העמוד היומי מסכת שבת דף קג עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קג עמוד א

[מוזיקה] דף קג עמוד א רשי הקדוש אמן את ליבו מחשבותיו ועיניו שלא יראו מה שלא צריך כל שיחו סיגו היה רק בדברים קדושים וכשהוא ראה דברים אחרים תמיד הוא קישר אותם אל הקדושה כפי שרואים בחומש וכפי שרואים גם בעמוד שלנו לגבי המכה בפטיש אדם שמכה בפטיו על הסדן אומר רשי שנוהגים לעשות כך כך הוא כותב ובעלי מטבע במקומנו ראיתי עושים כן זאת אומרת רשי הלך בדרך הלך לבית המדרש עבר ברחוב וראה כל מיני דברים חיצוניים תמיד הוא קישר אותם אל התורה הקדושה כמאמר דוד המלך עליו השלום חישבתי דרכיי ואשיב רגליי אל דוויך זאת אומרת בסופו של דבר באתי אל בית המדרש יש אומרים שגם כשהוא היה במסע ומתן היה בשוק וכדומה תמיד מחשבתו היה איך אני יכול ללמוד מהדבר הגשמי הזה כי ממנו ניקח גם הוא להשם אלוקינו מכל הדברים הגשמיים אייך אפשר לרומם אותם אל הקדושה וללמוד מהם מה דברים הנצרכים לתורה הקדושה דף קג עמוד א אומרת הגמרא הקדושה זה הכלל ראינו במשנה אדם שעושה מלאכה ומלאכתו מתקיימת זאת אומרת שיש אנשים שעושים מלאכה כמו שהוא עשה גם אם הוא עדיין לא עשה את המלאכה גם כן חייב כשאומרים זה הכלל תמיד מתכוונים לרבות משהו כשאני חורץ לך אומר לך כלל נחרץ תמיד זה בא לומר לא רק מה שאמרנו אלא בעצם זה מרבה משהו מסוים שואלת הגמרא זה הכלל תו ימי מה באתי לרבות כשאמרתי לחזה הכלל עונה הגמרא לטויה דחק קפיזה בקבה אם אני לוקח גוש עץ גולמי וחוק בו שלרב קו כשיש מקום באותו גוש לחקוק קו שלם ומדגיש רשי אף על פי שאני עתיד להוסיף לחקוק בו קו שלם עכשיו כרגע חקקתי רק שלושת רבעי קו בכל זאת אני חייב כי יש כאלה שמשאירים את החקיקה כמות שהיא זה מה שמגיע לומר לי שאם אנשים נוהגים להשאיר את המלאכה שעשית כמות שהיא גם אם אתה עתיד להוסיף עליה ובאמת אורים להוסיף עליה בכל אופן אתה מתחייב על כך בשבת רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר המכה בקורנס על הסדן אמרנו הסברנו את זה אתמול במשנה שלא רק אם הוא מכה על הכלי גם אם הוא מכה על המשטח עבודה גם כן חייב שואלת הגמרא מה הכבד הרי בקה הזו לא עשיתי כלום ועל מה הוא מתחייב עונה הגמרא רבא ורבי יוסף דאמרו רבו מפני שמאמן את ידו בעצם הוא עושה חימום לפני המלאכה מאמן את זה כדי להקות בקצב הרצוי בעוצמה הרצויה הוא מאמן את ידו ובע מתלמד בכך לעשות את המלאכה ועל כך הוא מתחייב שואלת הגמרא האם יש בעיה להתלמד ולהתאמן לעשות מלאכה בשבת כל עוד ולא עשיתי שום מלאכה למה שיהיה בזה בעיה קשו בבני רחבה אלא מעטרה חזה ומנתה בשבתא וגמר אחנ מי דמחייב אני ראיתי הסתכלתי על בן אדם שעובד בשבת ראיתי אדם עושה מלאכה הסתכלתי עד שהאמנתי את עצמי ואני יודע גם כן לעשות גם כן אני אתחייב על זה בשבת אין סברה לומר כך הוא מדוע כאן שסך הכל אתה אומר הוא לא עשה כלום הוא קה בקור נס על בעצם לא על כלי ולא על שום דבר אלא על הסדן על המשטח עבודה משום מה שהתחייב אלא הבא ורב הדם ותרוו זה נקרא מלאכה שכן מרדד תסי משכן היו עושים כן הם היו מחליקים את הקורנס כדי שיהיה ממש חלק לא יהיה בו שום פגימות שעשויים שעשויים בעצם לפגום את אותם טסים דקים שהשתמשו בהם לציפוי הדברים לציפוי הקרשים ולציפוי הכלים ב במשכן ועל כן היו נוהגים לעשות זאת במשכן זה האיסור ועל כך הוא מתחייב נ מי אחי רבן שמעון בן גמליאל אומר אף המכה בכונס הסדן בשעת מלאכה חייו מדוע שכן מרדד תסי משכן היו עושים כן כפי שאמרנו כדי שלא יהיה בו פגימות וכדי שלא יפגום את הטסים הדקיקים שהיו במשכן ועל כך משום כך הוא מתחייב אומרת המשנה עוברת המשנה לדון במלאכת החורש החורש כלשהו והמנקה המנקה זה שהוא עוקר עשוים שמפריעים לגידול והמקסים מכרסם זה שהוא קוצץ ענפים יבשים גם כן העניין שזה מפריע לגידול והמזרח המזר ראוי לומר הלשון מזר הולך על ענפים לכים כל שהוא חייב כל חרישה כל בעצם עזרה למה ש לקרקע וכדומה בכל שהוא כבר מתחייב ממשיכה המשנה ואומרת יש מושג שאני רואה אדם מלקט עצים תולש אותם מהאין או אוסף אותם מן הקרקע ועדיין אני לא יודע משום פה ובאיזה גודל אני צריך להסתכל על המשך הפעולה או לשאול אותו לשם מה הוא עושה את זה המלקט עצים אם לתקן הוא התכוון לתקן את האילן או לתקן את הקרקע הוא חייב בקשן משום מלכת חורש אז זורע חורש אם הוא מתכוון לתקן את הקרקע וזורע אם הוא מתכוון לתקן את האילן ואם לסק הוא אוסף את זה בשביל להסיק בהם את התנור כדי לבשל ביצה קלה כמו שראינו ביצה תרנגולת היא הקלה ביותר להתבשל ואם הוא אסף עצים ש שיעורם כדי לבשל ביצה קלה בכך הוא מתחייב המנקה את עשבים עשבים הם אוכל של גדי ועל כן שיעורם שונה אם לתקן אז אותו דבר בכל שהוא משום לכת חורש או זורע ואם לבהמה כמלא פי הגדי זה עשוי למאכל והמאכל בעצם שיעור הוצאה הקטן יותר של מאכל ו כמלא פי הגדי שואלת הגמרא הרי ראינו שמלאכת חרישה חייבים על כלשהו שואלת הגמרא למהי חזי חרישה כלשהו למה היא ראוייה אונה הגמרא חזי לבזר דקרה לזרוע זרע אחד של דלת בתוכה לכך זה ראוי ומשום כך הוא מתחייב דקוטה גבי משכן שכן ראוי לקלח אחד של סמנים אמנם לא היו משתמשים רק בקלח אחד והיו באמת היו חורשים שדה ענקית בשביל כל הסמנים אבל עדיין כל בוור קטנטן לכל זרע אחד חשוב חרי בפני עצמה ואם כן גם במשכן היה את זה ועל כן הוא מתחייב גם כאן בחישה כלשהו ראינו במשנה המקש ומכרסם והמרד כלשהו מתחייב תנו רבנן תולש עולשין מין ירק שנקרא עולש והמרד זרדים הוא קוצץ מין מסוים של קנים רשי אומר בדברים הללו יש תהליך בתחילה הם ראויים למאכל אדם לאחר שהתקשרו ראויים למאכל בהמה וכשב שו לחלוטין משמשים להעסקה ולכן אם לאכילה אם הוא תולש אותם לאכילה כשהם עדיין ראויים למאכל אדם כי גרוגרת כדין כל אוכלי בהמה ששיעורם כגרוגרת אם לבהמה כמלא פיגדי כפי שראיינו שזה השיעור המינימלי להתחייב לעניין אכילת בהמה אם לסק כדי לבשל ביצה קלה אם ליפות את הקרקע דבר רביעי אם הוא עושה את זה כדי לייפות לתקן את הקרקע בכל שן כפי שראינו תיקון הקרקע עניינו חורש וחריש חייבים בכל שהו שואלת הגמרא את תו כולו לא ליפות את הקר קנינו הרי גם בכל שאר הדברים גם אם הוא לוקט את זה לאכילת הדם או בהמה או לעסקה הוא הרי מייפה את הקרקע תוך כדי מה אכפת לי שהוא רוצה את זה גם לאכילת אדם שיתחייב כבר בכל שהו מדוע אתה לא מחייב אותו עד שלקות כגרוגרת עונה הגמרא רבא ורבי יוסף דאמרו רביו באגם שנו מדובר באגם במראה רשי מסביר שם הקרקע כבר יפה היא לא צריכה תיקון ועל כן אני לא מחשיב את זה שהוא מתקן את הקרקע אלא אם כן הוא עושה את זה בשביל זה ועל כן כל עוד וזה באגם אני מסתכל אם לאכילת אדם כגולת לאכילת בהמה כמלא פקדי ואם לעסק כדי לבשל ביצה קלה הבאי אמר אפילו טימה באמת שהוא עושה את זה בשדה דלו גם אבל מדובר כאן כגון דלק מחוון הוא לא מתכוון ליפות את הקרקע ודבר שהוא לא מתכוון לא חיייבים עליו שואלת הגמרא הרי מי סובר שדבר שאינו מתכוון פתורים רבי שמעון והבא ורב דם רבו מודה רבי שמעון בפסיק רשי ולא ימות זאת אומרת רבי שמעון מודה במקרה שברור תעשה המלאכה כאן אי אפשר לטון לא התכוונתי זאת אומרת במקרה שאני לדוגמה גורר ספסל בחצר יכול להיות שהוא יחרוש יכול להיות שלא כאן אומר רבי שמעון אם אתה לא מתכוון זה בסדר אבל אם אני גורר ספסל מאוד כבד שברור יעשה חריץ כאן רבי שמעון לא יאמר אינו מתכוון כי מודה רבי שמעון בפסיק רשע ולא ימות זה בעצם תואר מסוים שמגיע לטאר ולומר האם יתכן שאדם יאמר אני פוסק אני חותך את ראש הבהמה ולא מתכוון שהיא תמות באמת זה לא נקרא לא מתכוון המעשה שלך מוביל בהכרח לתוצאה הזו ובכך רבי שמעון אומר אין מושג שלא מתכוון וגם כאן אתה מייפה את הקרקע מה את יכול לטון לאלא התכוונתי הרי הפעולה שאתה עושה מובילה בהכרח לתוצאה הזו של תיקון הקרקע ובכ מקרה שוב פסיק רשע ולא ימות גם כאן בזה גם רבי שמעון מודה שלא מעניין אותי כלל כוונתו והוא מתחייב עונה הגמרא פשוט מאוד לא צריך דקאת באר ד חברי וכאן יש מושג שנקרא פסיק רישי דלא ניח לי זה פסיק רישי אבל לא נוח לי זה לא מעניין אותי בכלל לא מעניין אותי שהקרקע של חברי תייא כשאני עושה את זה בקרקע שלי אתה לא יכול לטעון כך כי בת ס אתה נהנה מזה וגם אם אתה לא מתכוון לזה אלא לצורך אכילת אדם או בהמה או לעסקה לא משנה עדיין כאן יש את הפסיק רשב ולא ימות אתה תכלס עושה כאן פעולה שמובילה בהכרח לתוצאה הזו של תיקון הקרקע ואתה מתחייב אבל כאן שנוסף נטבח נוסף שלא ניח ל זה בקרקע של חברי כאן כן רבי שמעון יאמר לא מתחייבים על כך ועל כן שאני עושה את זה בקרקע של חברי ולא מתכוון גם עצם זה שזה פסיק רע עדיין לא מחייב רבי שמעון יודע שבכך הוא פטור אומרת המשנה הקדושה מלאכת הכותב הכותב שתי אותיות בין בימינו ביד ימין בין בשמאלו נדון כמובן בגמרא מדוע הוא חייב בין משם אחד שהוא כותב לדוגמה א' א ב ב וכדומה בין משתי שמות א' ב ב ג וכדומה שתי אותיות שונות בין משתי סמניות כאן אנחנו מסבירים סמניות פירושו בשני סוגי דיו בדיו אדום לדוגמה סיקרה ובדיו שחור וכדומה בכל לשון בעברית אנגלית שרקסי פורטוגזית בכל לשון שהוא יכתוב חייב אמר רבי יוסי מגיע ואומר לא חייבו שתי אותיות אלא משום רושם שכך חוצבים על קרשי המשכן לידע איזו בן זוגו כדי שלא יחליפו את הקרשים וכל כרה שמד במקומו ישאר תמיד באותו מקום היו רושמים על הקרשים סימונים ועל כן רבי יוסי אומר אפילו לא צריך להגיע לאותיות מספיק סימונים כל מה שחייבו על אותיות זה משום הרושם הרישומים הסימונים שהיו על קרשי המשכן אמר רבי יהודה מצינו שם קטן משם גדול יש מושג שמילה קטנה של שתי אותיות נגזרת ממילה גדולה יותר שהתכוונת לכתוב ותתחיל גם עליה והוא נותן דוגמה שם משמעון בוא נאמר התכוונת לכתוב שמעון בסוף כתבת רק שם אתה מתחייב גם על זה אותו דבר שם משמואל נוח מנ אחור דן מדניאל גד מגדיאל כיוון בעצם רשי מסביר ונראה את זה בגמרא כיוון שיש משמעות גם למילה הקטנה אומנם התכוונת לכתוב מילה גדולה כתבת בסוף רק שתי אותיות אבל יש להם משמעות אתה מתחייב גם על המילה הקטנה בגמרא נרחיב בעזרת השם מה בדיוק בא רבי יהודה לומר ובמה הוא חולק על דברי תנ קמה אומרת הגמרא הקדושה למה הימין לחייב זאת אומרת ראינו במשנה שאדם הרושם שתי אותיות חייו בין אם זה ביד ימין ובין אם זה ביד שמאל ביש למה הימין לחיב משום דדרך כתיבה בכך אלא השמאל המי אין דרך כתיבה בכך כפי שאנו יודעים כל מלאכות שבת זה דווקא שעושה את המלאכה כדרכה אדם שרגיל לכתוב בימינו כדרך רוב האנשים וכותב בשמאלו מדוע שהתחייב על כך אמר רבי ירמיה בהיתר יד שנו התר יד דרכו לכתוב בשמאל ועל כך אומרת המשנה אם הוא כתב בשמאל הוא מתחייב שואלת הגמרא אם כך מדוע כתוב שהוא תחייב בין בימינו בין בשמאלו אם מדובר על התר יד שהתחייב רק על שמאלו ולא על ימינו ותהה ושמאל דידי כימין דכו עלמה והתחייב רק עליה והשמאל יחייב הימין לא יחייב במשנה כתוב בין בימינו וובין בשמאלו אלא אמר הביה באמת מדובר בשול את בשתי ידיו המשנה מדברת באדם השולט בשתי ידיו כמובן לא בשווה כי אם כן אין חידוש הוא רגיל לכתוב לעשות את כל מלאכתו וכדומה ביד אחת אבל יכול גם בידו השנייה ועל כך מחדשת המשנה ואומרת ככיוון שהוא יכול לעשות זא ושני ידיו מתחייב בין בימינו ובין בשמאלו רבי יעקב ברבת יעקב אמר לא אמני רבי יוסי ד אמר לא חייבו שתי אותיות אלא משום רושם וכיוון שחייבו משום רושם אדם יכול גם לרשום ביד שמאלו עליו שבאמת זה לא מובן לקריאה לעניין קבקוב סימון רישום עדיין אפשר גם ביד שמאלו ועל כך אומרת המשנה זה מה שמתכוון בעצם כשיטת רבי יוסי חיייבים על רישומים ועל כן בין על ימינו בין על שמאלו מתחייב שואלת הגמרא תעקוב אחרי הסדר של המשנה מה ש מה שרבי יוסי נכנס באמצאה ומיד סיפה רבי יוסי ר ליו רבי יוסי על פי רוב מגיע שיטת הנקמה לאחר מכן רבי יוסי אומר לא חיבו אלא משום רושם בסדר אבל מה שמה שהרי שלו דברי רבי יוסי ובכל אופן כתוב שחייב בין על ימינו בין על שמאלו אונה הגמרא כולה רבי יוסי כל המשנה היא דעת רבי יוסי ובאמת אני חושף לך את זה באמצע המשנה אבל זה משליך על המשנה כולה שגם הרשע כדעתו ובאמת הכותב בין בימינו בין בשמאלו מתחייב כי עניין החיוב של כותב זה משום רושם ורישום אפשר לעשות בין בימין ובין בשמאל אנחנו עוצרים קצת לפני הדף כי כי כאן אנחנו כבר מסתעפים לסוגיה גדולה יותר של דיני רבי יהודה את זה נראה בעזרת השם מחר בהצלחה רבה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: