העמוד היומי מסכת שבת דף צא עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף צא עמוד ב

[מוזיקה] דף צא עמוד ב כל אחד מאיתנו שהזדמן אי פעם לסדנה של הנחיית הורים מזדמנת שצים כפטריות אחר הגשם כדי לספק את הצורך האמוני והנועש של מכלול ההורים או בכלל שעוסק מעט בתחום החינוך ודאי יודע על החשיבות של ההכלה שנדרשת בבית כמה צריך להכיל את הילד להבין אותו להקליל להגמיש לו כל מיני דברים ואני כמובן לא באתי לבטל באתי להוסיף ולומר נכון חייבים את ההכלה הזו אבל צריך לזכור שבתוך כל ההכלה ובתוך כל הגמישות והכלילות והכל חייבים לדעת שיש גבולות ברורים בבית במוסד חינוכי או בכל מקום אחר יש את הגבולות הברורים הקשוכים הגבולות המסומנים היטב לאחר שיש את מערכת הגבולות אז אפשר להגמיש אפשר להקליל אפשר להכיל מצוין הדבר הזה נלמד גם מדף צא עמוד ב אנחנו רואים שרבי שמעון אומר כשיש לך מקום שאין בו תשמיש מוגדר כגון ב חצר קרפף גג מבוי כל המקומות הללו הופכים למישמ אחד גדול כל אחד עושה שם מה שהוא רוצה הכלים שנמצאים שמה יכולים לעבור למכלול הרשויות ממקום למקום אין שמה שום דבר ברור שום דבר יציב וכך נוכל גם לקחת את זה כאנולוגיה לעולמו של הילד לעולמו של החניך של התלמיד או לעולם שלנו כל דבר שאין בו גבולות ברורים בית לדוגמה גם בדברי רבי שמעון רואים זה מה שיש לו גבולות ברורים יודעים מה התשמיש המדויק שלו יודעים למה הוא נועד הוא נועד למגורים הוא נועד לדיורים ולכן הוא חזק הוא לא אי אפשר לקחת כל דבר שנמצא בו ולהעביר אותו לכל מקום אחר דווקא מה ששבת בו נשאר בו ויש אומנם התרים להוציא לחצר וכדומה אבל לא כמו מה ששבת בחצרות גגות כרפות שהם מקומות לא מוגדרים הם מקומות שאין בהם גבולות ברורים אולי שישתמשו יותר מדי בהשוואה כן השתמשו יותר מדי בהכלה בגבולות פתוחים בלי הגדרות בלי משהו כבד הכל קליל הם באמת הופכים למקומות הכי פחות יציבים ומכאן אני אומר נכון תמיד צריך לקחת את ההכלה כאבן יסוד כאבן דרך אבל רק לאחר שיש גבולות ברורים אז אפשר להגיע ולהכיל ולחפש את המקום של כל אחד ואחד את המקום האישי את המקום לתת לו את המקום האישי שלו אבל לפני זה אם לא תגדיר את הגבולות בצורה טובה אם לא תדע מה הם בצורה קשוחה והדוקה אז נגיע לכזה מקום שאין בו שום יציבות אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף צא עמוד ב במילה הראשונה בעמוד תשמע אנחנו אנחנו באמצע להבין הרי אתמול הזכרנו את דברי רבי שמעון שאומר גגות חצרות וכופיפות רשות אחת אין לכלים ששבו בתוכן הגיע רב ומולו עומדים שמואל ורבי יוחנן ונחלקים על דברי על דברי רבי שמעון רב אומר כל מה שרבי שמעון אומר שאפשר להעביר את הכלים שנמצאים בחצר לכל מכלול חצרות גגות וקרפיפות בעיר כולם רשות אחת זה דווקא כשלא ערבו ואז כשלא ערבו לא יכול להיווצר מצב שהיואו כלים מהבית לחצר ולא יבוא מכשול לקחת כלים ששבטו בתוך הבית ולהעביר אותם הלאה רק בכזה מקרה אבל במקרה שערבו ויתכן שהוצאתי כלי מהבית לחצר על ידי עירוב אני חושב שיהיה פה ערבוב ויהיה פה כלי כזה שהוא היה בבית בערב שבת ואני אבוא להעביר אותו לגגות חצאות וכרפיפות של כל העיר ולכן אסור כדי שלא יגיעו למכשול הזה אומר רבי שמעון כל מה שאני מתיר זה דווקא שלא ערבו שלא יכול להיווצר מכשול ואם ערבו אסור כך אומר רב שמואל ורבי יוחנן חולקים עליו ואת זה ראינו אתמול מביאה הגמרא ראיה תשמע אנשי חצר זה כבר משנה זה כבר ברייתה שראינו אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו ולא ערבו בעצם יש פה אנשי חצר הם קומת קרקע אנשי מרפסת הם הקומה העליונה רש"י אומר בעצם כל אחד ירב לעצמו אבל הם לא רבו יחדיו עכשיו הם לא עושים אחד על השני ועליו שיש סולם ביניהם כי אם אתם זוכרים תגרדו את הזיכרון ראינו שסולם תורת פתח עליו ותורת מחיצה לה והכל להקל זאת אומרת אני יכול להשתמש בו כפתח ולערב יחדיו וליהנות מכל הפוטנציאל שגלום בשני החצרות בחצר ובמרפסת יחדיו ולטלטל בכולו ואני יכול מעידח גיסה במקרה שלא טלטלנו לומר תשמע בסופו של דבר זה מחיצה הסולם הזה וכל אחד שתמש לעצמו אז בכזה מקרה שהם ערבו כל אחד בנפרד ולא ערבו יחדיו ויש דברים בחצר אבל שימו לב כל שגבוה עשרה תפחים למרפסת אם יש איזה זה עמוד גבוה עשרה באמצע החצר בני החצר לא משתמשים בו אלא בני המרפסת פחות מכאן לחצר אם אתם אם אנחנו כבר מדברים על הזיכרון שלנו ורשי גם מדגיש את זה כדאי לומר את זה מדובר כאן הטעם שלזה בפתח ולזה בזריקה אתם זוכרים את האירוע הזה האלה שנמצאים בחצר בזריקה הם צריכים להשתגע זאת אומרת להתאמץ בשביל להשתמש בו כי הוא גבוה מעשרה טפחים ואילו בני המרפסת משתמשים בו בקליל כי הוא קרוב אליהם וכמובן מדובר דווקא שזה סמוך למרפסת במרחק של פחות מארבעה תפחים אם זה ניצב כתורן באמצע החצר מרחק מהמרפסת אין לבני המרפסת שום סמכות שום פריבילגיה מעל בני החצר זה לא נקרא לזה בפתח ולזה בזריקה למי שזוכר את השמות של הקודים שדיברנו שם בכל אופן בואו נחזור לגמרא אנשי חצר ואנשי מרפסת אני קורא פעם נוספת ששכחו ולא ערבו כל שגבוה עשה תפחים למרפסת פחות מכאן לחצר במ דברים המורים מתי אנחנו מחלקים בין הרשות חצר ורשות מרפסת ואומרים שהם לא מותרים יחדיו דווקא בזמן שהיו אלו של רבים ואלו של רבים ורבו אלו לעצמן ואלו לעצמן זאת אומרת שהם עשו את הפתרון האולטימטיבי וכל אחד לעצמו מותר לערב או שהיו של יחידים שהן צריכים לערב זאת אומרת שכל אחד ברשותו הוא מותר אבל מה הדין היו של רבים ושכחו ולא ערבו שימו לב אם הם היו של רבים והם שכחו ולא ערבו גג וחצר ואחסדרה ומרפסת כולן רשות אחת אן ברגע שהם לא רבו שימו לב מה כתוב כאן הגג החצר אחסדר ומרפסת שהם כלולים בחצר נחשבים כרשות אחת ושימו לב מה כתוב כאן במפורש והגמרא מדגישה תמה דלא ערבו אה ערבו לא האמת היא זה לא דיוק על פי רוב תמה זה דיוק פה רואים את זה במפורש דווקא במקרה שהם לא רבו יחדיו אז אני קורא לחצרות לחצר לא כתוב פה כרפת האמת אבל לחצר ולגגג אני אומר תשמע זה רשות אחת אבל במידה והם רבו לא נאמר כך ואם כך רואים במדויק כדברי רב רואים במדויק כדברי רב שרבי שמעון יסבור שגגות חצרות וכרפיפות הם רשות אחת רק במקרה שלא ערבו כמו שאמרנו שלא יכול להיווצר מזה מכשול כתוב לך במפורש דווקא שלא ערבו ראיה פנטסטית לדברי רב עונה הגמרא ואומרת מה פתאום לא אומרת הגמרא אמני רבנני כאן זה שיטת חכמים שיטת חכמים שהם מודים שגג וחצר זה ישות אחת והם באמת כמובן מדברים רק במידה שלא ערבו חכמים הם באמת אומרים דע לך במידה וערבו ברור שלא נתיר רק שלא ערבו מאיפה אני יודע כי אם אתם זוכרים הבאנו אתמול את שיטת רבי שמעון לגבי אני בעצם משחזר קצת אתמול כי רש"י מביא את זה אתמול ראינו ש רבי שמעון לא גוזר יש לו את הרעיון הזה שהוא לא גוזר בכילים ראינו את זה לגבי רכבת שלוש חצרות שהאמצעית ערבה עם שתי החיצונות ושתי החיצונות הקיצוניות לא ערבו רואים שהוא לא גוזר שמה חכמים גוזרים אם כך חכמים הם גוזרים וחכמים באמת יאמרו את הברייתה הזו שדווקא במקרה שלא ערבו יחדיו אבל במקרה שהרבו לא ויתכן שרבי שמעון סובר שלא כדברי רב שגם במקרה שלא ערבו וגם במקרה שכן ערבו סליחה במקרה שכן הרבו גם כן עדיין יהיה מותר להעביר מדייקת הגמרא שזה כדברי חכמים ולא כדברי רבי שמעון די קנמי דלא קטני קרפף ומבוי לא כתוב שכל הרשויות שגג חצר אחסדר מרפסת זה מה שכתוב לא כתוב גם כרפף ומבוי אנחנו נעצרים רק בשניים מתוך שלושת הרשויות הרי כל הזמן דיברנו על גגות חצרות וקרפיפות לפי רבי שמעון שלושתם הם רשות אחת לכולן פה כתוב שבמקרה שהם לא ערבו הגגות והחצרות אחסדר ומרפסת זה בכלל חצר הם רשות אחת זה לא כדברי רבי שמעון זה יותר מתאים ומתכתב עם דברי חכמים שכמו שראינו אתמול שהם יודעים שגות וחצרות הם רשות אחת וכרפיפות זה בנפרד למה פה הם אומרים רק גגות וחצרות ולא כרפות למה פה ככה הברייתה אומרת כי זה שיטת חכמים ושיטת חכמים באמת זה מתאים רבי שמעון עדיין ייתכן שיסבור אחרת מדברי רב מביאה הגמרא נוספת תשמע חמש חצרות הפתוחות זו לזו פתוחות למבואי חמש חצרות שכל אחת פתוחה לחברתה וכל אחת גם יש כניסה נפרדת למבוי ושכחו כולם ולא ערבו אסור להכניס ולהוציא מחצר למבוי ומן המבוי לחצר רש"י מיד אומר סתם כרבנן בעצם הרשע תחילת הדברים הם כרבנן שהם עוסרים במבוי הם אומרים אסור להעביר מחצר למבואי אז מדובר פה שלא ערבו ואסור להכניס ולהוציא מחצר למבוי ואותו דבר הוא מן המבוי לחצר וכלים ששבטו בחצר מותר לטלטלן בחצר כלים שהיו בחצר מותר לטלטל אותם שם ובמבואי אסור במבוי אסור כבר נדבר על זה מה זה אומר משמ כאן בעצם כסל קדתך אומר רשי ההבנה הראשונית שלנו שהמילים הוא במבוי אסור באים לומר שכלים ששבטו במבוי בערב שבת אסור לטלטל אותם שם במהלך השבת ולמה כי המבוי נחשב כרמלית הופ זה סוג של חידוש אבל כן המבוי נחשב ככרמלית למה כי הוא לא נחשב רשות היחיד ולא רשות הרבים יש בו את המחיצות שבעצם הופכות אותו מרשות הרבים למשהו אחר מצד שני אנחנו רואים שעדיין לא עשו בו את התיקונים הנדרשים ולכן הוא יחשב ככרמלית ככה אומר רש"י כסל קדתך כרגע בהמשך נסביר שזה לא בדיוק אבל כרגע הוא נחשב ככרמלית ולכן במבוי אסור כלים ששבתו במבוי אסור לטלטלם נפלא ממשיכה הברייתה ואומרת הלאה ורבי שמעון מתיר שימו לב רבי שמעון מתיר את מה שהיה בחצר להוציא גם הלאה שהיה רבי שמעון אומר כל זמן שאין של רבים ושימו לב למילים ושכחו ולא ערבעו גג וחצר אחסדר ומרפסת וקרפף ומבוי שימו לב שלושת הרשויות שרבי שמעון מדבר עליהם גגות חצרות וקרפיפות כולן רשות אחת אן ואם כן אנחנו רואים במפורש תמדלא רבו אומר במפורש כל זמן של רבים אותם חצרות כן שבכל חצר יש יותר מבית אחד ושכחו ולא ערבו ודווקא שימו לב שלא ערבו אבל אם ערבו לא אומר רבי שמעון במפורש כדברי רב דווקא אם לא ערבו שלא יכול להיווצר מכשול אז אני מסכים להעביר את הכלים מהחצר לכל הרשויות לגג חצר קרפף מבוי כל המקומות אפשר להעביר אותם אבל במדבר והוא לא בדיוק את דברי רב אונה הגמרא ממש לא הבנת מה לא ערבו לא ערבו חצרות בעדדי מדובר שהחצרות לא ערבו יחדיו אבל החצר ובתים ערבו מדובר שהחצר והבתים ערבו יחדיו וברגע שהחצר והבתים זאת אומרת שכל חצר לעצמה ערבה מותר להוציא את הכלים מהבית לחצר ובעצם יש פה את החשהש שעליו רב דיבר בעצם רב מה מרוויח שהוא אומר שלא ערבו פירושו שבחצר הזאת אסור להוציא כלים מהבית לחצר אבל כאן אם אני אומר לך שמדובר כשלא ערבו כל החצרות יחדיו אבל כל חצר בנפרד בני החצר ערבו אם כן מותר להוציא מהבית לחצר החשש של רב קיים ובכל אופן אומר רבי שמעון מותר מותר להעביר את הכלים בכל המקומות אם כך אתה רואה שרבי שמעון אומר שלא כדברי רב זאת אומרת מה שרב אומר על דברי רבי שמעון לא אוחזים מעמד רש"י מגיע ומדגיש שעד עכשיו ההבנה שלנו הייתה שכשרבי שמעון מגיע ואומר בזמן שהן של רבים ושכחו ולא ערבו אז מותר אני מבין שברגע בגלל שהם של רבים ועלו להיווצר מכשול כשיוציאו את הכלים מהבית לחצר אז דווקא כשהם לא רבו רק אז מותר כך הבנו עד עכשיו אבל עכשיו עונה הגמרא מה פתאום לא הבנת את דברי רבי שמעון רבי שמעון אומר שמותר גם במקרה שערבו הוא מתכוון לומר שערבו כל חצר לעצמה ולא ערבו כל החצרות יחד ואם כן למה הוא אומר בזמן שאין של רבים מה זה משחק מה זה משנה אומר רשי הוא מתכוון לומר חידוש בזמן שהן של רבים זאת אומרת שכל בני בני חצר הם מרובים והרבו לעצמם ואז מותר להם להוציא את כליהם מהבית לחצר כי הם ערבו ולא ערבו עם האחרים ושימו לב לחידוש עליו שהם רבים ואני יכול להגיד רגע אולי אני אחשוש שבגלל שהם רבים והכל פה בלבלת אחת גדולה יש כאן הרבה אנשים יבואו להוציא גם מהחצר הזה לחצר של הידע עליו שלא ערבו אומר רבי שמעון אני לא חושש אפילו אחי לא גזר רבי שמעון לא גוזר אבל בכל אופן בעצם זה מה שמתכוון לומר רבי שמעון במילים אפילו הם של רבים ולא ערבו אבל הכוונה שלו לא שהם לא ערבו בכלל כל חצר ערבה לעצמה ובעצם מותר מותר לכל חצר להוציא החוצה את הכלים מהבית לחצר ובכל אופן מותר להם להעביר אותם בכל הגגות חצרות וכאופיפות שלו כדברי רב שואלת הגמרא איך תכן לומר כך והלא רבו קטני אתה אומר לי לא ערבו חצר בתים כן ערבו כתוב במפואש לא ערבו אומר רש"י לגמרי משמע שלא ערבו כלל אל תתחיל לחלק לי פה לפרטים ולהגיד לי תשמע לא רבו כולם כולם אבל ערבו כל אחד בנפרד ממש לא אומרת הגמרא מה לא ערבו לא נשתתפו הוא מתכוון לומר שלא ערבו פירושו שלא נשתתפו במבוי ואף על פי כן על אף שלא השתתפו במבוי זאת אומרת כך על עירוב חצרות הוא לא מדבר ככה אומר רש"י בעירוב דחצאות לא הירמידה דלא אכפת לי לא אכפת לרבי שמעון לפי התירוץ הזה בעצם לפי הדחייה לא אכפת בין הרוה לעצמה בין לא ערבו זה לא מעניין אותי במבוא הם תמיד יהיו מותרים כמו שאמרנו כי רבי שמעון לא מעניין אותו לא משחק אצלו שיקול אם ערבו או לא ערבו שלא כדברי רב ולכן הוא אומר תמיד מדובר פה שלא השתתפו במבוי ומותר להם להשתמש במבוי נאמן לשיטתו שגגות חצרות כרפיפות ומבוי בכלל חצרות מותר להשתמש בהם עד כאן דחייה מספר אחד והיא באתימה אומרת הגמרא תירוץ נוסף רבי שמעון לדבריהם דרבנן כאמר אתה רוצה להתחשב בערבו ולא ערבו אוקיי נתחשב אבל עדיין זה לא רואה לדברי רב רבי שמעון מדבר לפי שיטת חכמים לדבריהם דרבנן כאמר להו לדידי אומר רבי שמעון לי עצמי לא שנה ערבו ולא שנה לא ערבו לא מעניין אותי תמיד יהיה מותר להעביר בגגות חצרות וכופיפות אני כלל לא חושש אלא לדידחו לשיטתכם שאתם חוששים וגוזרים עודו למי את תודו לי לפחות תודעו לי בבקשה לפחות במקרה דיך דלא רבו רשות אחת היא כי לא יכול להיווצר מזה מכשול לא יבואו להוציא כלים שהיו בבית לכל המקומות הללו כי הם לא יהיו כי ברגע שלא ערבו לא יציאו כלים מהבית לחצר אומר רבי רבי שמעון לפחות במקרה הזה תודעו לי ואמרו לרבנן ממש לא ואמרו לרבנן לא שתי רשויות אין זה לא שאנחנו עוסרים כי אנחנו גוזרים וכדומה וכל מיני דברים שעלולים לקרוא אנחנו פשוט סוברים שגגות חצאות וקרפיפות הם לא רשות אחת הם רשויות נפרדות ולכן הם ממשיכים להיות דבקים בעמדתם ולומר אסור אבל בכל אופן שרבי שמעון אומרת המילה לא ערבו הוא לא מדבר לשיטתו כמו שרב אומר אלא אומר לדבריהם דרבנן בואו תודעו לי בבקשה במקרה הזה וגם בכך חכמים חולק קים עליו אומרת הגמרא הקדושה אמרנו ראינו הרגע בברייתא את המילים הוא במבוי אסור ושמה הסברנו כמו שרשי הסביר במקום שבמבואי אסור פירושה שכלים ששבדו במבוי אסור לטלטל אותם במבוי כיוון שזה כרמלית אומרת הגמרא אמר מה הוא במבוי אסור לימה אומרת הגמרא בוא נאמר שמסייע לרב זרע אמר רב דמר רב זירא אמר רב מבואי שלא נשתתפו בו שלא עשו את התיקון הראוי לא השתתפו בו בני החצרות אין מטלטלים בו אלא בדמות וכמו שאמר אמרנו קודם שהוא נחשב ככרמלית האם זה רעה לדבריו אונה הגמרא לא אל תגרוס במבוי שפירושו כלים ששבטו במבוי ואם כך יש ראיה שהמבואי הוא כרמלית אלא ולמבוי אימא ולמבוי אסור זאת אומרת שאסור לטלטל את הכלים שנמצאים בחצר למבואי וחכמים נאמנים לשיטתם שהחצר ייחצר את המבוא הם מחשיבים כקרפף ואסור לטלטל בין חצר לכרפ הם רשויות נפרדות שואלת הגמרא אם ככה אם ככה היינו רשע הרי כבר ברשע מיד על ההתחלה כבר כתוב את אותו רעיון בדיוק כתוב במפורש אסור להכניס ולהוציא מנחת המבוי אונה הגמרא נכון כתוב את זה ברשע ואני רוצה להדגיש לך את זה פעם נוספת משנה יתר הצריך עליי אני רוצה לכתוב איזה פעם נוספת ואתה יודע מדוע מה הוא דתימה אם הייתי כותב רק פעם אחת היית אומר כי פליגי רבנדר רבי שמעון אני מילה אחד ערבו אבל איך דלא ערבו במשקרה שלא ערבו ולא יכול להיווצר לכשול כמו שאמרנו כל הזמן מודו הם יודעו לרבי שמעון ויאמרו שמותר כמשמ לם מגיעים לומר לנו פעם נוספת דע לך בין אם ערבו בין אם לא ערבו תמיד אנחנו נאסור להוציא מחצר לרשות אחרת מחצר למבוי מחצר לקרפף אנחנו נחשב שזה שתי רשויות נפרדות ואסור להוציא בכל מקרה לכן הגיעו חכמים ואמרו פעם נוספת ולמבואי אסור פעמיים כדי לחדד לנו שתמיד בכל מקרה יהיה אסור בואו נסתכם מה ראינו היום בעצם אנחנו עסוקים כמו שפתחנו שרבי רב אומר על דברי רבי שמעון כל מה שמותר להעביר בכל החצרות בכל הרשויות זה דווקא במקרה שלא ערבו שלא יכול להיווצר מכשול אבל במקרה שערבו אסור כי כלי הבית יוצאים לחצר וזו בעיה ניסינו להביא ראה ראשונה מאנשי חצר ואנשי מרפסת ששם כפתו במפורש שברגע ששכחו ולא ערבו רק אז כולן רשות אחת ואמרנו שזה דרבנן כמו שרואים שכתוב שם במפורש גג וחצר ולא כתוב קרפף ראיה נוספת מחמש חצרות הפתוחות זו לזו שגם שם רבי שמעון אומר במפורש כל זמן שיש של רבים ושכחו ולא ערבו תירוץ ראשון מה שאומר רבי שמעון ש של רבים א ששכחו ולא ערבו פירושו שלא ערבו כולם יחד וכל אחד ערב בנפרד ושאין של רבים רש"י הדגיש לנו שזה חידוש שלא נאמר שיבואו להעביר מחצר לחצר אחרת אף על פי שלא ערבו ועדיין מה שכתוב לא ערבו פירושו לא נשתתפו במבוי ולגבי עירוב הוא כלל לא מדבר תירוץ שני אומר לדבריהם דרבנן לשיטתי לא משנה ערבו לא ערבו תמיד מותר לשיטתכם תודעו לי לפחות שכשלא ערבו יהיה מותר וחכמים מתעקשים לומר שתמיד עשו כי הם רשויות נפועדות דבר נוסף שראינו בברייטה ודיברנו והדינו עליו זה זה שכתוב ובמבואי אסור שהבנו שאיזה כלים שמדו במבוי והאם זה ראה לדבריו של רב שמבואי שלא נשתתפו בו הוא ככרמלית ודכינו ואמרנו שפירושו ולמבואי מהחצר למבואי אסור וזה מה ש זה שיטת חכמים והם אומרים את זה פעמיים כדי להדגיש את מה שראינו שלפי שיטתם בין בערבו ובין בלא ערבו תמיד אסור להוציא מחצל לרשות אחרת במקרה שלנו מבוי שהוא נקרא קרפף בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: