העמוד היומי מסכת שבת דף קא עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קא עמוד א

[מוזיקה] דף קא עמוד א' אנחנו ממשיכים לדון מה קורה בן אדם שמפליג בספינה בשבת ורוצה להשתמש במ ים שסביבו ללוט לשאוב אותם לתוך ספינתו או לשפוך את 100 השופכין מספינת אל הים דיברנו על כך אתמול והיום נדבר על סוג ספציפי מקום מסוים בנער מיישן היו מפליגים בסוג ספינות אחר מה קורה שם בספינות הללו מותר או אסור והגמרא פותחת דיון פורא הוא מעמיק ומורחב והרבה פעמים אנחנו נתקלים בגמרא בכל מיני דברים בכל מיני דיונים שהם ספציפיים זה בדיוק מתאים לאלו שמפליגים בנער מיישן ואתה לפעמים אומר בסדר למדנו אתמול את העיקרון נבין מי שמפליג בניר מישן לא יודע שיתקע שיסתדר שיתמודד שישאל רב אבל לא הגמרא מגיעה ומדברת גם על מקרים ספציפיים כן גם להם ייש מענה זאת אומרת עלף שבהלכה ותמיד בכל הדינים עקוב הדין את ההר ונתנו לך אתמול את הפירות איך מותר ובאיזו צורה עדיין הגמרא מתייחסת גם ליחידים אמביוולנטים ספציפיים כן איך גם הם יוכלו להנג את השבת בצורה טובה להשתמש במים עם לשמור על כל הקפדות ההלכתיות זאת אומרת רואים את זה גם בכל מיני מקרים במהלך השס וזה מביא אותנו באמת למסקנה הבאה החכמים באמת דאגו שהתורה תישמר ב-100 א ועדיין לתת מענה נפרד ספציפי לכל אחד ואחד גם מענה כללי למי שמפליג בספינה גם מענה ספציפי לאלו שבחרו להפליג דווקא בנהר מיישן איך הם יוכלו ליהנות במהלך השבת מהמים שסביבם תוך כדי שמירה על כל הקפדות ההלכתיות התורה תורת חיים דרכי הדרכי נועם וכל נתיבותיה שלום אומרת הגמרא הקדושה דף קא עמוד א' מספר שורות מלמעלה אמר רבונא אני בציעת ד מיישן הספינות הללו המיוחדות שבהם מפליגים בנהר מישן נהר מישן זה היה כמו תעלת סוץ כנראה הרבה יותר צר והיו מפליגים שם בספינות שאומנם היו רחבות מלמעלה אבל קרקעית הלכה והצטמצם רשי אומר עד כחודו של סכין זאת אומרת היא הייתה למטה זה היה מאוד מאוד צר לא היה באיזה מקום ארבעה על ארבעה טפחים כדי שיחשב רשות היחיד על כן אומרת הגמרא איין מטלטלים בהם אלא בארבע זאת אומרת אין להם דין של רשות היחיד יש להם דין של כרמלית ועל כן אסור לטלטל בכל הספינות הללו ולא המרן מסייג את הגמרא אלא שאין בפחות משלושה ארבעה זאת אומרת שהקטע הצר שלהם הוא לפחות שלושה טפחים ויותר כי אם הוא פחות משלושה טפחים אני כבר אומר לבוד ומחשב כאילו עד הסוף זה רחב אז אם אז אם במקום התחתון הצר אין שלושה טפחים אז באמת אני אומר זה לא נחשב רשות היחיד זה נחשב כרמלית ואסור לטלטל בו אלא בארבעה אבל אם הקטע הצר הוא פחות משלושה טפחים לבוד ומותר לטלטל כדין רשות היחיד וס אבל אבל פחות משלושה ארבעה לט לנ בה ודבר נוסף ומעלינו כנה וורבנה אם הוא ימלא את אותה קרקעית הצרה סכין את אותו מקום שהוא פחות מארבעה טפחים הוא ימלא בקנין ימלא בכל מיני דברים שבעצם ימעטו ויעשו ו את הרצפה גבוהה יותר גם כן לט לנ בה ברגע שיש שם ענפים וקנים כאילו הקרקע גבוהה יותר כאילו היא עבה יותר ואני אחשב את הקרקע רק מהמקום שכן יש בו ארבעה טפחים על ארבעה טפחים ואם משם הדפנות יהיו בגובה עשרה טפחים היא תחשב כרשות היחיד ויוכלו לטלטל בכולה בעצם מה שרב אונה אומר לנו כאן בדין הנוכחי שמחיה תלוייה לא מטרת זאת אומרת גם אם יש במחיצה 400 לא משנה לי כמה טפחים כיוון שהיא לא מגיעה עד הקרקע כי בקרקע המחיצה לא מקיפה שטח שהוא רשות היחיד אני לא מחשיב אותה כמחיצה ועל כן שואלת הגמרא מה תקיף לרב נחמן ולי מגוד אחית מחיצה בוא נאמר את הכלל הידוע שכבר השתמשנו בו מספר פעמים אפילו אתמול הזכרנו אותו גוד אחית מחיצה תמשוך ותוריד את המחיצות כפי שאמרנו בוא ניקח דוגמה אתמול אנחנו עושים מסגרת מעל הים ודרך שם אנו שואבים מים המסגרת הזו מה היא נותנת לי אני מדמיין בעיני רוחי בדמיוני כאילו מחיצות המסגרת יורדים עד למטה זו הלכה למשה מסיני שאפשר לומר את הדמיון הזה ועל ידי כאילו יש מחיצות עד הים וככה אני דולה מרשות היחיד וכולו בכל אופן אני אומר גוד אחית מחיצה גם כאן נכון שהמחיר היא מחיצה תלוייה כי היא לא מגיעה עד הרצפה זאת אומרת היא כן מגיעה אבל מבחינה הלכתית היא לא מגיעה עד הרצפה כי למטה בשטח התחתון היא לא מקיפה שטח של ארבעה טפחים שהוא רשות היחיד אבל עדיין בוא ניקח את המחיצה התלויה בהנחה כמובן שיש בגובה עשרה טפחים נמשוך אותה עד למטה מדין גוד חית מחיצתא והוא מוכיח שאומרים זאת מילו תניה רבי יוסף ורבי יהודה אומר אם אדם נעץ קנה ברשות הרבים כן קנה דקיק בוא ניקח כדוגמה קנה אדם נעץ ברשות הרבים הו בראשו טרסקל מעל ראשו הוא שם סל או משטח כלשהו שיש בו רוחב ארבעה טפחים זאת אומרת שיש בו רוחב של כביכול רשות היחיד אז יש כאן גובה עשרה ורוחב ארבעה אבל שימו לב רוב הגובה פה הוא רק קנה דקיק ונח על גביו חייב למה למה אמרינן גוד אחית מחצל שימו לב אני מחשב כאילו מכל כיוון המחיצות יורדות עד למטה ויש לי כאן גובה עשרה ברוחב ארבעה טפחים וזה הופך לרשות היחיד אם אומרים גוד אחית מחיצה מדוע שלא נאמר כאן הכנה מניים גודה אחית מחיצה אומרת הגמרא הקדושה מתקיף לרב יוסף מה אתה נותן לי הוכחה ממה שכתוב כאן שזרק ונח על גביו חייו זה רק רבי יוסי ורבי יהודה אומר זאת מה תקיף לרב יוסף ול שמיע להו לדמו יהודה אמר רב הומתו בה משום רבי חיא ותני עלי וחכמים פוטרין ואם כן אתה רואה שחכמים לא סוברים גודה אחית מחיץ להזעת המקשה על רב הונה באותם ספינות שנמצאות בנהר מיישן מדוע הוא לא אומר כי רבי יוסף יהודה שאומרים גוד חית מחיצתא פשוט הוא אומר כחכמים שלא אומרים זאת אמר להבאה בעצם השיב לרב יוסף ואת לא תסבר אתה מביא לי כאן שחכמים לא סוברים גוד אחית מחיצה האם אתה אנך סבור שאומרים גוד אחית מחיצה בוא והוכיח לך זאת ממקום נוסף והתניה עמוד ברשות הרבים גבוה סרה ורחב ארבעה עד כאן משמע באמת שיעור מצוין של רשות היחיד אבל ואין בעיקרו ארבעה שים לב באמת אם אני מסתכל מלמעלה הוא מתחיל ברוחב מצוין של ארבעה טפחים אבל כשהוא מגיע לעקרו הוא מצטמצם ויש בקצר שלו בחלק קצר יותר שאיין בו ארבעה טפחים יש בו לפחות שלושה זאת אומרת רשי מסביר חלקם מהראשונים חלוקים עליו אבל לפחות כך רשי מסביר שבחלק התחתון שהוא צר יותר יש לפחות שלושה טפחים כי אם יש פחות משלושה טפחים אני אומר לבוד וכאילו כל העמוד ברוחב מצויין של רשות היחיד אז בחלק הצר איפה שזה מצטמצם יש לפחות שלושה טפחים גובה שבהם אין ארבעה על ארבעה אין בהם שיעור רשות היחיד שימו לב אז הוא רק מתחיל בצורה טובה אבל מסתיים צורה פחות טובה אין שם רשות היחיד ואדם זורק ונח על גביו חייב אל מה אמרינן גוד אחית מחיצה אחנ מגוד אחית מחיצה אם כן אתה רואה עוד ברייתא ששם אין מחלוקת היא ברייתא סתמית ושם כתוב שאומרים גודה אחית מחיצה אומרת הגמרא ממש לא מי דריה אתם לגבי הקנה הדקיק הזה שאמרנו מקודם הקנה הדק שעליו אני מניח אתה יודע מדוע חכמים חולקים אתם אבלי מחיצה שהקדים בוקעים בה מחיצה שקדים בוקעים בה זאת אומרת מחיצה שאמנם יכול לדמיין שהיא תלוייה אבל תכלס גדי כל בעל חי אחר יכול לעבור שמה איפה שאתה מדמיין שיש מחיצה ברור שכן כזאת מחיצה אני לא יכול לדמיין אפילו אין מושג של דמיון אם המציאות דוקרת המציאות מראה לנו שגדי בוקעים בה אבל אחה לעניין אותו עמוד כאן בבריתה הסתמית הזו שאף אחד לא חולק שהוא מתחיל בצורה טובה ואיכותית ולקראת יקרו הוא מצטמצם אבילי מחיצה שאין הגדיים בוקעים בה בכזה מקום בכזה דבר הגדיים לא בוקעים כיוון שלא נוח להם לעבור ש שמה כעמוד רובו רחב ורק ממש לקראת הקטע התחתון הוא מצטמצם לא נוח להם לעבור שם ועל כן את זה אני כן מחשיב ואומר גודה אחית מחיצה אם כן אומר הבי יש לי ראייה נפלאה שאומרים גוד אחית מחיצה ורק במקום כזה שפשוט אתה לא יכול לאומר זאת כיוון שהקדים בוקעים בה רק שמה אני לא אומר זאת אמר לי רבח בריד רוחה לרב השי אם כך הרי אתה רוצה להוכיח לי לגבי אותה הספינה שנמצאת בנהר מישה נכון לגבי ספינה נמי הי ק בקיעת דגים איך תדמיין את לחיצה התלויה הזו כאילו היא ממשיכה עד למטה ועל ידי כך תחשיב את הספינה כיישות היחיד הרי בתכלס לא גדיים בוקין בה כי אין גדיים בים אבל דגים בוקים בהם תמשיך אותה עד קרקעית הספינה יש דגים שעוברים בין לבין באותו מקום שאתה רוצה להרחיב כביכול לדמיין שיש מחיצה אמר לי בקיעת דגים לא ישמ בקיעה אומר רשי כיוון שהם אינם נראין הרעיון הוא מה שאני רואה בעין כי הלכה למשה מסיני שאפשר לעשות את א את אותו דמיון מודרך ולדמיין שיש כאן מחיצה רק אם מציאות כפי שאמרנו דוקרת אתה רואה דעים בוקים זה לא בסדר אבל כאן שאתה לא רואה את זה הדגים לא נראים זה כן נקרא מחיצה על אף שהדגים בוקעים ומנה תם רבו והוכיח לך מנען אני יודע שבקת דגים לא שמי בקיעה דבא מנירב תב למרב מחיצה תלוייה מהו שתתיר בחורבה אם יש לי לדוגמה חורבה שבעצם נפרד הכותל בחלקו התחתון ונשאר רק חלקו העליון יש שם עשרה טפחים האם אני מחשיב את המחיצה התלויה הזו שתתיר או לא ואמר לי הוא ענה לו ואמר אין מחיצת תלויה מתרת אלא במים דווקא במים מביא רשי שתי דוגמאות אם יש דוגמה אחת אם יש לחצר שתי חצרות בור מים משותף מחיצה תלוייה לא בתוך הבור אלא מעל הבור תתיר את השימוש בו כל אחד בצד שלו לבני אותה חצר וגם כן אם יש בן אדם גר בונציה או באיזשהו מקום ממש על שפת הים הוא פותח את החלון ורואה את גלי הים מתנפצים למרגלותיו הוא יכול להוציא אומרת הגמרה יש לו תקנה לא כמו אתמול שראיינו רק מסגרת להוציא מהספינה פה צריך יותר מזה הוא מוציא מסגרת אם מחיצות מתחתי עשרה טפחים עלף שהם לא מגיעים עד המים ואז הוא יכול לדלות אל תוך ביתו על שמה אנחנו גם כן משתמשים בהיתר של מחיצה תלוייה וזה מה שהוא אומר לו שבמים מותר קלו שהכילו חכמים במים ששם אומרים גודה אחית מחיצתא מדוע המי היק בקיעת דגים לפחות במקרה עזוב את המקרה השני שרשי מביא עם הבור בין החצרות אבל במקרה של בן אדם שגר על הים הרי יש בקיעת דגים מדוע אתה מציר למ לומר גוד אחית מחיצה אלא באמת שמ מינה בקיעת דגים לא שמי בקיעה היא לא מעכבת ועל כן גם כאן אומרים גוד אחית כפי שראינו בבריטה אז תמיד ומה שראינו לא לגבי קנה דג שלא אומרים כיוון שיש שם בקיעת גדים כיוון שהקדים עוברים מתחת אותה מחיצה וספינות האלו של מישן עדיין חשבו רשות היחיד כי נומר שמיצה תלוייה מטרת ובקיעת דגים לא שמי בקיעה בהצלחה רבה ולהתראות [מוזיקה] מחר ‏h
לצפיה בתכנים נוספים: