העמוד היומי מסכת שבת דף קח עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קח עמוד ב

[מוזיקה] שב דף כח עמוד ב שנתחיל בעמוד א בשורה האחרונה במשנה אומרת המשנה אויסין אלמי בשבו אבל לאשו את מא המלח ונראה בגמרא מה ההבדל בין אלמי למי מלח ותבל בן פיטו ס לשי אמבסי למי בן מרוב בבן מוד נבין בגמרא מה המחלוקת ביניהם ואלו הן מי מלח המוטורים אומר רבי יוסי נותן שמן לכתחילה לתוך המים או לתוך המלח דינו שלא ישים מים ומלח יחד אלא ישים שמן ביניהם או שמן ומים ואחרי זה את המלח או שישים מלח עם שמן ואחרי זה את המים אומרת הגמרא מהי קומר מה המשנה מחלקת הנקמה שאיל מי אסור ומי מלח מותר אומר רבי דמר שמואל אוכ קומר אין עושים מי מלח מרובין אבל עושהו מי מלח מועטים כיוון שהוא לא בא לאבד את האוכלין אלא הוא בא רק לטבל בין את פיתו כאשר הוא עושה כמות גדולה זה נראה שהוא בא לאבד אוכלין לכן מתיירים לו לעשות רק המות קטנה שניכר שהוא בא רק בשביל לטבל בו את פיתו אומר רבי יוסי בא רבי יוסי במשנה וחולק ול עלמי בין מרובים בין מועטים דינו לכאורה אם זה אסור זה אסור אם זה מותר זה מותר מה ההבדל ממתי אנחנו מוצאים שמחלקים בין כמות גדולה לכמות קטנה יבוא אלהו רבי אסי לסור או להתיר אז מה רבי רשי רוצה לא מסתב לחלק בין כמות גדולה לקטנה ולכן נאסור את הכל או נתיר את הכל אומר רביד להתיר דקת רבי ישי יוסר אם רבי יושי היה בא להחמיר ולסוע היה צריך לכתוב רבי יושי יוסר אמר לי רבי ומ דקטו סיפה ואלו הן מי מלח המורן מכ רבי יסי לאסור מה שמע מספר של המשנה שרבי יסי בא לאסור מזה שהוא ממשיך ואומר מתי כן יהיה מותר אם הוא שם שמן ממה שמ שהוא בא לאסור גם כמות קטנה כיוון שאם אסור אז אסור תמיד אלא אומ רבי לאסור מכן אמר רבי יוחן לאסור תן אנ יוכ שרבי סי בא לאסור הן נוסים ממלח מרובין לתת לתוך הכבשים שבתוך הגסט בתוך הכלי יש כבשן הוא רוצה להשים מי מלח אסור לעשות אותם בשבת אבל עושה הו מי מלח מועטין ואוכל בהן פתו ונותן לתוך התבשיל אמר הבסי איך מפני שהללו מרובים והללו מועטים הללו אסורים והללו מותרים יאמרו מלוך מרובה אסור מלוך מותרת מוטס מותרת ממתי מצינו לחלק בין קצת מלוחה להרבה מלוחה אם זה אסור זה אסור תמיד זה מותר זה מותר יבואו להגיד שקצת לחלל שבש מותר לא יכול להיות אלא אלו ואלו אסור נים וון מ מלח ה מותרין כך מבארת הברס אומר רבי יוסי מתי כן יהיה מותר ס שמן ומלח שמן ומים ולבד שלא יתן מים ומלח לכתחילה אז רואים בברייס ד שרבי שיבה לאסור במי מלח לעצמם שהמים ומלח יחד כיוון שנראה שהוא בא לאבד את האוכלים כל מה שיהיה מותר זה רק אם הוא שם שמן שאז השמן מחליש כוחן וממילא ניקר שהוא לא בא לאבד את האוכלים כיוון ש בשביל איבוד חייבים מים ומלח בלי שמן אזין צנון ואתרוג זה שלוש בריסס שנראה כעת סימן תנ רבי בר חביבה ברייסה שאומר רבי ודבר אביב אין עושים מי מלח אזין אסור לעשות מי מלח מדי חזקים מה עם מי מלח אזין מה הכמות הרבי ס ברבי דמר רב כל שהביצה צפה באה אם הביצה צפה על גבי המי מלח זמן שהם מאוד חזקים במליחות וזה אסור וכמה אומב טלת מלח לתי מים שתי שליש מלח ושליש מים זה השיור שאסור למה יבדלו אסור כיוון שלמה עושים את זה אומר ה בבואו למוריס לצירים לציר של דגים כדי שהדג יהיה מלוח ולכן אסור לעשות את זה כי בעצם זה מיועד לאיבוד אוכלים תני רב יהוד בר חביב אין מולכים צנון וביצה בשבת אסור למלוח בשבת צנון ביצה כיוון שיש פה תיקון אוכלה ויש איסור בשבת לתקן מאכלים כאשר זה תרכה גדולה אב חיז גי משמ דבי אומר צנון אסור ביצה מותרת ביצה יהיה כן מותר כל מה שעשו זה רק צנון ולמה רשי אומר ג' וד חתיכות יחד כיוון שהמלח מעבדן נסין קשין תיקון אבל בביצה הוא סובר שיהיה מותר אומר רב נחמן מרש ומלכה פוג הייתי מולח נון אמינה אפסו מפסיד נלי להפך אני לא מתקן את המאכל אני הורס אותו ומר שמואל פוג לחופי מהלי אם יש לו צנון חריף אז זה דבר טוב אם אני שם מלח אז הוא מוציא את החריפות כיוון שמ וד כוסו ואומר ממרו ומלך קשרי כשרי היו מולכים ערימות ערימות אז אני מבין שה מליחות מכשירה את המאכל משביחה אותו אז מילך למלכה א הפסקתי טבולי ד בני התחלתי רק לטבל את הפת בתוך מלח ולא לאכול ולא למלוח במפורש כיוון שאדרבה זה מכשיר את המאכל ולא מקלקל אותו תן רבי יהודי בר חביבה זה ברייסה נוספת שמביא אתרוג צנון וביצה למלא קליפתן החיצונה אינן יצאים מבני מאים לעולם הדברים האלו הם חוסמים את המאיים וממילא הוא גורם לעצירות באתרוג צנון וביצה כי ושר רבדים יומה מעולם לא טב גבר רבמ סדום אדם מעולם לא טבה בים המלח אמר הב סף הפוכה סדום והפוכה מילו סדום התהפכה וגם הממס קשורות לסדום גם הם הפוכות גברו דלו טובה כישור טובה אתה אומר לי אדם לא טבה בים המלח מה שמע כביכול אבל קרשים כן טבו כן שקעו שם הרי קרשים בכל הימים לא טובים אז למה אתה מדבר דווקא על בני אדם אמר להב לאיבוק אמר לאיבוק ישור אפילו בכל ממות שבעולם לא טובה כרש נמצא בים הוצף אלא אפילו גברי בים המלח יש ייחודיות נוספת שגם בני אדם לא טובים זה טובה בכל ממ שבלום ביד סדום טובה האדם שטובע ושוקע במים רגילים בים רגיל בסדום הוא לא שוקע למק מנ כ דרב ס רגים ר רבין היה הולך אחרי רב ירמיה על שפת סדום אמר ל מהו למ שממ בשבת האם מותר לרחוץ בים מלח בשבת הרי זה רפואה האם זה נקר שזה רפואה אמר לי שפיר דומי ולמה כיוון ש רגילות שאדם נכנס לרחוץ בשבת זה לא נקח זה לרפואה מה הוא למי מצו לפתוח וצ פתוח את העיניים לרגע זה מרפא את העין מותר בשבת אמר לי זה לא שמעתי כעצ שמעתי דמר רב זר זמ משמי דרב משמי מרוקה את רב משמי דבד שמואל ולוי אמרי חד אמר יין בתוך העין אסור על גב העין מותר אני שמעתי שתי ממרס שאמרו רב מסנה ו או מרוק וה אחד בשם אבוד שמואל אחד בשם לוי ומה עם הממס יין בתוך העין אסור יין כדי לרפות את העין אז אסור להכניס אותו בתוך העין כיוון שזה נקרא ניכר שזה לרפואה וכל דבר שהוא לרפואה יש גזירה משום שריק הס המונים שאסור בשבת על גב העין מותר אבל על גבי עין זה פחות רפואה ולכן מותר ואחד אמר ממרי נוספת ששמעתי רוק תפל דהיינו אדם שלא טעם כלום באותו יום יש לו רוק שהוא מרפא אפילו על גב העין אסור כן שזה ניכר כי אדם לא בא לרחוץ את עיניו עם רוק בכר שהוא בא לרפות את גופו אגב החוקרים בזמננו באמת גילו שהרוק יש לו הרבה חומרים שדוחים חיידקים תסתים דבוד שמואל דמר יין בתוך הען אסור אומרת הגמרא אתהה לא יודע איזה ממר אמר אבוד שמואל ואיזה אמר לוי נראה שעבוד שמואל הוא זה שאמר שי בתוך העין עשו על גב העין מותר את הממ הראשונה אמר אבו דשמואל תסתיים למה מדומר שמואל שורא אדם פתאום בינו ביין ונותנו על גב עין בשבת אדם יכול להשרות פת ביין ולהניח על העין מיד אומר שמואל אז לשמיעה למימן לכאורה אתה אומר שמותר לתת את היין על גבי העין שזה דומה לאחד מה ממר שראיינו לא בתוך עין אלא על גבי עין לשמיע לי ממן ממי שמואל שמע את זה מסתבר לב דשמע עלי אבואה אז הנה אז אבו שמואל זה שאמר את הממרה הזאת ולוי אמר את הממרה השנייה של רוק תפל ועמך עו עוד אומר שמואל רוק תפל אפילו על גבי עין אסור הרי גם את הממרה השנייה שמואל אמר אז מה תאמר שגם זה זה שמי עלי ממן אלזה שמי עלי מבואה אם הוא שמע את זה מאבא של שמואל מאביו אז זאת אומרת שתי ה ממרס הוא שמע מבואה זה שמואל הרי אנחנו יודעים אלא לוי ולא חד ימר הרי אמרנו שממ אחד לוי אמר אלו אחד השמי עלי מאבו חד השמי עלי מלוי ולא ידעי מבוא מלוי אחד היה מאבו ד שמואל אחד היה מלוי שתי משאלו שמואל הביא אנחנו לא יודעים אי אפשר לפשט מזה שהוא אמר את זהב בשם אבו אתזה שמואל אלא אחד בשם זה ואחד בשם לבי אומ מוק ואמר שמואל שורא אדם קילורין מערב שבת ונותן לגבינה בשבת ואינו חושש קילורין זה סוג של סממנים מערבים את זה עם מים או עם יין ומניחים על העין וזה מרפה מותר בשבת בר לבויה ולמה אומר רשי כיוון שכלפי האדם שעושה את זה אין בעיה כיוון שוא בסך הכל שם את זה מחוץ לעין אבל וכלפי ה מי שרואה שהוא שם את הקלורי עם המים גם אין חשש כיוון ש הוא חושב שהוא רק בא לרחוץ מן ד חזינו סוב דרחי בעל מי דכ סוב שהוא יין הוא חושב שזה יין וממילא לחיצה בלמי לכן כלפיו יש עקר כי אני אומר לו תשרה את זה מערב שבת אומר רשי וליק למגזר משום שחיקת סממנים כלפי הרואים אין חשש כיוון שחושבים שהוא רק וכץ את העין עם יין כיוון שמים עם קילורין נראה כמו יין ממשיכה הגמרא בר ליבואי אבקו קמי ד מרוקו הבן של לוי עמד לפני מרוקו חז ד ומץ ופותח ראה שהוא פותח סוגר את העין ופותח אותו אומר לקולי וד לשור לומר שמואל לפתוח את העין כדי שהיין יכנס בפנים זה כבר שמואל לא התיר כל מה שוא התיר זה רק על גב העין שלך לרבי נמר וקווה ליש מכמר שמואל תשלח לנו מהתרופה הזאת ששמואל עשה מהכלים שלח לדור משלך אני אשלח לך דלא ית מצנו שלא תחשב שאני מצרות עין לא שולח אלא אוכ ומר שמואל אבל אני גם יאמר לך ממ ששמואל בעצמו אמר טובה טיפה צו שכריס או חצת ידיים ורגליים בכ מן ארביס מכל קן שבו זה יותר טוב מאשר כל רפואות שבעולם ו טובה טיפה צונן שצת דים ורגליים ארס מכל כילים שבלום המר ממשיכה הגמרא להביא ברייסה הוא המר יד אדם שלא נטל ידיים בבוקר והוא נוגע בדברים אז יד לעין תקצץ היה עדיף שהיד הזא תקצץ מאשר שגע בעין יד לחוטם תקצץ יד לפה תקצץ יד וז תקצץ יד לסודה תקצץ יד לעמה תקצץ יד לפיטה תקצץ יד לגיגי תקצץ יד מסמ ו מסבירה הביסה למה כיוון שיד משמה ברגע שהשולח יד שהוא לא נטל את ידיו אז היא גורמת לעיוורון יד מחרשת נוגע באוזנו היא גורמת לחרשות יד מעלה פוליפוס ברגע שהיד לפני הנטילה נגע בחוטם או בפה זה גורם לפוליפ שזה ריח החוטם והפה ורשי מביא פה פירוש נוסף שיד לאמה זה לא חוזר לעניין שחי שלא נתה ד אלא משום ד מביא לידי קרי אז אם כן הלנו כ בעמוד את המשנה שם ראינו מחלוקת האם מותר לעשות מי מלח בכמות מועטת נקם התי רבי סי אסר דווקא ועתי רק כהוא נותן שמן לתוכה אמרנו את הסברה של רבי יוסי כיוון שלא יגידו שמותר לעשות מעט מלאכה והרבה אסור אמרנו שלוש בריסס שרב יוד חביב והביא שמי מלח הזין אסור כשד מהכמות שהביצה צפה בהן של שת שליש מלח ואמרנו ממר גם לעניין אתרוקן ביצה שאינן יסים בני מעין לעולם ממשיכה הגמרא שמעולם לא טבע אדם בים של סדום ואמרנו מה נפק מינה אין חנ הכוונה כל שכן שגם עצים לא תבו רק באנו לומר שמעולם לא טבע אדם בים של סדום אומר רשי ודס קצ שמעתי ש התירוץ של הגמרא מה החידוש בכך שאדם לא טבע בים של שדום שמראה שהמלח הוא כל כך חזק שזה כנראה אסור לשים את זה על גבי עין כיוון שזה גורם לרפואה אמרנו שתי ממרס אחד שיין מותר על גבי עין וירוק תפל אסור על גבי עין אחד בשם אבו זה שמואל אחד בשם לוי ולא נפשט לנו מי אמר מה ואמרנו שרבי ינה רצה ממר וקווה שישלח לו מהכלור ששמואל עשה אבל הוא אמר אמר לו שטיפה צונן שכריס לחיצת דן רגליים בחמין ארביס זה עדיף מכל כיבים שבלום ובנו ברייס ישה מבואה שאדם שלא נתה לידיו שכריס אז ראוי שתיק מאשר שיגע בכמה מקומות [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: