העמוד היומי מסכת שבת דף צו עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף צו עמוד א

[מוזיקה] דף צו עמוד א היום אנחנו נראה דבר מפתיע נראה את מיכל בת קושי מיכל אשתו של דוד המלך בתו של שאול המלך שהייתה מנח התפילין לכאורה מצווה גברית מובעקת מצווה ששייכת לגברים מכך שהניחה התפילין הגמרא תנסה ללמוד שאולי תפילין זה לא מצוות עשה שהזמן גרמה שנשים פטורות אלא זה מצוות עשה שלא הזמן גרמה זה מה שהגמרא תנסה להוכיח זאת אומרת אנחנו נראה בגמרא שהניחה תפילין ולא מיחו בחכמים ומכאן הגמרא לומדת איזשהו דבר תוספות מוסיף ומביא מפסיקתא ששם כתוב במפורש שמיכל בת קושי מיכו בחמים וכאן אנחנו רואים בעצם יסוד מדהים הגמרא מבינה שאם לא מיכו הייתה סיבה טובה אי אפשר לומר שסתם פתאום היא התלהבה חטבה איזה ברן איזהשהו התלהבות ואמרה וואו אני רוצה להניח תפילין וזה עבר חלק אצל חכמים אין כזה דבר ולכאורה למה לא מה יכול להיות יותר טוב מזה מזה שבן אדם או אישה במקרה שלנו חטף אותו איזה רוח התלהבות והוא עושה מצווה לכאורה זה נפלא אבל כאן מגיע ומלמד אותנו יסוד גדול לעבודת השם חייב להיות ברור חייב להיות מוגדר המגדריות ההגדרה המקום של כל אחד ואחד זאת אומרת לא ייתכן שאישה תבוא ותתלהב ותעשה מצווה שלא שייכת אליה מה זה קשור אלינו אנחנו לא מכירים ככל הנראה נשים שפתאום בא להם להניח תפילין וכדומה אבל זה תופס אותנו בכל מיני מקומות מות אחרים שפתאום אנחנו מסתכלים על האחר ואומרים וואו תראה איך הוא יצליח אני גם רוצה אפילו בעבודת השם תראה אני רוצה להיות כמוהו אני רוצה להסתגף כמוהו אני רוצה ללמוד שעות רצופות כמוהו אני רוצה להיות ביראת שמיים של ההוא כל דבר כזה הוא פסול לעולם אל תפזול על האחר בין בענייני העולם הזה ובין בענייני דשמיא תמיד תחשוב לעצמך תהיה במבט מפוכח במבט ריאלי במבט מפוקס מה עכשיו הכי מתאים לי אני להתקדם בעבודת השם תמיד להתקדם בעולם הזה זה גם אפשר אבל תמיד תחשוב ותחשב מה מתאים לי עצמי ולא מה מתאים לאחרים לעולם אל תפזור לצדדים זה מה שאני לוקח כאן ממיכל בת קושי או מנשים אחרות שעשו מעשים של גברים ובאמת הגמרא לומדת מזה כל מיני דברים יש לזה השלכות כי לא ייתכן שהם עשו את זה סתם אם הם עשו את זה היה סיבה מספיק טובה אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף צו עמוד א במילה הראשונה של העמוד והיא באתימה על מה מדובר כאן ראינו ראינו אתמול ממש בתחילת הפרק של המוצא תפילין הפרק האחרון של מסכת עירובין ראינו מחלוקת בין תנקמה לרבן גמליאל מה קורה אדם שמוצא תפילין בחוץ אדם הולך ומוצא תפילין ברחוב בעצם בשדה האם מותר לטלטל אותם להכניס אותם לחצר למקום המשתמר או אסור לו אמרת נקמה מכניסן זוג זוג זאת אומרת הוא יכול ללבוש אותם כדרך הנחתן בחול אחד בראש אחד בזרוע וכך להכניס אותם ואילו הבן גמליאל אומר שניים שניים שניים בראש שניים בזרוע וכך יכניס אותם אז אז התחלנו אתמול ושאלנו מה סלע המחלוקת ביניהם במייק מפלגה הבאנו אתמול שתי רעיונות או שהם חולקים האם באמת התרתי פה נתתי הצלה מיוחדת זה לפי רבן גמליאל או לפי תנקמה לאחר מכן דיברנו האם שבת זמן תפילין או לא ופה ואימהאפשרות השלישית להסביר את המחלוקת בין רבי מאיר שאומר דווקא אחד ואחד לרבן גמליאל שאומר שניים ושניים והיא בעתמה אומרת הגמרא דכולעל מלצת לו בי כוונה אתמול ראינו בעצם מחלוק אחד האפשרויות להמין את המחלוקת היה אם לצאת ידי חובת מצווה צריך כוונה או לא אומרת מה לו לפי ההסבר שאנחנו מביאים היום לפי כולם לצאת לא בה היא כוונה אדם שמניח תפילין ביום יום גם אם ליבו בא למו הוא חושב על כל מה שמסביב ורק לא על הנחת תפילין יצא ידי חובה ואחה לעבור משום בל תוסיף כמפלגה הרי יש בעיה להניח תפילין נוספות כשאתה מניח תפילין נוספות אתה עובר על בעל תוסיף יש עניין כמו שאסור לגרע מהמצווה אסור גם להוסיף עליו ולכן בעיקרון כשאתה מניח שני תפילין יש כאן בעיה של בעל תוסיף וכאן השאלה אם אני לא מכוון אם אני לא מכוון האם אני עובר על בעל תוסיף או לא תנקמה אומר כמו שלעניין לצאת ידי חובה אתה יוצא גם אם אתה לא מכוון אותו דבר גם יש בעיה אם תניח שני תפילין גם אם לא תכוון לצאת ידי חובה אוטומטי זה כביכול אתה מתכוון ואתה עובר על בעל תוסיף ולכן אסור לך בשבת להניח תפילין נוספות רק אחד וזה שיטת הנקמה ואילו רבן גמליאל אומר מה פתאום אם אתה לא מכוון למצווה אתה לא יוצא ידי חובה אותו דבר בדיוק אם אתה לא מכוון למצווה אתה לא עובר על בעל תוסיף ולכן תשים שניים בראש שניים בזרוע וכך כך תיכנס למה לא יותר ראינו אתמול כי בסופו של דבר זה אמור להיות בסוג של איזהשהוא דרך הנחה ויש מקום בראש לשני תפילין ומקום בזוה לשני תפילין ולכן דווקא בצורה כזו ובואו נקרא בתוכו דתנקמה סבר לעבור משום בל תוסיף לא באי כוונה ואלו רבן גמליאל סבר לעבור משום בל תוסיף באי כוונה וכל עוד לא מכוון אתה לא עובר ולכן מותר שניים בראש ושניים בזוהר והיא בהתאם האפשרות נוספת וכמדומני אחרונה להסביר את המחלוקת בין רבן גמליאל לתנקמה והי בתסבירן דשבת זמן תפילין דכולע עלמה לא לעבור בה היא כוונה ולא לצאת בה היא כוונה זאת אומרת אם היינו באמת אומרים כמו קודם שלפי כולם שבת זה זמן תבילין ברור שמיד גם הייתי יוצא ידי חובתי וגם עובר ובכזה מקרה לא יתכן וגם עובר על בעל תוסיף ובכזה מקרה לא ייתכן שרבן גמליאל היה בא ואומר שמותר שניים כי ברגע שבת זה זמן של הנחת תפילין מיד כשאתה שם על עצמך תפילין גם לעניין לצאת ידי חובה וגם לעניין בעל תוסיף אתה עובר באותו רגע ואם כך חייב להיות שפה כולם סוברים ששבת לו זמן תפילין ואח בלעבור שלא בזמנו כמפלגה השאלה אם לגבי לעבור על בעל תוסיף עוברים כשעכשיו זה לא זמן תפילין או לא תנקמה יאמר שלא בזמנו גם כן אפילו בלי כוונה זה מצווה ואוטומטי אם זה מצווה גם התוספת נחשבת למצווה וזה בעל תוסיף ולכן הוא אומר רק אחד ולא יותר ואילו רבן גמליאל זה אומר שלא בזמנו איך אומר רש"י אין לזה איזה רמז מצווה זה בכלל לא קשור למצווה זה תכשיט זה אני לא זה לא קשור בגרם למצווה אם זה לא קשור למצווה גם אם אני אשים שניים אין פה שום תוספת מצווה זאת אומרת כך כשיש מצווה יש תוספת תנקמה אומר גם כשזה לאב זמן מצווה גם כששבת זה לאב זמן תפילין עצם ההנחה מצווה אם זה מצווה יש גם תוספת לכן רק אחד רבן גמליאל אומר אם זה לא זמן תפילין ההנחה עצמה היא לא מצווה אם היא לא מצווה גם מה שאתה שם יותר זה לא נקרא התוספת ולכן הוא מתיר שואלת הגמרא רגע בוא נראה את זה בתוכו ואחה בלעבור שלא בזמנו כמיפלגה תנקה מסבר לא באי כוונה ולכן הוא עובר על בל תוסיף באוטומט ורבן גמליאל סבר לעבור שלא בזמנו בא היא כוונה זאת אומרת אם זה בזמנו ברור שאתה עובר אוטומט גם על בעל תוסיף אבל אם זה בז אם זה שלא בזמנו זה לא זמן תפילין וכך הם נחלקו שואלת הגמרא רגע היא אחי לרבי מאיר זוג אחד נמילו שואלת הגמרא שאלה נפלאה אם אתה אומר לי ששבת זה לו זמן תפילין וברגע שאתה מניח תפילין אתה מיד גם מקיים את המצווה וגם עובר על בעל תוסיף לפי רבן ג לפי רבי מא לפי תנקמה אם כך רגע רגע רגע גם עצם הנחת זוג אחד כבר אתה עובר על בעל תוסיף למה כי מהתורה מניחים שישה ימים בשבוע תפילין ואתה מגיע ומוסיף יום אחד על הנחת תפילין עזוב את זה שאתה מניח אחד או שתי זוגות שזה מה שדיברנו עד עכשיו לא ברגע שאתה אומר ששבת זה לו זמן תפילין וכשאתה מניח זה מצווה וכשאתה וכשאתה אתה מניח זה גם באוטומט אתה עובר על בעל תוסיף אם כך עצם הנחת התפילין גם אם הם רק זוג אחד זה יום שלא מניחים בו תפילין שבת לו זמן תפילין ואם כך עברת על בל תוסיף הוספת יום אחד להנחת תפילין שאלה נפלאה היא אחי לרבי מאיר זוג אחד נמיל לא ועוד שאלה נוספת אם תאמר לי שבאמת יום שלא מחויבים בו בכל אופן יכול לגרום לבעל תוסיף שוב אני חוזר אם אתה אומר שיום שלא מחוייבים בו ואתה עושה את המצווה יכול לגרום חום לעבור על בעל תוסיף אם כך הישן בשמיני בסוכה הילכה אדם שישן ביום השמיני בעצם בשמיני הצרת נגמר כבר סוכות ביום השמיני הוא ישן בסוכה הוא ילכה ואומר רש"י לא יתכן ענן מיטב יתבינן בשמיני ספק שביעי לכתחילה הרי בחוץ לארץ בפרט בזמנם בזמן הגמרא כשהיו מקדשים לפי הירח והכל ולא היו יודעים בדיוק אתור החודש לא היו יודעים אם היה שני ימים ראש חודש או אחד היו עושים שני ימים ימים טובים של גלויות שעד היום אנחנו אנחנו נוהגים את זה באמת כמנהג אבל פעם היו עושים את זה באמת לא היו יודעים מתי זה היום האמיתי שקבו את ראש חודש ומתי זה החגים ולכן הם מספק ישבו בסוכה ביום השמיני כי אולי זה באמת סוכות אז האם תאמר לי שאדם שיש יושב בשמיני בסוכה לכה לא יתכן אמנם רש"י אומר שאנחנו עושים תנאי שאנחנו אומרים שאם זה שמיני אז לא מכוונים למצוות סוכה אבל בכל אופן האם אדם שיושב בארץ ישראל בלי לכוון למצוות סוכה יושב בסוכה בשמיני כשהוא יודע ברור שזה לא החג האם הוא ילכה ברור שלא אלא אומרת הגמרא נכון האפשרות האחרונה להעמיד את המחלוקת לא נכונה כי אין מצב בעולם שאם זה לא זמנו אני אעבור על בעל תוסיף אלא מחברת כדי שנינן מעיקרה אלא אומר רש"י בוא נלך לראשון למה שהבאנו בהתחלה האם שבת זמן תפילין או לא זמן תפילין כמו שראינו בעצם אתמול שתנקמה סובר ששבת זמן תפילין ובכלל לא התירו להציל את התפילין מביזיון סך הכל מה שאמרו תניח תפילין כמו ביום רגיל ותכניס אותם ואילו רבן גמליאל אומר התירו בעצם להציל אותם מביזיון שבת זה לו זמן תפילין ומה שאתה לובש זה תכשיט ואם זה תכשיט אין שום בעיה שתשים על עצמך אחד נוסף ברגע שזה מצווה יש בעיה כיבל תוסיף וכולו אבל ברגע שזה תכשיט אין שום בעיה ולכן מחברת מכוח שני השאלות הללו אנחנו חוזרים באמת לראשוני ואומרים מחברת כדי שנינן מעיקרה או יש מפרשים שאומרים לאבו דווקא לראשוני אפשר ללכת לאופציה הראשונה השנייה או השלישית רק הרביעית היא זו שנדחת נכנסת הגמרא לעומק ומבררת רגע אתה אומר שהמשנה שלנו סתמה של המשנה תנא קמה הוא סובר ששבת זמן תפילין שואלת הגמרא מי זה התנא הזה ומה שם אתלי שבת זמן תפילין מי זה התנא שאומר שבשבת מניחים תפילין רבי עקיבא אומרת הגמרא זה רבי עקיבא דתניה כתוב לגבי תפילין בפרשת בו ושמרת את החוקה הזאת למועדהם מימים ימימה דורשת הגמרא מימים ימים ולא לילות דווקא בימים ואילו בלילה פטורים מלהניח תפילין מימים מכך שכתוב מימים בעצם מגיע לומר לי חלק מהימים ולא כולם מימים ולא כל ימים לומר לי פרט לשבתות וימים טובים שבהם פטורים הנחת תפילין שימו לב דברי רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי הוא זה שסובר ששבת ולילה לו זמן תפילין אבל רבי עקיבא אומר מה פתאום הפסוק הזה של ושמרת את החוקה הזו כלל לא נאמר על תפילין רבי עקיבא אומר לא נאמר החוקה הזו אלא לעניין פסח בלבד למעלה בעצם הפסוקים הקודמים מדברים על פסח אומר רבי עקיבא ושמרת את החוקה הזאת למועדהם מימים ימימה לא הולך על תפילין הולך על פסח להגיד שתעביר את המסורת את הדקדוקים את המצוות את החוקים תעביר אותם משנה לשנה שהמסורת תעבור זה בכלל לא הולך על תפילין ואם כך הוא הוא לא דורש מימים ימים לא לילות ולא שבתות זה הולך בכלל על פסח וכנראה רבי עקיבא הוא זה אין לו מאיפה למעט את שבת מתפילין הוא זה שאומר ששבת זה זמן תפילין שואלת הגמרא רגע ואלה עד אתנן הפסח והמילה מצווה עשה פסח והמילה אדם שלא עשה אותם הוא נאנש כרת שימו לב זה חמור מאוד אבל זה מצוות עשה מצווה מה זה מצוות עשה בעצם חובה עליך להקריב קורבן פסח חובה עליך למול את בנך זה נקרא מצוות עשה מצוות את לא תעשה את זה אומר אוי ואבוי אם לא תעשה כך וכך זאת אומרת או אסרו לך לעשות כך וכך זה נקרא מצוות לא תעשה החילוק ביניהם הוא משמעותי מאוד מצוות לא תעשה שאדם עבר עליה במזיד יש כרת אז אם הוא עבר עליה בשוגג הוא מביא קורבן חטאת אבל מצוות עשה שבן אדם ביטל ולא עשה לדוגמה קורבן פסח כמו שכתוב פה שהוא מצוות עשה להקריב פסח נכון שאם אדם לא יעשה זה חמור מאוד כרת אבל במידה והוא לא יעשה אותה בשגגה הוא לא יביא על זה קורבן חטאת קורבן חטאת מביאים רק אם זה מצוות לא תעשה שהוא עובר בשגגה ולא אם זה מצוות עשה אז אז אנחנו מוצאים משנה שכתוב בה הפסח והמילה מצוות עשה למה דלא כרבי עקיבא האם המשנה הזו היא לא כמו רבי עקיבא ולמה די רבי עקיבא כיוון דמוקילה בפסח כיוון שהוא מעמיד את הפסוק של ושמע אותה את החוקה הזו בקורבן פסח הרי אז אם כך לבנה נמיקה גם בקורבן פסח יש לו איפה יש שלו המילה ושמרת המילה ושמרת הופכת לליו ואם כך לפי שיטת רבי עקיבא לא ייתכן שהפסח הוא בעשה מה פתאום פסח הוא בלא תעשה כ לא נמיקה כד רבי אבין אמר רבי אליי דמר רבי אבין אמר רבי אליי כל מקום שנאמר את הלשון ישמר או את הלשון פן או את הלשון על אינו אלא בלא תעשה זאת אומרת כך רשי מביא מספר דוגמאות ישמר לך פן תכרות ברית ישמר לך פן תנקש ישמר בנגע הצרת כל הדברים הללו הישמר זה מגיע לומר לך שזה הופך לליו ואם כך גם הלשון פה ושמרת את החוקה הזו למועדהם מימים ימים מגיע לומר לך יש כאן לו גם שאוי ואבוי אם לא תעשה אתה עובר זה בעצם מעבר לכך שיש מצווה לעשות יש לך לו מיוחד שהוא בעצם לא תעשה ואומר ישמר לך תיזהר אם לא תעשה כך שזה הופך בעצם ללו ברגע שיש לו אז המשנה לא נכונה שכתוב בפסח והמילה מצוות עשה ויש גם השלכה הלכתית שבמידה ויבור על כך בשוגג יביא קורבן חטאת האם המשנה הזו באמת לא מסתדרת עם רבי עקיבא אומרת הגמרא מה פתאום אפילו תאמ רבי עקיבא רבי עקיבא יכול לומר לך ישמר דלו לו ישמר דעשה אסה אני סו המשנה ממש נהדרת אבל אני אומר כשכתוב ישמר במקום שלו לדוגמה ישמר לך לא לעשות כך וכך אז אני אומר זה באמת נקרא לא תעשה אבל ישמר דעשה ישמר שמופיע במצוות עשה לדוגמה שמופיע במצוות פסח אז הישמר הזה אני אומר מה פתאום הוא ממשיך להיות עשה הוא מחזק אולי את העשה אבל הוא לא הופך אותו ללא תעשה אז עדיין רבי עקיבא יכול א' להסתדר מצוין עם כך שהפסוק הולך על פסח ועדיין הפסח הוא מצוות עשה בלבד וככל הנראה רבי עקיבא הוא זה שסובר ששבת זה זמן תפילין כי אין לו את הפסוק למעד את שבת מתפילין שואלת הגמרא רגע יש מקור נוסף דיברנו עליו אתמול וסבר רבי עקיבא שבת זמן תפילין הוא והתעניה רבי עקיבא רבי עקיבא בכבודו ובעצמו אומר יכול יניח אדם תפילין בשבתות וימים טובים תלמוד לומר והיה לך לאות על ידך לאות לסימן מי שצריכין אות יצאו אלו יצאו החגים והשבתות שאין גופן אות יום חול כשאדם עסוק בכל ענייני החומר זה צריך סימן מיוחד להגיד אני של הקדוש ברוך הוא אבל בימים טובים ושבת שהתנך או שכתוב בהם במפורש כתוב בהם כי אותי ביני וביניכם ברגע שהם אות בעצמם לא צריך להניח תפילין אם ככה אנחנו רואים ממפורש שרבי עקיבא סובר ששבת זה לא זמן תפילין איך אתה יכול לומר לי שהתנה של המשנה זה רבי עקיבא אלא אומרת הגמרא אלא הייתהו דתניה הנאור בלילה אדם שר בלילה רצה חולץ רצה מניח דברי רבי נתן בעצם הוא אומר כך לילה זה זמן תפילין חכמים גזרו שלא יניח תפילין ולמה כדי שלא יפיח בהם אבל אם הוא ער הוא לא הוא לא רדום כרגע הוא ער אין חשש שיפיח הוא עירני והכל בסדר אז יכול להניח תפילין כך אומר רבי נתן יונתן הקיטוני אומר אין מניחין תפילין בלילה לוקחת הגמרא את שיטת הנקמה שכן אפשר להניח תפילין בלילה ומדייקת מדלילה לתנמה זמן תפילין שבת נזמן תפילין בעצם הגמרא מנסה להשוות ולומר נכון אני לא מוצא תנא שאומר ששבת זה זמן תפילין אבל אם תנקמה אומר שלילה זה זמן תפילין בוא נשווה ונאמר שאם הוא חולק בעצם על המיינסטרים כביכול על מה שאנחנו יודעים מהפסוק מימים ימים מה שאמרנו ימים ולא לילות וימים ולא שבתות וימים טובים אם הוא חולק על אחד מהם כנראה הוא חולק גם על השני והוא זה שסובר ששבת זה זמן תפילין אומרת הגמרא ממש לא מה פתאום דיל מסביר אלי לילה זמן תפילין שבת לו זמן תפילין לדוגמה דשמינ לרבי עקיבא דמר לילה זמן תפילין שבת לזמן תפילין לא חייב להיות שזה חופף לא חייב להיות שזה הדוק שזה קשור יחדיו ייתכן שלילה באמת זה זמן תפילין למה כי הוא לא לומד מהפסוק ימים ימים הוא לומד את זה לפסח או כל דבר אחר ועדיין שבת זה לו זמן תפילין כמו שרבי עקיבא עצמו הוא לא לומד את הלימוד מ ושמרת את החוקה הזו למועדהם ימים ימים הנכון אבל עדיין יש לו והיה לך על ידך להות מי שצריך אות יצאו שבתות וימים טובים שאינם צריכים אות אז רבי עקיבא עצמו אנחנו רואים שיש הפרדה בין לילה לשבת יתכן גם כאן שתנקמה שאומר שבלילה אפשר להניח תפילין עדיין הוא ישמור ששבת זה לאב זמן תפילין אלא אומרת הגמרא מחפשת הגמרא ומנסה לומר אלא הייתהו דתניה מיכל בת קושי הייתה מנח התפילין אמרנו שמיכל בת קושי קושי זה בעצם שאול המלך שהוא היה מושלם במעשיו כמו קושי שכולו שחרר ומלא בשחרוריותו אותו אותו דבר שאול המלך היה מושלם במעשיו הטובים כך כתוב בגמרא אז מיכל בת קושי שהייתה בתו של שאול ואשתו של דוד הייתה מנחת התפילין ולא מיחו בחכמים ואותו דבר אשתו של יונה הייתה עולה לרגל ולא מחו בחמים מדייקת הגמרא מד לא מחו בחמים איך יתכן שחכמים לא מכו בה אל מקס אברה מצוות עשה שלא הזמן גרמה היא הרי אנחנו כבר יודעים שאישה לא מחוייבת במצוות עשה שהזמן גרמה מה שתלוי בזמן אישה לא חייבת יש מצוות שלא תלו בזמן ויש כאלה שכן לדוגמה מצווה תפילין מנסה לומר הגמרא ככל הנראה מה שאנחנו רואים פה היא לא תלויה בזמן למה כי אתה רואה שאישה שעשתה זאת לא מיכו בה אם זה היה כן תלוי בזמן היינו מוכים בה בעצם מה זה אומר שתפילין תלויים בזמן או לא פשוט מאוד אם אתה אומר לי שתפילין לילה לו זמן תפילין ושבת לו זמן תפילין אז תפילין זה מצווה תלויה בזמן ונשים אמורות להיות פטורות ואם אישה תעשה חובה אבל ככל הנראה התנא הזה סוב סובר כמו שאנחנו רואים עם מיכל בת קושי בעצם התנא הזה סובר אותם חכמים שלא מחו בהם סוברים שלילה זמן תפילין בשבת זמן תפילין ולכן זה מצוות עשה שלא הזמן גרמה ולכן לא מחוב בה וזה זה בעצם אותו תנא שסובר ששבת זמן תפילין אומרת הגמרא מנין ודין מה סבר לה כרבי יוסי דאמר נשים סומכות רשות יתכן בעצם אתה מנסה להגיד לי מזה שהיא עשתה את זה לא ייתכן שזה מצוות עשה שהזמן גרמה ועדיין נשים לא חייבות בה אבל מותר להם לעשות את זה ולהכין לו מחובה בעצם אומר נשים סומכות רשות לסמוך על הקורבן כתוב במפורש שרשי מביא ושמח ידו כתוב על בני ישראל דבר בני ישראל לאמור אדם כי יקריב ושמח ידו דווקא בני ישראל סומכים ולא בנות ישראל סומכות ורבי יוסי אומר תשמע נכון שכתוב דווקא בני ישראל אבל זה לחובה מותר לנשים לסמוך אז עדיין ייתכן שתפילין זה מצוות עשה שהזמן גרמה ושבת לו זמן תפילין ובכל אופן לא מיכו בה כי מותר להניח תפילין דילו תמאחם מוכיחה הגמרא אשתו של יונה הייתה עולה לרגל ולא מחו בהיקה למן דאמר רגל איוב מצוות עשה שהזמן גרמהו הרי להעלות לרגל ברור שזה שהזמן גרמה שלוש פעמים בשנה ר כל זכורך ברור שזה הזמן גרמה אז אתה לא יכול להביא לי מכאן הוכחה כמו שניסית להביא לי לגבי תפילין שבעצם ברגע שלא מיכו ככל הנראה זה מצוות עשה שלא הזמן גרמה מה פתאום לעלות לרגל ברור שזה הזמן גרמה ובכל אופן לא מיחו אלא למה כסבה רשות כמו רבי יוסי נכון שהיא לא חייבת אבל מותר הכנה מרשות וגם כאן אנחנו נאמר לגבי תפילין ייתכן שזה מצוות א שהזמן גרמה כמו שאמרנו ששבת זה לא זמן תפילין ועדיין לא מחובה כי זה רשות כמו שאומר רבי יוסי היא לא מחוייבת אבל מותר לה וכאן אנחנו אוחזים ומחר בעזרת השם נמשיך לחפש מי זה אותו תנה בואו נסכם מה ראינו היום דבר ראשון תירוץ נוסף שנשאר אפשרות נוספת להסביר את המחלוקת בין רבן גמליאל לתנקמה שמה שלצאת ידי חובת תפילין לא באי כוונה כאילו וברור שמה ששבת זה זמן תפילין ולצאת לא צריך כוונה השאלה לגבי בעל תוסיף ואפשרות אחרונה לכול בשבת לו זמן תפילין והשאלה האם אני עובר באוטומט ועובר גם על בל תוסיף או לא את זה דכינו כי אמרנו לא יתכן כי אם כך לרבי מאיר גם על אחד אתה כבר תעבור וגם הבאנו דוגמה מיום שמיני של סוכות שגם כן אם תאמר לי שאדם שיושב בסוכה יעבור על בעל תוסיף לא הגיוני ולכן חזרנו למה שענינו מעיקרה מי זה התנה של שבת זמן תפילין ניסינו לומר רבי רבי עקיבא למה כי רבי בעצם יש לנו את רבי יוסי הגלילי שאומר במפורש מימים ימימה הולך על תפילין וזה מגיע לומר לנו ימים ולא לילות מי ימים להגיד לנו יש ימים שפטורים שזה שבתות וימים טובים א רבי עקיבא אומר שזה הולך על פסח הוא עדיין לא מסתבך עם מה שכתוב שפסח זה מצוות עשה כי נכון שישמר פן ועל זה בעיקרון לא תעשה אבל תלוי איפה הם כתובים ובישמר של עשה זה נשאר בעצם על מצוות עשה ולא הופך למצוות לא תעשה ורבי עקיבא לאחר מכן ראינו שעדיין הוא סובר ששבת זה לו זמן תפילין והוא לומד את זה ממקום אחר והיה לך לאות יצאו אלו שהם צריכים אות כמו שראינו כי אות היא ביני וביניכם ניסינו לומר שזה רבי נתן שאומר שניתן להניח תפילין בלילה ואמרנו לא ייתכן שבלילה זמן תפילין ושבת לא כמו שרואים אצל רבי עקיבא אלא ניסים לומר שזה אולי אתנ שאומר שמיכל בת קושי הניחה תפילין ולא מיחו בחמים כנראה כי הם סברו שזה מצוות עצא שלא הזמן גרמה כי גם בשבת חייבים אבל אמרה הגמרא מה פתאום כמו שרואים לגבי עלייה לרגל שבהו זה הזמן גרמה ולא מיחו למה כנראה בגלל רבי יוסי שאומר שאנשים סומכות רשות לא חייבות אבל מותר להם אותו דבר לגבי תפילין זה הזמן גרמה ועדיין מותר להם הם לא חייבות אבל מותר להם בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: