העמוד היומי מסכת שבת דף קז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קז עמוד ב

[מוזיקה] דף קז עמוד ב היום אנחנו נראה בעמוד שלנו דבר מדהים אולי כבר נתקלנו בו פעם פסוק אחד מהתורה שרבי יהודה וחכמים שחולקים במחלוקת סותרת כל אחד סובר בדיוק הפוך מהשני וכל אחד לומד את שיטתו מאותו פסוק בדיוק הדבר הזה מסמל לנו דבר מדהים אין אמת אחת לאדם שמתווכח זאת אומרת אדם שמתווכח כמובן כל עוד הוא לא גדול בתורה כל עוד זה לא התורה עצמה או רבנים או חכמים אדם לא יכול להגיד אני בטוח צודק ויש לי סימוכין לכך מכאן משם אין אנחנו רואים אפילו פסוק בתורה יכול להתפרש לשני פנים כמובן לא תפקידנו לפרש אותו זה החכמים זה גדולי הדור זה ניתן באמת ליחידי סגולה אבל עדיין זה מלמד אותנו שבן אדם גם כשהוא מתחפר בעמדתו כשהוא בטוח שהוא צודק בבקשה סתכל יש צד שני וייתכן מאוד שהצדק לא איתך בלבד הצדק לא נחלתך הבלעדית אולי תסכים לצאת מהקונכיה שלך ותדע יש אחרים שגם הם אולי לפעמים צודקים אומרת הגמרא קדושה ואנחנו מתחילים בדף קז עמוד א' למטה בעצם אתמול התחלנו את הפרק הבאנו את דין החובל החובל בשמונה שרצים ראינו שחייב ולאחר מכן בגמרא הבאנו דיון בעצם ממסכת חולין שם ראינו שלא כל ה לעניין טומ אנחנו לא משווים את כל השרצים אלא אנחנו מחלקים חכמים אומרים חלק מהשרים ורותם כב שרן זאת אומרת הם דקים האור שלהם דק ולא נחשב כאור וחלק הם קשים ואיין אורותיה כבשר זאת אומרת לעניין טומא כפי שאמרנו אתמול אור בעיקרון לא מטמה השרץ עצמו מטמא האור לא אלא אם כן האור דק ועוקב שרן שימו לב בדיוק הפוך לעניין שבת שרץ שאני אגיד שהאור שלו מטמה כאור ותן כב שרן אז זה עניין שבת אדם שיכבו בהן בלי וצא דם יהיה פטור וכן להפך חכמים אמרו שבעצם יש חילוק בין השרצים אבל אמרנו אתמול שכל זה רק לעניין טומאה לעניין שבת הם הודים לרבי יוחנן בן ורי ובעצם גם כן סוברים שכל שמונת השרצים נחשבים ככאלו שיש להם אור לעניין שבת והחול בהם עלף שלא יצא דם התחייב על עצם צריר אדם מתחת לאורם ככה אתמול סידרנו והכל היה טוב ויפה ובא על מקומו בשלום שואלת הגמרא מה פתאום אנחנו מתחילים מקוז עמוד א' ממש שועה שתי שעות מלמטה שואלת הגמרא ולעניין שבת לא פליגה חכמים ורבי יוחנן בן ורי לא נחלקו לעניין שבת והתניה הצד אחד משמונה שרצים האמורים בתורה או אדם שחול בהם חייו דברי רבי יוחנן בן ורי ואילו שימו לב כתוב כאן במפורש עעל החובל בהם זה לעניין שבת ואילו חכמים אומרים אין אור אלא למה שמנו חכמים זאת אומרת אותם אלו שנכתב במסכת חולין ואלו שאותן כב שרם אותם אני מחשיב ככאלו שיש להם אור וחובל בהם בשבת יהיה חייו שאר השרצים שלא מוזכרים שמה היו פטורים עליהם ומיד שואלת הגמרא מה פתאום רגע לפני שאתה מביא מכאן רעיה אדרבה למה שמנו חכמים אין להם אור הרי כפי שאמרנו שמה מה שכתוב לעניין תומא אלו שורותיהם כבשר שמטמן לעניין שבת זה אומר שלא חיייבים עליהם כי זה נחשב שאין להם אור האור דקיק ונחשב כבשר אז לא חייבים על אם עשית בהם חובל ורק צרר דם ולא יצא החוצה אלא מתקנת הגמרא אמר הביי אחיק אמר אין אור חלוק מבשר אלא למה שלא מנו חכמים לא למה שמנו חכמים אלו באמת אותן כב שרם וגם החובל בהם בשבת יהיה פטור אין אור לעניין שבת לעניין החובל אלא למה שלא מנו חכמים תכלס הסברנו את הבריתה בכל אופן אנו רואים שרבי בן אורי וחכמים נחלקים גם לעניין שבת ולא רק לעניין טומא שואלת הגמרא מה פתאום אמר לי רבה איך יתכן איך אתה הופך לגמרי את משמעות הברייתא על פיה רק אם זה מסתדר לך עם דעותיך מה פתאום ברייתא מוקשת אפשר לנתב אפשר לעדן אפשר גם לתקן ככה בקטנה אבל אי אפשר להפוך לגמרי את המשמעות רק בגלל שכך יותר נוח מה פתאום עלמה שמנו חכמים כ אמרת אין בברייתא כתוב במפורש למה שמנעו חכמים לא ייתכן שתהפוך ותאמר למה שלא מנעו חכמים רק אי זה מסתדר לך יותר אלא אמר רבא אחי כמר הבריתה נפתחת באמת כמו שהיא נפתחת לפנינו רבי יוחנן בן ורי מגיע ואומר לשמונה שרצים הללו יש אור וחובל בהם בשבת חייו זה הטקסט שאומר רבי יוחנן בן ורי אבל אומר רבא שים לב זה הטקסט אבל יש גם סאבטקסט מתחת למילים התכוון רבי יוחנן בןן אורי לומר כך לחכמים אמנם לגבי שבת יש להם אור אבל לגבי טומה אין להם אור אורותיה נחשבים כ בשרן והם יתמו כמו הבשר ועל כך מגיעים חכמים ואומרים מה פתאום אינו מטמא כבשר אלא למה שמנו חכמים וכאן אנו רואים שחכמים ח נחלקים עליו רק לעניין טומה לגבי שבת הם באמת מודעים לו וא כפי שאמרנו לאל אומרת הגמרא לא ממש לא גם זה לא יתכן בכלל האם מכאן מהדו סיח הזה ממה שרבא מסביר את רבי יוחנן בן אורי במלל שלו ומתחת המלל מכלל דרבי יוחנן בןן אורי אנחנ מי דלא מנוח חמים גם מתמן הוא סובר שכל שמונת השרצים מתמים כב שרן מה פתאום והקטן תסתכל שם במשנה תראה בפירוש רבי יוחנן בן ורי אומר שמונה שרצים יש להן אורות ולא מטמין אז אי אפשר להגיד את ההסבר הנפלא שהסברת כאן כדי לגרום לנו להבין שרבי יוחנן בן אורי וחכמים לא חולקים לעניין שבת אבל לעניין טומ הם חולקים והסברת שרבי יוחנן בן אורי אומר שכל השמונה שרצים מתמים שם כתוב במפורש שלא אלא באמת אמר אבד ה ברמת נ טריץ אחי וחכמים אומרים שים לב רבי יוחנן בן ורי מדבר באמת רק לגבי שבת וחכמים אומרים לעניין טומא אין אור למה שמנו חכמים הוא מוסיף את צמד המילים לעניין טומא לעניין תומא באמת אין ורלה למה שמנו חכמים אבל לגבי שבת הם כלל לא נחלקים וסוברים בדיוק כמו רבי יוחנן בן ורי שלכולם זה נחשב שיש להם אור והחול בהם בשבת עלף שלא יצא דם התחייב ממשיכה הגמרא ושואלת וקטי לעניין שבת לא פליגה את הבריתה סידרת לי פרפקט אבל עדיין אביא לך בריתה נוספת שמשם אנחנו רואים שגם לעניין שבת הם נחלקים והתניה הצד אחד משמונה שרצים האמורים בתורה או שהוא הוא חבל בהן חייב ודווקא מסתייגת הברייתא מסתייג תנ קמה ואומר בשרצים שיש להם אורות זאת אומרת לא באותם שרצים שהוזכרו בחולין שהם אורתן כב שרו אלא בשאר השרצים שלא הוזכרו שם שרק להם יש אור וחובל בהם חייו ואם כן אנו רואים שהוא סובר שגם לעניין שבת הוא מחלק בין השרצים ואומר לא בכל שמונת השרצים יש אור ולא בכולם אני חייב בחב לתן מבינה הגמרא שהת נקמה הזה זה שיטת חכמים החלוקים על רבי יוחנן בן ורי ממשיכה הבריתה ואומרת ואיזו היא חבורה שאינה חוזרת נצר אדם אף על פי שלא יצא זה נקרא חבורה שה חובל בשבת כמובן בשרץ שיש לו אור מתחייב עליהם רבי יוחנן בן ורי אומר שמונה שרצים יש להם אורות כל שמונת השרצים ולא רק אלו שלא מוזכרים בחולין אם כן אנו רואים שגם לעניין שבת הם נחלקים אומרת הגמרא צודק הם באמת נחלקים אבל זה לא חכמים נקמה כאן בבריתה זו שיטת רבי יהודה אמר רבשי מנת נקמה רבי יהודה דאזיל בה רגישת הוא הולך במבט כביכול פשטני ממששת אותו שרץ אם הוא מרגיש את האור שלו אז הוא באמת מחשיב אותו גם לעניין שבת גם לעניין טומא אם הוא לא מרגיש את אורו הוא לא מחשיב אותו לא לעניין שבת ולא לעניין טומאה אבל חכמים רק לעניין טומאה כפי שראינו אתמול נלמד מהפסוקים לחלק ואילו לעניין שבת הם מחשיבים את כל שמונת השרצים שיש להם אור כמו רבי יוחנן בן אורי רק תנ קמה רק רבי יהודה הוא זה דאזיל בא תרגיש ת דתנן רבי יהודה אומר הלטה כ החולדה הוא סובר שעלתה הוא כמו חולדה כי הוא לא מתייחס בעצם לפסוקים שהם מחלקים ביניהם אלא הוא אומר תמשש תרגיש מה עווה מה לא עווה מה נחשב כשרן ומה נחשב כאו בנפרד אבל רבנן דפליגי עלי דרבי יוחנן לעניין טומא לעניין שבת מודולי חכמים נחלקים בעצם בלשון הפסוק והם אומרים רק לעניין טומאה יש פסוקים נפרדים אבל לעניין שבת כולם נחשבים כאור וכולם החובל בהם בשבת התחייב שואלת הגמרא הי אחי אם כך שבאמת תנ הקמה של הבריתה זו רבי יהודה בלבד ורבי יוחנן בן אורי כך גם סוברים חכמים כשיטת אם כן מדוע נכתב שם ששמונה שרצים יש להם אור וחובל בהם בשבת חייו מדוע נכתב רק דברי רבי יוחנן בן אורי שמה שמ שהוא בלבדו סובר כך אמור להיות כתוב היה נצרך להיות כתוב דברי רבי יוחנן בן הורי וחלוקתו שגם חכמים החולקים עליו בחולין לגבי טומא מודדים לו כאן לגבי שבת שואלת הגמרא נראה את זה בתוך הוי אחי הי דברי רבי יוחנן בן ורי לבדו מה פתאום דברי רבי יוחנן בן ורי ומח לוקטו מיבא אלי עונה הגמרא פשוט מאוד באמת תשנה כך תנ את דברי רבי יוחנן בן הוא מחלקתו כך צריך לשנות תגיע בבריתה תתקן וכך תשנה רבי יוחנן בן ורי יחד עם בני מחלוקת יחד עם חכמים כך סוברים ובאמת לעניין שבת הם מודעים לו ורק לעניין טומא הם חלוקים עליו כי כך נכתב בפסוק רבי יהודה הוא זה שבין לעניין שבת ובין לעניין טומא לא מתייחס למה שנכתב בפסוקים אלא אומר אני הולך אחר מישוש אני בודק גישתה אני ממשש ביד ויודע מה שאני מרגיש אור אני מחשיב כאור ומה שלא אני מחשיב כבשר בין לעניין טומא ובין לעניין שבת בא מני לוי מרבי בעצם ראינו במשנה וברייתא שחבורה פירושה דווקא כזו שאינה חוזרת שאל לוי מרבי מנען מנין לחבורה שאינה חוזרת אנה לו רבי דכתיב כתוב בנביא היהפוך ורוב אמרך בר בורותו בעצם הנביא מוכיח את בני ישראל ואומר להם כשם שקושי לא יכול להפוך את גוון אורו ונמר לא יכול להמיר אתך בר בורותו כך אתם כשאתם נדבקים בהנהגה רעה אתם לא מסוגלים להתנתק אתם לא מסוגלים להשתפר ומסבירה הגמרא מ חברבורותיו הפסוק מדבר על נמר שיש לו חברבורות מה הפירוש אלימ דקאי ריקמה ריקמה מדובר על נמר החיה ה מוכרת לנו שהאור שלו מנומר בכל מיני צבאים אם ככה אי ונמר חברבורותיו חברבורות זה נשמע דבר בעצם חיצוני נמר גווניו מבא אלי את הצבעים שלו אלא חייב להיות שמדובר כאן באמת על פצעים שזה דבר חיצוני שנצר על אורו וחבורה בעצם אני משווה את זה לגבן אור של קושי כקושי מהאורות ד קושי אינה חוזרת אף חבורה אינה חוזרת מכאן אני למד כשם שאורו של הקושי באמת לא יכול להשתנות זה לא חוזר לעולם גם החבורות המדוברים פה ונמר לא לשון חיה שאנו מכירים כנמר אלא אומרת הגמרא ונמר מלשון החלפה האם אדם יכול להחליף להמיר את חברבורותיו כאלו שאינם חוזרות מכאן אנו למדים שחבורה אינה חוזרת ראינו במשנה שהר שקצים ומסים אדם שחוב בהם פטור חוץ מהשמועות הר מסים החובל בהם פטור מדייקת הגמרא דווקא החובל בהם פטור כי אני לא מחשיב את האור שלהם כדבר נפרד ואם כן כל עוד ולא יצא מהם דם זה לא נחשב בנטילת נשמה וכדומה כמובן אם יצא דם חייב החובל בהם אבל כל עוד ולא יצא דם הוא פטור אבל מדייקת הגמרא א אורגן חייב אם הוא הורג אחד מהשקדים ומסים הללו הוא חייב בשבת מן תנא מי זה התנא שסובר שחייבים על הריגת שקצים ורמשים בשבת אמר רבי ירמיה רבי אליעזר יד תניה רבי אליעזר אומר ההורה קינה בשבת כהורה גמל בשבת הוא מתחייב כפי שאתה מבין שהורה גמל הוא ק גמל כדי בעצם לקחת דבר שכל אחד מבין בהיגיון שאם אתה נוטל את נשמתו זה דבר מהותי אתה חייב על כך משום נטילת נשמה גם ההורי קינא עליו שזה נראה לנו כדבר פעוט קטנטן אומר רבי אליעזר גם אתה חייב מבינה הגמרא כרגע שחכמים אומרים מה פתאום כל דבר כזה קטנטן אולי אומרים המפרשים כי הם לא ראויים לחיות יב חודש הם לא נקראים חיים והנותן את נשמתם פטור על כך אז המשנה שלנו זו שיטת רבי אליעזר המחייב גם על הריגת קינה מתקיף לאב יוסף מה פתאום נראה לך ש ים חולקים על רבי אליעזר רק לגבי כינה הם חולקים לגבי שאר שקצים ורמשים ממש לא מהת גבלב יוסף מה פתאום עד כאן לא פליג רבנן עלי ד רבי אליעזר אלא בכינה דינה פרה ורבה היא בעצם נבראת מעצמה ה שורצת מעצמה מיוצרת מעצמה מהאור מהזעה זוהמה של האדם אבל שש קצור המסים דפרין ורין הם נולדים מביצים וכדומה לא פליגה ברור שהם סוברים שאסור להרוג אותם ושניהם אומרת הגמרא לא למדוע אלא מעילים בעצם גם רבי אליעזר וגם חכמים שניהם לא למדו את דעותיהם האם חיייבים על הריגת קינאה בשבת שוב על הריגת שקצ מור הם עשים ברור שחייבים על הריגת קינאה בשבת שהיא לא פרה ורבה אלא נשרטת מגוף האדם וככ הם נחלקים ושימו לב הם לומדים את זה מאותו פסוק את דעותיהם המנוגדות הם לומדים את זה מעילים אילים מאו דמים היו צריכים את זה ליריעות בעצם היה יריות מאורות אילים מאו דמים והשתמשו לכך באילים שהיו עורגים אותם היו שוחטים אותם רבי אליעזר סבר כאלים העלים שיש בהם נטילת נשמה אף כל שיש בו נטילת נשמה וגם בקינה על אף כתנות על אף שבעצם היא לא פרה ורבה אלא נשרטת מגופו של האדם בכל אופן כרגע היא חיה ויש בה נטילת נשמה ועל כן אסור ואילו רבנן סבר כאילים מעילים דפרין ורבין אף כל דפרה ורבה ורק בעלי חיים רק בעצם כמעט כל הבעלי החיים שפרים ורבים דווקא אותם אסור להרוג בשבת אסור ליטול את נשמתם אבל כינה שהיא לא פרה ורבה אלא נשרטת מגופו של האדם אותה אין בעיה להרוג בשבת שואלת הגמרא מה כינה לו פרה ורבה אמר להבי וכינה אן פרה ורבה ואמר מר יושב הקדוש ברוך הוא וזן מקרני רמים ועד בצי קינים מהדבר הכי גדול ועד הבריאה הכי קטנה ואם כן אנו רואים במפורש שגם כינה בוקעת מביצה הי פרה ורבה היא לא נשרטת מגופו של האדם ונה הגמרא ממש ללא מינ דמיקו ביצי כינים זה מין מסוים של כינה שקוראים לו ביצי כינים אבל גם היא כל הכינים וגם אותה קינה לא באמת בוקעת מביצה אלא נוצרת מעצמה מהזהב והזוהמה בגופו של אדם שואלת הגמרא והתניה בריתה נוספת תפו וביצי כינים אומר רשי לא ידע נך לא יודעים איפה יש את הבריתה אבל בכל אופן שוב אתה רואה את האזכור של ביצי כינים שהיא בוקעת מביצה עונה הגמרא גם כאן מנ הוד מקרי ביצי כינים אבל עדיין הכינה עצמה באמת לא בוקעת מביצה אלא מאליה היא נוצרת ועל כן החלקים רבי אליעזר וחכמים האם ה נוטלת נשמתה בשבת של אותה כינה האם חייב ו פטור שואלת הגמרא והרי פרוש דפרה ורבה ותניה צד פרוש בשבת רבי אליעזר רבי יהושע פותר מבינה הגמרא שצד זה כמו הורג ואם כן כאן אנו רואים שרבי יהושע מתיר לצוד את אותו פרוש בשבת עליו שהוא פרה ורווה ואם כן כנראה שבאמת הם חולקים על כל ה שקצים ומסים שמותר לאורגן בשבת רבי אליעזר סובר שאסור ואילו רבי יהושע סובר שמותר אומרת הגמרא ממש לא אמר רבשי מה אתה משווה בין צעידה להריגה צעידה הריגה קרמית עד כאן לא פליג רבי אליעזר ורבי יהושע באמת לעניין צעידה של פרעה שהם נחלקו דמר סבר דבר שאיין במינו ניצוד וחייב ומשבר פטור אף אחד לא נוהג לצוד פראש רבי אליעזר סובר אף על פי כן חייבים ואילו רבי יהושע סובר ברגע שאן במינו ניצות פטורים אבל עניין הריגה אפילו רבי יהושע מודה ברור זה פרה ורווה וגם רבי יהושע מודה שעליו שהוא באמת נקרא רמז הוא נקרא שקט בכל אופן אסור להורגו בשבת ממשיכה הגמרא ומצטט את משנתנו שאר שקצים הורם משים צדן לצורך חייו ואם הוא צדן שלא לצורך פטור על כך מן טנה מי זה הטנה שבעצם מחלק ואומר שאם הו צד אותם שלא לצורך פטור אמר רב יהודה אמר רב רבי שמעוני רבי שמעון המוכר נתקלנו בו כבר מספר פעמים דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה פטור עליה ברגע שהוא צד אותו באמת הוא לא צריך אותו אלא הוא פשוט לא רוצה שהוא יתאל לו בבית וכדומה זה מלאכה שהוא היה מעדיף שהוא כלל לא יזדקק אליה הוא היה מעדיף שאותו פרעוש שאותו שרץ כלל לא ייכנס לביתו ועל כן זו מלאכה שאינה צריכה לגופה ורבי שמעון הידוע פותר בכזו מלאכה זהו התנה של משנתנו הי קדמת נלאה שרב הגיע ואמר על משנה אחרת דווקא שזו שיטת רבי שמעון כמובן גם משנתנו היא שיטת רבי שמעון אבל הדו סיח הזה ששאלנו נתנה והגיע רבי יהודה בשם רב ואמר זה רבי שמעון זה הלך על משנה אחרת שגם אותה ראינו ממש בימים האחרונים היא כדי מת נילה מפיס מורסה בשבת אדם שפותח פצע בשבת אם לעשות לפה הוא פותח את הפצע כי הוא רוצה שמעכשיו יהיה כאן פתוח יהיה זרימת אוויר בעצם קבועה זה ישאר תמיד פתוח חייב כי הוא עשה כאן כלי הוא תיקן משהו הוא פתח פצע אבל אם וצא ממנה רק עכשיו הרגע הוא רוצה להוציא את המוגלה החוצה ולא מעניין אותו כלל אם רגע לאחר מכן זה יסתם פטור מתנ אמב יהודה אמר רב רבי שמעון ד אמר מלאכה שאין צריכה לגופה זה כלל לא מעניין אותו הוא כלל לא רוצה את זה הוא לא מעוניין בזה פטור עליה והי כד מת ניל משנה נוספת עצד נחש בשבת גם את זה ראינו אם מתעסק בו שלא ישכנו פטור ואם לרפואה חייב מן תנה עמב יהודה אמר רב שוב רבי שמעון הי שמחלק בין אם הוא צריך את זה לדוגמה לרפואה או שהוא לא צריך את זה כלל ורק הוא מתעסק בו בלת ברירה שלא ישכנו הוא היה מעדיף כלל לא להזדקק לזה רבי שמעון יד אמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה אמר שמואל השול דג מן הים אדם שצד בעצם לא צד הדג הזה כבר ניצוד ועומד מערב שבת בתוך סל בתוך רשת נמצא בתוך המים והוא רק מוציא אותו בשבת זה בעצם ממשיכים לדבר כאן על עניין נטילת נשמה כיוון שיבש בו כסלה אם באור שלו נהיה שטח רוחב של סלע שהתייבש חייב גם אם הוא מחזיר אותו למים זהו הוא כבר הרג את הדג הזה הוא נתן את נשמתו אין לו סיכוי לחיות והוא מתחייב אמר רבי יוסי בר אבין בן סנפרו דווקא אם זה בין הסנפירים שמה הם מתייבש כסלע באמת הוא כבר לא יכול לחיות והוא חייב על כך בשער גוף הדג גם אם התייבש כסלע אם הוא מחזיר אותו למים הוא יכול להמשיך ולחיות אמר רבשי לו טימה יבש ממש בין הסנפירים שם כסל לא צריך שיהיה יבש ממש אלא אפילו דב דרייר הוא כבר לא רטוב לחלוטין אלא נותר שמה קצת מים שאם אתה מעביר את היד זה כמו וריר שזה נדבק ונמשך אחרי האצבע שלך זה כבר לא נחשב שיש שמיים וגם אם החזרת אותו לים אתה חייב משום נטילת נשמה אמר מר במדורי אמר שמואל דין מעניין הושיט ידו למאי בהמה דלדל עובר שבמאה בעצם הוא הכר את העובר שבתוך מאי הבהמה חייב על כך בשבת מה התאמה שואלת הגמרא מתם איזו מלכה הוא מתחייב אמר רב ברמדור אסבר לי ברמדור הוא הסביר לי את הטעם מדוע הוא מתחייב לב אמר ארב ששת אימן דלש קשו ה מיזמה ויגה אם יש קוצים המחוברים לקרקע ועליהם גדלה קשות בעצם היא לא מחוברת לקרקע היא גדלה מעל אותם קוצים אם הוא יעקור את זה בשבת באור שמיכי משום מעוקר דבר מגידול עליו שזה לא מחובר לקרקע אך הנמי גם כאן כשהוא מגיע ומדללים אמו גם כן מיכי משום עוקר דבר מגידול הוא כי על אף שזה לא מחובר על הקרקע כמו שאתה מבין לגבי קשוט על הקוצים גם כאן הוא מתחייב משום עוקר דבר מגידול חלק מהראשונים כמובן מסתייגים ואומרים מה פתאום אין כאן שום עוקר דבר מגידול איך אתה משווה זה בהמה וזה צמח חלק מהרש אומרים כן תשווה הוא מגיע לומר לנו שגם בדבר שאינו גידולי קרקע יש בעצם בעיה שלוקר דבר מגידול אבל חלק אחים מהראשונים הסתייג ואומר לא ברור שחייבים כאן משום נטילת נשמה ואם תטמא ותאמר מי שמע שעל נטילת נשמה שבעצם אין לו נשמה הוא רק חי הגב אמו מי אמר שעל כך גם מתחייבים על כן הוא מגיע ומדגים לך כשם שהקשו הוא לא יונק הוא לא צומח מהקרקע הוא צומח רק יזמה ויגה גם כן אם אתה תולש אותו בשבת אתה מתחייב אותו דבר אם תעקור מהבהמה אתה תתחייב על נטילת נשמה עליו שבעצם אין לו חיות משל עצמו והוא רק חי אגב עמו אמר הבי די נוסף ודומה אימן דתלש אדם שתולשים מאונה דחסו בעצם מידית של כלי שזה גדל עליה כידוע פטריות לא צריכות לגדול דווקא על הקרקע רואים אותם בכל מיני מקומות גידול משונים אז אם זה גדל על צפת כלי מיחי מישו הוקר דבר מגידול שואלת הגמרא מה פתאום מתבר רב אושייה הטול ש ציץ נקוב חייב הציץ נקוב זה נחשב כאילו זה יונק באופן ישיר מהאדמה וכאילו אתה תולש מהאדמה אבל הצץ שאינו נקוב פטור כי זה לא מחובר לקרקע אם אתה אומר לי שאפילו על שפת כלי חייבים איך יתכן פה אתה רואה אפילו בתוך אדמה אבל זה לא מחובר ל הקרקע פטורים על כך אונה הגמרא פשוט מאוד תמלאו עינו רבתי אין רגילות לגדל ירק בתוך כזה העציץ נקוב בעציץ שאינו נקוב סליחה ולכן זה לא נקרא מקום גידולו ו תולש ממנו בשבת יהיה פטור אבל אחה אינו רביט פטריה או המדלדל הובר ממאי אמו כפי שראיינו למעלה כך דרך גידולם ועל כן הולש בשבת אותם עוקר אותם ממקום גידולם יהה חייו בשונה מ באמת בעציץ נקוב ששם אין הדרך ועל כן יהיה פטור בהצלחה רבה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: