העמוד היומי מסכת שבת דף קז עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קז עמוד א

[מוזיקה] דף קז עמוד א היום אני מתכבד לפתוח את השיעור בצמד המילים המורכבות ביותר הקשות לביטוי בשפה העברית הכי קשה לומר אותם צמד המילים סליחה טעיתי סליחה טעיתי פשוט מאוד בשיעור שלפני יומיים דיברנו על מלאכת החובל החובל בחברו שמה הסברנו שהובל פירושו שהוא מקה וגורם לבן אדם לשטף דם עמוק מתחת האור אמרנו למה הוא חייב וכדומה היום נפתח את פרק שמונה שרצים ואז נבח לדעת שגם במקרה כזה באמת אדם עובר על חובל אבל בטח במקרה הפשטני ביותר כשאדם שחול בחברו או בבהמה או בחלק מהשרים וגורם להם להוצאת דם כאן בעצם יש את החובל על מלא אנחנו השתמשנו בחול יותר מצומצם ראינו שמה באמת החובל האם הוא צריך את הדם לא צריך את הדם וכדומה להבנה המלאה לא פגענו אבל עדיין טעות הייתה והנה כאן המקום להתכבד ולומר סליחה טעיתי אומרת הגמרא ואנחנו היום זוכים לסיים פרק נוסף בסיעתא דשמיא התרגשות גדולה מזל טוב לכולנו ואנחנו מתחילים אומרת הגמרא דף קז עמוד א' אנחנו מתחילים בשורה הראשונה ראינו אתמול את המשנה שם ראינו בעצם מה קורה באנשים שעשו מלאכה ביחד בכל מיני סיטואציות ראינו ככה נסכם את זה בקצרה צבי שהיה בבית הגיע בן אדם ישב על הפתח לא מילא אותו הגיע חברו יחד הוא זה שחייב כי הוא גרם לחסימה אם ישב בן אדם ומילא את הפתח לחלוטין חסם אותו הגיע השני והתיישב לא עשה כלום גם אם הראשון הלך עדיין הוא פטור והבאנו דוגמה כמו כמו אדם שבעצם נעל את ביתו והיה צבי בתוכו שהוא לא עשה כלום אומרת הגמרא אמר רבי אבא אמ אב חיא בר אשי אמר רב נכנסה לו ציפור תחת כנפיו אדם שציפור נכנסה מתחת כנפי חלוקו בעצם ברגע זה היא ניצוד ועומדת יושב ומשמר עד שתחשך הוא יכול להמשיך ולשמור עליה ניצוד עד מוצאי שבת ואז לקחת אותה בידיים זאת אומרת כבר עכשיו היא ניצוד את ב קרון מותר לו לקחת אותה אבל יש בעיה אחרת שהיא מוקצית אסור לגעת בבעלי חיים בשבת אבל מיד שיוצאת שבת מותר לו לקחת אותה ומותר לו לשמר אותה עד אז כי הוא לא עובר על מלאכת צעידה ברגע שהיא כבר ניצוד את ועומדת והוא רק מונע ממנה להשתחרר שואלת הגמרא מה תוב נחמן בר יצחק כתוב במשנה כך ישב הראשון על הפתח ומלאו ובא השני וישב בצידו אף על פי שעמד הראשון והלך לו הראשון חייב והשני פטור פטור מה שמע פטור אבל אסור מה אליו פטור אבל אסור ואם כן איך אתהה אומר פה רשמי לרג יושב ומשמ עד שתחשך אונה הגמרא לא פטור ומותר אך הנמי מסתברא מדקתני סיפה כמו שראינו אתמול בדוגמה שהבאנו כמו אדם שנועל את ביתו ולא יודע שיש שם צבי מדקתני סיפה למה זה דומה לנועל את ביתו לשומרו ונמצא צבי שמור בתוכו מכלל דפטור הוא מותר נתנו דוגמה שאומרת כמו שזה מותר לחלוטין גם זה מותר שמ מינה היק דמר אותו דיוון בניסוח קצת שונה אמר רב נחמן בר יצחק אפנ נמי תנינה אף על פי שעמד הראשון והלך לו הראשון חייב והשני פטור מה אליו פטור ו מותר ויש לנו ראייה לא דוכה הגמרא ואומרת אפשר לומר שבמשנה שכתוב פטור פירושו פטור אבל אסור ואז אין לך ראיה לדין של רב שאומר שיושב ו משמרה עד שתחשך דוכה הגמרא ואומרת מה פתאום חייב להיות שהמשנה היא באמת ראייה לדברי רב והפירוש שם של פטור זה פטור ומותר לחלוטין לגמרי פטור מותר אפילו אמיד קטני סיפה למה זה דומה לנוהל את ביתו לשמרו ונמצא צבי שמור בתוכו שזה ברור מקלל דפטור ומותר שמ מינה פטור ומותר כפי שרב אמר יושב ו משמרה עד שתחשך אמר שמואל בעצם אנחנו יודעים הרי אנחנו כבר לא חדשים במסכת שבת וכל המקומות שכתוב פטור פירושו פטור אבל אסור שאתה רוצה להתיר אתה הכותב מותר במשנה פה זה שונה מציין שמואל ואומר כל פטורי דשבת זה פטור אבל אסור לבר מטלת שלושה מקומות שכתוב פטור ומתכוונים לומר דפטור ומותר חד המשנה שלנו שבאמת כתוב פטור ומותר ועוד שניים אני אביא לך רגע והוא מוכיח וממי דפטור מותר דקט סיפה למה זה דומה לנועל את ביתו לשומרו ונמצא צבי שמור בתוכו ואידך מקום נוסף המפייס מורסה אדם שיש לו פצע עם וגלה וכרגע הוא מפוצץ הוא פותח את הפצע בשבת אם הוא עושה את זה כדי לעשות לפה הוא רוצה להשאיר את זה קבוע פתוח חייב משום בונה משום עשיית כלי בעצם הוא עושה את הפצע הזה לסוג מסוים של כלי ועל כך הוא חייב אבל אם להוציא ממנה לכה ולא אכפת לו שהיא סתם אפילו מיד הרעיון הוא רק עכשיו נקודתית להוציא ממנה את המוגלה פטור ופטור ומותר כאן זה אחד עוד מקום נוסף שפטור פירושו מותר וממי הוא מוכיח לך ו ממי דפטור ומותר דתנן מחת של יד בשונה ממחט גדולה יותר שבהם שבה השתמשו לשק וכדומה יש מחט של יד שבה השתמשו לבגדים ומותר לטלטל אותה כדי ליטול בה את הקוץ בעצם כדי לעשות בה נקב להוציא את הקוץ והרעיון הוא אותו רעיון שלא אכפת לבן אדם שהנקבה יסתם בחזרה ושם אתה רואה שמותר לטלטל אותו בשבת כי היא ראוייה לכזה שימוש בשבת אם היא ראוייה חייב להיות שפטור ומותר גם כאן כשהבן אדם לא מקפיד בשבת על הפצע שסתם מיד לאחר מכן פטור ומותר ודך המקום השלישי הצד נחש בשבת כמובן לא מדובר במקום שיש סכנה שאז אין בעיה להורגו והכל מדובר רק במקום שיש צער הצד נחש בשבת אם תעסק בו שלא ישכנו פטור אם לרפואה חייב אם הוא צריך את זה כדי לחלוב את הארץ לכל מיני נשי ובים לרפואה וכדומה חייב ו ממי ד פטור מותר גם כאן שכתוב צד נחש בשבת בשביל שלא ישכנו מנין שמותר ושוב אני מדגיש אם הוא חשש פיקוח נפש ברור שמותר גם כאן שזה רק חשש צר עדיין מותר דתנן קופין קערה על הנר בשביל שלא תאחוז בקורה ועל צוה של קטן ועל הקרב שלא תשוח אין בזה בעיה של טלטול ומכאן אנחנו רואים שגם כאן שכתוב פטור פירושו פטור ומותר הדרן הלך ההורג בלי נדר מזל טוב לכולנו שנמשיך הלאה בעזרת השם אומרת המשנה הקדושה אנחנו מדברים על מלאכת אתה חובל אדם שחוב בשבת כבר דיברנו על זה בהרחבה יש כאן בעיה של שוחט אתה מוציא דם לא רק אם אתה מוציא דם גם אם הור גם אם אדם צרר מתחת לאור אנחנו נראה שגם על זה חיייבים הבעיה היא של שוחט ראינו כבר ששוחט עצמו יש אומרים שחייב משום צובע משום נטילת נשמה שמונה והרמבם בכלל כותב שהבעיה של להוציא דם זה גם בעיה של דש מאוד מאוד מעניין בכל אופן אנחנו יודעים שחוב בשבת חייו אדם שחול באדם אדם שחול בבהמה אדם שחול בחייו וכדומה מת שרצים יש בזה חילוק ואנחנו נראה אותו כאן שמונה שרצים האמורים בתורה יש שמונה שרצים שמופיעים בתורה רשי מביא את תחילת הפסוק בעצם השרצים שנכתבים בתורה זה חולד עכבר צו הענקה כוח לטאה חומת ותנשמת חלקם מזוהים עם הבעלי חיים שאנחנו מכירים היום וחלקם לא שמונה שרצים הללו הנבלות שלהם מטמאות לכן הם נכתבו בתורה והצד והחול בהם בשבת חייב למה כיוון שיש להם אור וכשצריך שבת זה נחשב כנטל נשמה זה נחשב כחוב אדם הזה לא עתיד לחזור חזרה הוא עתיד לצאת החוצה זה שכרגע הוא לא יצא זה עדיין לא פותר אותך בשונה משאר שרצים שהאור שלהם רך שכל עוד והאור לא יצא שאדם לא יצא לחלוטין החוצה אתה לא מתחייב עליהם שער שקצים ומסים החובל בהן פטור כמובן אם אדם לא יצא החוצה ממשיכה המשנה ואומרת בעצם לגבי שמונה שרצים ראינו שהצד חייב הראשונים אומרים כי על פי רוב צדים אותם לצורך אבל שהר שרצים ה דן לצורך חייו ושלא לצורך פטור רק אם זה לצורך מסוים אם לא זה מלאכה שאינה צריכה לגופה כמו שנראה לדברי רבי שמעון שלא חיייבים עליו דין נוסף חייו עוב שברשותו הצד פטור כי הם נחשבים ניצודים ועומדים ואילו החובל בין חייב כי אין כלל הבדל אם הם ברשותך או לא עדיין אתה מתחייב עליהם אומרת הגמרא כך מי דקתני חובל באין חייו כפי שפתחנו בהקדמה מכלל דטלה הוא אור עצם זה שאני מחייב על שמונת השרצים הללו זה אומר שיש להם אור עה האור שלהם נחשב כאור ולא כבשר מן תנה אומרת הגמרא אמר שמון רבי יוחנן בן אורי דתנן רבי יוחנן בןן אורי אומר שמונה שרצים יש להם אורות יש דיון רחב האם האור מטמ כבשר או לא אומר רבי יוחנן בן הורי שמונת השרצים המוזכרים בתורה יש להם אור וכך באמת גם במשנתנו אנו רואים שחייבים על כך חייבים על מלאכת חובל גם אם הוא נצר מחוץ לבשרים ולא יצא דמם החוצה כיוון שיש להם אור רב ברבונה אמר מה פתאום רבא ברבונה אמר רב אפילו תמה רבנן עד כאן לא פליגי רבנן עלי ד רבי יוחנן בן ורי אלא לעניין טומא לעניין טומא הם חולקים ואומרים שלא כל שמונת השרצים מקבלים טומא כי כך כתוב בפסוק כתיב אלה הטמאים לכם לרבות שאותן כב שרן חלק כן חלק לא אבל לעניין שבת אפילו רבנן מולדו זאת אומרת הם נחלקו לעניין תומא אם אני מחשיב את ורותם כב שרם כי לעניין תומ יש פסוקים שונים ועל פיהם הם דורשים אבל לגבי שבת ברור וברור שהם נחשבים נחשב שיש להם אור והחול בהם בשבת יהיה חייב בשונה משאר השרצים שרק כשיצא אדם החוצה רק אז הוא יהיה חייב בהצלחה רבה מחר נראה את המשך המחלוקת נפתח נרחיב בה בהצלחה ולהתראות [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: