה שאלי גרס הדוס אפשר להציל לא ש יש לו יריה ש או ספר תורה שנשאר שם רק את יגר ס הדוסה לא ודאי שלא אלא מדובר שהספר תורה בלה ויש לו 83 אותיות חסר לו עוד שתיים על זה הביסה דיברה שגם התרגום ש סוב מיקרו דהיינו גם מגר סה הדוסה יכול להצטרף ולהגיע ל-85 אותיות אבל ודאי לא על שתי האותיות האלה לבד שיוכלו להציא יבוא אלה הוא אני 85 אותיות מכונסות או מפוזרות הסתפקו בני הישיבה כשאתה אומר לי שספר תורה עומד בקדושתו ואפשר להציל אותו מדני הדליקה רק אם יש בו 85 אותיות האם זה צריך להיות ברצף או גם מפוזרות רבו אמר מכוס רב חיז לא אמר אפילו מפוזר מס יש פה בחונים שרוצים לקלוט את המחלוקת הזאת במחלוקת בעמוד א' האם ספר תורה כזה שכתוב בתרגום או בשפה אחרת שאסור לקרוא בו האם אפשר להציל אותו מפני הדליקו או לא ששם רב חסדה אומר שאפשר להציל אותו צריך להציל אותו ולמרות שעשו לקרוא בו יש בו קדושה מצד כיס ו הקודש גם פה רב חסדה אומר גם מפוזר שאי אפשר לקרוא בו כיוון שיש לך פה אות שם אות ודאי שאי אפשר לקרוא בכזה צורה גם זה אפשר להציל ככיוון שיש פה כיס ו הקוד יש פה קדושה של כתב של פסוקים אבל רבונה שלל אמר שכיוון שאסור לקרוא בזה אז אין בזה קדושה אי אפשר לצי את זה מפני הדליקה זאת אומרת צריך שזה יהיה קרי צריך שיהיה משהו שמותר לקרוא בו ושאפשר לקרוא בו אז ודעי שצריך שיהיה מכונס שיהיה רצף של 85 אותיות מסיי ספרטור שבלה אם יש בו ללקט 85 אותיות כגון פרשס אן מציל ולה ן מציל הלשון ללקט 85 מה שהוא מלקט מפה ומשם ומגיע בסך הכל ל-85 אותיות איך אתה אומר לי שצריך מכוסו איך רבונה אומר מכוסו משמע ברצף מכוסו טבת ד רבונה רגמו רב חסדה מתרץ רב חסדה עלי בד רב הונה את שיטת רב הונה החולק עליו בתיבות דהיינו גם רב הונ שמר מכונות לא צריך 85 אותיות ברצף אלא הכוונה מכונות שיהיה כינוס של מילה שלמה שלא יהיה עוד פה עוד שם אלא לפחות מילות מילים מילים בשלמות וזה הכוונה ללקט הוא מלקט אותיות מכל הספר תורה ומגיע ל-85 אותיות אז אם כן יוצא שאם יש לנו מילים שלמות ודאי שאפשר לצרף ל-85 אם יש לנו אותיות מפוזרות ואין מילה שלמה זה מחלוק האם אפשר גם אותם לספור ולהגיע ל-85 או לא אז אם כן היה לנו כאן בעמוד הבנו שלגבי סידורים וקמים לא מצילים מהבני הדלקה ולכן עדיף לא לכתוב אותם כיוון שזה גורם שלבד שמות ה אתמה שם רבי שמואל שאמר לו אם אתה מאבד בידיים זה גרוע יותר שאלנו שאלה גלוש את רבי ברבונה מה קורה אם הוא כתב ספר תורה בכתב שאינו מתקיים רבי ורוונה רצה לומר לו בהתחלה שאסור להציל אבל מהביס הוכחנו ששר להציל כי דווקא במגילה כתוב שצריך להיות בדיו שמתקיים אבל ספר תורה זה לא מעכב ואפשר לקרוא בזה ממילא הם אפשר לקרוא בכתב שאלא מתקיים ודאי שאפשר להציל אותו מבני הדליקה היה שאלה נוספת לגבי ספר תורה שיש בו פחות מ-85 אותיות האם יש לו אפשר עדיין להציל אותו מדין כיס והקודש ואמרנו שלא מצילים אותו אבל מה שכתוב בברייס תרגום ש קסו מיקרו גרסה הדוסה זה הכוונה להשלים ל-85 אבל ודאי שחייב 85 מה שהבאנו מחלוקת לגבי 85 האם צריך מ מכונס מפוזר אז אמרנו שזה לעניין אותיות מפוזרות אבל אם יש מילים שלמות ודאי לכולם אפשר לצרף אותם ל-85 אותיות ואין בזה מחלוקת המחלוקת היא כשיש אות פה ואוד שם נחלקו ועל זה רבו נ אמר שזה לא טוב להגיע ל-85 בצורה כזאת וב חיז אמר שגם סופרים אותיות בלבד ו מגיעים ל-85 ישש זה דין של 85 אותיות שזה הפרשה הקטנה שמצינו פרשת ז בן סו הרון וכל הסוגיה הזאת מדברת במקרה שאין שמה שמויס של השם אבל אם יש שם השם אפשר להציל את הכתב הזה מפני שם השם שלא ישרף וכמו שאמרנו לכן לגבי פרש ז בס הורים אין לנו ספק שאפשר להציל את זה גם אם נמחקו מזה כמה אותיות כי יש שמה שמות אנחנו מדברים במקרה שאין שמות ולזה אנחנו צריכים שה דוקא 85 כמו שאמרנו בצורות הנזכרות [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: