העמוד היומי מסכת שבת דף צב עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף צב עמוד א

[מוזיקה] דף צב עמוד א היום הייתי רוצה לדבר על מחשבה שעלולה להתגנב ללב של כל אחד מאיתנו אבל כיוון שאנחנו אנשים מספיק מכובדים שלא מסכימים להודות שלפעמים יש לנו גם מעידות בוא נאמר שהמחשבה הזו נפיל אותה על הדור הצעיר היא עלולה להתגנב ללב של הילדים של החניכים של התלמידים המחשבה הזו של האלו שאין שאין להם הגבלות שאין להם הם לא אין להם את העול הזה של יראת שמיים הם יותר מאושרים והראיה הם לא מוגבלים בכלום הם יכולים לעשות מה שעולה על רוחם בכל רגע אנחנו החרדים השמורים הפנטים אנחנו מאוד מוגבלים כל דבר שאנחנו רוצים יש לנו המון המון פרמטרים לבדוק האם זה עומד האם זה עומד בתקן האם זה עומד בפרמטרים שעצבתי לעצמי במה שהקדוש ברוך הוא נותן לי לעשות והדבר הזה לפעמים אומר "וואו תראה באיזו הגבלה אנחנו חיים." אבל האמת היא שכל מי שמעמיק קצת לחשוב או כל מי שרק מכיר קצת מה קורה מעבר לקווים מה קורה אצל אנשים כאלה שאיבדו את היראת שמיים הבסיסית יודע עד כמה זה לא נכון ותעשו תחשבו על עצמכם בכל פעם שאנחנו כאנשים אנחנו לא מלאכים בכל פעם שאנחנו כאנשים נכשלים ולא עומדים בניסיון איזו תחושה חמצה מתלוו כן רגע אחרי שהיצר הרע מסיים לפאר לנו ולהראות לנו איזה נוצת העבירה כשאנחנו באים וכבר עוברים וכבר לא עומדים ונכשלים איזו תחושה לא טובה אנחנו חשים את אותה תחושה חיים אלו אלו שלא אין להם את היראת שמיים ואת הסייגים ואת הגדרים ואת ההגבלות אלה חיים אותם רגע רגע דקה דקה שעה שעה יום יום שבוע שבוע וכן הלאה התחושה הזו מלווה אותם כל ימיהם כצל צמודה אליהם אי אפשר לחיות כך אין כזה דבר להיות חופשי ומאושר בלי הגבלות אין מצב בעולם שאדם יגיע למצב של אושר כשאין לו את הגבולות שאין לו את הגדרים שאין לו את הסייגים ודווקא בתוך הצמצום הזה כביכול שהקדוש ברוך הוא נתן לנו את הגבולות דווקא שם האושר תמון בשליטה האושר תמון דווקא בהגבלות דווקא בכוח לומר לעצמי לא או כן מתי כן ומתי לא שמה תמון האושר האמיתי את הדבר הכל כך דבר הכל כך נכון הזה הכל כך יציב הזה אנחנו רואים גם בדף צב עמוד א שוב לעניין גבולות אנחנו נראה שאם יש גג שני גגות סמוכים או חצר סמוכה אחת לשנייה לאחת יש גבול וגדר ולאחת אין אז עוד שיש לה גבול וגדר לא משנה מה גודלה היא זו ששולטת היא זו שקובעת את כללי המשחק כי כפי שאמרנו ההוא ששולט הוא ההוא שיש לו גבולות הוא זה שיש לו שליטה הוא זה שיש לו אושר הוא זה שיש לו סמכות הוא זה שיכול לפתח ולהתפתח אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף צב עמוד א' בשורה הראשונה יותר נכון בדף צא עמוד ב בשורה האחרונה אמר לרבינה לרבשי מי אמר רבי יוחנן אחי אנחנו באמצע דיון די ארוך בשיטתו של רבי שמעון רבי שמעון אמר במשנתנו שגגות חצרות וכעופיפות של כל העיר רשות אחת לכולן יפה זה רבי שמעון הגיע רב ואמר "אתה יודע מתי מותר להוציא מחצר לגרפ?" דווקא שהחצר הזה הוא לא ערבה זאת אומרת שלא יכול להיווצר חשש שיהיו כלים שהיו בבית וכרגע הם בחצר ואותם אני מעביר זאת אומרת כולם מסכימים שרבי שמעון עוסר להעביר כלים שהיו בבית בערב שבת וכרגע בחצר אסור להעביר אותם לגגות אחרות לחצרות אחרים או גגות או כרפ או כרפות ברור שאסור השאלה אם רבי שמעון גוזר ואומר כיוון שמותר להוציא זאת אומרת בחצר שערבו לדוגמה לשיטה רב כך אומר בוא בוא שנייה רב אומר כך ברגע שיש לי פה חצר שערבו ובחצר שערבו מותר להוציא כלים מהבית לחצר אני חושיבואו להוציא את אותו כלי מהחצר לגגות חצרות וקרפיפות לכן הוא אומר במקרה שערבו אני עוסר רק במקרה שהחצרה הזו לא ערבה ואין את החשש שיהיה כלי שהיה בבית בערב שבת הכלים שנמצאים זה כלים שהיו בחצר מערב שבת אותם מותר להעביר רבי יוחנן ושמואל גם כן אומרים מה פתאום הוא לא חילק תמיד מותר זאת אומרת בוא נחדד שוב לא שמותר להוציא את הכלים שהיו בבית ויצאו לחצר ברור שלא רק הכלים שהיו בחצר אבל זה שהם ערבו יחד ומותר להוציא את הכלים מהבית לחצר זה לא מונע ממני לקחת את הכלים שכבר היו בחצר קודם ולהעביר אותם לגרות חצרות וכאופיפות עליו שבעצם מאוד הגיוני מה שרב אומר שיש בו שני כלים אחד מותר אחד אסור אנשים לא ישימו לב רבי יוחנן ושמואל אומרים רבי שמעון לא גוזר אין לו בעיה ואפילו הבאנו סימוכין לדבריהם שרבי שמעון לא גוזר שואלת הגמרא מי אמר רבי יוחנן אחי האם רבי יוחנן אמר שאפילו במקרה שערבו הוא מתיר להעביר מחצר לחצרות אחרות לגגות לכפיפות והראי ואמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה ידוע לנו שרבי יוחנן אומר לאורך כל הדרך תמיד הלכה כסתם משנה כשרבי סתם את המשנה הביא משנה ולא כתב בשם מי הדברים הלכה כמותה כי רבי בכוונה סתם אותה כדי שלא יהיה איזשהו ערעור לומר טוב זה דעת יחיד רק הוא אומר כך רק הוא רבי סתם את המשנה כי כך נראה לו להלכה ואומר רבי יוחנן דע לך כל פעם שיש אתה משנה הלכה כך ומביאה הגמרא אתה משנה שסותרת את דבריו של רבי יוחנן על שיטת רבי שמעון ותנען כותל שבין שתי חצרות גבוה עשרה ורוכב ארבע הקותל עצמו רחב ארבעה הוא מפריד בין החצרות כמובן ומערבין שניים ואין מערבין אחד החצרות הללו כל אחת תערב לעצמה והם לא יכולים לערב יחדיו כי פשוט יש כותל ביניהם שמפריד היו בראשו פירות בראש הכותל יש פירות אלו בני החצר הזו עולים מכאן ואוכלים ואלו עולים מכאן ואוכלים ושימו לב ובלבד שלא יורידו למטה הרי הכותל הזה ברגע שיש בו רוחב ארבע הוא נחשב כרשות נוספת הוא נחשב כחצר נוספת ואם כך יש כאן חצר בינות לשני החצרות שמתחתיו זאת אומרת חצר מימין חצר משמאל והכל טל שביניהם גם כן אני אחשיב אותו כחצר ואומר כאן במפורש הוא בלבד שלא יורידו למטה ואם כך אומר רש"י עלמה אסור להוציא מחצר ולחברתה עכשיו מה מדובר כאן ערבו לא ערבו אומר רש"י אם רבי יוחנן היה מחלק בדבריו של רבי שמעון בן ערבו ללא ערבו הייתי יכול לומר תשמע רבי שמעון מתיר בכשלא ערבו ופה שכתוב שאסור זה במקרה שערבו אבל אם רבי יוחנן מגיע ואומר שלפי רבי שמעון באופן גורף בין ערבו ובין לא ערבו תמיד יהיה מותר אז מתי אז כאן שכתוב אסור על מה מדובר באיזו סיטואציה יכול להיות לפי רבי יוחנן שאסור זה סתם משנה רבי יוחנן מודה לסתם משנה זה הרי תוקע אותו עם מה שהוא אמר לרבי שמעון שתמיד מותר אומרת הגמרא הקדושה פשוט מאוד אתה יודע מה הפירוש בלבד שלא יורידו א בלבד שלא יורידו מה היא למטה למטה לבתים מסבירה הגמרא ואומרת שלא יורידו למטה פירושו אל תיקח פירות רות מראש הכותל לבית שפה זה חצר אל תכניס את זה הביתה שזה ישות היחיד אבל מראש הכותל שזה ישות נפרדת לחצר שלך מותר לך ובאמת כדברי רבי שמעון שואלת הגמרא ואתני רבי חיא איך אפשר להסביר למטה לבתים ואתני רבי חיא בלבד שלא זה עומד במקומו ואוכל וזה עומד במקומו ואוכל ומסביר רש"י מה זה במקומו ואוכל רש"י לפי פירושו הראשון בקרקעית החצר ואם כך כתוב במפואה שלא להוריד לקרקאית החצר ואיך ייתכן כמו שאתה רוצה מפרש שפירושו שלא ירידו למטה לבתים למה כתוב במפורש רבי חיא אומר עומד במקומו בקרקאית החצר אמר ליונה הגמרא אומר רבי יוחנן וכי רבי סליחה אונה רב אשי לשיטת רבי יוחנן אמר לי וכי רבי לא שנעה רבי חיא מן עין לו רבי סתם את המשנה סתם אותה ולא כתב מה פירוש למטה אז רבי חיא תלמידו הוא היה מסדר גם כן על המשניות מנין לא רשי אומר הוא היה תלמידו אם רבי לא ידע מאיפה הוא הביא את הדין הזה ולכן אני ממשיך להידבק להתעקש בעצם להצמד לדברי רבי כפשוטם כתוב אמנם למטה אבל אני יכול להסביר שלמטה פירושו למטה לבתים וזה באמת אסור אבל החצר מותר בין ערבו בין לא ערבו כך רבי יוחנן יסמיר כשיטת רבי שמעון והכל טוב והכל נפלא אומרת הגמרא הקדושה איתמר שתי חצרות בעצם עכשיו אנחנו חוזרים לדבר קצת לשיטת רב רב בעצם אמר שיש חילוק בין ערבו ללא ערבו התמר שתי חצרות וחורבה אחת ביניהם יש שתי חצרות כבר נדבר האם הם ערבו או לא ערבו יש חורבה אחת ביניהם החורבה הז אומר רש"י לא משנה אם מי שלהם לא משנה אם מי של אחרים ומדובר שהיא לא פוצה לרשות הרבים בעצם רש"י כבר חוסף לנו רש"י כבר מקדים ונותן לנו חשיפה דעו לכם כל מה שמדובר פה זה שיטת רבי שמעון שבעצם הכל רשות אחת כל הגגות חצרות כופיפות וגם חורבה ככל הנראה זה רשות אחת אומרת הגמרא הקדושה אז מה קורה שתי חצרות וחורבה אחת ביניהם אחת ערבה ואחת לא ערבה יש כאן חצר אחת שעשתה עירובי חצרות בינה לבין עצמה וחצר אחת שלא ערבה מה זה מעניין אותי תחשבו לבד החצר שהרוה מותר לאותה חצר להוציא את כלי הבתים לחצר החצר שלא ערבה אסור להוציא את כלי הבתים לחצר לרב זה מאוד מאוד משחק בוא נראה אומרת הגמרא נחלקו תלמידו של רב ובנו של רב מה שיטת רב בעניין הזה אמר רב הונה נותנים אותה לזו שלא ערבה נותנים את החורבה לאותה חצר שלא ערבה ושימו לב זה הגיוני מאוד למה דווקא לזו שלא ערבה כי אם אני אתן אותה לזו שערבה יש לי חשש מה החשש יבואו להוציא כלים שהיו בבית שהוצאו בהיתר לאותה חצר יביאו אותה לחורבה ולכן הוא אומר לשיטת רב ברור שאני מעדיף לתת אותה לזו שלא ערבה ואז מה הבעיה הם יוציאו את הכלים של החצר לחורבה בסדר לפי לפי רבי שמעון זה פנטסטי מותר אין שום בעיה ולא אין לי את הבעיה שמה יוציאו את הכלים שהיו בבית יביאו אותם לחורבה הזו למה כי הכלים שהיו בבית לא יוצאים לחצר כי היא לא ערבה ככה אומר רבונה אבל שערבה לא למדיל מעטי להפוקה שמה יבואו להוציא מנדבתים לחורבה מוציאים את כלי הבתים לחצר ולחצה הרי נתת את החורבה יוציאו גם את כלי הבתים לחורבה ולכן הוא לא נותן והילוכי ברב אמר אף לשערבה נותנים את אותה חורבה גם לזו שערבה ושימו לב מה זה אף לשערבה הוא שתיהן אסורות אני נותן אותה גם וגם וכל רשות עוסרת על ראותה ושתיהן אסורות בה ואם תאמר ובעצם זה אומר חיה ברב מעצמו אומר אני שמעתי בשם אבי בשם רב שנותנים אותה אף לזו שערבה מה זה אומר אני אומר לך ודע לך שתיהן לאיסור ואם תאמר שתיהן מותרות ממשיך בנו של רב ואומר ואם תשאל אותי מניין לי שכשאבא אמר אף לשערה פירושו הוא שתיהן אסורות אולי הפרשנות שלי לא נכונה והפירוש הנכון הוא שתיהן מותרות אני אהנה ואמר לך בוא תסתכל מה אבא אומר בדבריו של רבי שמעון ואם תאמר שתן מותרות אז אני אהנה לך בעצם בשאלה מפני מה הם נותנים חצר שלא ערבה לחצר שערה למה אבא בדברי רב אומר שברגע שהם ערבו ביניהם יש בעיה זאת אומרת רש"י מדגיש ומחדד נכון שיתכן שרב יאמר שהחצר שלא ערבה יכולה להכניס לחצר שערבה ולמה כי החצר שלא ערבה אין את כלי הבתים בחצר אבל למה החצר שערבה לא יכולה להוציא החוצה לחצר שלו ערבה פשוט מאוד כי כמו שהסברנו עד עכשיו ברגע שהחצר הזה ערבה ייתכן שכלי הבתים נמצאים בחצר כי הם יוצאים בהיתר ואז אני אעביר אותם לחצר שלא ערבה ולכן רב עוסר להעביר מחצר שערבה לחצר שלא ערבה ואם כך גם כאן ברור שהוא לא יתן לשניהם להשתמש כי יצא אותו מכשול ולכן אני אומר לך שתיהן אסורות אבל דוכה גמרא את דבריו של חיה ברא ואומרת ממש לא אתם לגבי חצרות כיוון דמינטרמן דבתים בחצר את לאפוקה בשתי חצרות ויש חצר אחת שערבה אז אז כמו שאמרנו התסרית ידוע מראש יוציאו בני החצר שהערבה יוציאו מהבתים שלהם לחצר ואז יבואו להוציא גם מחצר לחצר וזה מאוד נורמלי שכך יקרה ולמה כי פשוט מאוד החצר הזו תעביר לחצר שלידה שניהם זה מקומות משתמרים והגיוניים לשים שם כלים ולכן רב עוסר עוצר את התסרית באמצעו ואומר זה לא יקרה ברגע שערבה אל תעבירו לחצר אחרת אבל כאן אבל אחה בחורבה כיוון דלאומתר דחצר בחורבה לא אתהפוקה ייתכן שבחורבה אני כן יתיר אתה יודע מדוע כי התסריטי קטן מאיליוב באמצעו מה אתה אומר לי יוציאו בני החצר שהרו את כליהם מהבית לחצר נפלא אבל הם לא יבואו להוציא מהחצר לחורבה אתה יודע מדוע כי החצר זה כי החורבה זה מקום שלא משתמר זה מקום שלא משתמר לא יוציאו לשם כלים ולכן אומר רב ייתכן לומר שבמקרה הזה כשהוא אמר נותנים אותה אף לשארה פירושו ושתיהן להתיר לא יכול לצאת שום מכשול מכך לא יעברו בעצם כשיטת רבי רבי שמעון שמותר להעביר כלים שהיו בחצר לכל החצרות שליד ולא ייתכן שיצא מכאן חורבה כא כן שיצא מכאן חורבה מטפורית כשאתה מעביר לה חורבה לא יכול להיות שיצא מכשול כשאתה מוציא אפילו בחצר שערבה ולמה כי אנשים לא יבואו להוציא את הכלים שהיו בחצר לחורבה כיוון שהיא לא משתמרת אז שוב בעצם יש לנו כאן הבדלה ברורה בין שתי חצרות שבהם רב עדיין יאמר שיתכן כמו ש כמו שרשי מדגיש ייתכן שבאמת חצר שלא ערבה תוכל להעביר לשארבה כי בא אין את הכלים של החצר של הבתים אבל חצר שערבה לא תוכל להעביר לשארבה אבל בחורבה עדיין יתכן שזה שונה כי לא יווצר המכשול ולא יעבירו את הכלים של הבית שיצאו לחצר לחורבה כיוון שהם לא משתמרים איקדעמרה מביאה הגמרא את אותו דיון בצורה קצת שונה איקדע אמר חיה ברב אמר אף לשערבה ושתיהן מותרות קודם אמרנו שהוא אמר בשם אביו אף לשערבה ופרשנותו הייתה שתיהן אסורות והוכיח לנו למה ודכינו אותו עכשיו הוא עצמו אומר הפרשנות הוא שתיהן מותרות ואם תאמר שתיהן אסורות ולמה כמו הטענה מקודם לפי שה נותנים חצר שלא ערבה לחצר שערבה כרי יביא נאמן לשיטתו בדברי רבי בדברי רבי שמעון שלא נותנים לחצר שרבה להוציא מה פתאום אתם כיוון דמין תמנד דבתים וחצר לא שאוה רבנן דעתי להפוקה כמו שאמרנו קודם כיוון שם משתמרים כלי הבתים בחצר אני חושב שיוציאו אותם לחצר ומשמה לחצר אחרת אבל בחורבה לא מאינטרה כיוון שהמקום שאני מעביר אותם כאן אני מעביר אותם לחורבה ובחורבה הם לא משתמרים לא יבוא החשש הזה וכמו שאמרנו התסרית יפסק באמצעו לא יווצר מכך מכשול או כמו שאמרנו במטפורה לא יווצר חורבה כשיש חורבה ליד ולכן יהיה מותר אומרת המשנה הקדושה וכאן אנחנו נכנסים ברוך השם ככל שאנחנו מתקדמים לסיום מסכת עירובין המשניות הופכות להיות מוכרות יותר ויותר כי את רובם ככולם כבר הבאנו במהלך הדפים הקודמים אומרת המשנה גג גדול סמוך לקטן יש לי פה בעצם גג שתי בעלויות נפרדות שני בתים נפרדים דיורים נפעדים אחד גדול אחד קטן הם צמודים יחד בצורת האות ז' לדוגמה ויש לי גג גדול וגג קטן דמיינו צורת האות ז' הגדול מותר למה הגדול מותר כי בעצם דמיינו יש לו את המחיצות עד שאנחנו עוברים לרגל של הז לקטן אבל הקטן אסור ולמה כי הוא נפרץ במילו למקום האסור לו אין לו שום מחיצות מהקטן לגדול הכל פתוח אגב רש"י מדגיש דבר נפלא רש"י אומר שבעצם כל הדיון פה זה נפרץ ומילואו למקום האסור לו אם אתם זוכרים ובטוח שאתם זוכרים רבי מאיר אומר שכל הגגות רשות אחת אין אז אין כאן רשות אחרת הוא לא נפרץ לשום מקום אחר שאסור לו אומר רש"י "לא כאן זה לדברי הכל." אומר רש"י "ואני רוצה להקריא אותו" אומר רש"י לדברי פה זה דברי הכל אין אף אחד שחולק על זה גם רבי מאיר מודה ודברי הכל אפילו רבי מאיר לא אמר גגין רשות אחת אלא לכלים ששבדו בתוכן הרי רבי מאיר מודה שלכלים ששבתו בבתים אז הוא לא סובר שכל הגגים רשות אחת ואם כן אתה רואה שיש כאן בעצם שינוי זה לא לעניין הכל נקרא רשות אחת ולכן הוא נפרץ במילואו לרשות האסורה לו לעניין כלים שהיו בבית ולכן באמת הגג הקטן יהיה אסור אותו דבר חצר גדולה שנפרצה לקטנה בדיוק אותו דבר דמיינו אתה אות זרה גדולה שנפרצה לקטנה גדולה מותרת כי יש לה את המחיצות קוראים לזה בגמרא גיפופים עד שאתה מגיע לרגל של הז ואילו קטנה אסורה מפני שהיא כפיתחה של גדולה שואלת הגמרא שאלה פשוטה למה צריך את אותו דין במדויק גם לגבי גג וגם לגבי חצר שואלת הגמרא למה לי למתנתרתה למה צריך פעמיים עונה הגמרא גם לרב גם לשמואל אם אתם זוכרים היה לנו מחלוקת לפי חכמים מה קורה בג יחידי זאת אומרת בגג בין הגגות השאלה אם מותר לטלטל בהו או לא ושמה רב הגיע ואמר שברגע שלא ניכרות המחיצות בגג זאת אומרת אם הוא מסתיים הגג שטח הגג מסתיים לאחר המחיצות וכדומה לא אומרים בו גודסיק מחיצה אומרת הגמרא לרב קטן גגד דו מידי חצר אני מגיע ומדגיש ואומר לך גג חייב להיות כמו חצר מה חצר מין קרה מחיצתא בחצר רואים את המחיצות אף גגנני חייב להיות שמנקרא מחיצתא אבל מחיצות שאינם ניכרות לא נאמר בהם גודסיק ויהיה אסור לטלטל לא בגדול ולא בקטן ואילו לשמואל שמואל מגיע ואומר לך הדמיון הוא אחר גג דומי דחצר זאת אומרת כך הוא גם מדמה את גג לחצר אבל מזווית אחרת מה חצר דקדרסי לרבים חצר רבים דורסים בה אפגנ מי דקדרסי לרבים ורק לכן זאת אומרת בין הקטן לגדול רבים דורסים רבים עוברים שם ולכן אני לא מחשיב כמחיצה אבל אם לא רבי רבים ידרסו שם על אף שאין שם מחיצה אני אחשיב את המחיצות התחתונות על אף שלא רואים אותם אני אחשיב אותם אני אומר גוד יעלה אותם למעלה ויהיה מותר לגדול לטלטל בנפרד ולקטן לטלטל בנפרד כי סובר שמואל שכן אומרים בעיקרון כן אומרים שמחיצות הניכרות מחיצות גם שאינם ניכרות אומרים בהם גודסי כבר כאן כיוון שדסי ברבים לא אומרים אומרת הגמרא הקדושה ואני רוצה להתחיל עליו שבעצם מרבית הסוגיה תהיה מחר בואו נתחיל לגעת יבר רבא ורב רב זיר מספרת הגמרא יטיב רבא ורב זירא ורבא ברב חנן ויתיב לגבי ישב הבניהם ויטבי וכאמר שמ מנטניתין דיורי גדולה בקטנה ואין דיורי קטנה בגדולה לגדולה כמו שאמרנו יש את המחיצות וכמו שאמרנו ואמרנו אפילו את המסר ותחילת השיעור מי שיש לו את המחיצות את ההגבלות הוא זה ששולט הוא בא לבית אומרת הגמרא מכאן אני מבין מהמשנה שדיורי גדולה בקטנה ואין דיורי קטנה בגדולה זאת אומרת שהגדולים מושלים גם בקטנה ומושכים את הקטנה מסנפים אותה אליהם ולא להפך למה זה משמעותי נראה בעזרת השם מחר זה משמעותי לכל מיני דברים נראה כמדומני חמישה דברים או אולי אפילו שישה שזה משמעותי לומר ש שהגדולה מושכת אחריה את הקטנה ולא להפך בהצלחה רגע בוא נסתכם מה ראינו דבר ראשון מי אמר רבי יוחנן אחי הבאנו את רבי יוחנן שאומר הלכה כסתם משנה ושמה כתוב על כותל רחב ארבעה שאפשר לעלות ולאכול פירות ולא להוריד הסברנו שפירושו שלא להוריד זה לבתים נכון שרב חיא אמר אחרת אבל איך אמרנו אם הרב לא יודע התלמיד מנין לו ולכן העמדנו את זה באמת לא להוריד לבתים תמר שתי חצרות וחורבה אחת ביניהם רב הונה אמר נותנים להשלבה ולערבה לא נאמן לשיטת רב חיה ברב מגיע ואומר שמעתי מאבא אף לשערבה בהתחלה הוא נסה לומר ושתיהן אסורות פשוט כי נאמן לשיטת רב שתיהן אסורות כי אחרת יבואו להוציא את כלי הזאתי שערבה את כלי הבתים לחורבה אבל דחינו ואמרנו לא משנה באיזו לשון בלשון הראשון ראשונה זה היה בדחייה בלשון השני זה היה באופן מיידי שזה שונה לחלוטין כיוון שבחצר רגילה יבואו להוציא את הכלים שהיו בבתים ויצאו לחצר לחצר של ידה אבל בחורבה לא כיוון שהיא לא משתמרת לא יצא מכך מכשול ראינו גדול סמוך לקטן ואותו דבר חצר גדולה סמוכה לקטנה בגדולה מטלטלים בקטנה לא למה צריך את הכפל הזה רב אמר כדי להדגיש לנו שגדוים ידי חצר של מחיצות הניכרות ואחרת לא נאמר גודסיק ואילו שמואל אומר אני רוצה לומר לך שהמחיצה בין שניהם דרסי ברבים כמו חצר אבל אם לא דרסי ברבים אנחנו נעלה אותה מסקנה האחרונה שראינו מהעמוד שלנו זה כך שהגדולה היא זו שמסנפת את הקטנה אליה ולא להפך ומחר נראה למה היא נפקמינה לגבי מה זה נאמר בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: