העמוד היומי מסכת שבת דף קו עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קו עמוד א

[מוזיקה] שב דף קוו עמוד א' נתחיל בקופי עמוד ב בשורה האחרונה בעמוד אנחנו ממשיכים עם הממ של רבי יוחן בעניין של הריחו יומי ובכי ברבי אומרי יוכן אחד מן האחים שמת ידאגו כל האחים כולם כיוון שיש מידת הדין מתוחה זה יכול לפגוע בעוד מישהו אחד מבני חבורה שמת תדע כל החבורה כולה מי מביניהם אמר לו יש א דמת גדול ואמר לו דמת קטן יש אומרים כשמת גדול אז רואים שמידת הדין תפסה את ראש הבית כל שכן שהיא יכולה לתפוס את הקטנים ממנו ומר לוד מת קטן יש אומרים שלהפך כיוון שבקל מתחילים מהקטן אז אם הקטן קרא לו אז זה עלול להמשיך לגדולים ממנו וכעת אנחנו חוזרים על המשך דברי המשנה בכל המקל קלים תורים המשנה אמרה מלך השבס זה מלכס מחשב מלאכה חשובה אם הוא מקלקל הוא פטור לא על זה חיוה התורה תני רבי עבו קמד רבי יחנון מביא רב בבוו ברייסה לפני רבי ורנון כל המקלקל תורן חוץ מחוב לומו יש שתם שתי מלאכות שבהם יהיו חייבים למרות שהוא מקלקל חובל אדם חבל בחברו הוציא ממנו דם ומבהיר הוא מדליק את השדה את הגדי של חברו בזה גם אם הוא מקלקל הוא יהיה חייב אזה גזרה כזו מאיפה מצאנו את זה אומר רשי זה משניות בבו בקמה כתוב במשנה יש הלכה של קמ לבד רבי מיני אדם עשה מעשה והוא מתחייב עלזה גם עונש וגם ממון הוא הזיק לחברו אז דנים אותו בחמור שביניהם ולכן כתוב שהחבל בחברו בשבת אז כיוון שיש לו חיוב מיסה על החבולה הוא יהיה פטור על המומין או אם הוא הדליק גדי של חברו בשבת אז הוא יהיה פטור על על הגודש כיוון שהוא מתחייב בנפשו אז רואים משניות מפורשות שחייב בחבל ומעביר ולכן אומר רבי יבואו שכל המקלים טורן חוץ משתי המלאכות האלו כפי שראיינו במשנה בו בקמ אמר לי וקטני לברו אמר תוציא את הברייה הזאת זה לא נכון נכון שיש לזה הסמכתי אבל הברייה הזאת לא נכונה ולמה נסביר את המשניות חוי ולו מויר אינה משנה זה לא נכון שיש משניות שבחבל ומיה חייו גם במקל ואם תצ לאמר משנה אם תאמר יש לנו משניות על זה אז אני אגיד לך במה מדובר מדובר במקרה שזה לא מקלקל אלא גם בחבל ומב ישנ אח תמצא שהוא מתקן חובל בצורך לקל בוי מעביר בצורך לאפרו אדם חובל כי הוא רוצה להכיל את הכלב שלו בדם או הוא מבהיר מדליק את הגדיש שהוא רוצה את האפר לאיזשהו צורך לכסות עם זה פה הוא מתקן על זה כתוב שהוא יהיה חייב על זה התורה מחייבת וזה המשנה שם שהוא חייב ואנחנו אומרים שיש קימלי כיוון שהוא מתחייב על שבס אבל סתם ככה מקלקל גם מחובלל מא אומר רבי יוחנן יהיה פתור אומרת הגמרא אז לפי רבי אבוא הוא סובר שכן יש בריסה שכתוב חיבל ומאויר שמקלקל בהם יהיה חייב למרות שזה מקלקל גרידה לא כמו רביח נ נן כל המקלקל פטורים איך נסתדר עם המשנה שלנו שכתוב על כל אבות מלאכות פטור ומשמע גם בח לומר גם פטור ולא מוציאים אותם מן הכלל אונה הגמרא מניסן רבי יוד בריס רבי שמעון אומר רשי רבי יהודה שמחייב בחבל ואני יודע היכן הוא אבל אומר רשי לי נראה שזה רבי יהודה ורב שמ הידועים במסכת שבס מה קורה במלו שנו צ לגופו האם חי או אפור אוו המקרים שאנחנו רוצים לומר שאז יהיה חייב בחבל ומעביר כאשר זה תיקון יוצא תיקון כגון חובל כי הוא צריך את הדם בשביל להכיל הכלב מתי אנחנו נאמר שיהיה חייב רק עלי בד רב יהודה שסובר מלא רש צוך לגופו חייב ולהו אבל רב שימן שסובר שפטור בכזה מקרה כי לעצם החבלה אין לו עניין בזה אז הוא לא צריך את גוף המלאכה אז יוצא שעל מה התורה חיווה חובל ומאויר בהכרח שהיא חייבה כאשר הוא מקלקל גמור ולא סתם כאשר ולא כאשר הוא מתקן כי על התיקון שיצא בממילא אומר רב שימן הוא פוטו כי מלא צריכו לגופו בחר שאנחנו מחייבים אותו על עצם החבולה על עצם השלב של הקלקול שיש בו זרס ה כוסו יוצא שחבל ומאויר גם במקל פטור ולכן המשנה שלנו צריך לומר שזה ליב דרבי יהודה ולכן כתוב שתמיד פטור כי מה שחייבו זה דווקא התורה חיווה דווקא במקרה שיש פו תיקון והתיקון הזה למרות שאן צך לגופו אז זה התורה אומרת שחייבים בין צך לגופו ול ברייסה שאומרת שחבל ומעביר חיייבים גם במכלל כ לבודי רב שימן שההוא סובר שבהכרח התורה חייבה גם במקום שהוא מקלקל ממש בלי תיקון כי על התיקון הנספח אי אפשר לחייב אומרת הגמרא מהת מד רב שימן מאיפה רב שימן לומד את דינו מד יצטרך קו למישר מילא או חבל בעל מחיב אומר רב שימן יש לי שתי ראיות גם לחבל וגם למביר מהתורה שהוא יהיה חייב ולמה התורה אומרת ו ביום השמיני דורשים מזה שמילה דוכה שבת למה צריך פסוק לכאורה מילה זה חבולה בריס מילה הוא חובל בתינוק למה למה שלא נפתור אותו מצד מקלקל אלא בהכרח שבחבל אנחנו מחייבים גם במכלל ולכן צריך פסוק להתיר בריס מילה וראיה גם למביר אומר הב שמן יש לי גם מדוס רחמו ורגע בבז כהן בז כהן היא חייבת בשריפה לוקחים ופרת ברזל מרתיחים אותו ב חום מאוד חזק ושמים לתוך פיה כתוב דורשים מפוסק שאסו לעשות את זה בשבת מדס רחמו עבור גבי בס כוהן שמע מינו מעביר בעל מחו מה שמע מזה שסתם מעביר גם אם הוא בא לקלקל כמו פה שהוא בא להניס אותה גם כן יהיה חייב תמיד ולכן בבז כהן אומרים לך פה אל תעשה את זה בשבת למרות שזה כיוון שזה אסור אז אתה רואה שהתורה עשרה את זה מצד לכי שבס אז אם כן יש לי ראייה לחבל ומאויר שלא לא פוטרים אותו במכלל ככ אומר רב שימן אומר רבי יודה שתי הראיות האלה הם לא ראיות ורבי יודה למה בריס מילה זה זה תיקון זה לא קילקול אוסו מתקן כד רבשי דומה רבשי מה לי לתקן מילה מה לי לתקן כלי מה ההבדל אם אדם בא ומתקן עכשיו כלי שאני קורא לזה ודאי מלכס מחשבת לבן אדם שבא ועושה מצוות בריס מילה שודאי שזה מלכס מחשבת ודאי שזה תיקון של דבר ולא נחשב לקלקול מה לי לבשל פתילה מה לי לבשל סמון הראיה השנייה לגבי מאוויר מה הוא עושה מרתיח את הברזל מה הבעיה הוא לא מקלקל אותו הוא בדיוק כמו שהוא מבשל שמוני הוא מבשל כאן את הברזל ולכן אי אפשר לקרוא לזה מקלקל אתה קורא לזה מקלקל כי אחרי זה הוא הולך להעניש אותה עם זה מה זה קשור לשלב הזה של הבישול ממילא הראיות האלה הם לא רעיות שמה הוא שמה סרו את זה מצד לח שבס כי באמת יש פה בישול כעת שהוא לא קלקול אלא תיקון וריס מילה זה גם כן תיקון ולכן איה צריך פסוק להתיר את זה ממשיכה הגמרא על דברי המשנה שמסיימת ששיעור מלבן כמה זה מלבן מנפה צובע וטובה כם לו רוחב עסית כפול רוחב עסית זה המרחק שבין אצבע לעמה כפול פעמיים את המרחק הזה כאשר המירון לימדו את התלמידים את המרחק הזה אז היה שני אפשרויות רב יוסף מכווה כפול רב יוסף היה מראה את המרחק בין אצבע למה ו היה אומר פעמיים את המרחק הזה רב חיבר אמי מכווה פשוט הוא היה מראה את המרחק בין אגודל לאצבע דהיינו שזה בדיוק המרחק הכפול ואפשר אשר למדות את זה בבת אחת אז אם כן היה לנו כאן לגבי רבי וחנון אמר שמי שנפטר אחד האחין או החבורה תדע כולה יש ורמים הגדול יש ורם הקטן ראינו סתירה רבי אבוא סובר שיש סתירה בין המשנה לברייס לגבי חויב לומיר האם במכלל של חיבל אומבי חייבים או פטורים הברייה אומרת שחייבים ורבי יוחנן אומר מה שכתוב שם שחייבים מדובר במתקן דהיינו בצורך לאפו באוויר שהוא צריך לאפר או בחווה שהוא צריך את הדם אבל רבב שסובר שזה כן כתוב שחוו לומיר יהיה חייב בברסה זה הכוונה גם במקום שהוא מקלקל ממש נישר שזה תלוי בחלד רב שימן האם מ צור לגופו חיב אפטור לי בדרב שימן הברי שדיברה לי בדרב שימן שהוא סובל שמ צור לגוף פורו ואם כ כשהתורה אומרת שחבל ומר חייבים בכח זה לא מצד תוצאה של תיקון שתצא מזה כי אי אפשר לחייב על זה כי זה אינו צוח לגוף הוא לא צריך את גוף המלאכה שהוא עשה רק את התוצאה ועל זה התורה לא מחייבת בלח שבס סובר רב שימן וכח שגזרת סקוס שחבל מעביר יחייבו גם כאשר יש קלקול גמור רב שמם גם הביא לזה ראייה לגבי מויר מ בס כהן ולגבי חובל מ זה שהיה צריך לפוסק להתיר ברס מילה למרות שזה מקלקל אבל רבי יהודה סובר שברי סמילה וגם הבישול של העופרת ק תיקן םיה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: