העמוד היומי מסכת שבת דף קו עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קו עמוד ב

[מוזיקה] דף קו עמוד ב אדם שזוכה ללמוד תורה הרי הוא מרומם הוא לא בן אדם הוא מלאך כפי שאומר החזון איש אדם שזוכה לידיעת התורה הוא רק נראה בן אדם הוא חי בין אנשים אבל באמת הוא מלאך הוא חי חייי אצילות הוא מרומם יותר הוא מזוכך יותר הוא חי בפלנטה אחרת לחלוטין היום בעמוד שלנו אנחנו נראה ש גמרא משתמשת במשפט גמרא גמור זמור תתאה היא מתכווננת לומר האם אתה לומד סתם גמרא ולא יודע האם זה נחשב אתה לומד את התורה הקדושה כדי שזה יהיה כזמר בפיך מה פתאום צריך להבין כל דבר זה הפשט בשם החתם סופר אומרים גמרא גמיר זמות התהה אדם שלומד הוא גמיר הוא לומד את התורה הוא מקיף את עצמו בהילה הרוחנית שהתורה נותנת סביבו יש עליו שמירה מיוחדת ואז זמות התהה התורה הופכת למזמרה היא בעצם מחרטה את כל הקוצים הרוחניים והגש כאחד פותרת אותו גם מאול דרך ארץ גם בגשמיות גם ברוחניות מביאה אותו לפסגות לגבאים רוחניים ובעזרת השם נזכה ואנחנו זוכים לזה מדי יום אומרת המשנה הקדושה ואנחנו פותחים בדף קו עמוד א' למטה אומרת המשנה הקדושה רבי יהודה אומר פותחים במלאכת הצד בעצם תכלית מלאכת הצד זה למנוע מבעל חי להמשיך בדרכו הכנסת אותו לכלוב למלכודת וכדומה בזה נדון במשנה הקרובה רבי יהודה אומר הצד ציפור למגדל הכנס את הציפור לתוך ארון בעצם לתוך ארון צר ששם היא נצוד את על כך אתה מתחייב אם תכניס ציפור לבית לא עשית כלום היא עדיין נשמטת ממקום למקום לא חיייבים על כך זה לא נחשב צד וצבי לבית חייב אם הכנסת צבי בהמה גדולה לתוך בית גם כן אתה חייב זה נקרא צעידת צבי חכמים אומרים מה פתאום ציפור למגדל באמת כמו שאומר רבי יהודה צודק על כך הוא התחייב אבל צבי גם לגינה ו לחצר ולבי ברין אם הכנסת אותו לגינה לחצר או לכלוב באיברים זה בעצם כלוב חצר מגודרת אתה חייב על כך מגיע רבן שמעון בן גמליאל ואומר לא כל הביון שווים זאת אומרת אתה לא יכול להגיד באופן גורף אדם שמכניס צבי לביבר חייו זה הכלל מחוסר צעידה פטור שאינו מחוסר צעידה חייב אם הכנסת אותו למקום שהוא מחוסר צעידה זאת אומרת עדיין צריך שם ללכוד אותו אתה פטור על כך כי לא צדת אותו אמנם צמצמת את שטח המחייה שלו אבל זה לא נחשב כצידה ואילו באמת הוא כבר לא מחוסר צעידה אלא הצלחת הכנסת אותו למקום כזה קטן ששם הוא לחוד לחלוטין והוא אינו מחוסר צעידה על כך אתה מתחייב בגמרא נרחיב גם האם רבן שמעון בן גמליאל בא לפרש את דברי רבנן או שהוא חולק עליהם או ודבר נוסף מה נקרא מחוסר צעידה מה נקרא אינו מחוסר צעידה האם יש לזה הגדרות ברורות נראה את זה בעזרת השם בגמרא אומרת הגמרא הקדושה תנן אתם אין צדין דגים מן ה ביורן ביום טוב זאת אומרת עלף שהדגים נמצאים בתוך ביורן בתוך בריכות מגודרות עדיין אסור לצוד אותם ביום טוב כיוון שמלאכת צעידה אסורה ביום טוב והדגים הללו לא נחשבים כ ניצודים כי בתוך המים הם נשמטים והולכים ממקום למקום זה לא נחשב שצד שלק אתת אותם ועל כן אסור לצוד אותם ביום טוב מתוך אותם באיברים ולכן גם אן נותנים לפניהם מזונות אומר רשי הם מוקצים הם הרי לא ראויים לאכילה ביום טוב לכן גם אסור לך להאכיל אותם אבל צדין חיב עוף מותר לצוד חיה ועוף מבי ברים ונותנים לפני מזונות כך כתוב מפורש במשנה במסכת ביצה ורינו אביא לך בריתה אחרת שם כתוב כך עיברין של חיות ושל עופות ושל דגים אין צדים מהם ביום טוב ואין נותנים לפניהם מזונות כתוב לי כתוב ל במפורש שגם חיות ועופות אסור לצוות אותם מן הביים קשיה חיה החייה קשיה עופות העופות זאת אומרת בדגים הסתדרנו גם בבריתה וגם במשנה כתוב שאסור לצו דגים מן הבי ברין אבל לגבי חיה ועוף במשנה במסכת ביצה כתוב שמותר ואילו בברייתא כתוב שאסור וממשיכה המשנה ואומרת ביש למה חיה החיה לא קשייה ה רבי יהודה ה רבנן זאת אומרת אני עדיין יכול לחיות בשלום אם כך שיש חילוק בין הברייתא למשנה לגבי חיה כיוון שבמשנה שלנו גם ראינו מחלוקת בין רבי יהודה לחכמים לגבי צדה צבי צבי זה חיה רבי יהודה אומר דווקא עד שיכניסו לבית כל עוד והוא לא בבית הוא לא נחשב כ ניצוד ולפי שיטתו באמת יהיה אסור לקחת צי מן הביו כי כשהוא שם הוא לא נחשב ניצוד כשאתה לוקח אותו עכשיו צדת אותו אבל לפי שיטת חכמים שכבר בביבר הוא נחשב כצו ואם הכנסת אותו בשבת לביבר צדת אותו אז אם הוא נמצא שם כבר באותו ביבר מערב שבת מותר לך לקחת אותו בשבת כי הוא כבר נחשב ניצוד ועומד אז ם חיה גם כן הסתדרתי אלא עופות העופות קשייה הרי יש לנו גם בברייתא ומשנה שמחלקים בין עופות בברייתא כתוב שמותר שאסור לקחת את העופות מהבור ובמשנה כתוב שמותר ובעופות לא ראינו את החילוק הזה בין רבי יהודה לחכמים וכי תימה אומרת הגמרא וכי תימה תנסה לתרץ ולומר לי אופות העופות נמי לו קשיה א ביבר מקורה א ביבר שאינו מקורה אתה תחלק ותאמר לי פשוט אם זהא אם זה נמצא בחצר מקורה לא רק מגודרת אלא גם מקורה אז הוא נחשב כ ניצוד ומותר לקחת אותו ומה שכתוב כתוב שאסור לקחת עופות מביים מדובר בביבר שאינו מקורה אומרת הגמרא מה פתאום את זה גם אי אפשר לומר והבית ד מקורה הוא בית זה כמו באיו מקורה כמובן כי לבית יש תקרא ובכל אופן ראינו במשנה ובין לרבי יהודה ובין לרבנן ציפור שזה עוף למגדל אן לבית ללא ואם כן אנחנו רואים שמשנת אומרת שגם באיבר שאינו מקורה סליחה שגם באיבר מקורה עדיין זה לא נחשב כצידה ויהיה אסור לקחת ממנו בשבת איך תסדר לי את ופות איך יתכן שכתוב לנו במשנה שמותר לקחת ופות מן הביבר אלא אומרת הגמרא פשוט מאוד בוא נישאר באמת בתירוץ שתלוי אם ביבר מקורה או שאינו מקורה וביבר המקורי מותר לקחת משם את הציפור בשבת כי היא נחשבת ניצוד אם כן למה ראינו שמותר להכניס את הציפור לבית בין לפי רבי יהודה ו בין לחכמים אם זה נחשב ניצוד איך מותר להכניס את הציפור לשם בשבת זאת אומרת איך לא חיייבים על כך אמר הבבא רב אונה אחה בציפור דרור אסקין במשנה מדובר בציפור דרור שעליה באמת לא חייבים עד שתכניס אותה למגדל כי היא גם בתוך הבית נשמטת ממקום למקום דתן דב רבי ישמעאל למה נקרא שמה ציפור דרור מפני שדרה בבית כ בשדה כיוון שהיא נשמטת גם בתוך הבית היא כזאת ציפור חופשיה הם הא חמקנית וכל מקום שהיא נכנסת אליו ומתחמקת בו לכן עד שתעשו אותה למגדל היא לא נחשבת כניצול שה רופות ברגע שהכנסת אותם לביו מקורה הם נחשבים כבר כניצול ומותר לקחת אותם משם בשבת רק בביו שאינו מקורה שם באמת אומרת הברייתא שאסור כי ברגע שזה אינו מקור הם לא נחשבים כ ניצודים ואסור לקחת אותם משם בשבת אומרת הגמרא אם כל כך יפה הסתדרת והסברת את זה לפי כולם עופות העופות לאו קשייה וסידרתי זה ב ביבר המקור ל שאינו ולא היית צריך להגיע למחלוקת בין רבי יהודה לחכמים אם ככה חיה החיה נמי לו קשייה אב ביו גדול אב ביו קטן לא צריך להגיע למחלוקת אני יכול להסביר לך פשוט מאוד ביוור גדול החיה לאחיה לא נחשבת כניצול לקחת אותה משם בשבת ואילו באיבר קטן נחשבת ניצוד ומותר לקחת אותה משם בשבת היחיד מי מברר את הגמרא מה נקרא באיבר גדול היחיד מי באיבר קטן תן לי את ההגדרות שאני אדע מה נחשב כגדול מה נחשב כקטן אמר רבשי בוא ואני אתן לך את המידות המדוייקות אני אתן לך את הסימנים שתדע מה נקרא באיבר גדול ומה נקרא ביבר קטן כל אחדר הת בטר כל ביבר כל כלוב שאדם רץ אחרי החיה כדי לתפוס אותה ומתי ל בחד שחיה תוך קפיצה אחת הופ הנה הוא תפס את החייה זה נחשב באיבר קטן ויהיה מותר לקחת משם את החיה בשבת כי היא נחשבת כניצול את ועומדת ואי דח כל השער שזה יותר מקפיצה אחת נקרא באיו גדול אנמי אני יכול לתת לך סימן נוסף מה נקרא גדול ומה קטן כל איח דנפל טולה דקטל מדד זאת אומרת שביבר כל כך צר כשהשמש זורחת מאבה אחד של הכותל הצל מגיע עד הכותל השני הוא כל כך צר הראשונים כותבים שבזמנים היה גובה בעצם סטנדרט לביבר ולכן יכלו לקחת את המדד על פי זה אם הצל מגיע זה נחשב ביבר קטן ואידך זה יותר רחב והצל כבר לא מגיע עד הכותל שמולו נחשב כביו גדול והנ אמי אני אתן לך סימן נוסף כל איח דל קאו קצ הוקצה אין שם הרבה זוויות מקומות שהחייה יכולה להתחמק נחשב כביו קטן ואידך נחשב כביו גדול ראינו במשנה רבן שמעון בן גמליאל אומר שלא כל הביון שווים ויש לו כלל תלוי אם זה מחוסר צעידה או לא כבר במשנה אמרנו שאנחנו נדבר האם הוא חולק על חכמים או לא אמר רבי יוסף אמר רבי יהודה אמר שמואל הלכה כי רבן שמעון בן גמליאל דע לך אתה מתחייב רק אם הכנסת אותו לכזה ביו שבאמת הוא כבר לא מחוסר צעידה שם שאפשר לתפוס אותו מידי אמר לי הבי הלכה מקלל ד פליגה כשאתה אומר לי הלכה כרבן שמעון בן גמליאל זה אומר שהוא חולק על חכמים ונפסק הלכה כמוהו או שמה גם חכמים מודים לו והם לא חולקים כלל אמר לי אמר לו רבי יוסף מה נפקא לח מינה מה אכפת לך בין אם הם חולקים עליו ובין אם הם הודים לדעתו הרי הלכה כמוהו מה שתעשה בפועל זה כמו דעתו אז מה אכפת לך אם חכמים חולקים עליו או לא אמר ליונה הבי ואומר גמר גמור זמ את ה תאה רשי אומר זה משל שאומרים לתלמיד טיפש תשנן תלמד תשיק מסקנות העיקר שתגרום את הגמרא ולא תבין מילה שני אותה כזמר בעלמה אומר הבי מה פתאום אם הם לא חולקים לא צריך לומר הלכה חייב להיות שהם חולקים ככה אני מדייק ממה שאתה אומר לא תכן שהם לא חולקים ואתה אומר לי הלכה כי רבן שמעון בן גמליאל כאן בעצם מסתיים הדיון אנחנו לא יודעים מה רב יוסף השיב לו והאם באמת הם חולקים אבל בכל אופן מה שהבי אומר משמ שהם חולקים והלכה כרבן שמעון בן גמליאל תנו רבנן הצד צבי סומה ישן צבי עיוור או שהוא כרגע ישן בעצם מאוד קל לצוד אותו אתה מתקרב אליו ותופס אותו בכל אופן חייו הוא לא נחשב כ ניצוד ועומד ואילו אם הו צד חיגר וזקן וחולה שהוא לא יכול הוא לא כרגע ישן או שהוא אינו רואה אלא הוא לא יכול להישמט פטור כי הוא נחשב כניצול ומסבירה הגמרא אמר להבי לרב יוסף מה ישנ אנה ומה ישנ אנה אותו צבי סומה ישן כרגע הוא לא עושה כלום אתה יכול להתקרב ולקחת אותו בקלילות למה הוא כן אחשב שצד את אותו עונה הגמרא פשוט מאוד אונר יוסף אנה אביד לרבויי אנה לא אביד לרבויי סומה הוא בעיקרון רוצה לברוח הוא רק לא רואה אותך ברגע שהוא מרגיש משהו קורה סביבו איזו שהיא תכונה בטח אם הוא מרגיש את המגע שלך הוא מיד מנסה להתחמק כשתפסו צדת אותו בטח צבי ישן ברגע שהוא מרגיש משהו קורה הוא מיד בורח אם תפסת זה נקרא צעידה אבל צבי חיגר או חולה או זקן הוא לא יכול לברוח גם כשהוא רואה שמשהו קורה הוא רואה אותך מתקרב אליו ועדיין הוא לא יכול ועל כן באמת זה לא נחשב כצידה הוא נחשב ניצוץ ועומד ואתה לא תתחייב על כך בשבת שואלת הגמרא והתניה בברייתא חולה חייו כאן כתוב שאדם שצד צבי חולה פטור פה אתה רואה שחולה חייו אומרת הגמרא פשוט מאוד אמר אב ששת לא קשיה ה בחולה מחמת אישתה ה בחולה מחמת אוב צנה תלוי מה יש לו אם יש לו התקף לב אתה פטור זה עייפות הוא לא יכול לזוז הוב צנה זה עייפות רשי אומר אז באמת אתה פטור כי הוא לא יכול לברוח גם כשהוא רואה אותך אבל אם אשתה יש לו חום הבן אדם יש לו חום קודח מחום עדיין הוא יכול לרוץ יכול לברוח הוא רואה מה קורה זהר מסכנות ואז באמת אם תצוד אותו תהה חייב תנו רבנן בריתה נוספת על הלכות צעידה עצד חגבים גיזים זה סוג של חגב רשי אומר זה נועד לאכילה חגב טהור צרעים ויתושים בשבת חייב דברי רבי מאיר חכמים אומרים לא כל שמינון צוד חייב כמו חגבים וכדומה אבל כל שאין במינון יצוד אנשים לא צדים יתושים וכולי וכדומה פטור אדם שצד דבר שאין דרך לצודו פטור על כך תניה אדך צד חגבים בשעת הטל למה כשיורד טל אומר רשי העיניים שלהם מתעברות הם לא רואים כלום הם נחשבים כ ניצודים ועובדים הם לא מתחמקים ממך ועל כן פטור ואילו בשעת השרב כשחם חייב כי הם רואים ומתחמקים ממך ולכן אתה מתחייב אלעזר בן מעבי אומר אם היו מקלחות ובאות אם באים להקות שלך גבים ומאוד מאוד קל לתפוס אותם הם מזומנים לך פטור זה לא נחשב צעידה היא באה אליהו שואלת הגמרא האם אלעזר בן מעבי הריש הקאי או הסיף הקי זאת אומרת האם אלעזר בן מעבי מגיע להחמיר ולומר שב בע בשעה שהתל עליהם שהם מתעברות עדיין רק אם הם באים בלהקות מותר וסתם כך אסור או שלהפך הוא מגיע להקל ולומר גם בשעת השרב כשעיניהם פקוחות והם מתחמקים עדיין אם הם באים בלהקות מותר לתופסן תשמה מביאה הגמרא ואומרת הצד חגבים בשעת הטל פטור בשעת השרו חייב וכאן נכתב בפירוש אלעזר בן מעבי אומר בא להקל אפילו בשעת השרו אם היו מקלחות ובות פטור ברגע שהם בלהקות גם כשהם רואים אותך הם לא הם לא מתחמקים הם מזומנים לפניך וזה לא נחשב כצידה אומרת המשנה הקדושה וכאן נדבר על עניין שכבר דיברנו עליו בהרחבה שניים שעשאו מה דינם אומרת המשנה צבי שנכנס לבית ונעל אחד הגיע אדם אחד וסגר את הדלת בעצם הוא לא הכניס את הצבי לבית הצבי נכנס מאיליו אותו אחד רק בעצם מנה ממנו לצאת זה נחשב כצידה וחייו נעלו שניים פטורים כי שניים שעשו פטורים כמו שראיינו לפחות לפי שיטת הנקמה לא יכול אחד לנהול ונהלו שניים חייבים זאת אומרת אם שניים עשו את זה מחוסר בריירה אחד לא יכול לעשות את זה בעצם כל אחד מהם עשה מלאכה שלמה כי רק ביחד עם שניהם המלאכה הזאת תתבצע הם באמת חייבים ורבי שמעון פותר כמו שראינו את שיטתו שכל פעם שניים שעשה הוא אפילו אם אחד לא יכול לעשות את זה לבדו פטורים על כך אמר רבי ירמיה בר אבא אמר שמואל דין בהלכות צעדה דע לך צעדה זה בעצם דבר משתנה דבר דינמי כל מ כל חיה לפי המקום שבה היא משתמרת הצד הרי בשבת לדוגמה אריה שהוא ח חיה חזקה אינו חייב עד שיכניס לגור זכי שלו הכנסת אותו הביתה זה עדין לא נחשב צעידה שאגה אחת נעימה אחת דחיפה לדלת והוא בחוץ רק אם הכנסת אותו לכלוב שלו בשלשלאות ברזל כלוב ממוגן זה נחשב כ צעידת אומרת המשנה הקדושה ואנחנו ממשיכים לדון במקרה של שניים שעשאו בכל מיני סיטואציות מה קורה אם אחד התחיל השני גמר עשו ביחד לא עשו ביחד ממשיכה המשנה ואומרת הצבי שנמצא בתוך הבית בעצם כהמשך למשנה הקודמת הצבי נמצא בתוך הבית ואין להם דלת לאותם אלו לאותם שואי הבית ישב אחד על הפתח הוא מתיישב על הפתח או כדי לחסום או לא בכל אופן ולא מלאה הוא הוא לא חסם חסימה הרמטית לצבי יש מקום להתחמק ולצאת דרך שם הגיע ישב השני הגיע בן אדם נוסף התיישב לידו ואז מילה הוא יחד איתו נהיה חסימה מלאה של הפתח אומרת המשנה השני חייב רק השני כי בלעדיו לא היה כאן מעשה צעידה זה שהראשון ישב כאן לא מעניין אותי רק שהשני התיישב הוא חסם את הפתח והוא מתחייב על מלאכת סידה מה הדין ישב הראשון על הפתח ומילאה הוא בעצם הוא מילא את זה לחלוטין הוא חסם חסימה הרמטית הוא גרם לצבי להיות ניצוד בא השני וישב בצידו ישב לפניו או משהו כזה בעצם גם מילה את הפתח פעם נוספת חסימה עבה יותר אף על פי שעמד הראשון והלך לו הראשון הסתלק עכשיו רק השני נמצא רק הוא חוסם רק הוא צד הראשון חיה והשני פטור כי כשהוא הגיע הוא לא עשה כלום זה כאילו הוא התיישב ליד דלת סגורה מדגימה הגמרא ואומר מדגימה המשנה ל למה זה דומה לנועל את ביתו לשמרו ונמצא צבי שמור בתוכו רוב המפרשים מתחבדים קצת מה זה הדוגמה הזו אבל בעצם בפשטות מדובר אם נמצא צבי בבית ואני נועל אותו ולא מתכוון לא עשיתי כלום אותו דבר כאן אותו שני שהתיישב זה שאני נעלתי עכשיו זה לא עשיתי משהו חדש הצבי כבר היה ניצוד ועומד וכמו שאתה מבין שבצי שסגרתי את הדלת בטעות ובלי כוונה לא ידעתי שצבי בתוכו אני לא מתחייב גם בכזה מקרה יכול להיות שידעתי שצבי בתוכו אבל לא עשיתי מלאכת צעידה לא הגת לא הגעתי והצבתי חסימה הלף שא לאחר מכן הראשון הלך עדיין אני לא מחשיב את זה כ לכת צעידה ורק הראשון תחייב והשני יהיה פטור בהצלחה רבה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: