העמוד היומי מסכת שבת דף קטו עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קטו עמוד א

[מוזיקה] דף קטו עמוד א מעניין לחשוב מה היו עושים לפני 1900 שנה בזמני הפנאי היום יש לנו הסחות דעת בלי עין הרע אין דקה פנאי כל פעם יקפוץ לך איזה עדכון איזו חדשה איזו הסחת דעת אחרת בזמנם מה הי עושים בזמני הפנאי ודבר מדהים אנחנו רואים ברשי בעמוד שלנו היום נזכה בעזרת השם להתחיל את פרק 16 מסכת שבת פרק כל כתבי במשנה כתוב אסור לקרוא כתובים בשבת חלק מכתבי הקודש כתובים אסור לקרוא אותם בשבת מסביר רשי למה כי היה שיעור בבית כנסת שמה אורו לעם את ההלכה מה אסור מה מותר וכדומה ואנשים שקוראים כתובים היו נמשכים בזה וקוראים בזה על חשבון השיעור לכן אומרים אל תקרא כתובים בשבת רק לדמיין בזמנינו מי קורא כתובים בזמני הפנאי זאת אומרת זה באמת איזה תעודת צלש ממש ציון ל ח על האלו שהיו מתבטלים ולא מגיעים לשיעור מה היו עושים בזמן הזה היו קוראים כתובים ולכן כשעשו את זה לא היה להם מה לעשות אלא לבוא לשיעור כמובן זה לא היה כולם אני לא בא לומר שפעם היה יותר מהיום ברור שיש ירידת הדורות אבל בכל אופן מה זה אומר על עצמנו זה אני ברור יודע כמה הסחות דעת יש לנו כמה מניעות כמה הפרעות אבל בכל אופן בשבת כמו שכתוב במשנה אני מדבר לעצמי כמובן כן לא הזמן להסתר עם כל המזיקים שנבראו בערב שבת עם כל העיתונים צא מהמיטה בבקשה לך לבית כנסת תלמד כל אחד כפי שיעורו תורה הלכה וכדומה יהי רצון שנזכה ושוב אני מדבר לעצמי בלבד מי שרוצה להתחזק על הדרך מוזמן אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו עדיין אוחזים בפרק ואלו קשרים הבאנו אתמול דיוון מה קורה לגבי לקנב ירק ביום הכיפורים מותר כמו שראינו עוגמת נפש מה עוגמת נפש רשי היום יסביר לנו הפירוש השליט בעצם הפירוש העיקרי מה שרשי אומר הסיבה ש מותר לקנבה רק ביום כיפור כשאתה רואה אוכל מול העיניים ולא אוכל זה קשה זה עוגמת נפש אתה מוסיף לעצמך בעינוי ולכן התירו לעשות את זה ביום כיפור מה קורה ביום כיפור שחל בשבת ראינו מחלוקת ראינו רבי יוחנן אמר שמותר מביאה הגמרא רה לשיטתו תניה כוות דף קיד עמוד ב למטה ממש בשורה האחרונה תניה כוות דרבי יוחנן יום הכיפורים שכל להיות בשבת מותר בכנימת ירק ואותו דבר מפצעים באגוזים ומפרכס מרימונים מן המנחה ולמעלה מפני גמת נפש כמו שהסברנו שהוא לא אוכל יש שמסבירים עוגמת נפש פשוט כדי לקצר את העוגת נפש במוצאי הצום כבר הם צמו יום שלם לא רצו שיתחילו רק במוצאי החג לקנב ירק התירו אך כבר לעשות את זה קודם דו רבי יהודה מספר את הגמרא וכאן וקרבה הם היו חותכים קוב ביום כיפור לאחר חצות מן המנחה ולמעלה דבי רבא ג דקר גם כן היו חותכים דלועים אבל כיוון חזה הוא ראה דבק מחר הם היו מקדימים ועושים את זה גם לפני מן המנחה ולמעלה אמר להו אתה הגרת ממערב ושמי דרבי יוחנן דסי אמנם לא מצאנו כזה הגרת רשי אומר כי איכי דקלו מיני פשוט הוא ידע שאחרת הם כבר משוקעים בהיתר הזה הם לא יקשיבו לו הוא אמר הגיע פקס הגיע הוראה הגרת מארץ ישראל מרבי יוחנן שאסור וכך הם שמעו לו ובאמת הפסיקו לעשות זאת לגמרי הדרן הלך ואלו קשרים בלי נדר מזל טוב ל כולנו השם יעזור שנמשיך הלאה והלאה ילכו מחיל אל חיל אומרת המשנה הקדושה וכמו שאמרנו הפרק הזה מדבר על ענייני דלקה כשיש שריפה בבית ברור דבר ראשון בוא נניח על השולחן אם יש פיקוח נפש חשש לפיקוח נפש מותר לעשות הכל בשביל נפש של יהודי מותר לחלל שבת להזיק עזרה לכבות הכל אבל במידה ויש רק ממון שנשרף אין בעיה בנפש עזוב תציל מה שאתה יכול ואנחנו נראה בדיוק מה מתיירים לך להציל ואפילו למקום שאין בו עירוב נראה את זה בהמשך אבל יש דברים מוגדרים מה אתה יכול להציל בוא נראה אומרת המשנה כל כתבי הקודש רשי אומר תורה נביאים כתובים מצילין אותם מפני הדליקה בן שקורין בהם ובן שאין קוראים בהם נראה בדיוק מה זה אומר אי שאן קוראים בהם רשי אומר זה כתובים לא קוראים בזה בבית הכנסת וגם הוא מביא את הפירוש שאמרנו גם יחידים לא קוראים בהם כי תקנו שלא יקראו בהם שלא ימשכו בכתובים ולא יבואו לבית הכנסת לא יבואו לשיעור תורה אף על פי שכתובים בכל לשון נראה בגמרא בדיוק מה זה אומר ומה הדין של הספרים שכתובים בכל לשון בכל אופן הם טעונים גניזה כאן לא מדובר לגבי הדלקה אלא לגבי שביום חול הם טעונים גניזה נראה בגמרא מחלוקת המוראים בדיוק מה זה אומר חכו בסבלנות ומפני מה אין קורים בהם באותם כתובים שאמרנו עליהם איין קורים בהם מפני ביטול בית המדרש כמו שאמרנו תקרא בהם תפסיד את ההלכות היתמר היו כתובים תרגום מה קורה בכל מיני ספרים שלא הייו כתובים בלשון הקודש אלא בארמית או בכל לשון ארמית זה שפה חשובה יותר אבל בארמית או בכל לשון ולא בלשון הקודש רב הונה אמר מחלוקת המוראים רב הונה אמר אין מצילין אותן מפני הדליקה ורב חסדה אמר מצילין אותן מפני הדליקה אומרת הגמרא יש מחלוקת בגמרא מגילה האם בכלל מותר לכתוב ספרים בכל לשון תנ הקמה אומר מותר רבן שמעון בן גמליאל אומר מה פתאום אסור בכלל לכתוב אומרת הגמרא הליב דמנד אמר לפי שיטת נקמה שמותר לכתוב כך ספרים ברור שגם מותר להצילם הדין שלהם כספרים רגילים אלי ב דמנד אמר ניתנו לקרות בהם דקו לעלמה לא בלי גדם מצילים כי פליגי רק לשיטת רבן שמעון בן גמליאל ליב דמנד אמר לא ניתנו לקרות בהם לפי שיטה זו נחלקו המוראים רבונה אמר אין מצילין פשוט מאוד לא ניתנו לקרות בהם אפילו בחול אסור ולב חיס אמר מצילין כי עדיין יש בהם קדושה משום בזיון כתבי הקודש שואלת הגמרא תנן כל כתבי הקודש מצילים אותן מפני הדלקה בין שקוראים בהם שימו לב במפורש כתוב בין שאן קוראים בהם ואף על פי שכתובים בכל לשון מה אליו מבינה הגמרא שקוראים בהם זה נביאים קוראים בהם הפטרה בבית הכנסת מותר לקרוא בהם בשבת אין קוראים בהם כמו שאמרנו כתובים שגם לא קוראים אותם בבית הכנסת וגם כפי שאמרנו יחידים לא קוראים אותם מפני ביטול בית המדרש וכתוב כ במפורש אף על פי שכתובים בכל לשון דלא ניתנו לקרות בהם כנראה כמו שבעצם בניגוד לשיטת מה שם במסכת מגילה אלא כמו השיטה של רבן שמעון בן גמליאל קטן עם מצילים תיובת ד רבונה שאומר לך שהוא מדבר לשיטת רבן שמעון בן גמליאל ואסור להצילם אמר לך רב הונה ותס מרה באמת ככה נראה לך שהמשנה שלנו מתכוונת לומר הם הסיפה תונים גניזה האם צריך לומר על אותם אלו שמצילים אותם מפני הדלקה שהם גם תונים גניזה אש תצו למצילי בשבת מותר להציל אותם להוציא אותם מרשות היחיד להוציא אותם למקום בלי עירוב אני מתיר לך אני מחשיב אותם קדושים גניזה מבא להגיד לך שביום חול הם צריכים גניזה ברור שכן אלא בוא ואני אסביר לך את המשנה הצורה שאתה הסברת ברור לא טובה אני אסביר לך את המשנה בצורה אחרת שהיא גם לא תקשה על שיטתי אלא רב אונה מתרץ לטעמי ובחי מתרץ לטעמי כל אחד כפי שיטתו רבונה מתרץ לטעמי מן שקוראים בהם כפי שאמרנו נביאים ומן שאן קוראים בהם זה כתובים ואת כל אלה מצלים במ דברים אמורים הוא מוסיף שכתובים מלשון הקודש אבל בכל לשון אין מצילים בשבת אסור להצילם כ הם כתובים בכל לשון אבל ואפילו אחי ניזה באו אסו גם בהמות החול להסתכל בהם אבל עדיין יש בהם קדושה כתוב בהם את דברי הקודש ויצטרכו לגוזם מיום חול כך יפרש רב הונה רב חזם את ארץ לעמי ואומר כך בן שקוראים בהם נבים כמו שאמרנו ובן שאן קוראים בהם כתובים ובאמת אף על פי שהם כתובים בכל לשון נמ מצילין א אם ככה מהזה תאונ גניזה העם מצילים ברור שטאונג חיקה אמר וקק שלהם תונים גניזה לאחר שזה נרכב שאכלה אותם תולעת השרי שנשארו אפילו שכבר לא כתוב בהם את דברי הקודש עדיין תונים גניזה בעצם רב חיסה מוסיף פה דבר נוסף שביום חול גם המקק שלהם גם הוא טעון גניזה שואלת הגמרא מיתי ובעצם נוטרה לנו כאן מחלוקת תנאים לפי שיטת רבן שמעון בן גמליאל שלא ניתנו להיכתב בכל לשון האם מצילים או לא מיתי ו שואלת הגמרא כתוב כך בברייתא היו כתובים תרגום וכל לשון מצילים אותם מפני הדלקה כתוב במפורש שמצילים תיעוב ד רבונה אומרת הגמרא אמר לך רבונה פשוט מאוד איתן הסבר ניתנו לקרות בהן הוא מדבר לשיטת הנקמה במסכת מגילה שמותר לכתוב כך את באמת את ספרי התורה והנביאים והכתובים ואז ברור שמצילים אני לא חולק על כך אני דיברתי לשיטת רבן שמעון בן גמליאל שלפי שיטתו לא ניתנו להיכתב ולכן אני אומר שגם אין מצילין מביאה הגמרא עוד ראייה שמה אם היו כתובים גפית מצרית קדומה עתיקה מדית שזה פרסית עברית עבר הנהר אילמת בבלית יוונית אף על פי שלא ניתנו לקרות בהם שימו לב במפורש אף על פי שלא ניתנו לקרות בהם מצילין אותם מן הדלקה טיובת דרב הונה כתוב לך במפורש לא קוראים בהם כשיטת רבן שמעון בן גמליאל ובכל אופן מצילין אותן אמר לך רב הונה תנאי זה באמת מחלוקת תנאים נתניה מביא ברייתא שכתוב בכך היו כתובים תרגום ובכול לשון מצילים אותם מפני הדליקה רבי יוסי אומר אין מצילין אותם מפני הדליקה אם רבי יוסי אומר אין מצילין אני סובר כמוהו לשיטת רבן שמעון בן גמליאל אין מהצ אותה מפני הדלקה כך אומר רבי יוסי אמר רבי יוסי הבריתה ממשיכה ומספרת הוא מביא סיפור של ראייה לשיטתו מעשה באבא חלפתא אבא שלו בעצם שהלך אצ רבן גמליאל בריבי הגדול לטבריה הוא מצור שהיה שהיה יושב על שולחנו של יוחנן הנזוף כך קראו לו ובידו ספר איוב תרגום כתוב בארמית והוא קורה בו אמר לו זכור אני ברבן גמליאל אבי אביך סבא שלך שהיה עומד על גב מעלה בהר הבית הר הבית עשוי עליות רובדים עובדים מפלסים הוא עמד על מדרגה והביאו לפניו ספר איוב תרגום ואמר לה בניי שקעה הו תחת הנדבך כי אסור להחזיק אסור לכתוב כזה ספר ואסור לקיימו אף הוא גם רבן גמליאל הנכד ציווה עליו וגנזו באמת הוא ציווה שגנז את א את אותו תרגום רבי יוס ברבי יהודה אומר לא זה לא היה בדיוק שהוא גנז את זה מתחת הנדבך אלא היה שמה רבה של תית קפו עליו על אותו ספר אמר רבי מה פתאום שתי תשובות בדבר לא היה ולא נברא ברור ששיקרו אותו מתחת נטבח ולא קפו עליו ערבה של תית חדה וחי תית בהר הבית מנין בכלל לא היו משתמשים בהר הבית בתית לבניה היו משתמשים בטקסי זה סוג של תערובת בניין אחרת לא בזה היו משתמשים ושתיים ועוד כי מותר לבדן ביד מה פתאום לקפות עליו הריבה של תי זה לאבדו ביד אל המניחה ממקום התורפה והן מרכיבים מאליהן בכל אופן אנחנו רואים פה בברייתא את שיטת רבי יוסי שאומר אין מצילין את אותם ספרים שכתובים בכל לשון מבררת הגמרא מתנא אמרת לי שזה מחלוקת תנאים מי התנאים שנחלקו אלאם התנ הקמה ורבי יוסי בעצם רבי יוסי פה שבאמת אומר כמו רב אונה שאין מצילין ונקמה שחולק עליו ואומר מצילין לא חייב להיות יכול להיות שהטנק שם פשוט סובר כמו תנ קמה במסכת מגילה שבכל לשון נתנו להכתב ולפי זה ברור שמצילין ודיל מה ב כמפלגה מ סבר ניתנו לקרות בהן ומר סבר לא לקרות בהן אז רבי יוסי מצויין כמו רב הונה אבל תנ קמה אין לנו כמו רב חסדה אלא אומרת הגמרא זה באמת רבי יוסי של הברייתא כאן שהוא סובר שאין מצילין ותנא ד גפת שכתוב שם גפת מדית עברית ששם כתוב במפורש שאף על פי שלא ניתנו לקרות בהן מצילין אותם מפני הדליקה זה התנה שסובר כמו רב חיסה ואם כן מחלוקת המוראים שהבאנו תלוייה במחלוקת תנאים האם באמת גם למנדה אמר לא ניתנו לכתב האם מצינו אותם מפני הדלקה או לא בהצלחה רבה ולהתראות מחר ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: