העמוד היומי מסכת שבת דף קו עמוד א
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת שבת דף קו עמוד א
[מוזיקה] דף קו עמוד א מאז ומתמיד היו אנשים שהתנור ישראל ותמיד הם חיפשו טענות למה התורה לא צודקת איפה אפשר לתפוס כביכול את בני ישראל בעשיית מעשים לא מובנים חוקים שומרים בהדיקות על כל מיני דברים לא מובנים אחת מהמצוות שתמיד ככבה בראש הרשימה של אנשים שחיפשו להתנגח בתורת ישראל היייתה מצוות ברית מילה איך יתכן שהתורה כביכול הרחמניה ההומנית המחילה איך היא נותנת יד לכזה דבר לקחת תינוק חסר ישע בן שמונה ימים להתעלל בו לחבול בו להפוך אותו לבעל מום איך ייתכן וכבר אנו מוצאים בדבריו של טורנוסרופוס הרשע שהתווכח עם רבי עקיבא כך מובא במדרש והוא שואל אותו למה אתם מעלים את בניכם מה הסיבה ומה הטעם לכך רבי עקיבא מוכיח לו שיש מושג שדברים שנבראו צריכים תיקון ואנחנו בני אדם הם אלה שמתקנים אותם כמו שיבולים שהם נבראו וזה נפלא אבל עדיין האדם משדרג אותם והופך אותם ללחמניות טריות נפלא כך גם באדם יש דברים שאתה לא רואה אתה לא מבין אבל אנחנו מתקנים את האדם מביאים אותו לידי שלמות על ידי מצוות המילה טורנוסרופוס ככל הנראה משתכנע אבל עדיין לא מבין שואל את רב עקיבא אם כך מדוע הבלד אינו יוצא מאול ממאי אמו למה הקדוש ברוך הוא נותן לך את הסמכות ואת הזכות הגדולה כביכול כפי שאתה מסביר לתקן את הוולד ועל כך עונה לו רבי עקיבא שלא ניתנו המצוות אלא לצרף את בני ישראל הקדוש ברוך הוא נתן לנו את הדבר הזה הוא ברא כביכול עולם גולמי עולם שעדיין לא מתוקן לא מושלם ונתן לנו את התפקיד לתקן עולם במלכות שדאי הוא שם אותנו עם בני ישראל בניו חביבו כדי לתקן את כל מה שטעון תיקון כדי להשלים את כל מה שטעון השלמה הוא נתן לנו את הסמכות את הכוח ואת היכולת לקחת את אותו ילד שיוצא ממאי אמו והוא עדיין לא מושלם יש בו קליפות יש בו מניות ואנ אנחנו נעשה את ברית המילה היום בעמוד שלנו עמוד קו נדבר על מלאכת החובל אדם שחול לכאורה הוא מקלקל הגמרא בעמוד שלנו נכנסת לדיון האם אדם שחוב בחברו בשבת בעצם הוא עושה כאן מלאכת החובל שכבר נראה משום מה חייבים אבל הוא מקלקל הוא לא עושה כאן דבר הוא לא עושה כאן דבר תיקון האם גם על כך חייבים בשבת חובל שהוא מקלקל רבי שמעון מוכיח מכך שהגמרא צריכה לומר במקום אחר לגבי ברית מילה אדם שיום השמיני ללידת בנו חל בשבת אומרת הגמרא הוא חייב למול את בנו מה שמע מכאן שבלי הברית מילה היה אסור לו וזה הרי זה סך הכל חבלה בעצם אני רואה מכאן שחבל גם אם היא מקלקלת בגדול היא אסורה רק בברית מילה יש פסוק מיוחד שהיא מותרת כך אומר רבי שמעון רבי יהודה לא מקבל את זה ודוחה מכל וכל אומר לך מה פתאום ברית מילה זה חבלה אתה לומד מכאן שזה בעיקרון חבלה שהיא מקלקלת מה פתאום ברית מילה זה חבלת תיקון הגדולה ביותר שיש וכפי שאמרנו הקדוש ברוך הוא נותן לך את המוצר החסר כדי שאתה תשלים אותו כך אתה הופך את הילד להיות עם השם אתה משדרג אותו אתה מתקן חבלה של מילה כלל לא נקראת קלקול היא נקראת תיקון הגדול ביותר וזו הסיבה גם כן הקדוש ברוך הוא ברא את העולם חסר ולכן אנחנו נתקלים לפעמים בכל מיני חסרים רוחניים גשמיים ואנחנו מרגישים קצת רע למה חסר למה הקדוש ברוך הוא לא יכל לתת לי את זה באופן מושלם והסיבה היא פשוטה כפי שאמרנו הקדוש ברוך הוא נתן את זה בידיים שלך הוא גלגל את הכדור אליך בוא בראתי עולם לא מושלם בראתי עולם חסר תשלים אתה את החסר תשדרג תהיה אתה במקום הזה ותעבוד אדרבה תתקן את העולם זו המטרה שלנו הערכנו קצת בפתיחה אבל אל דאגה שבו בנחת יש לנו דף קצר היום עמוד קצר בואו נתחיל אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קו עמוד א' למעלה ראינו במשנתנו וכל המקלקל פטורים זאת אומרת במלאכות שבת חייבים רק אם אתה מתקן משהו אתה מקדם משהו אם עשית בעצם לדוגמה קורע כפי שראיינו אתמול אתה פטור כיוון שאתה מקלקל רק אם יש כאן גם ממד של תיקון כגון הקורה על מנת לתפור אז אתה מתחייב מביאה הגמרא בריתה תני רב בוקמי דרבי יוחנן כל המקלקל פטורים בכל מלאכות שבת אדם שקלקל פטור חוץ משני מלאכות חוץ מחבל ומבהיר אדם שחבל בחברו עושה בו חבורה ואדם של אותו אחד צרר מתחת לבשרו רואים את זה מבעד לאור הוא חייב על כך נראה בהמשך בעזרת השם משום צובע משום נטילת נשמה משום שוחט לא משנה הוא עובר פה בעצם על מלאכת חובל עלף שהוא לא עשה כאן שום פעולה של תיקון בכל אופן הוא מתחייב רשי אומר שרואים את זה זה שכתוב שאדם שחבל בחברו בשבת פטור מלשלם את תשלומי הנזק מדוע יש מושג הלכתי שנקרא קמלי בדרב מין הוא נפטר בעונש הגדול יותר מול עליו כאן עונש הרבה יותר חמור עונש סקילה כיוון שהוא עבר על אחד מלט מלאכות שבת ועל כן הוא ייפטר מהעונש הקל כשעושים מעשה מעשה אחד ובו באותו מעשה באותו רגע מתחייבים על שני דברים גם תשלומי נזק שהם פעוטים לעומת המוות לעומת העונש הגדול שהוא מקבל על כך שהוא עבר על מלאכת שבת משלמים רק את העונש שחמור ונפטרים מהעונש הקל כאן אני רואה שהחול בשבת מתחייב ואותו דבר מלאכת מבהיר אדם שישרוף משהו בשבת עליו שהוא מקלקל הוא חילה את אותו דבר בכל אופן הוא התחייב רשי אומר גם את זה רואים מאותו רעיון מאותו מושג של קמלי בדרבה מן אירועים כתוב בגמרה בבבא קמה אם אדם ידליק את גדשו של חברו בשבת הוא יהיה פטור מלשלם לחברו את תשלומי הגדיש כיוון כפי שאמרנו הוא יוצא הוא מתחייב כבר בנפשו כיוון שהוא עבר על מלאכת מביר ועל כן הוא לא ישלם על הגדיש אם כן אנו רואים כאן בשני המלאכות הללו מספיק עצם זה שאתה עושה את המלאכה עליו שהיא מקלקלת גם בחבל וגם במיר ואתה מתחייב כך אומר רבי אבאו לפני רבי יוחנן אמר לי אומר לו רבי יוחנן מה פתאום פוק טנ לברה בבקשה צא מחוץ לבית המדרש ושם תשנה את הבריתה הזו פה אני לא מסכים לקבל את הדברים הללו מה פתאום מה שכתוב מחובלל ו מביר אינה משנה אני לא סובר כך אני לא מקבל את הדברים הללו אין מושג של אדם שעושה מלאכת קלקול ומתחייב ואם תמצא לומר משנה אם תרצה לומר לי שעדיין חייבים על מלאכ חות חובל ו מביר אתה יודע מתי חובל וצריך לכלבו הוא רוצה את אדם שיוצא מאותה פעולה של חבלה כדי להביא את זה לכלבו שמאוד אוהב לאכול דם אז אני אומר בכזה מקרה יש כאן פעולה של תיקון זה כמו קורה על מנת לתפור גם כאן חובל והוא צריך את הדם לכלבו אמנם יש כאן סוג של מקלקל אבל עדיין זה פעולת תיקון ואז התחייב ואותו דבר מבעיר בצריך לאפרו הוא אמנם שורף גדיש הוא אמנם שורף בגד וכדומה אבל הוא צריך את האפר כדי להשתמש בו ואז יש כאן גם פעולה של תיקון רק בכזה מקרה אומר רבי יוחנן חובל ומבהיר יהיו חייבים אין מושג של מקלקל שיהיה חייב ובעצם בכך אומר רבי יוחנן חובל ומבהיר דומים לכל המלאכות כולם אין כל הבדל בכל מלאכה אם הוא יקלקל 100% יהיה פטור ואם הוא מקלקל אבל יש כאן גם מימד של תיקון יהיה חייב רבי יוחנן גם התכוון להסביר את מה שרשי הביא והזכרנו שאנחנו רואים שאדם שחוב בחברו קם לבדר בא מני ולא משלם תשלומים אותו דבר אדם ששורף את גדשו של חברו הוא אומר באמת שם מדובר בכזה מקרה שהוא שרף את הגדיש והיה צריך את האפר חבל בחברו והיה צריך את אדם ורק בכזה מקרה באמת התחייב שואלת הגמרא שואלת הגמרא על רבי אבאו איך אתה מביא לי כזה ברייתא ונ תנן כל המקלקל פטורים כל המקלקל פטורים זה באופן גורף אז מה אתה אומר לי חוץ מחובלל ו מביר איך ייתכן עונה הגמרא פשוט מאוד מתניתין רבי יהודה במשנה שכתוב כל המקלקל פטורים באופן גורף זה שיטת רבי יהודה ואילו ברייתא רבי שמעון הברייתא שמחייבת הי שיטת רבי שמעון רשי אומר באמת לא התפרש קמלי הגמרא לא כתוב איפה יש מחלוקת כזו בין רבי שמעון לרבי יהודה אבל קמ ליל הגמרא שבכך הם חלקו פירוש נוסף אומר רשי לא זה על בסיס המחלוקת שראיינו בימים האחרונים מה קורה במלאכה שאינה צריכה לגופה רבי שמעון בעצם פותר במלאכה שאינה צריכה לגופה אומר ברגע שעשית מלאכה שאתה לא צריך אותה אתה לא רוצה בה אתה פטור לחלוטין ועל כן כאן שימו לב בהפוך על הפוך כאן רבי שמעון יחייב מדוע הוא אומר בעיקרון מלאכה שינה צריכה לגופה פטור כשאתה מגיע לחייב על חובל יש כאן בעצם גזירת הכתוב מיוחדת שעל פעולת החבלה על אף שאתה לא צריך לגופה אתה מתחייב ולכן בכל מקרה יהיה חייב אפילו אם יש כאן קלקול על מלא רבי יהודה אומר מה פתאום מלאכה שאינה צריכה לגופה בעיקרון פטור עליה ורק מלאכה שאינה צריכה לגופה שיש בה תיקון כגון חובל וצריך לכלבו אז מתחייב לכן כשאני מגיע ומחדש לך לא מחדש אלא אומר לך שבחול חייבים זה דווקא בכזה חובל שיש בו פעולה תיקון של חובל וצריך לכלבו לעומתה לעומתו נחזור שוב על רבי שמעון אומר בעיקרון תמיד פטור כשאני מחייב לך על חובל אני מחייב לך באמת באופן קצת משולל הגיון קצת מחודש אני מחייב ואומר לך אפילו במקרה של קלקול 100% בכל אופן אתה עדיין מתחייב וזה שיטת רבי שמעון כך אומר רשי ומסבירה הגמרא באמת מנין רבי שמעון לוקח את הדין המחודש הזה שבחבל ו מביר התחייבו עליו שהוא 100% מקלקל מה התעמ דרבי שמעון אומרת הגמרא מדעי צרך קרא למישר מילה הפסוק מחדש ואומר לך אדם שיום השמיני ללידת בנו יוצא בשבת שימול את בנו על אף שהוא חובל בו חבלה מכאן אני רואה דווקא במילה יש פסוק מיוחד ביום השמיני אמול ביום ואפילו בשבת אבל שאר החבלות אסורות בשבת עלף שהוא מקלקל אומר רבי שמעון מדאי צרך קרא למשרה מילה מה שמע א חובל בעלמה חייב לכן לגבי הבערה ומד אשה רחמנא הבערה גבי בת כהן בת כהן שזינתה עונשה שריפה השריפה בזמן חזל זה אחד ממיתות בית דין זה לא היה בעצם העלאה על המוקד מעמד אוטו דופה ממש לא אלא בעצם היו לוקחים פתילה חתיכה קטנה של עופרת מחממים ואז זורקים את זה לתוך פיו של אותו אחד שהיה אמור לקבל את המיטה וזה היה שורף את בני מאב זה היה המיתה לחמם את אותה פתילה וככ אני עובר על מלאכת עברה ושם כתוב במפורש בת כהן שזינתה עונשה בשריפה אבל אל תעשה את זה בשבת מד עשרה רחמנה עברה גבי בת כהן שמה מינה מביר בעלמה חייו היא אוסרת במפורש לעשות את זה גם בת כהן משמע שכל עברה בעצם אסורה מכאן אני רואה שגם עברה של קלקול וגם חבלה של קלקול ב100 א אסורות בשבת רק במקומות מיוחדים במילה לדוגמה התרנו או סליחה במילה במילה לדוגמה התרנו בת כהן לדוגמה הסרנו בכל אופן אתה רואה שזה דבר שבעיקרון אסור בשבת ואילו רבי יהודה אומר מה פתאום אתהה מתקן כדי רבשי ד אמר ושי מה לי לתקן מילה מה לי לתקן כלי כשאדם עושה מילה הוא מתקן בכך את גוף האדם הוא הופך אותותו להיות ם השם כפי שאמרנו יש כאן תיקון מלא הוא חייב לעשות את המילה הזו כשהוא עשה אז הוא השלים את החובה שלו לקדוש ברוך הוא ואם כן שמה אני צריך לחדש ולומר לך כי באמת חבלה של מילה היא חבלה של תיקון אבל שאר חבלות אומר רבי יהודה יכול להיות באמת כשיטת שהחבל פטורים עליה עם 100% קלקול ורק אם יש בה גם מימד של תיקון אז התחייבו עליה אותו דבר ההוכחה שהבאת לי מהבהרה מה לי לבשל פתילה מה לבשל סמנים כשאני מחמם את הפתילה הפתילה עצמה כביכול מתבשלת היא לא נשרפת היא מתחממת ובישול בשבת ברור שחייבים עליו ועל כן כאן מחדשת הגמרא מגיעה הגמרא ואומרת בת כהן באמת עונשה שריפה אל תעשה את זה בשבת שאר בישולים באמת אסורים בשבת אבל הבהרה שהיא לשם הבהרה קלקול בלבד סתם אתה שורף גדיש וכדומה באמת יהיו פטורים עליו הו כפי שאומר רבי יהודה אין מושג של מקלקל 100% שחייבים עליו ראינו במשנה שיעור המלבן כמלא רוחב סית כפול דיברנו על זה אתמול במשנה רוחב אסית זה בעצם המרחק בין האצבע לעמה כשאתה פותח אותם זה רוחב סית פעמיים זה רוחב אסית כפול זה שיעור המלבן רבי יוסף מחוו כפול כמו שראיינו במשנה ורב חיה ברמי מחווה פשוט בעצם הוא עשה את אותה מידה בדיוק כך אומרים המפרשים הם לא חולקים כלל אותה מידה בדיוק של פעמיים רוחב אסית כשאתה עושה את זה ככה פשוט בעצם בין האגודה לאצבע כפי שהסברנו אתמול שמתח זה בדיוק אותו גודל של פעמיים כמלא עסית אז רבי יוסף מח וה כפול ובחי ברמי מח ו פשוט הם לא חלקו הם רק ניסו להדגים לנו מה השיעור של המשנה אחד עשה את זה בפעמיים לא עשית בעצם כמו שהמשנה אומרת ואילו רבחי ברמי אמר זה אותו שיעור בבקשה בין האגודה לאצבע קחו לכו עם זה זה אותו שיעור במדויק בהצלחה רבה ולהתראות [מוזיקה] מחר א
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה