העמוד היומי מסכת שבת דף קח עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קח עמוד א

[מוזיקה] שבס דף ככס עמוד א נתחיל בכו זוד ב בשורה האחרונה ראינו שאדם שהושיט את ידו למי בהמה ועקר את העובר ממקומו חייב משום אוי קר דוב מגדול ממקום גדול אוי אומר הבי עוד ממר באותו הקשר אמן ד תולש פטרה מאונ דח באדם תלש פטריה משפת הקד כאשר יש מים בתוך כלי לפעמים זה יוצר איזשהו גידולי פטריות סביבם מיכל משום קר דוב מגידול אוי גם כאן יהיה חייב משום תולדה של קוצר מסי רביש התולה שמציץ נקוב חייב אם העציץ נקוב אז זה נשם מחובר לקרקע ולכן הוא עובר על איסור תולש אבל שינו נקוב פטור כיוון שהוא לא מחובר לקרקע ולכאורה מה זה גורה מפטריה על שפת הכלי גם פה זה מוקם גידולו והוא עוקר אותה עונה הגמרא זה גור למה אוסום לו הנו ריסי אונו ריסי לגבי שפת הכלי זה מקום הזריעה שלו זה דרך הגזירה שלו אבל באצי שאינו נקוב אין דרך זריעה כך ולכן הוא יהיה פטור אומרת הגמרא חיה ואוב ראינו במשנה בדף קז עמוד א' חיה ווף ברשותו שהם תפוסים ניצודים תחתיו ה צדן פטור והחול בון חיוב למה החובל בון חיוב כיוון שיש להם אור לכן אם צרר אדם באור הוא יהיה חייב משום חובל אומר רב הונה כותבים תפילין על גבי אור של אעוף טהור יש אוף טהור אפשר לכתוב על גבי האור שלו תפילין אומר רב יסף מה היקו משון דש ל אורדינו שהעוף יש לו אור תנינה הרי מהמשנה אנחנו כבר רואים את זה החובל בהן חייו ולמה כפי שאמרנו דווקא שמונ שרוצים שיש להם אור אם כן בחייב עוף זה בגלל שיש להם אור לכן גם חייב בהם אז אנחנו כבר יודעים שיש להם אור ויש לזה שם של אור וזה לא נידון כבשר ולכן ודאי שאפשר לכתוב עלזה תפילין אז מה מחדש לנו רב הונה אמר לה הביה טוב קומש מלון רב הונה מחדש לנו חידוש גדול די מתני ומינה כיוון י בי נקוו נקווה לוי כיוון שהאור של עוף הוא מלא בחורים חורים של הנוצות שתלשו מהם אז הייתי חושב שזה גורם להפסק בדיו באותיות של התפילין קומש מלון שזה לא נחשב להפסק כדאמר במערב כמו אמרו בארץ ישראל כל נקב שהדיו עוברת עליו אינו נקב כיוון שהנקבה הם כל כך קטנים זה לא מעקב מס ורב זיר שואל רב זר קושיה על דברי רב הונה בכ נופו להכשיר את האור כתוב לגבי עולת העוף שאין דינה כמו בעולת בהמה עולת בהמה חייבת בפשט אבל בעולת העוף ם הנוצות בכנפיו מששים אותה ושמים אותה על המזבח אם יש גם את הנוצות ודאי שיש גם את האור הפסוק בא לרבות שאפשר גם את האור ולא צריך הפשט וסל כדי תר אורו איך י מרבי ליקרוא הרי בבהמה מצינו שעלת בהמה חייבת בפשט למה בעוף אתה יכול להניח אותה אם יש לזה שם של אור למה זה לא מעכב אמר לה הביה אור הוא ורחמן רבי אתה צודק מלכתחילה ודאי היה צריך להפשיט את העוף כמו בבהמה התורה באה ומרבה זרס שכאן אין דין של הפשט ולכן צריך פסוק אבל זה לא קושיה ודאי שזה מסתדר עדיין עם מה שרב הוני אמר שיש לזה שם של אור הי כד שומרים את המהלך הזה בצורה אחרת אומר רב זר אפננה מנינה הוא לא בא להקשות אלא הוא בא להביא ראיה כנוב לרבות את האור אישל מורו הנו דצריך ק לרבו לכן צריך פסוק בתורה לרבות לנו שהאור הזה אפשר להקטיר אותו יחד עם העוף וזה לא כמו בעולת בהמה שחייבת בפשט אלוי אמרס לו אור הו אבל אם אתה אומר שאור של עוף כלל אין לו שם של אור המ יצטרך כו לרב בויה אז יש לנו ראייה לרב הונ שאמר שאפשר ו קלף על גבי אור של בהמה ולכן הפסוק צריך לרבות שמותר להקטיר אותו כיוון שיש זה שם של אור אמר להב אין מפה רעיה לאור צרן פרצ פרצ כשלון הייתי חושב שה נקבים נקבים מהאור גורמים למעסות מסוימת כלפי המזבח לכן צריך פסוק אבל באמת ייתכן שאין לזה שם של אור כל מה שצריך פסוק זה רק בשביל לרבות שזה לא מאוס כלפי המזבח ב רב נחמן בר יצחו מהוא לכתוב תפילין על גבי אור של דג טהור ראינו שאפשר לכתוב רבו נאמר על גבי אור של עוף מה קורה בדג בדג דג טהור זה ודאי שצריך שיהיה טהור כפי שנראה לכמן אבל האם יש לזה שם של אור או לא אמר לה אם יבוא אליהו ויאמר צריך לחכות לאליהו הנובי שיענה לנו מה אם יבוא אליהו ויאמר למה כל כך קשה לענות על זה אי מדור הדלת לאור אנחנו מחכים שהוא יענה לנו האם האור של הדג נחשב לאור או חזין דש לאור א' אנחנו רואים שיש אור לדג ועו דות נן יש גם משנה ששם מבואר שיש לזה שם של אור עצמות הדג ואורו מצילין באוהל המת דהיינו אם הוא סותם את אוהל המת על ידי שהטומאה לא תעבור על ידי כלי שעשוי מעצמות הדג והאור שלו זה מציל כמו דין של כלי חרס אז רואים שהאור שלו יש שם של כלי זאת אומרת שיש פה אור אז למה אתה מסתפק האם אפשר לכתוב תפילין אתה אומר שלי נוביץ צריך לענות לנו על כך אלא אם יבוא אליהו וימר היפוס קוזו ממיני היא לא פוס קוזו ממיני האם כאשר לוקחים את האור ושוטפים אותו זה כבר נקי ואפשר לכתוב ל התפילין או לא זה צריך לחכות לאליו נובי כדי לדעת כמובן כל אחד שעבר ליד חנן דגים יכול להבין על מה מדובר שמואל וקנה אבו יסו הגוד דנר מלכה ישבו שמואל קרנה על שפת נער מלקה חזינו למי ד קודלו חירי הם רואים גלים אין רוח סרה וגלים גבוהים מאוד והמים גם לא שקופים הם אחורים אמר ל שמואל קרנה גבר ר בקוס מרוב וחש במאי כנראה שבספק יש אדם גדול והוא חש במאו ודול ומלה בופ כמי והמים מתרוממים כדי שכשהוא מתפנה על גבי תפנות הסוכה הספינה אז יש לו מחיצות מהמים ולכן גם הם אחורים זיל טולה הה קן קונה לך תראה כמה הוא תלמיד חוכם אוז לש חל רב הגיעה הספינה ורב יורד שואל אותו קרנה אמר ל מינן שן כותבים תפילין אלא על גבי אור בהמה טהורה אמר לה דתי למען תהיה תורת השם בפיך כך כתוב בפרשת פילין מן המותר בפיך כך דורשים מנין לדם שהוא אדום הרי ישנם כמה סוגי דמים וכתוב שהאדום הוא הטמא ודם נידע מנין שנאמר וייראו מואב מנגד את המים אדומים כדם אז רואים שדם הוא אדום מני למילה שבוס מוקו מי אמר שברי מילה שצונו בו זה באותו מקום באיבר המילה נאמר כאן אורוס ונאמר לאלן אור לוסו כתוב בפרש מילה אור לוסו וכתוב בפרש אורלה של פרי אורס דבר שספרי אכן דבר שספרי ולכן בוק זה נחשב דבר שספרי ליבוי דכתיב אומרת הגמרא אולי נומר שואל אותו קרנה את רב אתה אומר ללמוד מאור לוסו של פרי בוא נלמד מפסוק אחר שמצינו אורלה לגבי לב לב לא דבר שעושה פירות כתיב ומלתם את עורלת לבבכם או א מ אוזנו נכתב הנה הרילה אוזנם עונה לו רב דורוס תמו מורלוס תמו ואין דורוס תמו מורל שאינו תמו זאת אומרת לגבי אוזן ולגבי לב לא כתוב אור לוסו שיזה מילה שלמה אלא כתוב אורת לבבכם אורת אוזנם הרילה אוזנם אבל זה לא מילה כשלעצמה לכן אנחנו מעדיפים ללמוד ממשהו שהוא דומה יותר שזה אור לוסו אור לוסו שזה מילה קשה לעצמה אומר לי מה ישמך רב הבין שמישהו פה מנסה אותו ובודק אותו כמה הוא חכם אז הוא כס מה שמך אמר לו קרני אמר לי רב דוקר בנ יי רצון שיצא לך קרן בעין ורבינו חנן אומר שיצא לו חתיכת בשר בעין לסוף יל שמואל לבסי כשהוא הגיע לעיר שמואל לקח אותו לביתו אוכל נעמ ד סורי וכוס דרסן כדי לרפות אותו שמאל הרבין ברפואה אז הוא הביא לו לחם של שהורים וקס דרסן איזה דג שעשו עם שמן וציר ואשק שכרה ו הביא לו שיכר ולא יח לביס הקיסם דברים שמשלשלים את הגוף והוא לא יראה לו אכנ בית הכיסא כי אך כדי להשתלשל כדי שהמים תהפכו וכך הוא התרפא לה את רב ואומר רב לא הבין שזה לרפואתו והוא כעס מןד מצרן לא לוק מלי בני מי שגורם לי את הצער הזה שלא יהיו לו בנים וכן אבי שמואל באמת היה לו רק בנות ולא בנים ולמרות שרב לא ידע שהתכוון לרפואתו ולמעשה שמואל התכוון לטובה אבל כלילת חכם אף על חינם היא באה כתוב שכש שרב הבין שהתכוון לטובתו אז הוא באמת כדי לפצותו ולפייס אותו אז הוא מאוד כיבד אותו תמיד למרות שרב היה גדול משמואל אבל הוא היה מכבד אותו יותר ממנו כנוי הנידון הזה שראיינו שהאור היא באותו מקום ולא במקומות אחרים זה מחלוקת תנו מנן ללמוד את זה מנן למילה שבו נאמר כאן אורלו נאמר ורוסלן דבר שספרי אף כאן דבר שספרי דבר רבי ושיה זה בעצם מה שרונה נוס צורך יש פסוק אחר הר מל זכר שלמו לבשר אוסוי מה זה הראל זכר מקום שניכר בין זכרות לנקבות ממילא מפה אני לומד שזה באוס מוק ממשיכה הגמרא ברייסה באותו עניין תונו רבון כותבים תפילין על גבי אור בהמה טהורה ועל גבי אור חיה טהורה ועל גבי אור נבלות טפות שלהם זאת אומרת לא רק כשהם נשחטו כדין ומותרים באכילה אלא מן המוטור בפיחות זה הכוונה מין שמותו בפיו אבל גם אם זה נבלה וטריפה ונקר חות בשרן דהיינו הלא כל אומר ששינה שהתפילין צריך צריכות להיכרך זה דווקא בשערה בשיער של חיות טהורות נתפרות בגדן ולחול מסיני שהתפילין קרחות בשערה נתפרות בגידה אבל אן כותבים לא על גבי אור בהמה טמאה ולא על גבי אור חיה טמאה ואינו צריך לומר על גבי אור נבלה וטרפה שלהם כל שכן לא על גבי נבלה של אור נבלה של בהמה טמאה ון קרחים בסרן ו נתפרות בגדן וזוהי שאילו שואל ביטוסי מהכד של הבייתוסים שהם מאמינים בתור שבכתב ולא בעל פה שאל ביטוסי אחד את רבי ישוע הגרסי מני שן כותבים תפילין עלו בהמת מאה דכתיב ענה לו רבי שע הגרסי למען תי ש פיכו מדבר המותר בפיו אלא מעתה שואל אותו הבי טוסי על גבי אור נבלות רפות אל יכתבו אם צך מין מותר בפיך נבלה א אסורה באכילה אז איך מותר לכתוב תפילין על אור של באמה טהורה נבלה אמר להם שודך משל למה הדבר דומה לשני בני אדם שנחו הגע למלכות אחד הג מלך ואחד הרגו אספק ליטור דהיינו איזשהו חייל איזה מן משובח ואומר זה שהרגו מלך ודאי שהוא הרבה יותר מכובד אלא מ אז אם כן גם כאן אם אתה מתיר לכתוב תפילין על גבי אור של בהמה שנשחטה על יידי אדם ודאי תתיר על ידי לכתוב על גבי אור של בהמה שהיא נבלה שהיא מתה על ידי הקדוש ברוך הוא אלא מעתה הי אכלו אז אם ככה לפי הקל וחומר הזה אז ת אומר גם כך אם מותר לשחוט מותר לאכול בהמה שנשרה על ידי אדם יהיה מותר לאכול נבלה שהיא מתה על ידי המלך כיוון שהיא חשובה יותר היא מתה על ידי הקדוש ברוך הוא אמר לי התורה אמרה לא תאכלו כל נבלו ואת מז יאכלו איך אפשר אתה צודק אולי בקל כומ שהיינו אומרים כך אילולי התורה הייתה כותבת לא תוך לא יתוך לכול נבלו אבל כיוון שסוף סוף התורה צבתה לא לאכול נבלו ודאי שבלות אסורות באכילה לעניין תפילין אין לנו ציווי אז אנחנו עושים את הקל וחומר הזה אמר לי קלוס כביכול משובח טעם זה אומר רשי אז אם כן היה לנו כאם בעמוד ראינו לגבי פטריה שגדלה על גבי שפת הכלי נחשב עוקר דבו מגידול וזה לא דומה להציץ שאינו נקוב כיוון שזה דרך צמיחתו ואילו בעצי שינו נקוף זה לא דרך זריעה רב הונה אמר שכותבים פים על גבי אור בהמה על גבי אור של אעוף טהור והביה אמר שהחידוש הוא שלא מתייחסים לנקב שיש באור כיוון שהדיו עובר על גביו ניסינו שתי לינס או להקשות מ בכפוף מ הריבוי של הפסוק באור באור של עוף טהור שאפשר להקטיר אותו ואם זה אור אז איך אפשר דירתנו זה רס ה קוסוב או שהבאנו ראייה מזה שצריך פסוק לרבות את האור אבל גם הבעיה דכה לפי הלשנה הזאת שאין ראיה כיוון שייתכן שהיה צריך פסוק כיוון שזה מאוס קצת הבנו על גבי אור של דג טהור צריך את אליו הנובי וביאר שהכו נה אם אחרי שמנקים אותו הריח הסירחון ממנו עובר הבנו אות מיס עם רב ושמואל קרנה את קרנה הוא קילל כיוון שהוא הבין שהוא שואל אותו רק כדי לבדוק אותו האם הוא חכם או לא ואת שמואל הוא קילל כיוון שהוא צייר אותו בזה שהוא שלשל על ידי מאכלים והוא לא הראה לו את מקום בס הכיסא הבנו שזה מחלוק סנים אחד השאלות שקרנה שאל זה מנן למילה שבוס מוקים ורבנה מכיוון שלומדים אלוס אלוס מפרי וזה מחלוקת נועים כיוון שזה שיטת רבי ושיה אבל רב נוסן אומר שלומדים את זה מריל כל זכר הבנו ברייסה שמותר לכתוב תפילין על גבי אור של בהמה טהורה של חיה טהורה וגם על נבלות הטריפות שלהן אבל לא בטמות ואפילו וכל שכן לא בנבלות הטרופות שלהם והב טוסי שאל מדוע הרי זה לא מותר בפיו ו לא רבי ש הגרסי כיוון שזה משובח יותר כיוון שהמלך הקדוש ברוך הוא בעצמו הוא זה שהרג אותו מה שאן כן לגבי החילה לא מתיירים נוב לטריפה גם אם זה משובח יותר כיוון שהתורה אומרת לא לאכול נב לא [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: