העמוד היומי מסכת שבת דף קטו עמוד א
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת שבת דף קטו עמוד א
[מוזיקה] שבץ דף כתב עמוד א' תחילת פרק כל כיסו הקודש בפרק הזה אנחנו נעסוק בסיעתא דשמיה במרכס מכבה אדם נופל עו דליקה בבית לא עלינו כעת הוא צריך לדעת מה הלכות מה מותר לו להציל מהדקה זה נראה במשניות הראשונות ובהמשך הפרק נראה גם לאן מותר המשנה הזאת עוסקת לגבי כיס והקודש האם מותר לו להציל ומה אסור לו להציל בדליקה הסיבה שאסור להציל כיוון שחז ידעו שנפש של אדם נמשכת אחר ממונו וברגע שנתי לאדם להתחיל להתעסק בדליקה ולהציל מממונו הוא כבר יבוא לכבות כיוון שאדם באול על ממינוי והוא יבוא לכבות את השריפה לכן קודם כל אמרו לו אתה לא יכול להציל תתייאש כ מה כן זה נראה יש דברים ספציפיים שהוא צריך לאותו שבת וזה אנחנו מתיירים לו להציל גם כסוי הקודש יש בשום ביזיון הקודשים אז התירו לו אבל שאר הדברים לא ורשי מדגיש לאן התירו לו להוציא את זה למוב היה מפולש למרות שאין שם עירוב משום חיסון כיס אז התירו לו אבל שאר הדברים הסרנו לו וזה המשניות האלו יעסקו אומרת המשנה כל כיס והקודש מציל נוסן מפני עד ליקו כיס והקודש דהיינו ספר תויו נביאים וכסופים שכתובים על קלף מותר להציל אותם מפני הדליקו בין שקרים בון בין שאין כרים בואן רשי אומר בין נביאים שמפטרים בהם בשבת בין כובים שלא מפטירים בהם בשבת פירוש נוסף אומר רשי בין נביאים שמותר לקרוא בהם בין כובים שחז אמרו שאסור לקרוא בזה בשבת ולמה כיוון שהאדם נמשך אחר הסיפורים שכתובים בקסו והוא יבוא להתבטל מהדר שות שאומרים בשבת וזה דרשות שנחוצה מאוד כדי לדעת לכות שבס לכות יום זה מה מותר ומה אסור באו חזל ואסרו לקרוא בקסו אז בין אלו שמותר לקרוא נביאים בין אלו שאסור לקרוא על על שניהם אנחנו אומרים שמותר להציל אותם אף על פי שכתובים בכולו שוים ולמרות שזה לא כתוב בלשון הקודש אלא בלשונות נוספים תו נגני זה וזה אנחנו נראה במשנה האם המשפט הזה חוזר על תחילת המשנה או שחוזר על תאו נגני זה האם מה שכתוב אף על פי ששוים בכל לשון שזה חוזר על המצילים כך רשי כאן מבאר את המשנה אבל נראה שזה מחלוקת שאף על פי שכתובים בכל לשון מותר להציל או אף על פי שכתובים בכל לשון תאונן גניזה שזה משהו חדש ומפני מה הן קרן בוין מפני ביטול בס המדרש למה אסור באמת לקרוא בכתובים ו בדוב המד שכמו שאמרנו או שלכן החליטו שלא לא יפטירו בזה כדי שלא ימשכו אחר הסיפורים שכתובים שם או שבכלל אסור לקרוא בזה עד כדי כך שהמשנה בור מביא שזה מוקצה בשבס כיוון שאסור לקרוא בזה אומרת הגמרא איתמר היו כתובים תרגום אוי בכל ושון יש לנו ספר טורו או נביאים או סובי שכתובים או בתרגום או בכל לשון אחר רבונה אמר אין מצילין אוויסון מפני הדליקו ורב חסדו אמר מצילין אוסון מפני דליקו ולכאורה נשאל המשנה אמרה אף אלפי שכובים לא שים מצי ליסון ככה היה משמ אז נראה כעת איך הם יפרשו את המשנה ל שיטוסו אומרת הגמרא לי בדמן דומ ניתנו לי קרוס בון לכולם מפליג דם אצילית יש מחלוקת זה מובא במסכת מגילה ורשי מביא בדף ת עמוד א' שם כתוב שאיין בין ספורים דינו פטור נביאים וסבים לתפילין זוזו אלא האם הם נכתבים בשער לושן או לא סטרו נביאים מסובים נכתבים בכל לושן אבל שאר דברים דהיינו תפילין ומזוזות לא נכתבים אומרת שם הגמורה יש משנה במחלוקת רב ש גליאל אומר שאסור לכתוב גם ספר תויו נבים וכתובים בכל ושון חוץ מספר תוירה בבוני זה הדבר היחיד שיהיה מותר אז יש מחלוקת בעצם האם מותר לכתוב ספרת נבים וכתובים בשאר הלשונות חוץ מלשון הקודש או לא אז אומרת הגמורה לפי המנדה אומר שניתנו לי קרויס דיינו שמותר לכתוב אותם אז ממילא מותר גם לקרוא בהם לכולם לידם מצילין אז ממילא לכול גם אבונה וגם אחז יגידו שלפי התנ הזה שמותר לקרוא מותר לכתוב אותם בשער לשונות ממילא מותר גם לקרוא בהם אז אין חנמ מותר גם להציל כיפלי גלי בדמן דומר לא הניתנו ליקרב השאלה המחלוקת ביניהם תהיה למן דומר שלא הניתנו לקרוא אסור לקרוא ב בנביאים כובים וספת שבשער לשוס ועל זה אנחנו אומרים ומר מצין נוביס מצילין משום ביז כסוי הקודש רב חסד אומר למרות שאסור לכתוב כזה דבר ואסור לקרוא בכזה דבר אבל עדיין יש פה ביזן כסי הקודש ולכן יש בזה קדושה ולכן יהיה מותר להציל את זה אומרת הגמורה עד כאן ביארנו את המחלוקת של הרב חסדה ורב הונה האם מותר להציל ספט נביאים וסובבים שכתובים בשער לשונות או לאו נו שזה דווקא למן דומר שאסור לכתוב ואסור לקרוא בהם האם יש בהם קדושה ומותר להציל משום ביזן קיס ו הקודש או לא תנן כל כיס ו הקודש מציל נשן מפני דליקו בין שקורים בון בין שאין קורים בון ככ ראינו במשנה שלנו אף על פי שסון בכל ושן והלשון הזה אף על פי שסון בכל אושן מה אליו שקרין בואן שזה הכוונה יש אף על פי שכובים בכולו שים אז אומרת הגמור מה אליו מה שכתוב בן שקור בון בן שאן קור בון לכאורה שקורין בון זה נבים ושאין קורים בון זה כסו ועליהם כתוב אף על פי שכובים כושים דנו דנינו קבן וקוני מצילין אז אנחנו רואים שהמשנה אומרת בן שאן קן בון שזה חוזר על נבים מסובים זאת אומרת אנחנו עוסקים כאן למן דומר שאסור לקרוא ואסור לכתוב נבים וסוב וספור בשער לשוס וכתוב שמציל סון אף על פי שכובים בכל וש ותב רבונה וכעת הגמורה מבינה שמה שכתוב אף על פי שכובים בכל לושון זה חוזר על הרשע של המשנה שמציל יסון אף על פי שהם כתובים בכל לשון למה הרי אמרת שאסור לקרוא בהם זאת אומרת שזה אסור גם לכתוב אותם אז למה מצילים ת רבונה שאמר שלמן דומר שאסור לקרוא ולכתוב אותם אז אין מצילי אותן אומר לך רבונה מתרץ רבונה ותס אתה באמת כך סובר שמה שכתוב אפילו ש סובין בון זה חוזר על מה ש מה שלמדנו בתחילת המשנה שמותר להציל אותם דליקה א מספה טן גניזה אם כך המשפט הבא במשנה הוא טון גניזה אש תעצום מצילין גניזה מבו אתה אומר לי שמותר להציל אותם כי יש בהם קדושה ולכן מותר להציל אותם בשבת מפני הדליקו אז מה צריך לכתוב שתו גניזה פשיטה בכלל 200 אונה אם מותר להציל אותם דליקה ודאי שיש בהם קדושה וודאי שגני זה אז אם ככה בהכרח שאתה לא יכול לסדר את המשנה כפי מה שהבנת שאפ עלפי שכובים בכולו ש מותר להציל אותם מעד ליקה אלא רבו מתרץ הבחי מתרץ בעצם אנחנו כעת תקועים בפירוש המשנה להסביר שאף על פי שכובים בכל לא שים חוזר על תו גניזה לכאורה אמרנו בן שן כרים בון והכוונה ש זה הולך לפי המדומה שאסור לקרוא בהם אז אם כן איך נבאר את המשנה אומרת הגמור רב חיז מתרס רבו מתר בן שקורים בון נבים בן שקורים בון כובן במד אמור שסון בשן הקודש אבל בכל השון אין מצילים דהיינו כיוון ש כמו שאמרנו שלא מפטירים בהם בשבס או שגזרו שלא לקרוא בובים ושבס על זה אנחנו אומרים בן שאן כרים בוהם לא שאסור לכתוב אותם אלא רק חוזר על הקריאה שבהם אבל בכל ושון אין מצילין אז עלזה אנחנו אומרים שבכל אופן למרות שלא קוראים בהם מצילים אותם דליקה ומד אמור בלשון הקודש אבל בכולו שן אין מצילים ואפילו אוכי גניזי בו זאת אומרת מה שכתוב אף על פי שכתובים בכל ושון חוזר על טונין גניזה למרות שהם כתובים בכל לשון ולמרות שלא מצילים אותם מהדקה בכל אופן גניזה הם צריכים ומה החדו ומדוע באמת אם לא מצילים אותם דליקה כיוון שאנחנו אומרים לבוא ולעשות פעולה ולהציל את זה דליקה לא חייבנו אבל לבוא ולזרוק את זה לאבד את זה זה לא זה טעון כן גניזה הבחי מתרץ ת המי אז זה רב הונה מסדר את המשנה ל שיטוסו שהוא סובר שאין מצילין ומילא המשנה דיברה אף על פי שסובבים בכולו שוים והכוונה ואף על פי שלא מצילין בכל אופן תאו נגני זה זה חוזר על קטע חדש ולא על הרשע של המשנה רב חז מטט רב חזלה שסובר שכן מצילים מהדקה גם למן דומר שאסור לקרוא בהם דיינו ואסור לכתוב אותם גם מצילים אותם דליקה כי יש בהם קדושה יבאר כך את המשנה בין שקורין בון נבים בין שאן קורן בון כובן אף על פי שכובים בכל לשון נמים מצילין למרות שהם כתובים בכל לשון ואסור לקרוא ולכתוב אותם בכל אופן מצילין וחי קומר אז אם כן אנחנו נצטרך להבין את מה ש רב חסדה ענה את מה שרב הונה ענה לו מה צריך לכתוב תאונן גניזה פשיט אם מצילים אז ודאי שתו גניזה ממשיך רב חסדה ואומר אני לא נבן מזה אויקו אמר ו מקק שלן טהו גניזה לא הספרים עצמם ספרים עצמם אתה צודק בכלל 200 הונ אם מצילים אותם דליקה ודאי שגם יש להם דין של גניזה אל המקק שלהן הריקבון של הספרים האלו גם כן תאונן גניזה ולא רק הספרים עצמם ומה החידוש בזה בר המאירי הייתי חושב שאולי סוף סוף יש פה כתב של כיס והקודש אז יש לזה דין שמצילים מהד לקה אבל מי אמר שיש בזה קדושה עד כדי כך שגם כשהכבד באר ונאבד גם כן יהיה קדושה במקקים שלהם זה החידוש שתהו גניזה ויש בהם קדושה ולא רק מצד הכתובים מהפסוקים שכתובים בהם מסבי היו כתובעים תרגום שואלת הגמרא שאלה נוספת על שיטת רבונה שאמר שלא צריך להציל את כסי הקודש למען דומר שאסור לקרוא ולכתוב אותם היו כתובים תרגום וכושים מציל ש מפני דליקו תד רבונה כתוב לכאורה שגם אם כתובים בשער לשונות בכל אופן מצילים אותן ורב הונה אמר שלא מצילים ושאר לשונות רץ רב הונה תרוץ פשוט אומר לוך רב הונה הת סקש בון כאן אתה לא רואה שזה למן דומר שאסור לקרוא כל מה שאני דיברתי זה למן דומר שאסור לקרוא וכתוב אותם הבריה הזא דיברה למדומה שמותר לקרו ולכתוב אותם וכמו שהדגש בתחילת המחלוקת שלפי המדומה הזה שמותר לכולם בוודאי שמצילים אותם וזה תוש הסו גיפטס מודיס איבריס אלמיס יוניס שזה כמה וכמה שפות אף עלפי שלא ניתנו ליקס בון מצי מפני הדליקו וכאן כבר כן מפורט אף על פי שלא ניתנו לקרבון זאת אומרת זה למן דומר שאסור לקרוא ולכתוב אותם יד רבונה שרואים שכתוב דיה שמצילים אותה מפני דליקו אומר לוך רבונה טנוי מתרץ רבונה אתה צודק יש תנה שסובר כפי שאנחנו רואים בברייס שמצילים אבל אני אביא לך תנה אחר שסובר שאסור להציל למן דומר שלא קוראים ואסור לכתוב אותם ואני סובר כמותו ולכן הסברתי את המשנה כמו התנה הזה דניסובים טרגו בכל ושי מצי נוס מפני הדליקו רבי ס אמר מצי נוס מפני הדליקו אז רואים פה את שיטת רבי יוסי שסובר שאם הם כתובים בשאר לשונות אז לא מצילים אותם פני הליקו ממילא אני סובר כך ולכן הסברתי את המשנה לפי מה שאני סובר ממשיכה הברייה אומר רבי יוסי מייסה באבו חלפת רבי יוסי מספר סיפור על אביו אבו חלפת אבא שלי שקוראים לו חלפת רבי עקיב ג אומר איך מותר לבן לקרוא בשם של אביו כיוון שהוא מזכיר כינוי של כבוד לפניו לפני השם אז מותר שהלך אצל רבון גמליאל בריבי לטבריה ורשי מדגיש שברבי זה לא הבן של רבי אלא הכוונה אדם גדול אצל רבן גמלי שהוא היה אדם גדול שהוא היה בטבריה אז אבא של רבי יוסי אבך לפתה הלך אליו כך מספר רבי יוסי ומצ ישל שלחו של יחון זוף ובידו ספר אויב תרגום והוא קויר בוי רבן גליאל יושב וקורא בספר אויב מתורגם אמר לו אומר לו אב חלפת זכור אני ברבון גמליאל אבי אביך הסבא שלך רבון גמליאל שהיה עומד על גבי ה לו בער הבית והביאו לפונו סבר איוי תרגום ואמר לבני שקאו תחת אני אבוך רבון גמליאל הסבא שלך אמר לבני קח את הספר הזה ותכניס אותו מתחת לשורה של האבנים אף הוא ציווה עליו וגנו זן גמליאל כך עשה ונז את הספר איוב שהיה מתורגם כך הוא מביא לו אז איך אתה ישב וקורא באיוב מתורגם שאתה נכדו של אותו רבן גמליאל רביש רבי יהודה אומר הרבה של תית קפו עליו היה קצת שינוי בסיפור אומר רבי סי יהודה לא שהוא אמר לו תניח את זה מתחת לשורת אבנים אלא היה שמה ערבה של ת קערה מלאה בתת ועל זה אמרנו כפו עליו הוא אמר לו תכפה עלי תשפוך על ז תית ובכך תאבד את זה אמר רבי שתי צוב בד חדה וכיתת בהר הבית מיני אומר רבי לא נשמע לי הגרסה של רבי יוסב ורבי יהודה שכפו עליו קערה של תית א' אנחנו מדברים על הר הבית מעלה בהר הבית איך יש טיץ בהר הבית הרי בהר הבית ביש מקדוש נבנה לא על ידי תית שזה עפר ומים אלא על ידי תרכ שית שזה חול מעורב עם סיד וכיתת בהר הבית מן עין אז סתם הסיפור לא נשמע שהוא אמיתי ועוד איכי מותר לאבדן ביד הרי יש הבדל בין אם הוא שם את זה תחת שורת אבנים וזה הולך ונאבד שם לבין אם הוא לוקח תת וטת הוא דבר רטוב והוא מאבד את זה בידיים איך מותר לאבד את זה בידיים לא על זה מצינו מן דומר שסובר שיהייה מותר לבד בידיים גם אם זה לא ניתן קוסל אלא מניחו במקום הטור פו ואן מרכיבין מאלין מניח אתזה במקום גלוי מקום של אבקר והם מרכיבים מאליהן כך הברייה שם אומרת מתנוי מבררת הגמרא כעת אז אתה אומר שזה מחלוקת סטנו דהיינו רב הונה אומר המחלוקת שלי רב הונה ורב חסדה תהיה תלוייה במחלוקת סטנו מי זה הנוי מי זה התנ השני שסובר ש כמו רב חסדה ומי זה הנ שסובר כמו רב הונה אימה תנק כרבי וסי אם נאמר שהכוונה לנקם אדי רבי יוסי דהיינו פה בברייס ראינו בעצם שתי שיטות יש לנו שיטה של רבי יוסי שאמר שאם יש לו ספר טוו או נבים וסוב אין מציל ס מפני הדליקו ואילו תנ קם סובר שמציע נוס מפני הדליקו אז אם נמר שזה המחלוקת של רב הונה ורב חסדה הנה האם מצילים או לא מצילים איך אתה יכול לקלוט את זה ברב הונה ורב חסדה הרי לכאורה דיל מבוק או מפלגה ר סוב ניתנו לי קרוסבו הוא מר סוב לא ניתנו לי קרוסבו יתכן שנקמה שאמר שמצילים אותם מפני הדליקו כיוון שהוא סובר שמותר לקרוא ולכתוב בלשון אחרת את הנביאים כובים וספר תרו אבל אנחנו כאן עוסקים למדומה שאסור לקרוב ולכתוב ואמרנו שגם אבונה וגם אס שניהם הודים שלמ דומה מותר לקר קרוב לכתוב ודאי שאפשר ודאי שמותר להציל אותם אז אם כן תקמה שרבי יוסי יכול להסתדר גם אם רבונה שאמר שלא מצילין שמה מצילין כי הוא סובר שמותר לקרוא אני אמרתי אין מצילין לפי המדומה שאסור לקרוא אומרת הגמורה אלו רב יוסי ותנ גיפטי אתה נוי אני רק הבאתי לך מהביס השנייה שהבאנו עם הבחלת הבאתי רק שיטה אחת את הרבי יוסי שהוא סובר אל מציל סים מפני הדליקו אז רואים שיטה שאסור להציל מי זה התנה השני שאותו נטלה שמותר להציל כרב הונה כרב חסדה זה התנה של גיפטית שכתוב שמה אף על פי שלא ניתנו ליקוס בוים בכל אופן מצילי ס מפני הדליקו אז אם כן היה לנו כט ה משנה של כיס קודה שמותר להציל אותם עתר מיוחד אמרנו שהם טאון גניז גם אם ה כתובים וכו לושון אסור לקרוא בהם בין קרבון בין קבון אז ולמה אסור לקרוא בנביאים משום ביטול בסמ מחלוקת ו ומ חסדה האם מותר להציל את כסו הקודש שכתובים לשון אחר או מתורגמים אמרנו שלפי המ דומה שמותר לכתוב אותם ולקרוא בהם אז ודאי שמותר להציל חייבים להציל אבל אם למן דומר שאסור לקרוא פה המחלוקת שלהם האם משום כיס ו בזיון כיס והקודש למרות שהיה אסור לו לקרוא לכתוב ולקרוא את זה בכל אופן מצילים אותם או לא נש לרעיה מהמשנה ואמרנו שכל אחד יתרץ את המשנה לשטו נסינו להביא ראיה מוד בריסה אמרנו הבי הזאת ה כמו התנה השני שסובר ש טונין אין כנ זה כמו התנה שחולק עלי אמרנו עוד ראייה ממה שכתוב היו כתובים מדית עברית ושמה כתוב אף על פי שלנו קוסב בכל אופן מצילים ס מפני דליקו אמרנו תובת דרב הונה רואים פה כמו רב חסדה שכן מצילים ורב הונה הביא ברייסה נוספת ששמה רואים כשיטות שרב יוסי אומר שאין מצילין אז הוא אומר זה מחלקת נועים אני סובר כרב יוסי ולכן את שלנו אני לומד כשיטת רב יוסי שאסור להציל ולכן מה שכתוב במשנה אף על פי שסון בכל ושון זה חוזר על מה שכתוב טאון גניזה דהיינו אפילו שסים בכל ושים ואיין מציל סד ליקו בכל אופן טון גניזה כי יש בהם כן גדושה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה