העמוד היומי מסכת שבת דף קא עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קא עמוד א

[מוזיקה] שב דף קא עמוד א נתחיל בק עמוד ב שורה חמישיית מלמטה ראינו כאן מחלוקת איך אפשר למלאות מהספינה שבדרך כלל יש לה דין של רשות סוכית כיוון שהיא רחבה ארבעות פוכים והיא גבוהה עם מחיצות של סורות פוכים איך אפשר למלות ממנה מהים שהוא כרמליס אלי לתוכה להכניס מים אז רב הונה אמר שמספיק לעשות עקר של זיז כדי למלות כיוון שהקרמל נמדדת מקרקעית הים והמקום שהוא ממלא מים משפת הים זה כבר מעל עשרות פוחים וממילא זה נחשב למוק פטור אז מספיק עקר ואילו רב חסדה ורב ברבונה חלקו ואמרו שמודדים מספת המים ולכן זה נחשב שהוא ממלא מקרמ ליס לרשות יוכית אז צריך מחיצות של ארבעות פוכים אמר לרב נחמן יצוק לרב חיה ברבין לרב חסדה ולרב ברבונה דאמרי עושה מקום רבו ו ממלה שואל רב נחמן בר צחוק את רב חי ברבין שאלה לפי דברי רב חיז ורב ברבונה שיש פה בעיה מהותית במילוי המים מ הים לספינה ולכן צריך מחיצות של ארבעות פוכים שופכים דידי איכי שדיו איפה שופכים את המים המלוכלכים של שטיפת קערות כוסות צלחות איפה הוא שופך את המים האלו הרי אותה בעיה שיש במילוי מים מהים לספינה יש בעיה להוציא מים מהספינה לים וכי טמ דשד באותו מקום אולי נאמר באותם מחיצות הוא עושה ארבעה טפחים של מחיצות וזה יספיק בדרך שם הוא גם ישפוך את המים הרעים מאיס אלי הרי זה מאוס אם הוא יעביר שם את המים הרעים הוא כבר יגאל לשתות מהמים שעוברים שמה אומרת הגמרא וכל הקושיה היא דווקא לפי ר רב חסדה ורב ברבונה שיש פה בעיה מהותית כיוון שאם זה רק עניין של עקר אז אפשר לומר שלא הטריחו לעשות עקר בכזה מקום והוא יוכל כדי לשפוך מים ראים כן כן נתיר לו בלי עקר או שהוא יכול לעשות את העקר הזה שזה משהו קל להוציא קנה במקום אחר אבל להטריח אותו לעשות מחיצות נוספות של ארבעות פוחים במקום אחר אז הבין רב נחמ ברצו שלא תריחו אז אם כן מה הוא יעשה עונה לו רב חיב רבן דשד עדיף דספינה הרי המחיצות של רשו היחי גם על חו דן מלמעלה יש להם דין של רשות יוכית אז הוא שופך את המים על ודן של הספינה של המחיצות ש זה מקום מסורת פוכים דן של רשו שיוכים וזה הולך ומתגלגל לים על גבי התפנות מבחוץ וזה אין בעיה שואלת הגמרא וי קוי כוי נכון שהוא לא שפח את זה ישירות לתוך הים הוא לא העביר ישירות מרשות יוכי לקרמס אבל סוף סוף זה הולך ומתגלגל קרמליז אז מקוי כוי זה מגיע אומרת הגמרא כוי כוי כרמליס לא גוזו נכון שסתם ככה אסור לשפוך מים כפי שנראה בעזרת השם בסוף העירובין שאדם רוצה לשפוך מים מחצרו לרשות ורבים זה בעיה גם כשזה קוי חוי אבל בקר מלי שזה דבון לא גזרו ולכן הוא יכול לשפוך את זה על גבי התפנות וזה תגלגל ים ולמרות שאין פה מחיצות אלא הוא עושה את זה במקום אחר שאין מחיצות וזה מגיע לים אומרת הגמרא ומינו תמרה יש לי רעיה לדברי שלא גזרו בקרמס קוי כוי תניה יש ברייסה ספינה אין מטלטלים לא מתוכה לים ולא מן הים לתוכה כמו שאמרנו ספינה היא רשו יוכי יש לה מחיצות סורו והכרמל זה הים זה כרמליס לכן אסול לטל מהים לספינה ולהפך רבי יהודה אמר עמוקה רה ואין גבוהה רה מטלטלים מתוכה לים זאת אומרת אם ה ספינה עמוקה רה יש לה גובה של 10ה טפחים ואז ממילא רשו היכי ואין גבוה עשרה שאז בעצם כל הבעיה להוציא מהים לקרמל לספינה היא קיימת כיוון שאם היה מחיצות של ערה פחים לספינה והוא מעביר את זה מעל גבי המחיצות הרי גם הם מודדים משפת הים כפי שרב חיז ורב ברבונה אמרו עדיין כשהוא מעלה את זה מעל עשור פוכים משפת הים ומכניס את זה לספינה אז עדיין זה נחשב למקם טור אז אין בעיה אבל כל הבעייה היא כאן כיוון שהוא לוקח את זה דרך מחיצות שהם פחות מעשור אז אומר רב יודה בספינה שהיא רשו יוכית יש לה מחיצות של עשת פוחים אבל משפת הים לסוף המחיצות אין סורת פוכים כיוון שחלק מהספינה שקוע בתוך הים הקובץ של ה ספינה מכניס אותה לתוך הים מתלת לי מתוכו לים אבל לא מן הים לתוכו אומר רבי יהודה מ תוכל הים יהיה מותר אבל מהים לתוכה לא זאת אומרת הוא יכול לשפוך מים לים אבל לא לדלות מהים מה ישנה מן הים לתוכה דלוי דומט מקמל לרשות יוכית אם אתה סובר שמותר לשפוך לים כיוון שמותר לטלטל למה אתה אומר שאסור לדלות מהים לתוך הספינה כיוון שאסור לטלטל מקרמ לשו וכיד הרי מי תאכל הים נ טלד מוס לקרמס למה אתה מתיר לו לשפוך את המים הרעים לבחוץ אל עולב חודו ושמע מקח בקרמס לגוזו בהכרח שמה שרביד התיר זה בגלל שהוא שופך את זה כפי שענה רב חיה ברבין שהוא שופך את זה על הדפנות ואז ממלא זה רק כוי חוי כוחו כרמליס לא גזרו אז ראייה לתירוץ של רב חי ברבין אומרת הגמרא אומה רבונה אני בצ דמ שן אנחנו דיברנו כעת על ספינות שיש להם דן של רשו היחיד יש להם מחיצות של עשור פוחים אבל ביצ סד משן שזה ספינות קטנות שהם הולכות ונהיות צרות למטה עד שהם מגיעות ממש לחוד הם חדות למטה הם מטלטלים בהן אלא בערבו אסור לטלטל בהם רק בתוך ארבו תפוחים רק בתוך ארבעס ולא בערבו ולא מחוץ להן כיוון שאין איזה דין של רשות סוכית שמוקף מחיצות שמותר לטלטל בכל הספינה ולא המורן אלה שאין בפחות משלוש או הרבו אומר רב הונה אבל דווקא שאין בפחות משלושה משפת הים אין שמה רבו דהיינו מקרקעית הספינה עד המקום שכבר רכב רבו תפוחים אין שלושה טפחים אלא אלא זה פחות משלושה אבל יש בפורש מג ארבו לאסלו בו אם מתחיל כבר הספינה להיות רחבה הרבות פוכים במקום שהוא עדיין בתוך שלושה מצפת מקרקעית הספינה אז אנחנו אומרים שיש לווד וזה נחשב עדיין לקרקעית הספינה גם המקום שהוא עדיין ב ו שושו ויוצא שיש לנו שפת הספינה בפנים ברוחב ארבעות פוחים למרות שהקרקע של הספינה עצמה באמת היא מגיעה לחוד הי מגיעה לקצה אבל כיון שבתוך שלושה טפחים מהקצה הזה יש כבר רוחב רבו אז זה נחשב ללוד זה נחשב שמפה והלה מתחיל הספינה וממילא יש לנו מחיצות עשור פוחים ברוחב רבו ולכן יהיה מותר לטלטל כן ואם לינו קני ואורבני סלובו אומר רבונה עוד אפשרות להתיר אם הוא ממלא את המקום אחד נגיד שאיין לו שמה בתוך שלושה מהקרקעית של הספינה אין לו שם רוחב רבור אבל הוא הלך ומילה את זה בעצים ובכל מיני חפצים שהוא מבטל אותם שמה כעת הקרקעית של הספינה הוגבה וממילא במקום שמסתיים הקנים וכל מה שהוא שם שמה אז יש פה רוחב של ארבעות פוחים אז מפה והלאה אני מסתכל על זה כמקום רחב רבו עם מחיצות של סורו וממילא מותר לטלטל דין של רשו שיוכית מתקיף לו רב נחמן ולי מגוד יס מחיצת למה אתה אומר שאם זה מגיע לחוד ואין בתוך שלושה רוחב של ארבו למה אתה אומר שהיה עסור לטלטל כיוון שהקרקע של הספינה היא פחות מארבע פוכים הרי סוף סוף המחיצות למעלה הם וודאי מגיעות לרוחב של ארבעות פוכים בוא נגיד גוד אכס מחיצת גוד אכס זה בעצם ביטוי כמו שיש את הכלל של אובוד יש את הכלל של גוד אחי שאנחנו מסתכלים כאילו המחיצה הולכת ויורדת ואז אם יש לנו את המחיצה למעלה שהיא הולכת ובולטת החוצה משם נסתכל כאילו היא יורדת ישר תחתיה ויש לנו מחיצות שמקיפות את הספינה מכל סביבותיה וממילא יש פה מחיצות עם רוחב ארבעות פוחים בפנים אז למה שלא יהיה ל שרש יוכית מי לא תניה אם לא ראינו ברייס רבי יוסי ברבי יהודה המר נעץ קנה ברשות הרבים ובראשות רסקל אדם נעץ קנה באמצע רשות הרבים ויש סל מעליו וזרק ונח על גביו חיוב הוא יהיה חייב שהוא זרק על גבי הסל ולמה הרי הקנה עצמו אין לו ארבע ארבעות פוחים על ארבעות פוחים אם היה לו אז הייתי מחשיב את המחיצות של הקנה כמחיצה של הסל שהולכות וממשיכות ללמטה אבל כיוון שזה קנה דק ומחיצות למעלה של הסל הם פחות מעשור פוחים איך אנחנו מחשיבים את הסע למעלה לרשות היחיד אנחנו יודעים שרשו היחיד חייבת שיהיה לה מחיצות של עורות פוכים אלא על מ אמרינן גודיס מחיצת אני מסתכל על המחיצות הקטנות שיש לסל גוד אכס כאילו זה הולך ויורד עד הקרקע וכאילו הסל הזה מוקף במחיצות של עשרות פוחים ואז אם כן לכן כתוב שהוא יהיה חייב לפי רביס ורבי יהודה אוכנה מיני מגוד מחיצת למה בספינה לא נאמר לגבי ביצ ד מישן הספינות הדקות האלו נאמר שגו אכס ומחיצות מהמקום העליון שלהם שהם רחבות ארבעות פוכים משם נוריד מחיצות בגוד הכיס וממילא היא תהיה רחבה עם מחיצות של ארבעות פוכים תקיף לו רב יוסף שואל רב יוסף על רב נחמן ולא השמיע להו לאוד אומ רב יהוד אומרו ומותו בו משום רב חיה האם לא שמעת את הלוכ שרב אמר ויש אומרים שרב חיה אמר ותניה לא שעל הברייה הזאת שהבאת שרבי יוסי ד אומר שהוא יהיה חייב כשהוא יזרק על הסל וחומים פוטרין אז אתה רואה דיה תוכיח מחכמים להפך שלא אומרים גוד חיס כי חומים אומרים שאם הוא זורק על הסל הזה אז הוא פטור ולמה כי לא אומרים גודס מחיצת אז מה אתה שואל אותי על הספינה ש לפי רבשי ברבי יהודה יש גוד הכיס אדרבה תוכיח מחכמים שהוא פטור בסל כי לא אומרים גודיס ולכן בספינה אי אפשר לאמ גודיס לכן בספינה אין לזה דין שלשו סוכית ויהיה אסור לטלטל יותר מדה דמס אומר להבי ואת לא תסבר עונה לו הבי אתה מביא רעיה מחכמים ואת לא תסבר אתה סובר אתה לא סובר שאומרים גוד אכס במחיצת כאילו המחיצה הולכת ויורדת ותני ארי יש ברייסה עמוד ברשות הרבים גבוה 10 ורחב ארבעה ואין בעיקרו ד' התחתית של העמוד הוא פחות מרוכב ארבור אז אתה לא יכול לומר שהמחיר ויורדות יש עמוד באמצע רש סרבים למטה הוא נהיה צר ויש בקצר שלו ג' במקום של הצר הוא יותר גבוה המקום שהוא פחות מארבע תפוחים הוא יותר מגל תפוחים מהקרקע אז אתה לא יכול להגיד לא ווד ש המחיצות כאילו החלק העווה שלו שהוא רחב הרבו הולך ויורד עד הרצפה כי יש פה יותר מג' במקום הדק וזרק ונחל גביו חייב למרות שאנחנו אומרים שרשו שיוכי צריך ארבעות פוכים בגובה סורו הוא יהיה חייב כך כתוב בברייס על מאמרי גודיס מחיצת בהכרח שאתה אומר שהמחיר הרחב שלהם למרות שהעמוד הולך ומתקצר הולכות ויורדות בישר וממילא כאילו יש פה מחיצות של סורות פוכים בגובה סורו אונם גודס מחיצה אז אומר הבי לרב יוסף איך אתה לא מודה ש אומרים גודס מחיצת הנה בריס אומרים איי אתה אומר לי רעיה מחומ שפותרים בסל אני אענה לך גם על זה וממשיך הביי מידי איריו האם זה דומה מה מה שהבאת מכחו מים אוסום אביל מחיצה שהקדים בו קנבה אויביו מחיצה שאן הקדים בו קנבה לגבי סל יש פה בסך הכל סל גבוה שמה אתה לא יכול לקרוא לזה שם של מחיצה ולומר גודיס מחיצה כשאין פה שום משמעות של מחיצה כל גדי כל בעל חי שרוצה ללכת תחת הסל הזה שנעץ על גבי הקנה הולך איך אתה יכול לתת לזה שם של מחיצה אבל לגבי העמוד ששמה המחיצות הולכות ויורדות עד איזשהו ארבעות טפחים מהקרקע 3ל וחצי טפחים מהקרקע זה מקום שגדי לא יכולים ללכת תחתיה אז כן אפשר לומר פה גוד הכיס מחיצת אז במקום שאיין גדיים בוקין אומרים גודיס ממילא מסביר רשי אז אומר הביי גם בספינה אין לנו שם ג אין שם גדיים בוקין אז את המחיצות האלה של הספינה למעלה שהם רחבות ארבו ניקח אותם ונוריד אותם ישר ונאמר גו דחיס ונרחיב את הספינה כאילו היא רחבה ארבות פוחים אומר ל רבכ רבכ לרב השי גם בספינה נמי אוי כ בקיעת דגים אתה אומר בספינה אין בקיעת גדיים אבל יש בקיעת דגים הדגים עוברים תחת המחיצות אז זה גם הורס אומר לבקיעה דגים לא ישמ בקיה בדגים זה לא נחשב לבקיעה ומנו טמרה מאיפה אני אומר את זה דבו מרתב לרבן מחיצה תלויה מו שתתיר בחורבה אדם יש לו חורבה הקירות הולכות ומתמוטט נש הוא לא אבל החלק העליון של הקירות יש מקומות גדולים שהקיר למטה כבר נפל האם הוא יכול לטלטל בזה בתוכה כדין רשו יוכי המוקפת מחיצות סורו כיוון שאני מסתכל גוד הכיס המחיצות יורדות או לא ווא אומר לה אין מחיצה תלוייה מתרת אלא במים קלו שהכילו חכמים במים אך ורק במים מצינו ורשי מציין לאיירון שם יש כמה משניות בעניין של מים איך אפשר לדלות על ידי מחיצת תלוו זה כולה מיוחדת לדלות מים מאדם שגר על גבי שפת הנ הוא רוצה לדלות שמה התירו במחיצות לוות אבל בחורבה לא מתיירים והמי הוי כ בקיעה דגים איך אתה אומר שבמים התירו במחיצה תלוייה מה עם הדגים שעוברים תחתיה אלא שמ מינו פקיה הדגים לא ישמו פקיעה אז ממילא אין זה לא נחשב לפקיעת דגים למרות שבגדים זה כן פוסל אבל הדגים לא פוסל ולכן במחיצה כן נשאר בספינה נשאר עדיין שלכאורה אפשר לומר גודיס וכן להחשיב את הציד משן מקום של ארבעות פוחים על ידי גוד הכיס אז אם כן היה לנו כאן לגבי המחלוקת שרב חסדה ורב ברבונה עם רבונה מה צריך לעשות כדי לדלות מים מן הספינה לים שאלנו מהים לספינה שאלנו איפה הוא מוציא את המים הרעים אז אמרנו כיוון שמים אריים הוא רוצה להוציא את זה החוצה יכול לעשות את זה על ידי כוי חוי כי כוי חי בקר מסלו גזו ישפוך את זה על התפנות יבנו גם ראיה מרב יהודה שמתיר להוציא מים הרעים ובהכרח זה על ידי כוי חוי רבונה שבצ כיוון שלמטה במקרה שם בתוך ג אין לנו מקום שהוא רחב הרבו בתוך ג של כרכית הספינה אז ממילא זה קרקעית הספינה היא פחות מארבע פוחים אין פה מחיצות של ארבעות פוחים בגובה העשור ולכן הקרקעית הספינה לכן יהיה אסור לטלטל בספינה יותר מד ואיין לזה דין שלוכד רב נחמן שאל למה לא להגיד גודיס מחיצת וכן להחשיב את זה כמקום רחב ד רבי יוסף ענה לו לא אומרים גודס מחיצת כפי שחומים פותרים וחולקים על רבי יוסי ברבי יהודה שלגבי סל אנה לו הביה יש לחלק בסל יש גדיים בוקן לכן אומרים גודס מחיצה אבל בעמוד יש ברישה מפורשת שאומרים גודיס מחיצה ולכן אדם שזרק על גבי עמוד שהוא רחב ד למרות ש הוא נהיה צר למטה כן יש גוד חיס והוא יהיה חייב ו הוא העדין בספינה שאיין שמה גדיים בוקין לכן אומה גודיס אה יש דגים שבוקעים הבנו ראיה שדגים לא נחשב לבקיעה כפי שהוא ענה לו כשרב טבלה שאל את רבין מה קורה במחיצה תלויה בחורבה אז הוא ענה לו בחורבה לא אבל במים כן רואים שדגים שבוקעים תחת המחיצה תלוה לא מהווה כבכי וזה לא מעכב לו מגוד הכיס לכן אומר לכן אומר הביה באמת בספינה בוצי סשן אנחנו נחשיב את זה כן לבקיעה מה שאם כן כן נחשיב את זה לרשות יוכית כיוון שאומרים גוד הכיס מה שאיין כן החולקים כמו ש נו רבונה שאומר שאסור לטלטל שמה הוא יסבור כנראה ש בקיעת דגים כן נחשב לבקיעה ושם יש עתר מיוחד בדליה של מים אבל סתם ככה אנחנו רומאים שזה כן נחשו לבקיעה כמו זה בקיעה גם דגים זה בקיעה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: