העמוד היומי מסכת שבת דף צה עמוד א
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת שבת דף צה עמוד א
[מוזיקה] דף צדיק עמוד א' טוב אני באמת משאר שאם אני אומר שאני מתרגש בסיום של הפרק התשיעי זה שמע כל שעתי מדי בסדר מתרגש נחמד אבל מה לעשות שכמו שאתם מכירים אותי זה האמת לאמיתה אני פשוט מתרגש בשביל עצמי בשבילכם בשביל כולנו בשביל כל השותפים למשפחה הנפלאה הזאת של העמוד היומי אנחנו בסיעתא דשמיא מגיעים לסיום פרק תשיעי ועוד אותו סיום מסכת עירובין כולה והדבר הזה הוא פשוט ניצחון אדיר ניצחון אדיר על כל מי שחשב אחרת ניצחון אדיר על היצר הרע ניצחון אדיר על כל האלה שריפו את ידינו וניצחון אדיר על מה שמסתתר לנו בתוך הלב ושואג מדי פעם אתה לא יכול אז הנה אני כן יכול ועכשיו אני רוצה מוסר השכל נפלא מדף צי ובואו נתקדם מחכה לנו באמת דף נפלא שימו לב עד כמה משקל יש למחשבה של אדם למה שהוא עושה אנחנו היום נדבר לדוגמה אדם שילך ויעשה סוכה או יעשה אחסדרה לא או יקח אחסדרה בעצם שהיא רק מקורה ואין בה מחיצות ואנחנו נדבר על פי תקרה כמו שדיברנו אתמול האם הוא ירד ויסתום או לא אז היום אנחנו נראה חילוק מאוד מאוד דק לשם מה נעשו אותם נסרים של הקירוי זאת אומרת אותו מסגרת שמתוחה בין העמודים של האחסדר מצד לצד שעליהם מניחים את הקורות לשם היא נעשתה אנחנו נחלק בעצם בין לעניין שבת שהאכסדרה נעשתה בשביל לשאולות אחתיה ולכן יש מצב שנאמר פתיקה יורד וסותם לבין מצוות סוכה שברור שהאחסדר לא נעשתה בשביל סוכה ולכן אולי אנחנו נראה את זה בגמרא אולי לא נאמר פתיקה יורד וסותם ושימו לב עד כמה משפיעה מחשבתו של אותו אחד שלך תדע מי הוא בכלל שבנה את האח סדרה הוא התכוון לבנות את זה בשביל מה שמתחת והוא לא התכוון לבנות את זה לשם סוכה ולכן יהיה לזה השלכה הלכתית השפעה ישירה על העניין הזה של פיטיקה הורד וסוותן לגבי שבת נומר ולגבי סוכה אולי לא נאמר הדבר הזה הוא בעצם דוגמה אנחנו נדבר על זה כדוגמה אבל בסופו של דבר שימו לב כמה ערך יש למחשבתו של אותו אחד שסך הכל בנה את האח סדרה אבל תעשו רק הקבלה עד כמה ערך יש לכל מעשה שאנחנו עושים אם אנחנו נקדיש לו גם מחשבה כי יש תפילה ויש תפילה ויש מצווה ויש מצווה ואם אנחנו עושים אותה כי כך עשינו אתמול וכך נעשה מחר אמנם ו על מצוות התפילה עשינו נינו עלולב עשינו את זה כמו כל הבית כנסת ו קיבלנו כל מצווה אחרת גם כן אבל אם נעשה אותה עם טיפה יותר מחשבה עם קצת שכל למה אני עושה אותה בשביל הקדוש ברוך הוא ככה הוא ציווה להתחבר להידבק להגיע להשפעות איזה טעם איזה עוצמה אחרת יש לזה איך אנחנו יכולים להגיע אפילו עם הלימוד היומי שלנו אנחנו יכולים ללמוד כי תשמע אין מה לעשות כל אחד צריך שלא יעבור עליו יום בלי תורה והכל וזה נפלא וזה נכון וזה ערך אדיר ונקבל על זה שכר כביר אבל אם נשקיע עוד גרם אחד עוד מינימום מחשבה אנחנו עושים את זה כדי להידבק בקדוש ברוך הוא בתורה בנותן התורה כדי להזדכך כדי להיות יהודי טוב יותר בשביל עצמי בשביל המשפחה שלי בשביל הילדים שלי ובשביל עם ישראל כולו איזה עוצמה בומבסטית זה מקבל הלוואי ונזכה אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף צד עמוד ב למטה ועד עמב יהודה דיברנו אתמול בעצם על פי תיקה יורד וסותם האם אומרים או לא היה לנו את שמואל שאמר שאומרים פתיק זאת אומרת בוא נתחיל עם רב שהוא באופן גורף אומר אומרים פתק ורד וסותם אפילו באחסדר בבקעה שזה בעצם פרוץ להכל סך הכל עומד על יש לנו את העמודים שעליהם יש את הקירוי אין בכלל מחיצות אומרים פתיקה יורד וסותם שמואל אומר מה פתאום מארבע רוחות לא אומרים אם זה משלוש רוחות אפשר לומר ראינו אתמול מחלוקת האם הם נחלקים ב-10 ומטה אבל למעלה מ-10 ברור שלא שהם נחלקים למעלה מ-10 ולמטה מ-10 ברור שכן אומרת הגמרא הקדושה ונ אנחנו מתחילים ואד אמר רבי יהודה קורה ארבעה מתיר בחורבה ושימו לבא אלה שזוכרים טוב זוכרים שכבר ראינו את קורה ארבעה מתיר בחורבה אבל שינוי מאוד מאוד משמעותי שמה רש"י אמר שקורה ארבעה מתיר בחורבה פירושו ברגע שיש קורה באוכב ארבעה והיא נמצאת בחורבה ומקוטל לכותל זאת אומרת יש לה כבר שני מחיצות אני עומד מתחתיה ומחשיב בעוד שתי צדדים עוד שתי מחיצות שירדו למטה ואז אני נמצא בתוך חלל שהוא ארבעה כי הקורה עצמה מה יש לרוחב ארבעה ושמה מותר לטלטל מתחת הקורה נפלא ביותר זה מה שרשי אמר שמה פה רש"י אומר קצת אחרת כאן אני רוצה בעצם להוכיח שאומרים פי תקרה מכל ארבעת הרוחות ולכן אומר רש"י כאן מדובר בקורה שהיא רוחב ארבעה אבל היא לא מונחת על קטנים היא מונחת על יתדות זאת אומרת יוצא מצב שאין בכלל קטלים ואני צריך לייצר ולדמיין פי תקרא מכל ארבעת הרוחות אז זה שמה רב יהודה קורא באמת מתיר בחורבה ואותו דבר נחמן אמר ורב נחמן אמר בשם רבא ברבוע שקורה ד' מתיר במים מה אני לפי מי זה הולך אומרת הגמרא מה הבעיה בוא ואסביר לך בפשטות לאחשנה דאמרת לאותו לשון שאמרת אתמול שב10 לא פליגי שברגע שזה 10 אמות ומטה לפי כולם אומרים פי תקרא מארבע רוחות גם לפי שמואל אז בוא נאמר כאן שבחורבה הזו מדובר שזה ב-10 וזה דברי הכל זה 10 ומתא ולדברי הכל אומרים פי תקרא מארבעת הרוחות ולאח לישנה דאמרת ב10 פליגה אזכר רב ולאותו לשון שאמרת שבעצם ב10 עצמו הם חולקים ב10 ומטה וגם שם שמואל אומר שלא אומרים מכל ארבעת הרוחות אז באמת מה שכתוב כאן שכן אומרים מכל ארבעת הרוחות זה יהיה כשיטת רב נפלא ביותר שואלת הגמרא לימה האם הבאה ורבה בפלוגתא דרב ושמואל קם יפלגה האם הבאה ורבא נחלקים באותו מחלוקת שראשוני המוראים הדור הראשון רב ושמואל נחלקו דיתמר מביאה הגמרא את המחלוקת ממסכת סוכה של הבייה ורבא סיכך על גבי החסדרה שיש לה פצימין כשרה פצימין זה בעצם יש עמודים מאוד מאוד חופפים יש את העמודים המרכזיים וביניהם יש עוד עמודים דקים יותר שנקראים פצימין וברגע שהם נמצאים באופן רציף אז אני אומר לבות והכל נפלא ביותר יש כאן את המחיצות הכי מושלמות שיש נהדר ולכן כשרה אבל אין להפצימין זאת אומרת יש כאן אחסדר אבל אין לה עמודים יש רק את העמודים שעליה שעל זה עומד המסגרת שעל זה הנחנו את הסכך ואין בכלל מחיצות אחרות הביה אמר כשרה ורב אמר פסולה ומסבירה הגמרא הבייה אמר כשרה כי אמרין על פי תיקה יורד וסטה מכל ארבעת הרוחות ויש לי כאן סוכה שאמנם אני לא יכול לתלוט על דופנותי הכישוטים אבל בעיני רוחי הוירטואליות אני רואה כאן ארבע מחיצות נהדרות ולכן זה כשר ואילו רב אמר פסולה למה כי לא אומרים פי תקרא יורד וסותם לאמה אומרת הגמרא בוא נאמר שהבא כרב שאומרים פי תקרא ומכל ארבעת הרוחות ואילו רבה כשמואל אומרת הגמרא ממש לא עליבדש שמואל בוא בוא נתחיל כך עליבדש שמואל כולה על מלא פליגי אתה צודק בעצם ששמואל ברור אומר שלא אומרים פתיקה יורד וסותם ואם הוא לא אומר לעניין שבת בטח שהוא לא אומר לעניין סוכה רש"י גם מסביר למה רש"י אומר כך כלומר ודאי שהביה כרב ולא כשמואל דמודה הבייה הביה שאומר שזה קשה הוא מודה שלפי שמואל פסולה למה דכיוון דבחסדרה דאנח פיות תקרא זאת אומרת הפיות תקרא זה אומר השפה של התקרה לאחסדרה נעשו זה נעשה לצורך האחסדר ואפילו האחי אסר בטלטול בשבת אז כל שכן דלא מאני לעניין סוכה דלא לסוכה אף אחד לא בנה את זה לצורך הסוכה מילא לעניין שבת אני יכול לומר תשמע אומנם לא בנו את זה לצורך השבת אבל בנו את זה בשביל להשתמש מתחת אז אתה רוצה להשתמש בשבת מתחת בוא נעזור השימוש הזה נבנה זה לצורך שימוש מתחת בואו נדמיין שאומרים פתיקה יורד וסותם אומר שמואל לא לא לא אומרים פתיקה יורד וסותם אז בטח שלגבי סוכה שכנראה אף אחד לא בנה את זה בשביל סוכה ברור שלא יגידו אז באמת אתה צודק שהביה לא יכול להסתדר עם שמואל אבל עדיין כיפליג ליב דרב הביה כרב הביה מסתדר נהדר עם רב קלאסי כי שניהם אומרים פתקרא יורד וסותם ואילו רב הרבה אומר לך גם אני מסתדר עם רב עד כאן לא קמר רב אתם לעניין שבת שרב אומר שאומרים באחסדר בביקה פתיקה יורד וסותם שמה דווקא דענ מחיצות לאחסדר אבידה המחיצות הללו הפה תקרא איך רשי אמר פיות התקרה נעשו לצורך התשמיש שמתחת וזה התשמיש שאני משתמש בהם כרגע ולכן אין שום בעיה אבל אחן הם מחיצות לו לסוכה וידה המחיצות הללו לא נועדו לצורך הסוכה נכון שהם נועדו לצורך התשמיש מתחתיהם אבל הם לא נועדו לצורך הסוכה ומדגיש רשי עליו שלא צריך מחיצות סוכה לשמן אבל לא נקל עד כדי כך ונאמר שדבר שנעשה בכלל לצורך שהוא לגמרי לא סוכתי ולא מתקרב לסוכה נדמיין עליו פי תקרא יורד וסותם לא אומרים כזה דבר ולכן רב יכול לומר לך כל מה שרב אומר שכן זה דווקא לגבי שבת שאתה תשמיש מתחת זה באמת נעשה לצורך זה פיות פיות התקרה נעשו לצורך זה אבל לגבי סוכה שאין כאן שום משהו שקשור לסוכה אף אחד לא בנה את זה בשביל זה אף אחד לא התכוון בשביל זה גם בכזה מקרה גם רב יודע ויאמר לא אומרים פי תקרא יורד וסותם חוזרת הגמרא למשנתנו רבי יוסי אומר בעצם ראינו במשנה מחלוקת האם במקרה שנפרצו לחייו או במקרה ראינו שנפרץ משתה רוחותיו לרשות הרבים וכדומה רבי יהודה אמר הועיל והותעל מקצת שבת הטרה רבי יוסי אומר אין כזה דבר אם מותרין לאותה שבת מותרין לכל השבתות אם אסורים לאותה שבת אסורין לכל השבתות אין כזה דבר של חלק כך וחלק כך זאת אומרת הוא הוא חולק על המושג הזה של הועיל והותראה למקצת שבת הותרע לכל השבת שואלת הגמרא אבל רבי יוסי מגיע בניסוח דומה שמעי אפשר לומר שהוא מתכוון שאסורים גם השבת וגם כל השבתות וגם השבת ואפשר לומר שהוא מתכוון מותרים גם השבת וגם בכל השבתות היא באה להו אז אנחנו כבר אמרנו בגמרא את רש רש"י שגילה במשנה את רש"י שגילה לנו את הגמרא פה שואלת הגמרא היא בעיה להו רבי יוסי הגיע לאסור או להתיר האם תמיד אסור או תמיד מותר אמר רב ששת לאסור וכן אמר רבי יוחנן לאיסור גם השבת וגם בכל השבתות אסור ובעצם הוא חולק על המושג של שבת הועיל והותרה הותרה נכון שבתחילת השבת זה היה מותר כרגע קרה מה שקרה ואסור תניה נמיאכי אמר רבי יוסי כשם שאסורין לעתיד לבוא כך אסורין לאותה שבת הרב חיא בר יוסף אמר אמר הלכה כרבי יוסי ואילו שמואל אמר הלכה כרבי יהודה זאת אומרת שמואל אומר הלכה כרבי יהודה שבאותה שבת מותר כיוון שהותרע למקצת שבת ורבי חיה בר יוסף אומר הלכה כרבי יוסי שאין את המושג הזה שואלת הגמרא ומי אמר שמואל אחי האם שמואל פסק כאן הלכה כרבי יהודה והתנאה אמר רבי יהודה יש דין שלגבי עירובי לגבי עירובי תחומין זאת אומרת יש דיון האם צריך להעדכן את הבן אדם שאני עושה בשבילו הדיון הוא גם לגבי עירובי חצרות שמותר לו לטלטל בחצר וגם לגבי עירובי תחומין שאני מניח בעצם מחוץ לתחום אנחנו כבר יודעים את זה אנחנו כבר יש לנו דוקטורט במסכת עירובין לאחר 90 וכמה דף אז מה עירובי תחומין פירושו שאני יוצא מחוץ לעיר מרחק 1999 אמה מניח שם אוכל ומשמה יש לי עוד 2000 אמה זה בעצם נותן לי טווח כפול לרוח מסוימת אבל אל תשכחו שבאותו רגע הוא מבטל ממני את הרוח האחרת זאת אומרת אם אני שם למזרח עכשיו עירוב אז יש לי לשמה 4000 ממה אבל מעידח למערב יש לי אח שום דבר רק את העיר או רק את ביתי או את מקום שביתי ויותר מכך שום דבר למה כי בעצם השק הזה של האוכל הופך את מקום שביטתי לאותו מקום שהוא הונח ולכן יש לי 2000 ממה עד מקום שביטתי כרגע עד העיר וכדומה ומשם והלאה אבל הרוח השנייה הוא מבטא לי את הכל שמה יש דיון אם כשאני מניח עירוב אני צריך להעדכן את ההוא או שיש מושג שאני יכול להניח בלי להעדכן כי זכין לאדם שלא בפניו או לא אז שם כתוב ככה מה ביהודה במים אמורים בעירובי תחומין אז באמת אי אפשר למה כי אתה בעצם גם גורם לו חובה אבל בעירובי חצאות מערבין בין לדעת בין שלא לדעת לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חוין שלא בפניו כשאתה שם למישהו עירובי תחומין יכול להיות שזה נהדר לו שאתה נותן לו עוד 2000 ממה לצד אחר אבל ייתכן שהוא תכנן ללכת לרוח השנייה ושמה בעצם ביטלת הכל ולא נתת לו אפילו אמה אחת ולכן לא עושים כזה דבר בלי שהוא יודע אבל אומר רבי יהודה עירובי חצרות נהדר דר שהוא יוכל לטלטל בחצר זה רק זכות ולכן עושים את זה גם שלא בפניו בין לדעת בין שלא לדעת ועל כך אמר רבי יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהודה ולא עוד כך אמר רבי יהודה בשם שמואל לא עוד אלא כל מקום ששנה רבי יהודה בעירובין הלכה כמותו כל מקום בעירובין איפה שיש רבי יהודה הלכה כמותו ואמר לרב חנאבדת לרב יהודה האם אמר שמואל אפילו במבוי שניטל קורתו לחייו שזה המשנה שלנו הוא שואל אותו ספציפית על המשנה שלנו האם גם שם רבי יהודה אמר האם גם שם שמואל אמר שהלכה כרבי יהודה ואמר לי מה פתאום בעירובין אמרתי לך ולא במחיצות דווקא במושג של עירובין עירובי תחומין עירובי חצרות שיתופי מבואות אבל לא במושג של מחיצות והמשנה שלנו מדברת על מחיצות אז אתה רואה איך שהוא מיד בעצם אמר מה פתאום במשנה שלנו הוא לא פוסק הלכה כמותו ואיך אתה אומר לי כאן ששמואל אומר הלכה כרבי יהודה אמרבנן פשוט מאוד לדידי מפר שלמיני דשמואל כאן שנפרצה לכאמלית כאן שנפרצה לרשות הרבים במידה והחצר והבית הזה שנפרץ בשתי רוחותיו החצר שנפרצה בשתי רוחותיה במידה והיא נפרצה לרשות הרבים רבי יהודה אומר הועיל והותרה הותרה זה שמואל ממש לא מסכים איתו וזה מה שרבי יהודה אמר מה פתאום בארובין אמרתי לך ולא במחיצות אבל במידה והיא נפרצה לכרמלית שגם אם יקרה משהו עדיין זה לא יגיע לידי איסור דאורייתא בכזה מקרה שמואל יאמר עדיין מותר באמת הלכה כרבי יהודה ואם החצר נפרצה לכרמלית מותר להמשיך ולטלטל בה באותה שבת כתחילה כי שבת כיוון שהותרה הותרה מה יכול להיות שבטעות הוא יוצא מהבית לחצר זאת אומרת יעביר לכרמלית עדיין זה לא איסור דאורייתא ולכן מותר אומרת המשנה הקדושה הבונה עלייה על גבי שני בתים אדם שבנה בין שני בתים בנה עליהם בעצם קומה נוספת מה שקורה היה פה רשות הרבים והבן אדם אני לא יודע איזה ראש עיר נתן לו אישורים ואיזה אדריכל חתם על זה אבל בסופו של דבר הוא עשה גשר מעל רשות הרבים יש כרגע קירוי לרשות הרבים וכן גשרים המפולשים שזה אותו רעיון שיש שתי מחיצות אבל הם מפולשים לחלוטין מטלטלין תחתיהם בשבת דברי רבי יהודה מותר לטלטל תחתיהם בשבת רש"י מיד מדגיש דפי תקרא דפי תקרא מכאן ומכאן יורד וסותם סך הכל שתי מחיצות יש לי יש לי עוד שתי פי תקרה כן בגלל העלייה על גביוב או בגלל הגשרים אני מוריד ד אותם למטה ומותר לי לטלטל ואילו חכמים עושים חכמים אומרים מה פתאום אין כזה דבר ועוד אמר רבי יהודה מערבין למבוי המפולש מבוי המפולש בעצם עד עכשיו במרבית מסכת עירובין דיברנו על מבוי כזה שהוא בצורת האות ח יש לו פתח אחד לרשות הרבים ובצידו השני הוא סגור יש בו פתח לחצר אבל הוא סגור ואילו כאן אומר רבי יהודה גם במבואי מפולש שהוא בעצם סך הכל רחוב יש משני הכיוונים יש לי פתחים לחצרות אבל יש פתח לרשות הרבים גם בראשו וגם בזנבו הוא אומר מערבין אתה שם בו לך יקורה מתקן אותו כדרך הרגילה שמתקנים אבוי ומותר להשתמש בו בשבת כך אומר רבי יהודה ואילו חכמים גם כאן עוסרים אומרת הגמרא הקדושה שימו לב בעצם כשמגיע רבי יהודה ואומר שברגע שיש לי שתי מחיצות אני יכול לטלטל שם הוא אומר את זה גם על גשרים המפולשים וגם על הבונה עלייה על גבי שני בתים אז רשי מדגיש לנו מיד שהסיבה הוא פי תקרא יכל להיות לנו עוד הבנה היינו יכולים לחשוב שרבי יהודה לא סובר פי תקרא אבל עדיין הוא אומר שתי מחיצות זה כבר שתי מחיצות זה כבר נקרא רשות היחיד מדאורייתא ומותר לטלטל שם מגיע רבא בגמרא ואומר לנו אמר רבא לא תימה אל תאמר היינו תמה דרבי יהודה משום דכסבר בית מחיצות דאורייתא ממש לא אלא משום דקסבר פתקה יורד וסותם ואז יש לנו פה ארבע מחיצות וזה כבר ברור רשות כי דאורייתא שואלת הגמרא באמת רבי יהודה לא סובר ששתי מחיצות זה כבר נקראות היחיד הייתי והב הביה יתר על כן אמר רבי יהודה שבעצם יתר על כן ראינו את זה כבר מספר פעמים זה מגיע בהמשך לברייטה שפה רש"י כותב אותה אז בואו נגיד אותה גם כן בברייטה כתוב שם כך חלון שבין שני בתים חלון שבין שתי חצרות גשרים נפשות רשות הרבים המקורה בעצם הוא מדבר על כל מיני דברים שזה רשות הרבים מקורה ואומר שמותר לטלטל תחתיהם ולא רק זה שימו לב עד כאן זה בעצם כמו שראינו במשנה שלנו אותו רעיון רשות הרבים מקורה גשר גשרים מפולשים או עלייה על גבי שתי בתים ויתר על כן אמר רבי יהודה שימו לב בלי שום כיוי מי שיש לו שני בתים משני צידי ישות הערבים עושה לכי מכאן ולכי מכאן או קורה מכאן וקורה מכאן קורה מכאן ונוסה ונותן באמצע כך אומר רבי יהודה ואז זה אמרו לו חכמים אין להרבין רשות הרבים בכך בכל אופן שימו לב מה קורה פה רבי יהודה אומר אפילו בלי שום תקרה אין אין אפשרות להגיד פי תקרה רק שתי מחיצות משני כיוונים מספיק איזה היקר קלו של לחי של קורה וכבר מותר לך להרב לטלטל שם אם כך אתה רואה במפורש שרבי יהודה אומר ששתי מחיצות זה כבר הופך לרשות היחיד אתה אומר לי לא זה רק בגלל פי תקרה מה פתאום מהבריתה שם אני רואה ממפורש בלי שום פי תקרא שתי מחיצות כבר מספיק אמר לי לאני רבא אתה צודק מהאי אין אתה צודק מהבריתה שהבאת באמת רואים במפורש שלרבי יהודה מספיק שתי מחיצות וכבר נקרא לשוות היחיד אבל מאה מהרשע של המשנה שלנו שימו לב אני מדגיש מהרשע מהתחילת המשנה שלנו שכתוב גשרים המפולשים או עליי על גבי שני בתים שמה לקלמיש ממינה כי משם אפשר להבין שהרעיון הוא שאומרים פי תקרא יורד וסותם אמר רבשי מתניתינ מדייקה בוא ואני אוכיח לך מדקתני ועוד אמר רבי יהודה מערבין במבואי המפולש לאחר שרבי יהודה אומר את דעתו לגבי הגשרים המפולשים ועליה שעל גבי שני בתים הוא מגיע ואומר דין נוסף ועוד אמר רבי יהודה מערבין במבואי המפולש וחכמים עוסין היא אמרת בשלמה משום דקס פי תקרא יורד וסותם היינו דקתני ועוד אלא הי אמרת משום דקס סברה שתי מחיצות דאורייתא מי ועוד ובעצם כאן יש שני פירושים של רש"י ונסביר את אחד מהם שרשי אומר מסתבר כבתיו אומר הרי אם באמת פתחת בדין המחודש שאומר ששתי מחיצות זה כבר דאורייתא אז מה אתה אומר לי ועוד מבואי המפולש ברור זה אותו דין אלא חייב להיות שבאמת הרי שהחידוש הוא שאומרים פתיקה יורד וסותם ואז הוא מגיע ואומר ולא רק זה אלא בוא ואני אומר לך ועוד ועוד גם אבוי מפולש שבו אי אפשר לומר פתיקה יורד וסותם גם הוא אפשר לטלטל בו ולמה כי באמת שתי מחיצות דאורייתא שמ מינה באמת רבי יהודה סובר כך אבל מהרשע של משנתנו אי אפשר ללמוד מהרשע זה רק עניין פי תקרא ולאחר מכן גם מסוף המשנה וגם מהבריתה שאנחנו מביאים בגמרא משם באמת אפשר לראות את דעתו המקורית שהוא סובר ששתי מחיצות כבר מחשבות את המקום הזה לרשות היחיד מדאורייתא הדרן הלך כל גגות בלי נדר וכידוע שהיצר הרע מאוד אוהב שמסיימים פרק כי אז הוא תופח לך על השם ואומר עכשיו לך לישון אז בואו נתחיל מיד את הפרק הבא המוצא תפילין מכניסן זוג זוג רבן גמליאל אומר שניים שניים ובעזרת השם מחר יהיה ההתחלה החגיגית והכל כך משמחת של הפרק החדש בואו נסכם מה ראינו היום דבר ראשון ראינו לגבי פי תקרה ראינו את המחלוקת אתמול האם הם חולקים ב-10 ובפחות מ-10 כולם מודעים שאומרים או שהם נחלקים בלמעלה מ-10 אבל ב-10 ברור שאומרים פי תקרא יורד וסותם הבאנו את רבי יהודה שאומר קורה ארבעה מתיר בחורבה שבעצם אומרים פי תקרא מכל ארבעת הרוחות ואמרנו או שזה ב10 לדברי הכל או שזה ב-10 ורק לפי רב נהדר לגבי סיכך על גבי אחסדרה שמחלוקת הבייה ורבה והביהי אומר אומרים פתיקה הורד וסותם הוא באמת לא יכול להסתדר עם שמואל כי אם שמואל במקרה של שבת אומר שלא בטח שבסוכה יאמר שלא אבל רבה יכול להסתדר גם עם רב רבה יאמר שמה שרב אומר פי תקראי יורד וסותם זה רק במקרה זה רק לעניין שבת שהמחיצות שלפי פי תקרא סליחה לא המחיצות הפי תקרא נועדו לתשמיש שמתחת אבל לגבי עסוקה הם לא נועדו לכך ולכן לא יאמרו פי תקרא יורד וסותם גם לשיטת רב רבי יוסי במשנתנו שאומר אם מותרים לאותה שבת וכולי הוא מגיע לאיסור זה ברור ורבי חיא בר יוסף אומר שהלכה כרבי יוסי ואילו שמואל אומר שהלכה כרבי יהודה אבל זה לא מסתדר לנו עם כך שראינו שכל מה שהלכה כרבי יהודה זה לגבי עירובין ולא מה ששמואל אמר שהלכה כרבי יהודה ואיפה לגבי האם צריך דעת או לא צריך דעת שחילקנו באמת בין תחומין ששמה צריך דעת ככה אומר רבי יהודה לבין חצרות שלא צריך דעת כי זכין לאדם שלא בפניו ואין חויל לו אלא בפניו אז אמרנו פשוט מאוד שמואל ושמה בעצם רבי יהודה רב יהודה אמורה אומר בשם שמואל שהלכה כמו רבי יהודה התנא רק במקרה של רק במקומות שמדובר על עירוב ולא במקומות שמדובר על מחיצות אז חילקנו ואמרנו שבאמת תלוי אם נפרצה לכרמלית או נפרצה לרשות הרבים ונפרצה לרשות הרבים הוא יאמר אין לך הלכה כירבי יהודה ובנפרצה לרשות לכרמלית הוא יאמר שהלכה כרבי יהודה ראינו במשנה ואני אומר את זה בעצם בסיכום מתומצד יותר ראינו הבוני עלייה על גבי שני גשרים וכנל המפולשים שמה רבי יהודה אומר שזה הרשות היחיד ובזה החידוש שאומרים פיקר יורד וסותם ולאחר מכן ראינו גם את דעתו שאפילו במבואות המפולשים שבהם אין לומר פתיקה יורד וסטם אלא הרעיון הוא כמו שראינו לגבי רשות הרבים שגם שם הוא נחלק על חכמים ואומר מספיק לחי וקורה וכדומה למה כי הוא סובר ששתי מחיצות כבר הופכות את המקום את המקום את המקום הזה שהוא היה רשות הרבים הופכות אותו לרשות היחיד מדאורייתא בהצלחה רבה ואדירה מזל טוב באמת מתרגש ושמח ובעזרת השם בקרוב ממש בסיום המסכת כולה ונראה בנחמת ציון וירושלים אמן ואמן להתראות מחר [מוזיקה] เ
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה